אשמר קוצני (שמיר קוצני): האתר הדרומי בישראל

שמואל מזר קרן-קיימת לישראל – shmuelm@kkl.org.il
צילם: שמואל מזר
הביא לדפוס: אבי שמידע

שיח בודד של אשמר קוצני התגלה בתאריך 9.11.2016 בנחל יפתחאל ליד הישוב רומת-הייב אשר בשולי עמק נטופה. למרבה ידיעתנו זהו הפרט הדרומי ביותר בישראל ובמזרח-התיכון המוכר כיום ושומה עלינו לנסות ולשמור אותו.
אשמר קוצני Paliurus spinachristi, הוא שיח קוצני הדומה לשיזף השיח וקשה מאוד להבדיל ביניהם ממרחק (ראו בתמונות). לשניהם ענפים ערוכים בצורת זיגזג וקוצים מאונקלים בבסיס העלים. פרחיהם זהים במדויק, אך בעוד לששיזף פרי צהבהב כדורי נאכל – הרי לאשמר פרי דמוי דיסקוס.

אשמר קוצני בנחל יפתחאל, צילם שמואל מזר אשמר קוצני. צילום: אבי שמידע ©

תמונה מימין: אשמר קוצני בפתח "דייקת יפתחאל" ליד הכפר רומת-הייב. בית גידולו בשולי שדות באדמת סחף הררית. צילום: ש.מזר ©
תמונה משמאל: פרי של אשמר קוצני, צפון יוון שם הוא שולט כשיחית "שיביליאק" לאחר כריתה והפרעה. צילום: אבי שמידע ©
להגדלה – לחצו על התמונות

אשמר קוצני הוא מין צפוני אירו-סיבירי השולט על פני שטחים נרחבים בבלקן ויוצר שיחיות קוצניות באזורים בהם נכרת היער וקיימת בהן רעייה חזקה. בישראל הוא שיח נדיר מאוד כאשר אוכלוסיה גדולה מצויה רק בעמק החולה הצפוני מקיבוץ דן ועד הכפר ע'גר. דרומה לשם ידוע כיום על מספר שיחים ליד הישוב הררית ברכס יודפת אשר בגליל התחתון.

אשמר קוצני, צילם שמואל מזר © אשמר קוצני, צילם שמואל מזר © חברת שיזף השיח ושיזף מצוי. צילם שמואל מזר ©

בתמונה מימין: עלווה ופריחה של אשמר קוצני, מעיינות נוחילה מצפון לתל דן. צילם: ש.מזר ©
במרכז: פרי יבש דמוי דיסקית של אשמר קוצני, נחל יפתחאל. צילם: שמואל מזר ©
משמאל: חברת שיזף השיח ושיזף מצוי שולטת בבסיס מתלול האון בדרום הגולן. ממרחק בלתי אפשרי להבדיל בין אשמר קוצני ושיזף השיח ויש לחפש פרי כדי להבדיל ביניהם.  צילם ש.מזר ©
להגדלה – לחצו על התמונות

בראשית המאה הקודמת רשם הבוטנאי אהרון אהרונסון שיחי אשמר קוצני בשני אתרים בגליל-התחתון מהם הוא נכחד: הר-טורען הקרוב למקום המציאה ננחל יפתחאל ובקעת חנניה בין הר חזון לרמה. זהרי (1980) כותב על שיחי אשמר קוצני ליד הכפר רומנה (יתכן מאוד שהשיח שנמצא הוא השריד האחרון של אוכלוסיה זו הזהה גם לדיווח של אהרונסון).  גם מימי רון מצאה שיחי אשמר קוצני בסביבת רומנה בסקר בקעת נטופה בשנת 2009. בשנות השמונים של המאה הקודמת נרשמו שני אתרים נוספים ליד הר-דבורה והר קוץ אשר ככל הנראה אינם קיימים כיום. בית-גידולו של האשמר בישראל הם שולי שדות על אדמת סחף הררית ולכן הוא מועד במקומות אלה לעקירה והכחדה על ידי החקלאים. נקווה שבעקבות המציאה של האשמר בנחל יפתחאל, ישימו חובבי הטבע לב לשיחים קוצניים הנראים כמו שיזף השיח אך יש להם פרי שונה לחלוטין (דיסקית רקועה). האם השיח שנמצא הוא הפרט האחרון לאוכלוסיית הר-טורען – נחל יפתחאל והדרומי ביותר בעולם? אתגר לחובבי הטבע ומחפשי צמחים ומציאות.

ספרות
אהרונסון, א. 1940. צמח מערב הירדן. ערכו:  ה. אופנהיימר ומ. אבן-ארי.  קרן אהרונסון – זכרון יעקב. 533 עמודים.
זהרי, מ. 1980. נופי הצומח של הארץ. עם עובד.
שמידע, א., 1991. מדריך העצים והשיחים בישראל. הוצאת כתר, 328 עמודים.

4 תגובות למאמר אשמר קוצני (שמיר קוצני): האתר הדרומי בישראל

  1. יוסי בוכמן הגיב:

    עצי אשמר קוצני (בערך באותו קו) היו גם בצמת הכניסה לטורען,מדרום לצמת גולני,מול משתלת קק"ל. העצים במורדות הר דבורה עדיין קיימים.

    • אבי שמידע הגיב:

      שמחנו לשמוע מיוסי בוכמן על שיחי אשמר קוצני בצומת נכניסה לטורען
      ועוד יותר אנו שמחים לשמוע כי שיחי האשמר הקוצני באוכף הר דבורה חיים.
      נשמח אם מאן-דוואי או יוסי יצלם את האוכלוסיה הדרומית הנל ויתאר בקצרה כצה שיחים שם, מהו בית-גידולה והאם
      השיחים פורחים ו/או מייצרים פירות ?

  2. יצחק תור הגיב:

    שוב שלום!
    שיחי אשמר קוצני אינם כה נדירים בגליל התחתון!
    לפחות 15 פרטים מפותחים מצויים בעשר נקודות שונות מדרום להר תורען [לא כולל הפרטים שבהר דבורה) – ברוב המקרים כפרט בודד!
    ברכס יוטבת= יודפת ישנם ריכוזים גדולים יותר: אחד בהר הקוץ שאינני מכיר אותו בשטח אלא רק מהספרות ועוד שני כתמים של עשרה פרטים ויותר: אחד מצפון למבדד נטופה שמצפון מזרח להררית והשני בין מטעי הזיתים שממערב לעראבה – וממזרח לחורבת משתא.
    לפני כשנה ראיתי את הכתם של הררית אך בשיטוט של כחצי שעה לא מצאתי שום פרט בכתם שממערב לעראבה .
    בתחקור של החקלאים הערבים שבשטחם גדל האשמר בדרך כלל יש בלבול עם השיזף השיח, שכאמור בכתבה לעיל הופעתו הכללית מאד דומה לאשמר.
    שיזף השיח קרוי רובידה בערבית { Rubeidah ) ואילו שמו הערבי של האשמר טרם שמעתי, ואשמח מאד לדעת אם מישהו שמע או קרא או יודע משהו על כך!

  3. מיכה ארז הגיב:

    אכן יש אוכלוסייה של כ 10 פרטים במורדות הר דבורה. בין השביל שיורד לדבוריה לשביל שיורד ליער בית קשת.
    השיחים ברובם נותנים פירות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *