ההיסטוריה של האיור הבוטני ושאלת תקפותו בעידן הצילום

אורי רוזנברג agron@netvision.net.il

 מאמר זה סוקר את ההיסטוריה של האיור הבוטני, אשר התפתח בד בבד עם התפתחות טכנולוגית הציור וההדפסה ובמקביל למגמות באמנות. מתוארת תרומתו של האיור הבוטני למדע הבוטניקה ונשאלת שאלת תקפותו בעידן הצילום. מוזכרים כמה מגדולי המאיירים הבוטניים, אשר הטביעו את חותמם על תחום זה, המהווה נקודת השקה בין מדע ואמנות. מאמר נוסף יוקדש לתולדות האיור הבוטני בישראל והאמנים שתרמו ליצירת הפלורה פלסטינה, מגדירי הצמחים לדורותיהם והספרים הפופולאריים.

מגמות בהרכב הצמחייה בחתך גלבוע – בקעת בית-שאן

שאולי אביאל, קיבוץ שדה אליהו וחוג כלנית aviel@biobee.com
איתן שפירא, קיבוץ עין הנצי"ב וחוג כלנית etan@hanatziv.org.il
גדי פולק, מערכת כלנית gadpollak@gmail.com

הרכב המינים של חברות הצמחים באתרים ללא רעייה משתנה מאד לאורך חתך גיאוגרפי מפסגת מזרח הגלבוע לבקעת בית שאן. החתך מאופיין במפל רום של 750 מ', בירידה בכמות המשקעים ובעלייה בטמפרטורה. על סמך התפוצה הפיטוגיאוגרפית של המינים נמצא כי למרות ההשתנות בתנאים הסביבתיים, כל אתרי  החתך נמצאים בשוליים היובשניים של חבל הצמחייה הים-תיכוני. מרבית המינים הם ים-תיכוניים ושיעורם של מינים ערבתיים ומדבריים בתחנות החתך – זעום.  עושר המינים יורד עם הירידה ברום. נוכחות סלעים, עומק הקרקע וקירבת שטחי עיבוד משפיעים על הרכב צורות החיים ועל מספר המינים המשתייכים לקבוצות אקולוגיות מובחנות כגון צמחי סלעים וצמחי בתי גידול מופרים.

על יערות אלון התבור ברמת מנשה ובשרון

עוזי פז  pazuzi@bezeqint.net

הצומח העצי בארץ סבל פגיעות קשות במהלך  ההיסטוריה הארוכה של ארץ ישראל. אף על פי כן נותרו בארץ יערות אחדים עד מחצית המאה ה-19 וראשית המאה ה-20. היו אלה  יערות אלון התבור שנותרו בשלושה אזורים. המאמר מתמקד בשניים מהם: ברמת מנשה  ובשרון. הגידול הדרמטי שחל המחצית המאה ה-19 בגודלה של אוכלוסיית הארץ, הצורך הגובר בחומרי הסקה ומעל  לכול הצורך בפחמים ובאדנים לרכבת הטורקית בימי מלחמת העולם  הראשונה, הביא כליה גם על  יערות אלה. יערות אלה נזכרים בכתביהם של נוסעים אחדים. בשנות ה- 90 תושאלו 35 תושבים  מוותיקי הכפרים ברמת מנשה על דמותו של האזור עוד בימי הטורקים וראשית המנדט הבריטי. בניגוד למחשבה המקובלת מרכזה של רמת מנשה לא היה, ככל הנראה, מיוער  בדורות האחרונים.

סיכום השתלמות כלנית בגליל העליון – 26.4.2018

אבי שמידע  – המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים  avi.shmida@gmail.com
סיקו – חוג כלנית ומדריך טבע siambe17@gmail.com
גדי פולק – מערכת כלנית   gadpollak@gmail.com

הצמחייה העונתית החורפית אביבית עדיין הייתה ירוקה בסוף אפריל בגליל העליון  ורבים מהמינים פרחו, על אף שבועות היובש שקדמו למועד ההשתלמות. בולטים הפריחה בעונה זו הדגניים, הסוככיים ומורכבים צהובים בעלי פרחים לשוניים בלבד. תחנות צומת חוסן ונחל אדמון הציגו גוונים אחדים של הפריחה המאוחרת. מינים מיוחדים ונדירים נצפו בשלוליות דלתון הבזלתיות ובמצפה חרשים יוצגו הצמחים של חורש לח וסבוך במרומי הגליל העליון.

