ארכובית צמירה – צמח אדום פורח במקווי מים (ספטמבר 2016)

ארכובית צמירה Persicaria lanigera היא צמח רב-שנתי שגובהו 130-60 ס"מ היוצר דמות שיח סבוכה, בעל גבעולים משתרשים באדמה, זוחלים או זקופים. מפרקי הגבעולים נושאים מעטפת קרומית (=שופרית) בעלת שיניים קצרות בשפתה. שיני השופרית מסולסלות. העלים גדולים מאוד, דמויי-אזמל, מחודדים בקצותיהם; אורכם 14–21 ס"מ ורוחבם 2–3 ס"מ; העלים מכוסים שערות צפופות משני צידיהם והם נראים מלבינים.
ארכובית צמירה פורחת במשך חודשי הקיץ המאוחרים מאוגוסט ועד תחילת אוקטובר. הפרחים ערוכים בתפרחת דמוית שיבולת צפופה חסרת עלים בתוכה. הפרח ורדרד, גודלו 4-3 מ"מ ומורכב מ-5 עלי עטיף, 6 אבקנים (לרוב) ושני עליים. הפרי אגוזית דמוית עדשה, שחורה ומבריקה.

ארכובית צמירה. צילום: גדי פולק ©    ארכובית צמירה. צילום: ערגה אלוני ©

ארכובית צמירה – מראה כללי, עלים שעירים.
מימין – צילום: גדי פולק ©; משמאל – צילום: ערגה אלוני ©
להגדלה – לחצו על התמונות

ארכובית צמירה. צילום: ערגה אלוני ©    ארכובית צמירה. צילום: ערגה אלוני ©

תפרחות ופרחים של ארכובית צמירה. צילום: ערגה אלוני ©
להגדלה  – לחצו על התמונות

ארכובית צמירה נמנית על קבוצת מינים של בתי גידול לחים בעלי עלים רחבים ותפרחת שיבולת חסרת עלים שהופרדה מתוך הסוג Polygonum לסוג אחר במשפחת הארכוביתיים – Persicaria (פרסיקריה). בנוסף לארכובית צמירה נמנות על סוג זה בארץ א. מחודדת, א. משונשנת, א. סנגלית וא. הכתמים. מביניהם ארכובית צמירה היא המין היחיד מבין הארכוביות שוכנות מקווי המים שלה עלים מלבינים שעירים. שם הסוג ארכובית בעברית למינים אלה נותר בעינו על אף שינוי המעמד הטקסונומי. מיני הארכובית האחרים המשתייכים לסוג Polygonum מתאפיינים לרוב גבעול רותמי ובעלים קטנים, כגון ארכובית שבטבטית וארכובית ארץ-ישראלית.

ארכובית צמירה. צילום: גדי פולק © ארכובית ארץ-ישראלית. צילום: ערגה אלוני ©  ארכובית ארץ-ישראלית. צילום: גדי פולק ©

מימין – ארכובית (פרסיקריה) צמירה (Persicaria lanigera). צילום: גדי פולק ©; במרכז ומשמאל – ארכובית ארץ-ישראלית (Polygonum palaestinum). צילום במרכז – ערגה אלוני ©; צילום משמאל – גדי פולק ©
להגדלה – לחצו על התמונות

בית הגידול האופייני בארץ הוא ביצות וגדות נחלים בעלי מים זורמים זכים. המין גדל בארץ בגולן, עמק החולה, בקעת כנרות, חוף הגליל, השרון ופלשת. הצמח הוא רחב תפוצה  בעולם ונפוץ בעולם הישן במרחב גיאוגרפי גדול: ממצרים דרך סודן וכל ארצות מזרח אפריקה, וכן ניג'ר, קונגו ואנגולה במרכז אפריקה ודרום אפריקה. באסיה הצמח נתון מהודו ומזרחה הוא מופיע בצפון אוסטרליה. חשוב להדגיש כי במזה"ת ובכל מערב אסיה והים התיכון ישראל היא המדינה הצפונית ביותר בתחום תפוצתו.

ארכובית צמירה הוגדרה כמין בסכנת הכחדה בישראל במספר אדום  4.2 (En – בסכנה – לפי דרגות IUCN) על יסוד נדירותה, רגישות בית הגידול המימי והיותה של ישראל נקודה צפונית בתחום התפוצה העולמי (שמידע ופולק, 2007). בשנים האחרונות נמסרים דיווחים על אתרים נוספים שלא צויינו כאתרים קיימים בספר האדום, כגון אגמון ראשון לציון,  בריכת זורייקיה בשרון ועוד. לפיכך יש צורך לאתר מחדש את כל האתרים הקיימים של מין זה בכדי לעדכן את מעמדו של המין כצמח אדום.

קריאה נוספת

שמידע, א. ופולק, ג. 20017. הספר האדום – צמחים בסכנת הכחדה בישראל, כרך א'. רשות הטבע והגנים.

כתב: גדי פולק

2 תגובות למאמר ארכובית צמירה – צמח אדום פורח במקווי מים (ספטמבר 2016)

  1. אורן הגיב:

    האם ידועים מקומות עם זרעים לגידול בסביבה ביתית?

    • גדי פולק הגיב:

      אין לי מידע על מקומות מסחריים שבהם ניתן להשיג זרעים, ובודאי אין לאסוף זרעים בטבע שכן הצמח הוא מין אדום בסכנת הכחדה. אפשר לברר בגנים בוטניים אם אפשר לקבל מהם זרעים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *