אוכלוסיה גדולה של חומעת החוף נמצאה בשורק התחתון

עופר הוכברג – ש.ל.פ מעבדה חקלאית, גבעת ברנר,ofer_h@gbrener.org.il
אורי מורן – "מורן ייעוץ ופיתוח", moranot@netvision.net.il
לירן וקיל – סוקר צמחיה, מסייע לבנק הגנים, מכון וולקני בית דגן
עמיר פז  – חלקת מקלט בגן לאומי חוף השרון, amirpaz66@gmail. com 
דרור מלמדnivnav@012.net.il

פורסם: 20.8.2017

ריכוזים מרשימים של חומעת החוף Rumex maritimus  נמצאו לאחרונה בפשטי הביצה של נחל שורק התחתון מצפון לכביש פלמחים. בית הגידול הוא שקעים לחים, שם הצמחים גדלים בכתמי אוכלוסיה צפופה (למשל בנ.צ 175451/649436; 174356/649566) אך נמצאו גם פרטים בודדים בתעלות ניקוז חקלאיות (נ.צ 175097/649272). האוכלוסיות נמצאו במסגרת סקר צמחיה שבוצע עבור רט"ג בנחל שורק תחתון בין השנים 2013 ו-2017.

תמונה 1. מפת השטח בו נמצאו האוכלוסיות העיקריות של חומעת החוף (הריכוזים מוקפים בקו צהוב)

תמונה 1. מפת השטח בו נמצאו האוכלוסיות העיקריות של חומעת החוף (הריכוזים מוקפים בקו צהוב)

בית הגידול הינו על פי רוב קרקע ביצתית, בעיקר גרומוסול כהה הידרומורפי, המשותף לתשתיות רבות של פשטי ביצה קדומים ושלוליות חורף מבודדות ברחבי פלשת, ובכללם בשפך השורק. כמו כן הצמח גדל גם ברצועות חול לח מעורב בטין נחלים, המתקיימות במעלה השפך, ברמת מליחות קלה המושפעת מחדירת מי הים. בכתמים הגדולים של אוכלוסיות חומעת החוף בביצת השורק המזרחית שולטים צמחי חרדל השדה, חרדל לבן, חוח עקוד, חפורית מוזרה לכיד הנחלים, רובם מינים רודראליים, שכנראה השתלטו ברבות השנים על חברות הצומח המקוריות של הביצה המופרת, עקב נסיונות עיבוד חקלאי חוזרים ונשנים. חומעת החוף משגשגת היטב בסביבתם ולעתים אף שולטת בשטח ועולה בגובהה על חלק מהמינים הרודראליים שבשכנותה. בתחום הגן הלאומי שורק (נ.צ. 649696 / 174048) בשטח הביצה הקדומה, הכוללת את התעלה, בוראו כ-30 דונם של עצי אקליפטוס לטובת שיקום צמחייה מקומית של בית גידול לח, שסבלה עשרות שנים מהצללת העצים. במהלך חורף 2017, זמן קצר לאחר כריתת האקליפטוסים נתכסה השטח בצומח עשיר, שכלל מינים כמו סמר הפרקים, תלתן הביצות ועוד. ברחבי השטח עלו גם עשרות רבות של צמחי חומעת החוף, שהגיעו בחלקם לממדים עצומים, עד לגובה של 2.5 מטר (תמונה 2).  עוצמת השגשוג של חומעת החוף בלטה השנה במיוחד בסביבת תעלת ההקלה, המזרימה עודפי מים מותפלים לשורק, בחלקים המערביים של ביצת רובין,

תמונה 2 . פרט גדול-ממדים של חומעת החוף. צילם: עופר הוכברג © השוליים המזרחיים של ביצת השורק. צילם: עופר הוכברג ©
תמונה 2 (מימין) – פרט גדול-ממדים של חומעת החוף. צילם: עופר הוכברג ©
תמונה 3 (משמאל) – כתם חלודי רחב ידיים, משתרע על פני שטח של כ-350 מ"ר, בשוליים המזרחיים של ביצת השורק. בקטע זה של הביצה, יוצר הכיסוי הקמל של הצמח, חגורה היקפית ברוחב 15 מטרים לערך. צילם: עופר הוכברג ©
לצפייה מיטבית – לחצו על התמונות

מצב הצמחים המתייבשים בביצות השורק בחודש יולי ובית הגידול, דומים מאוד למצב הצמחים באותה עונה ולבתי הגידול שדווחו בעבר מהשרון. למיטב ידיעתנו, אוכלוסיית השורק, המונה מאות רבות של פרטים, היא הגדולה ביותר שנמצאה עד כה בארץ. בסוף חודש יולי 2017 נספרו בביצת השורק כ-15 מקבצים שבכל אחד מהם עשרות צמחי חומעת החוף בשלב קמילה ושתי אוכלוסיות משמעותיות שהשתרעו על פני 350-250 מ"ר כל אחת (תמונה 3).

לפני כשנה דווח ב"כלנית" על מציאת חומעת החוף בגדות נחל אלכסנדר ובקרבת בריכת יער ליד חדרה ותוארו ההבדלים בינה לבין מין קרוב – חומעה משוננת Rumex dentatus (מלמד, פרגמן-ספיר ובאומוול, 2016). כמו כן, נדונה השאלה האם המין אקראי או שהוא מקיים אוכלוסיות יציבות בישראל. לאור המציאות שתוארו אז, הוסק כי הצמח מתקיים ושורד באוכלוסיות קבועות לאורך שנים במישור החוף. המציאה הנוכחית מעידה על כך שהמין מצוי יותר ממה שהיה מקובל עד כה.
אנו משערים שעל פי התצפיות שרוכזו עד כה על מין זה בארץ, ריכוזי הצמחים שבביצת השורק הם כפי הנראה אוכלוסיות קצה דרומיות. את היעדרה של חומעת החוף מהמערכות של נחלים דרומיים יותר – נחל לכיש ודרומה, ניתן להסביר בכך שאלה היו מערכות של נחלי אכזב שלא יצרו ביצות כמו נחלי האיתן שמנחל שורק וצפונה.
כמו בנחל אלכסנדר, גדלה באותו בית גידול בשורק בכפיפה אחת עם חומעת החוף גם  חומעה משוננת, במאמר של מלמד, פרגמן-ספיר ובאומוול (2016) צויינו כמה הבדלים בין שני המינים ועליהם נוסיף כאן כמה נוספים, המסייעים להבחין ביניהם:

  • צפיפות דורי התפרחת: על-פי רוב בחומעת החוף דורי התפרחת מצטופפים לקראת ראש התפרחת ובמראה כללי נראה עמוד התפרחת דחוס (אם כי קיימים פרטים בהם תכונה זו אינה ניכרת), בעוד שבחומעה משוננת הדורים מרווחים יותר (תמונה 4).
  • בחומעת החוף עוקצי הפרחים ארוכים יותר מאלו של חומעה משוננת, כפופים כלפי מטה אל ציר התפרחת, בעוד שבאחרונה הם אשונים וכמעט ניצבים לציר. בנוסף, על פי רוב מספר הפרחים בדורי התפרחות בחומעת החוף גדול מזה שבחומעה משוננת.
  • חומעה משוננת שכיחה בבית הגידול, אך דגם פיזורה דליל והפרטים בודדים ומרוחקים זה מזה. לעומתה, חומעת החוף גדלה לעתים קרובות באוכלוסיות צפופות מאוד ורבות פרטים, לעתים כדי יצירת שלטון בנוף הביצה, הבולט במיוחד בשלב הקמילה בגוון חום חלודי כהה.
  • צמחי חומעת החוף חסונים ובתנאים טובים עשויים להגיע לגובה ניכר, עד 2 מטרים ויותר. בפרטים מפותחים במיוחד של חומעת החוף, שגדלו על שפת תעלת ההקלה שבשפך השורק, הגיע קוטר שרביטי הפריחה קרוב לבסיס הצמח, לכ-3.5 ס"מ. לעומת זאת, גובה עמוד הפריחה המרכזי של חומעה משוננת אינו עולה בדרך כלל על 80-70 ס”מ ועוביו סמוך לבסיסו דק בהרבה ובמרבית הפרטים, אינו עולה על 1  ס"מ  (תכונה הנשמרת גם במקומות משופעים במים עד לאביב המאוחר).
  • שני המינים החד-שנתיים הללו נובטים במקביל, אך מהלך הגידול שונה, בהתאם לקצב הנסיגה האביבית של מי הצפות החורף בביצות במהלך החורף והאביב המוקדם: חומעה משוננת מצמיחה גבעולי פריחה בגובה 65-45 ס"מ בשלהי מרץ. במהלך אפריל-תחילת מאי, הפירות כבר מבשילים ומשחימים בהדרגה לקראת קמילה, בהתאם למיקומם משולי הביצה אל מרכזה, שם הם לעתים ירוקים עד אמצע יוני.  לאחר מכן, רוב הפרטים באוכלוסיה משחימים ומתייבשים. בתקופה זו צמחי חומעת החוף עדיין משגשגים. ביולי רוב הפרטים של חומעה משוננת קמלו והיו מכוסים חלקית במיני ביצה אחרים  כגון: מלוח דייויס, אסתר מרצעני, לכיד הנחלים, כף-אווז ריחנית ושנית גדולה וכן נמצאו בצל הנוף המפותח של צמחי חומעת החוף.
תמונה 4. תפרחות של חומעה משוננת (מימין) וחומעת החוף (משמאל). צילם: עופר הוכברג ©

תמונה 4. תפרחות של חומעה משוננת (מימין) וחומעת החוף (משמאל) – ההבדלים בצפיפות דורי הפירות בולטים לעין. צילם: עופר הוכברג ©

מציאת הפרטים המרובים באתר נוסף במישור החוף מחזקת את השערתנו כי המין יציב בישראל ויתכן כי הוא נפוץ משהערכנו בשעתו. בהחלט ייתכן, כפי שהוזכר בעבר, כי קושי בהגדרה בשדה גרם לרבים לזהות את המין כחומעה משוננת. כדאי להזכיר בהקשר זה גם את דיווחו של נעם שגב על אוכלוסיה קטנה של חומעת החוף בקרקעית שלולית יבשה סמוך לקדומים בשומרון, ברום 390 מטר (נ.צ. 683016 / 216199), מנובמבר 2016 כהערת שוליים למאמר הקודם בכלנית.
גם במערכת נחל שורק שבאזור מישור החוף הפנימי נצפה הצמח במקומות נוספים, בריחוק יחסי מאזור החוף. דוגמאות לכך בנ.צ. 637245 / 179153 בשורק הראשי, ליד קדרון וגם בנ.צ. 640827 / 178321 בנחל גמליאל, מול מט"ש קולחין גיבעת ברנר.  כבר ב-2014-2013 ניצפו ריכוזים קטנים ופרטים בודדים של חומעת החוף במעלה השורק באיזור השפלה מול קיבוץ צרעה (נ.צ. 629512 / 195600). יציבותה באתר זה  אושרה במועד ביקור נוסף שקיימנו במאגר התפעולי של רשות הניקוז בצרעה בחודש אוגוסט שנה זו (תמונה 5).

תמונה 5. חומעת החוף במאגר צרעה. צילם: עופר הוכברג ©

תמונה 5. חומעת החוף במאגר צרעה. צילם: עופר הוכברג ©

בנוסף, קיימות תצפיות מסופקות במין זה בעומק הרי יהודה, בערוץ השורק העליון, בסובב עמק הארזים, מעט מצפון למחלף מוצא (נ.צ. צפוני בערוץ 633752 / 216040 בגובה 569 מ' ועד נ.צ. דרומי 633558 / 215769 בגובה 565 מ'), אותן נחזור ונבדוק שוב באביב 2018. בכל האתרים הללו נמצאה גם חומעה משוננת, אף כי בנדירות לעומת שכיחותה בשורק התחתון ובעיקר בשפך הנחל.