נזמית הכתמים – מין חדש לישראל, ועל הסוג נזמית בישראל ובעולם

אבי שמידע, חוג כלנית והמחלקה לאקולוגיה ואבולוציה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית בירושלים    avi.shmida@gmail.com
שמואל מזר,
 הקרן הקיימת לישראל       shmuelm@kkl.org.il
עוז גולן
חוג כלנית והמרכז להנדסת חומרים ותהליכים, מכללת אפקה להנדסה בתל- אביב,         golanoz.me@gmail.com
מרים מילוא
,  חוג כלנית לצמחי ישראל calinix@bezeqint.net
הגר לשנר
,  מנהלת האוסף – העשביה, אוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטה העברית hagarv@savion.huji.ac.il

מין נזמית חדש לארץ נמצא  בגולן ובעמק יעפורי למרגלות החרמון – נזמית הכתמים  Lamium maculatum. זהו מין רב-שנתי  שכיח באירופה, בעל קנה-שורש, בעל פרחים גדולים ורודים עם צינור כותרת מאונקל ושפה עליונה דמוית כובע קמור. מין זה דומה  לנזמית מקווקוות, שלה יש צינור כותרת ישר ושפה עליונה שאיננה קמורה מאוד. גבעולי נזמית הכתמים זקופים ישרים ואילו אלה של נזמית מקווקוות משתרעים או אלכסוניים. הניקוד וקווים סגולים על השפית הם תכונות בעלת שונות גדולה, ולכן אין  הן משמשות כתכונות מבדילות טובות בין שני המינים.
הסוג נזמית כולל מינים בעלי שונות תוך-מינית גדולה ביותר,  וקשה להגדיר ולתחם את היחידות הטקסונומיות שלו. המאמר סוקר את ההיבטים החשובים של תכונות הסוג ומפרט את מיני הנזמית בישראל ואת התכונות המגדירות והמבדילות ביניהם. נזמית ארם-צובא מתוארת מהחרמון וכן נדונה הופעתה בחרמון של נזמית אהרנברג הקרובה לנזמית ארגמנית.

סקר אקליפטוסים בבקעת בית צידה (בטיחה)

דבורה שיצר  dshizer@gmail.com

עצי אקליפטוס המקור  ותיקים בני 100-45 שנה מהווים מרכיב משמעותי וחשוב בנוף השטחים הפתוחים בבקעת בית צידה (בטיחה), המוגדרת כשמורת טבע מוצעת ומהווה אזור טיולים ייחודי ואהוב. בעקבות כריתה מסיבית של עצים ביוזמת רשות הטבע והגנים, נערך בסתיו 2016 סקר שנועד לברר את מספר עצי האקליפטוס ותפוצתם בבקעה ואת מספר העצים שנכרתו. בתחום הסקר נמנו מעל 1000 עצים ותיקים, שקוטר גזעם עולה על 50 ס"מ, מתוכם 700 שקוטר גזעם עולה על 1 מ'. בצידם נמנו .יותר מ-1000 עצים שקוטר גזעם קטן-מ-50 ס"מ שאמורים להיות חשודים כזריעים (עצים מוברים). רוב העצים הצעירים נמצאו בסביבתם הקרובה של עצים ותיקים. בנוסף נמנו 837 גדמים, מהם 579 שקוטרם עולה על  0.5 מ', ו- 258 שקוטרם קטן מ-50 ס"מ, כלומר נכרתו יותר מפי שניים עצים ותיקים מאשר  צעירים. כמו כן נמצאו 166 עצים שנגזמו ועוצבו בצורת עמוד. לא נמצאה אף חורשת אקליפטוס אחת שהתפתחה במנותק מחורשות ותיקות.  לא נמצאה העדפה של אקליפטוסים ותיקים או צעירים לבית גידול לח או אחר וככל הנראה הם גדלים במקומות בהם ניטעו. על כן, אין הצדקה לראות בהם כאן איום על הצומח הטבעי. כמו כן, לפי דגם פיזור הגדמים בשטח לא ניתן לזהות צידוק לשיקול בטיחותי בכריתת עצים ותיקים ולעיצוב אחרים בצורת עמוד.

