הסוג כוכבית בישראל – האם מין אחד או שלושה?

ערגה אלוני, מערכת כלנית    ergaloni@netvision.net.il

שלושה מינים של כוכבית נתונים מישראל: כוכבית מצויה, כוכבית חיוורת וכוכבית גדולה. הסוג ידוע בשונות גבוהה ובפלאסטיות של תכונות הצמח והפרחים ואין בספרות תמימות דעים באשר למעמדם הסיסטמטי של המינים. בתצפיות שנערכו בשלושה סוגים של בית גידול בשרון נבחנו תכונות הצמח הווגטטיביות, מאפייני הפרח ומערכות הרבייה והעדפה לסוג בית הגידול בפרטים בעלי כותרת, המזוהים ככוכבית מצויה ובפרטים חסרי כותרת המזוהים ככוכבית חיוורת.  בנוסף נערכו תצפיות במאפיינים הללו בצמחי כוכבית מאתרים אחדים בצפון הארץ ובכלל זה בפרטים המוגדרים בארץ ככוכבית גדולה.  התוצאות מוליכות להשערה שבארץ מדובר במין אחד – כוכבית מצויה, המציג טווח רחב של שונות מורפולוגית ואקולוגית.

פנולוגיה של הפריחה בחולות השרון

גדי פולק   מערכת כלנית gadpollak@gmail.com

 הפריחה בחברת חרוב-מצוי ואלת המסטיק בחולות מישור החוף  בשנת תשע"ו (2016-2015) הקדימה ב-6-4 שבועות את דגם הפריחה העונתי הרב-שנתי בחבל ההר הים-תיכוני, ובקיץ לא הייתה כלל פריחה בחולות. שיא הפריחה בחולות חל במחצית השנייה של פברואר ובתחילת מרץ ואילו שיא הפריחה בחבל ההר הים-תיכוני הוא בתחילת אפריל.  גל פריחה סתווי שני ששיאו באוקטובר ונובמבר כלל רק מספר קטן של מינים מעוצים. במחקר זה נבדק העיתוי, המשך והרצף של תחלופת המינים הפורחים בשני טיפוסים של כתמי צומח  בחולות החוף 1. כתמי שיחים עם עצי חרוב מצוי, 2. שטחי חולות פתוחים המאוכלסים  בצמחים עשבוניים ובבני שיח. ההבדל במשך הפריחה הכללי בין צמחים מעוצים ועשבוניים לא היה מובהק, אך  משך הפריחה הממוצע של מינים מואבקי חרקים היה ארוך מזה של מואבקי הרוח. הדיון עוסק בקשר שבין מהלך הפריחה בחולות מישור החוף לבין הדגם העונתי של המשקעים, ובהשפעה של מורשת אבולוציונית-פילוגנטית ופעילות מאביקים על הדגם העונתי של הפריחה. לסיכום מודגשת החשיבות של הכרה מפורטת של הספקטרום והרצף  של הפריחה באתר מקומי על מנת לנתח ולהבין את הגורמים המשפיעים עליהם.

סיכום השתלמות כלנית בכרמל ב-11-12.1.2017

אבי שמידע  – המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים והחוג ללימודי ארץ-ישראל, מכללת כנרת  avi.shmida@gmail.com
חווה להב
– החברה להגנת הטבע – haval@netvision.net.il
גדי פולק
מערכת כלנית –  gadpollak@gmail.com

תודתנו נתונה לחברינו אמוץ דפני, ניר הר, צביקה אבני ונאווה סבר, אשר הוסיפו תרומת דעת חשובה בנושאי מומחיותם  תוך כדי ההשתלמות.

גשמי החורף איחרו בעונת הגשם הנוכחית והחלו רק בדצמבר 2016, שהיה גשום וקר מהרגיל. הנביטה והלבלוב התרחשו באיחור וכתוצאה מכך הפריחה בכרמל בעת ההשתלמות הייתה דלה. בתחנות ההשתלמות סקרנו את חברות העצים העיקריות של הכרמל בהתאם לפיזורן במרחב לפי הרום, המפנה, הסלע והקרקע ובמיוחד הדגשנו את האקולוגיה של אורן ירושלים כעץ בר אופייני לכרמל וכעץ ביער הנטוע. למדנו בפרוטרוט על כמה מהמינים המיוחדים לכרמל ובראשם חלבלוב השיח ורתמה קוצנית.

אֵיג ופקטורובסקי – ממניחי היסוד למדע הבוטניקה בארץ ישראל

אורי רוזנברג agron@netvision.net.il

אלכסנדר אֵיג (Eig) היה ממניחי היסוד למדע הבוטניקה בארץ ישראל ופעל עם חברו לעבודת הטבע אליעזר פקטורובסקי. סופר הילדים ואיש הטבע אליעזר שמאלי מתאר בספרו  " החלוצים – חוקרי הטבע של ארץ-ישראל" את סיפור חייהם ותרומתם לידע על צמחי ישראל. הכתבה מספרת על פועלם של אֵיג ופקטורובסקי, על תרומתם הגדולה לידע הבוטני של הארץ ועל סיפורם ההרואי והטרגי של שני ענקי הבוטניקה האלו, ידועי החולי והמחסור, אשר מתו בדמי ימיהם.

סיכום השתלמות כלנית בגולן 21.12.2016

אבי שמידע  – המחלקה לאבולוציה, אקולוגיה והתנהגות והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים והחוג לארץ-ישראל, מכללת כנרת – avi.shmida@gmail.com
שמואל קליין  מדרשת הגולן בחיספין – shmilklain@gmail.com 
עריכה: גדי פולקמערכת כלנית –  gadpollak@gmail.com

שני גלי הגשם הגדולים של דצמבר הביאו בגולן להתפתחות כסות צמחית ירוקה של עשבוניים רב-שנתיים וחד-שנתיים. העצים השולטים – עוזרר קוצני, אלון התולע ואלה אטלנטית עומדים עתה בשלכת. תחנות ההשתלמות  ממוקמות לאורך חתך גיאובוטני מדרום הגולן לצפונו – מאזור צחיח למחצה וחמים ברום נמוך  ועד לחלקו הקר והגשום של הגולן ביער אודם. בעונה זו חל שיא הפריחה של מיני הכרכום, המאפיינים תחומי רום ובתי גידול שונים בגולן. בפריחה היו כרכום השבכה, כרכום השבכה תת-מין חרמוני, כרכום נאה, כרכום גיירדו וכרכום צהבהב. כן התחילה הפריחה של נץ-חלב אזמלני. גיאופיטים סתוויים כמו סתוונית היורה, סתוונית התשבץ וחלמונית גדולה נצפו בשלבי סיום הפריחה.

מין כלך חדש לארץ מהרי נפתלי – האם הוא כלך מירוני, והאם הם זהים ל- Ferula coskunii ?

שמואל מזר – הקרן הקיימת לישראל     shmuelm@kkl.org.il
ערכה: הגר לשנר  מנהלת האוסף – העשביה, אוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטה העברית hagarv@savion.huji.ac.il

בפברואר 2016 נמצא ביער הרי נפתלי כלך לא מזוהה. נסיונות להגדרתו הראו התאמה טובה מאד לשני מינים : Ferula coskunii – צמח שתואר כחדש למדע ב 2005, מהרי אמנוס בטורקיה, ולכלך מירוני – מין עלום מגוש הר מירון, מהחרמון ומלבנון, שאינו מופיע במגדירי הצמחים הישראליים, אך קיימים איסופים שלו בעשביה בירושלים.

חבלבל מדברי – צמח "אדום" נדיר ביותר נמצא בבקעת הירדן

בר שמש – יחידת סקרי טבע ונוף, מכון דש"א shemesh.bar@gmail.com
אמיר פרלברג – יחידת סקרי טבע ונוף, מכון דש"א amir.perelberg@mail.huji.ac.il
עמוס סבח – מחוז יו"ש, רשות הטבע והגנים nramos@npa.org.il
מימי רון – יחידת סקרי טבע ונוף, מכון דש"א mimiron47@gmail.com

במהלך סקר אקולוגי בגאון הירדן ב- 21/4/16, נצפתה אוכלוסייה של המין חבלבל מדברי Convolvulus pilosellifolius. מין זה הוגדר בספר האדום של הצמחים בסכנת הכחדה בישראל כמין שנכחד מהארץ (שמידע ופולק, 2007). האוכלוסייה שנמצאה מונה עשרות פרטים הגדלים בבית-גידול טבעי ולח בגאון הירדן, בחברת צמחי מלחה. זאת, בשונה מבית הגידול שבו נאסף המין בעבר – שדות ומטעי תמרים מושקים. בירור סיסטמטי העלה כי הזיהוי של חבלבל מדברי כ- C. pilosellifolius הוא נכון, ואינו חבלבל שרוע C. prostratus כפי שהוצע בספר האדום של צמחי ישראל. הקרבה הסיסטמטית של חבלבל מדברי לחבלבל שרוע נדונה במאמר, וכן זיקתם הפיטוגיאוגרפית לאזור האירנו-טורני מחד ולאזור הסודני מאידך.

סיכום השתלמות כלנית בפרוזדור ירושלים – 24.11.2016

אבי שמידע  – המחלקה לאבולוציה, אקולוגיה והתנהגות והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים והחוג לארץ-ישראל, מכללת כנרת  avi.shmida@gmail.com
עתי יפה
– גן ארץ-ישראלי בנתיב הל"ה  ataiyoffe@gmail.com
גדי פולק
מערכת כלנית   gadpollak@gmail.com

ההשתלמות עמדה בסימן היובש השורר בשנה זו בעונת הסתיו ואי ירידת גשמים משמעותיים עד למועדה. לכן, פריחת  הגיאופיטים הפורחים בנובמבר  ובתחילת דצמבר לאחר רדת הגשמים הראשונים מתעכבת. בגן הארץ-ישראלי בנתיב הל"ה למדנו על ביולוגית הפריחה המיוחדת של נימפאה תכולה ועל קבוצת השרכים ומיניה הגדלים בארץ בטבע.  על הביולוגיה והאקולוגיה של אלה אטלנטית למדנו בחורבת עדולם. בגן הבוטני בנאות קדומים התמקדנו בשיזף מצוי ובשקמה, והשלמנו את ההשתלמות במהלך סיור בפארק נאות קדומים ובנחל נטוף – שם הושם דגש על הצומח הטבעי שהועשר במרכיבים נוספים לפי התנ"ך ועל צמחיית מצוקים.

שימושי ינבוט השדה למאכל ולמרפא

אביבית ברקוביץ' מורה לליקוט ובישול בטבע, המרכז המקצועי לליקוט. avivitber@gmail.com
השתתפה: צביה שפירא tzviashap@gmail.com

עלים ופירות של ינבוט השדה משמשים למאכל ולרפואה עממית-מסורתית בקרב הערבים והבדואים בארץ-ישראל וכן גם בארצות נוספות במזרח התיכון. מתכון לתבשיל מפירות של ינבוט מוצג בכתבה. הרפואה המסורתית מייחסת לתמציות הינבוט מגוון של השפעות רפואיות. מחקרים אחדים שבהם חיות מעבדה טופלו בתמציות פרי ינבוט  ומחקרים בתנאי In-vitro – הראו הטבה של מחלת הסוכרת, השפעה על הכבד בכיוון של הורדת רמת שומני הדם המזיקים ופעילות אנטי דלקתית נוגדת חיידקים ופטריות.

אדר מֵילָני– עץ זר חדש בנהר הירדן: האם עלול להפוך לעץ פולש ?

אבי שמידע  המחלקה לאבולוציה ולאקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית, ירושלים avi.shmida@gmail.com
ז'אן-מארק דופור-דרור אקולוג, חוקר ומומחה לצמחים פולשים    jmdd@netvision.net.il
צילמו: אוהד כהן Ohad37@gmail.com וד"ר יקי אשכנזי, המחלקה ללימודי ארץ-ישראל, מכללת כנרת בצמח yaki@kinneret.ac.il,

אדר מֵילָני .Acer negundo L, עץ שמוצאו מצפון אמריקה, התפשט במשך 130 השנה האחרונות באזורים ממוזגים רבים מחוץ ליבשת אמריקה. העץ מאופיין על ידי צמיחה מהירה, יכולת התחדשות חזקה מאוד וכושר התפשטות גבוה במרחב על אף היותו עץ דו-ביתי מואבק רוח. הוא גדל ומתפשט בשולי נחלים ותעלות לחות בצידי דרכים באקלים ממוזג ללא עונת יובש. בטיול שערכה המחלקה ללימודי ארץ-ישראל בירדן ההררי מתחת מצד עתרת בתאריך 10.11.2016, מצאנו שני עצים של אדר מילני, פרטים בוגרים נושאי זרעים,אשר התבססו  בגדת נהר הירדן. זהו הממצא הראשון על מין "מתנחל" זה בישראל בבית גידול  טבעי לא מופר.