סיכום השתלמות כלנית בשומרון 30-3-2017

אבי שמידע  – המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים והחוג ללימודי ארץ-ישראל, מכללת כנרת  avi.shmida@gmail.com
גדי פולק –
מערכת כלנית –  gadpollak@gmail.com

בהשתלמות נלמדו המאפיינים הייחודיים של הצומח והצמחייה בחגורות רום בצומח הים-תיכוני של הרי השומרון: שיחיית אוג קוצני בחגורת הדום ההר; מדרונות עם חורש ים תיכוני ירוק-עד  במרכז בשומרון בנחל קנה; שרידי חורש אלון התולע בעמק שעורים; בתה בחגורת הרום הגבוהה במזרח רכס שילה שבה שרידי חורש עם חותם של צמחיית ספר גבוה. הוקדשה תשומת לב לכמה צמחי שדות אופייניים בשטחים מעובדים בשומרון וכמו כן נעשתה תצפית על צומח הספר של מזרח השומרון.

מצב הטבע בישראל ב-2016 – נקודת המבט הבוטנית

גדי פולק, מערכת כלנית. gadpollak@gmail.com

דו"ח מצב הטבע בישראל ל-2016 שהופק על ידי המאר"ג מציג תמונת מצב של הטבע על בסיס תוכנית ניטור המגדירה שאלות, איומים ותהליכים ומשתמשת באינדיקטורים ביולוגיים להערכה של מצב הטבע ברמה הארצית ובאזורי ניטור אקו-גיאוגרפיים. האינדיקטורים הבוטניים המרכזיים ששימשו להערכה הם  הכיסוי וההרכב של הצומח המעוצה אשר מגמותיהם אמורות להיבדק בניטור לאורך זמן. הסקירה הנוכחית בוחנת עד כמה  ממצאי הדו"ח אמנם מספקים תמונה כוללת על מצבם המעודכן של הצומח והצמחייה בארץ, כבסיס לניהול ולמימשק של השטחים הפתוחים.

סיכום השתלמות כלנית בבקעה הצפונית, בגלבוע ובהר-דבורה 15-16.3.2017

אבי שמידע  – המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים והחוג ללימודי ארץ-ישראל, מכללת כנרת  avi.shmida@gmail.com
גדי פולק –
מערכת כלנית –  gadpollak@gmail.com

הפריחה איחרה בתשע"ז (2017-2016) לעומת הממוצע, כנראה הודות לאיחור של למעלה מחודש בהתחלת הגשמים בחורף זה ולטמפרטורות הנמוכות ששררו בדצמבר ובמחצית הראשונה של ינואר. בצומח הספר בצפון בקעת הירדן שלטו במועדי הסיור משטחי פריחה מרהיבים ובמרומי הגלבוע הפריחה הייתה בשיאה, שם נצפתה גם התחלת הפריחה של איריס הגלבוע. באזור הים תיכוני המובהק (הר דבורה) בחורש של אלון מצוי וביער אלון התבור, שיא הפריחה עדיין לא הגיע, המינים השולטים בנוף היו בשלבי התחלה או בניצנים והפריחה של איריס נצרתי רק החלה.

תמותת אלות אטלנטיות במדבר צחיח קיצוני – עדות להקצנה באקלים דרום ישראל

בני שלמון, אילת    benny.shalmon072@gmail.com

אלה אטלנטית (Pistacia atlantica) היא עץ גדול שמקורו ערבתי- אסייתי, ובישראל המין הוא שריד (רליקט) של תקופה קרה וגשומה יותר. העצים הבודדים בדרום הנגב ומערב סיני מצויים בגבול הדרומי של תפוצת המין ועם התייבשות דרום הנגב הם הולכים ומתים. בעשורי השנים האחרונות דרום הנגב, שהוא מדבר צחיח קיצוני, מתחמם וכמות המשקעים והשטפונות בו פוחתים. שחזור כמות המשקעים באזור אילת מראה כי זו מגמה הנמשכת בהולוקן ב-10,000 השנים האחרונות. ותחזית אקלים עולמית לשנת 2100 צופה כי מגמה זו תמשיך ותחריף.

"צמח עבר הירדן" ועזבון אהרנסון

אורי רוזנברג  agron@netvision.net.il

אהרן אהרנסון אשר זכה לכינויים "המדען הישראלי הראשון", "חלוץ המדע בארץ", היה איש אשכולות, חקלאי, מדען, סייר, פוליטיקאי ומרגל, שסיים את חייו בפתאומיות, אולי באופן מסתורי, והוא בן 43 שנים בלבד. ברשימה זו מתוארת תרומתו של אהרנסון למדע הבוטניקה, לחקלאות ולייעור בראשית המאה הקודמת, מסופר הסיפור המרתק של מסעות המחקר שעשה באזור וכיצד ניצל חלקית ופורסם עזבונו המדעי.

היפותזת אסימטריות האור ודחיקה תחרותית של צמחים בעקבות דישון: תוצאות מניסוי בגן לאומי בית גוברין

ניב דה מלאך, האוניברסיטה העברית בירושלים. nivdemalach@gmail.com

תוספת חנקן למערכות טבעיות היא אחד האיומים הגדולים על מגוון מינים ברחבי העולם. בניסוי שדה בבית גוברין נבחנה "היפותזת אסימטריות האור", שהיא אחת ההשערות הנפוצות המסבירות דחיקה תחרותית בעקבות תוספת דישון.  מערכת הניסוי כללה מדידות אור בגבהים שונים ומניפולציות של סילוק מתחרים לכימות עוצמת התחרות. תוצאות הניסוי תומכות בהיפותזה ומראות שאסימטריה בתחרות על האור (שוני בקליטת אור בין צמחים גדולים וקטנים) היא הגורם המרכזי לדחיקה תחרותית ולירידה בעושר המינים בעקבות דישון.

סיכום השתלמות כלנית בפלשת 15,16-2-2017

אבי שמידע  – המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים והחוג ללימודי ארץ-ישראל, מכללת כנרת  avi.shmida@gmail.com
גדי פולק
מערכת כלנית –  gadpollak@gmail.com

בהשתלמות נלמדו הצומח והצמחייה של החולות, גבעות הכורכר ושטחי החמרה בפלשת. בפלשת קיים מפגש מעניין בין צומח וצמחייה ים-תיכוניים ומדבריים המוכתב מהגיל הגיאולוגי הצעיר יחסית של התשתיות באיזור ומהדומיננטיות של החול כחומר אב עיקרי של טיפוסי התשתית. הושם דגש על ההיסטוריה הגיאולוגית של האזור, על דרך ההיווצרות של החמרה והכורכר, על הקשר בין חברות הצמחים ומיני הצמחייה עם טיפוסי הסלע והקרקע ועל תהליכים אבולוציוניים המשפיעים על שיעור גבוה יחסית של מינים אנדמיים.

תודתנו נתונה לחברינו אמוץ דפני, חיים קיגל, צביקה אבני ובמיוחד הנהג ציון מיבנה, אשר הוסיפו תרומת דעת חשובה בנושאי מומחיותם  תוך כדי ההשתלמות.

הסוג כוכבית בישראל – האם מין אחד או שלושה?

ערגה אלוני, מערכת כלנית    ergaloni@netvision.net.il

שלושה מינים של כוכבית נתונים מישראל: כוכבית מצויה, כוכבית חיוורת וכוכבית גדולה. הסוג ידוע בשונות גבוהה ובפלאסטיות של תכונות הצמח והפרחים ואין בספרות תמימות דעים באשר למעמדם הסיסטמטי של המינים. בתצפיות שנערכו בשלושה סוגים של בית גידול בשרון נבחנו תכונות הצמח הווגטטיביות, מאפייני הפרח ומערכות הרבייה והעדפה לסוג בית הגידול בפרטים בעלי כותרת, המזוהים ככוכבית מצויה ובפרטים חסרי כותרת המזוהים ככוכבית חיוורת.  בנוסף נערכו תצפיות במאפיינים הללו בצמחי כוכבית מאתרים אחדים בצפון הארץ ובכלל זה בפרטים המוגדרים בארץ ככוכבית גדולה.  התוצאות מוליכות להשערה שבארץ מדובר במין אחד – כוכבית מצויה, המציג טווח רחב של שונות מורפולוגית ואקולוגית.

פנולוגיה של הפריחה בחולות השרון

גדי פולק   מערכת כלנית gadpollak@gmail.com

 הפריחה בחברת חרוב-מצוי ואלת המסטיק בחולות מישור החוף  בשנת תשע"ו (2016-2015) הקדימה ב-6-4 שבועות את דגם הפריחה העונתי הרב-שנתי בחבל ההר הים-תיכוני, ובקיץ לא הייתה כלל פריחה בחולות. שיא הפריחה בחולות חל במחצית השנייה של פברואר ובתחילת מרץ ואילו שיא הפריחה בחבל ההר הים-תיכוני הוא בתחילת אפריל.  גל פריחה סתווי שני ששיאו באוקטובר ונובמבר כלל רק מספר קטן של מינים מעוצים. במחקר זה נבדק העיתוי, המשך והרצף של תחלופת המינים הפורחים בשני טיפוסים של כתמי צומח  בחולות החוף 1. כתמי שיחים עם עצי חרוב מצוי, 2. שטחי חולות פתוחים המאוכלסים  בצמחים עשבוניים ובבני שיח. ההבדל במשך הפריחה הכללי בין צמחים מעוצים ועשבוניים לא היה מובהק, אך  משך הפריחה הממוצע של מינים מואבקי חרקים היה ארוך מזה של מואבקי הרוח. הדיון עוסק בקשר שבין מהלך הפריחה בחולות מישור החוף לבין הדגם העונתי של המשקעים, ובהשפעה של מורשת אבולוציונית-פילוגנטית ופעילות מאביקים על הדגם העונתי של הפריחה. לסיכום מודגשת החשיבות של הכרה מפורטת של הספקטרום והרצף  של הפריחה באתר מקומי על מנת לנתח ולהבין את הגורמים המשפיעים עליהם.

סיכום השתלמות כלנית בכרמל ב-11-12.1.2017

אבי שמידע  – המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים והחוג ללימודי ארץ-ישראל, מכללת כנרת  avi.shmida@gmail.com
חווה להב
– החברה להגנת הטבע – haval@netvision.net.il
גדי פולק
מערכת כלנית –  gadpollak@gmail.com

תודתנו נתונה לחברינו אמוץ דפני, ניר הר, צביקה אבני ונאווה סבר, אשר הוסיפו תרומת דעת חשובה בנושאי מומחיותם  תוך כדי ההשתלמות.

גשמי החורף איחרו בעונת הגשם הנוכחית והחלו רק בדצמבר 2016, שהיה גשום וקר מהרגיל. הנביטה והלבלוב התרחשו באיחור וכתוצאה מכך הפריחה בכרמל בעת ההשתלמות הייתה דלה. בתחנות ההשתלמות סקרנו את חברות העצים העיקריות של הכרמל בהתאם לפיזורן במרחב לפי הרום, המפנה, הסלע והקרקע ובמיוחד הדגשנו את האקולוגיה של אורן ירושלים כעץ בר אופייני לכרמל וכעץ ביער הנטוע. למדנו בפרוטרוט על כמה מהמינים המיוחדים לכרמל ובראשם חלבלוב השיח ורתמה קוצנית.