חופניים הרריים – צמח הגדל בחרמון ההררי

אבי שמידע,  המחלקה לאקולוגיה ואבולוציה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית בירושלים avi.shmida@gmail.com
עוז גולן,  חוג כלנית   golanoz.me@gmail.com
 שמואל מזרהקרן הקיימת לישראל מחוז הצפון     shmuelm@kkl.org.il

חופניים הרריים  Thlaspi microstylum הוא צמח בין-שנתי הגדל בחגורה ההררית של מזרח הים-התיכון בדרום-מזרח  טורקיה ובמערב סוריה ולבנון. על אף שנאסף בחרמון עוד בתחילת שנות האלפים והוגדר כיאות, טרם פורסם תיאורו מישראל ולא צולמו תמונות שלו מישראל. בשנת 2015 נמצאו אוכלוסיות גדולות באזור יפעת בהר ערער בהשתלמות כלנית בחרמון. אנו מפרסמים כאן תיאור מפורט של חופניים הרריים ומבדילים אותו ממיני חופניים קרובים ומשחליים שעירים הנראה דומה לו ומוגבל גם הוא בתפוצתו להר ערער בחרמון.

סיכום השתלמות כלנית בדרום יהודה ורכס מעון 21.3.2018

אבי שמידע  – המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים  avi.shmida@gmail.com
עריכה: גדי פולק  – מערכת כלנית gadpollak@gmail.com

הצומח והצמחייה של אזורי הספר בדרום הרי יהודה נלמדו בהשתלמות זו. המשמעות של המושגים צומח ספר, בתת ספר וספר הררי גבוה הודגמו בהרחבה בשדה ונדונים לעומקם בסיכום. מציאה חשובה בתחנת מצפה יאיר הייתה אתר חדש של הצמח האדום מרווה שסועה. תכונותיו של מין זה והשוואה עם מינים קרובים מפורטים בהרחבה. דיון מיוחד מוקדש לאקינוס ריחני ולהבחנה בינו לבין אבובית מקורקפת ולהשלכות של מבנה הפרחים על ההבנה של דרכי האבקה ומיניות בכמה מיני שפתניים. נונאה פלשתית שנרשמה בתחנת נבי יקין, מזמנת בירור סיסטמטי על ההבדל בינה לבין נונאה כרסנית ודיון במשמעות של תכונות הפרחים במינים אלה לביולוגיה של הרבייה.

ספר חדש: הטעם שבטבע – המדריך המקצועי לליקוט צמחי בר למאכל ולמרפא בישראל

ערגה אלוני, מערכת כלנית  ergaloni@netvision.net.il

לאחרונה יצא לאור ספרה של אביבית  ג'וטי ברקוביץ בודן "הטעם שבטבע"  המיועד לשמש כמדריך למעוניינים ללקט צמחי בר בארץ למאכל ולמרפא. אביבית מלקטת בעצמה מעודדת את המתעניינים ומדריכה אותם כיצד ללקט צמחים בשדה. הספר כפי שנכתב, מבוסס על חומר רקע וניסיון שהיא צברה בעיסוקה, אותו היא מעבירה לתלמידיה. מטרתו לתת מידע על צמחים מומלצים לליקוט, לצורך אכילה או למרפא או לשני השימושים גם יחד.

ג'וטי-ברקוביץ-בודן, א., 2017: הטעם שבטבע – המדריך המקצועי לליקוט צמחי בר למאכל ולמרפא בישראל. הטעם שבטבע.

סיכום השתלמות כלנית בשמורת תל גדור, רכס אמיר, יער עירון ועמק השלום ליד יקנעם – 22.2.2018

אבי שמידע  – המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים  avi.shmida@gmail.com
מימי רון –  
 מכון דש"א מוזיאון הטבע, אוניברסיטת תל-אביב וחוג כלנית  mimiron47@gmail.com
גדי פולק  – מערכת כלנית gadpollak@gmail.com

הפריחה האביבית המוקדמת כבר החלה באזורי מישור החוף ובאזורי הרום הנמוך בהדום ההר.  החורף המתון מאפשר צמחיה ווגטטיבית מהירה יחסית לאחר גשמי החורף הראשונים ומעבר מהיר להתמיינות לפריחה. כלנית מצויה בכל גווניה נמצאת עתה כבר בסוף הפריחה והיא מלווה בפורחי האביב המוקדמים ממשפחות המצליבים, המורכבים והסוככיים. איריס הארגמן בשמורת חוף גדור היה בשיא הפריחה, גם הוא מלווה בפריחה שופעת של העשבוניים האופייניים לחולות. מציאות ההשתלמות העיקריות היו חזרזרת מחוספסת ומישויה פעמונית במסלול קניון הנמרים.