ולסיום, הסתייגות: עם כל האמור לעיל והתאמת הסימנים המגדירים כעיקריים לזיהוי כחומעת החוף, איננו שוללים קיום מעברים בין המינים ויתכן כי האוכלוסיות של הצמחים החסונים שלפנינו (ואלו שתוארו לאחרונה מהשרון) הן של צמחים בני כלאיים. בפלורה פלסטינה לא תוארו פרטים גבוהים וחסונים כל כך, וניתן להניח שהאוכלוסיות של חומעת החוף במישור החוף הללו לא נעלמו מעיני החוקרים בזמנם. ייתכן ששגשוגן הנוכחי והופעת צמחים חסונים וגבוהים המובחנות מורפולוגית היטב מחומעה משוננת  הן תוצאה של הרס בתי הגידול והפרת האיזון האקולוגי בהם.

 ספרות

מורן, א. והוכברג, ע. 2015. סקר בוטאני בתעלת ההקלה ובביצת השורק, רט"ג

מלמד, ד., פרגמן-ספיר, א. ובאומוול, ז. 2016. חומעת החוף הנדירה נמצאה בשני אתרים במישור החוף. כלנית 3.

Zohary, M. (1966). Flora Palaestina- Part One, Eqisetaceae to Moringaceae, The Israel Academy of Sciences and Humanities, Jerusalem

 

5 תגובות למאמר אוכלוסיה גדולה של חומעת החוף נמצאה בשורק התחתון

  1. עוז גולן הגיב:

    כפי שכתבתי בתגובה לפרסום הקודם-
    הצמח מוכר בעשרות אתרים לאורך מישור החוף ואף כעשב רע בשדות של עמק החולה.
    לאורך מישור החוף קיימים להערכתי כ- 70-100 אתרים.
    לא פלא שלפתע מסתבר כשכיח בפלשת (מצאתי אותו גם בזיקים כנק' הדרומית ביותר). פשוט צמח נפוץ, שיתכן והפרסום הקודם נבע לכאורה מחוסר הכרת סימני הזיהוי של הצמח.

  2. עוז גולן הגיב:

    השבוע מצאנו את הצמח בשפע באזור רבדים ובכל מאגרי המים באזור זה.
    בהתאם לנתונים החדשים, אני משנה את הערכתי למספר האתרים במישור החוף:
    בין 200 ל- 300 אתרים.
    כאמור, הצמח מוכר לי מזה 20 שנה כנפוץ למדיי בתעלות, שלוליות חורף, מאגרי מי קולחין ושפירים, שולי מטעים ומעזבות לאורך כל מישור החוף (עד וכולל אזור זיקים בדרום). וכן כעשב רע בשדות של עמק החולה.
    חבל שהמחבר של הכתבה הקודמת אינו הכיר לכאורה את תפוצת הצמח בישראל. אני שמח לקרוא בכתבה זו שמאשרים את אשר כתבתי והצמח מתגלה באתרים רבים בפלשת.
    אני מציע לפני שמפרסמים נתונים שגויים והופכים צמח נפוץ לנדיר – לרדת לשטח ולבדוק את הצומח, וכן לשאול בוטנאים/פקחים שמכירים את השטח לגבי תפוצת צמחים.

  3. עמיר פז הגיב:

    מסכים עם עוז. זה ממש בלתי נסבל שמישהו מוצא צמח נפוץ ומפרסמו כאן כנדיר. כנ"ל גם בענין החלבלוב עב הזרע – נראה שמחברי הספר האדום (לפי עוז) חייבים התנצלות לציבור חובבי הצמחים בארץ על שנתנו לכולנו להבין שהחלבלוב הנ"ל הוא נדיר. יש להוריד את הערך שלו מאתר המינים בסכנת הכחדה לאלתר. ולעצם הענין – אני קורא בזאת להנהלת האתר למחוק מיידית תגובות של אנשים שאינם מסוגלים לפרגן למישהו אחר זולתם' שמצא צמח זה או אחר, ומייד מנסים לגמד כל מציאה בטענות ש "גילינו/מצאנו/ראינו מאות אתרים ואלפי פרטים" ללא שום תיעוד מצולם, או ממוסמך. אין זה ראוי לאתר מדעי המחשיב את עצמו לפרסם תגובות מסוג זה שאינן מכבדות את האתר ואת אלו המבקרים וכותבים בו.

    • מערכת כלנית הגיב:

      עמיר – הסכמתך או אי הסכמתך, בין אם רצינית או אירונית, לתגובה כלשהי אינן רלוונטיות כל עוד גם אתה לא מציג שום נתונים תומכים או סותרים את אלה שלהם טוען המגיב. אף תגובה בכלנית לא תימחק, מופרכת ככל שתהיה, כל עוד אין בה פגיעה אישית. תוכן התגובות והדעות המובעות בהן הן באחריות המגיבים ולא באחריות המערכת או האתר. כמו כן אין מערכת כלנית קשורה לאתר הצמחים בסכנת הכחדה.

  4. עופר הוכברג הגיב:

    אף אם באיחור מה, אבקש לצרף מספר הערות להתיחסותו של עוז גולן לממצאי התפוצה הנוספים שפרסמנו בכלנית, אודות
    חומעת החוף. ובתחילה אבקש להדגיש:

    1. כתבתנו בנושא חומעת החוף – פורשת ומנגישה לראשונה בפני ציבור קוראי "כלנית"- מידע טקסונומי נוסף (ובחלקו בלתי ידוע עד כה!), להעמקת ההיכרות עם הצמח,גם ברמה הגידולית וגם לצורך הפרדת זיהויו ממין אחר שדומה לו, ובזאת חשיבותו! דברים שהיו מוחוורים לעוז גולן כשמש, ציבור הקוראים ב"כלנית" גישש סביבם באפלה… אנו שמחים שהתגייסנו לסייע. מאמץ זה מוצה עד תום וביסודיות, אף שהחסרנו כנראה נתוני תפוצה שהיו מוכרים רק לעוז.

    כותבי הרשימה, (וזו שקדמה לה בנושא) – בהחלט בתחושה שמיצו הישג מחקרי עיוני. תודתנו למע' "כלנית" שסייעה בפירסום הנתונים, זמניים ואירעיים ככל שיהיו!

    2. עוז בביקורתו המתריסה, מתפרץ בעצם לדלת פתוחה ובגישה חיובית לכשעצמה – תורם אינפורמציה נוספת שרק
    ימאשרת התרשמויות קודמות: שהצמח מלבד שיוכו לבתי גידול לחים (בגל"ח),מציג גם תכונות מסוימות של צמח רודרל
    "טוב",שתופש טרמפ על הישגיו של האדם כמפר סביבה מצטיין, ובאופן מיוחד בתחום בתי גידול אנתרופומורפיים"
    לחים, שהוא יוצר לצרכיו. כאלו הופיעו ברחבי הארץ בהמוניהם ב15- 20 השנים האחרונות ועוד קודם, בדמותם
    של אגני חימצון פתוחים לביוב, מתקני טיהור שפכים מונציפליים (מט"שים),מאגרי מים מושבים, ומאגרים לתפישת
    זרימות חורף בערוצי אכזב. מגמה זו מתפשטת גם ובמיוחד כלפי דרום מישור החוף והנגב המערבי, איזור בו ניתן
    לסבור שהצמח לא נכח בעבר, אלא אם איכלס בעבר שקעים חוליים אוצרי מי תהום גבוהים שיצרו היקוויות עונתיות (דוגמתן ראינו בסביבת השיפדן הישן עוד בשנות ה-60!) גם ברצועת
    החולות של דרום מישור החוף. (ניצול יתר של אקוויפר החוף ב-50 השנים האחרונות ייבש לחלוטין את מקור
    ההפצה האפשרי של חומעת החוף מכיוון זה, שהיה קיים אולי בעבר, אך אין לו תיעוד בסיפרות או באוספי העשביות
    שבאוניברסיטאות.)

    3.הערכתו של עוז שניתן לצפות למאות אתרי נוכחות של הצמח במרחב הארצי וגם כלפי דרום – נוטה לדעתנו להגזמה
    קונטרברסאלית.. הצמח די נדיר בכל זאת, במרבית החבלים הפיטוגיאורפיים בהם היה ידוע לפנים, ועוד יותר בנופים
    בהם נתגלה לאחרונה.
    בסריקות שקיימנו לאחרונה בחזית התפוצה הדרומית של הצמח מתקבלת תמונה שמצביעה על תפוצה
    מקוטעת ולא ברורה דיה מבחינת הדינאמיקה שלה.
    פירות הצמח שמצויידים בשיכים עשויים להתאים לנשיאה זואוכורית ע"י יונקים גדולים ועופות כסוכני הפצה של הצמח
    בדילוגים, והיינו מצפים שתהליך ההתפשטות הזה יתרחש כתהליך מהיר למדי, ועם זאת אין לכך עדיין אינדיקציות
    ברורות מספיק. רוב גופי המים המלאכותיים שצצו במרחב הדרומי – עדיין אינם "מארחים" את הצמח, אולי
    בגלל פעולות הדברה רוטיניות שננקטות כנגד עשביות בהיקפם, כחלק מיוזמות התחזוקה שמבוצעות בידי רשות הניקוז,
    חב'"מקורות"מועצות אזוריות וחקלאים באיזור. גם יתכן שהתהליך מתעכב בשל מיגבלות בכושרי ההפצה העצמית של
    הצמח בסביבות החדשות, מסיבות כלשהן, שאיננו מודעים כלל לקיומן בשלב זה.
    4.מתמונת התפוצה הנוכחית של הצמח, כפי שמסתמנת מכל המובא לעיל,עולה הרושם במבט כללי שתפוצת הצמח
    שומרת אמונים לבתי גידול לחים ויציבים יחסית מסביב לשנה. בעבר הקדום של הצמח בתנאי הארץ-כללו אלו
    את מערכות נחלי האיתן של צפון ומרכז הארץ, וגם את פישטי הביצה שליוו אותם, ובמיוחד באילו שהיו ממוקמים
    על אקוויפר של מי תהום גבוהים בקרקע חרסיתית הידרומורפית בקירבה לשפכיהם, תנאים שבהם יכול הצמח
    ליהנות מאספקת מי תהום גבוהים בעלייה נימית חודשים נוספים באביב המאוחר ובקיץ.

    כמו כן התקיימו כנראה כתמי תפוצה באזורי הארץ הפנימיים יותר בסביבות אקוואטיות יציבות בעמקי הצפון (ובנישות
    פתוחות שהיו פנויות יחסית מסבך קנה,גומא וסוף).
    קו הגבול הדרומי של נחלי האיתן הארציים באיזור החוף – היה נחל השורק. מעבר לקו
    זה דרומה ניתן היה להניח שנתאפשרו תנאי קיום לחומעת החוף – רק סביב הקוויות של מי תהום גבוהים בתחום
    שקעים חוליים שלאורך רצועת החולות בואך רפיח. במידה ואכן התקיימה שם חומעת החוף בעבר(כשמה!) – תנאים
    אלו לא מתקיימים כיום עבור הצמח כתוצאה של ניצול יתר של אקוויפר החוף בשאיבה, והיא נעלמה בהם לחלוטין.
    גילוי הצמח לראשונה במאגר רבדים,ובלגונת זיקים מרמז על אפשרות דילוג הצמח אל עבר מעונות גידול אנתרופומורפיים
    לחים ויציבים מסביב לשנה שנפתחים בפני הצמח לראשונה במרחב השחון יותר שמדרום לנחל השורק (בו נתגלו
    הריכוזים המשמעותיים יותר של הצמח באיזור המרכז).
    עוז צודק בעמדתו לאור נתוני התפוצה המעודכנים, שניתן לוותר על הגדרת מעמדה הארצי של חומעת החוף כמין אדום.
    אך עם זאת לטענתינו צריך להותיר על כנה את הגדרת סטטוס השכיחות של חומעת החוף – כמין נדיר ברב המרחב
    הארצי, ועד מקומי מצוי – במיספר אתרים מוגבל במישור החוף המרכזי ובעמקי הצפון הלחים.יתכן שאנו בפתח
    תהליך התפשטות דינאמי של מין זה שעשוי להשתנות בטווחי זמן קצרים. הדבר תלוי במידה רבה במדיניות הטיפול של
    האדם בסביבות אקווטיות ולחות אחרות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *