דבורנית חרטומנית ת.מ. החרמון – דבורנית חדשה לישראל

אסף שיפמן,  מושב מרחביה  –   asafshifman@gmail.com

עוז גולן,  חוג כלנית  –      golanoz.me@gmail.com

דבורנית חרטומנית .Ophrys scolopax Cav. ידועה מהחלק המערבי של אגן הים התיכון. היא נפוצה בדרום פורטוגל, דרום ספרד, דרום צרפת ובארצות המגרב. המין מתאפיין בשפית  מאורכת דמוית ג'רה (מן קנקן שרוחבו המכסימלי הוא בחציו העליון), בעלי עטיף בצבע סגול או לילך, בעלה עטיף חיצוני אמצעי (העלה הדורסלי,  עליון) שנוטה לאחור ובעלי עטיף פנימי דקים וארוכים יחסית. בגבולות תחום התפוצה שפורט לעיל. זהו מין חדש לישראל המצטרף ל-11 מיני דבורניות בר הגדלות בארצנו (שיפמן 2017).
השם חרטומנית ניתן לה כבר בשנת 1793 על ידי Cavanilles   על שום צורת השפית וצבע השפית החלודי המזכירים את העוף "חרטומן היערות"   Scolopax rusticolaהמוכר מיערות אירופה. מוכרים כיום כמה תתי מין של הדבורנית החרטומנית אותם נזכיר בהמשך המאמר.

מבוא

ב- 21.4.2019 מצא עוז גולן בהר קטע בחרמון הנמוך, קבוצת דבורניות ממין שאינו מכיר. עוז צילם את הדבורנית ושלח את הצילומים, בין היתר, לאבי שמידע אשר העבירם גם לאסף שיפמן אשר העבירם למומחה לסחלבי אירופה , צפון אפריקה, והמזרח התיכון – קרל קרויץ מהולנד. עוז ערך בדיקות משלו וסבר שמדובר בדבורנית חרטומנית והציע את השם העברי – דבורנית החרמון.

דבורנית החרטומים, ת.מ. החרמון. צילם: עוז גולן©          דבורנית החרטומים, תת-מין החרמון. צילם: עוז גולן©
דבורנית חרטומנית ת.מ. החרמון. צילם: עוז גולן©
להגדלה – לחצו על התמונות.

אסף שיפמן בדק גם כן את הנושא וחשב שמדובר בתת מין חדש, חרמוני כהצעת עוז, של דבורנית חרטומנית. אסף דיווח על כך לקרויץ אשר הצטרף להערכתו. מטעמים עקרוניים שונים אשר קשורים לדיון שנערך בין המומחים בעניין מינים ותת מינים חדשים, העדיף קרויץ לקרוא לדבורנית החדשה דבורנית החרמון כמין חדש למדע ולא כתת מין של הדבורנית החרטומנית. השם המדעי המלא המוצע הוא: Ophrys scolopax ssp. hermoniiדבורנית החרטומים תת-מין החרמון או בקיצור דבורנית החרמון.

דבורנית חרטומנית אופיינית. צילם: א. שיפמן©
דבורנית חרטומנית צורה אופיינית, פורטוגל. צילם: א. שיפמן©
להגדלה – לחצו על התמונות.

תאור המקום – הצמח נמצא על מעל עין קיניא בסמוך לשביל העולה להר קטע, רום 950 מטר. קרקע אבן חול מהודקת מעורבבת במעט גיר, גריגה נמוכה של לוטם מרווני המדוכאת ע"י מרעה ומשולבת בבתה של סירה קוצנית.

תאור הצמח

הצמח בעל גבעול יחיד המכיל 8-15 פרחים נישא מתוך שושנת עלים המרוכזת בבסיס הצמח. הגבעול גבוה יחסית למיני דבורנית אחרות, גובהו כ- 45 ס"מ, ומכיל 8-15 פרחים המסודרים בצורת שיבולת. הפרחים מכוונים לכיוונים שונים לאורך ציר התפרחת. אורך עלי העטיף החיצוניים – בדומה לדבורנית דינסמור וצורתם אליפטית רחבה, אורך עלי העטיף הפנימי – כ- 4 מ"מ וצורתם משולשת,  צבע עלי העטיף – ורוד בהיר, כיוון עלה העטיף החיצוני האמצעי – מזדקר למעלה או נוטה לאחור, בכל מקרה אינו נוטה מעל העמודון, אורך השפית –בדומה לדבורנית דינסמור, צורת השפית – השפית קמורה מאד ושוליה מקופלים מתחתיה כדוגמת דבורנית דינסמור; שרטוט השפית מוגבל לכמחצית השפית, השן שבקצה השפית בצבע ירוק, מחולקת לשלוש אונות ונוטה כלפי מעלה. נצפו במקום כ-50 פרטים.

תת מינים נוספים של דבורנית חרטומנית:

1. מספרד ודרום פורטוגל ידועה הדבורנית המצוירת Ophrys picta שדומה מאד לדבורנית החרטומנית, אך קטנה ממנה במידותיה. עד לשנים האחרונות נחשבה כמין בפני עצמו. היום היא מסווגת כתת מין דמוי דבורה של דבורנית חרטומנית.

 דבורנית חרטומנית דמוי דבורה. צילם: א. שיפמן©
דבורנית חרטומנית תת-מין דמוי-דבורה, פוטורגל. שימו לב לעלי העטיף הפנימיים הארוכים ולציורים הצבעוניים הסמטריים, צילם: א. שיפמן©
להגדלה – לחצו על התמונות.

2. מהאיים האגאיים ידועה הדבורנית חרטומנית תת מין זעירה . Ophrys minutula דבורנית זו מתאפיינת במידותיה הקטנות של השפית, בעלי העטיף הנמשכים לאחור, ובמידות הקטנות מאד של הגבנונים על האונות הצדדיות (לטרליות) של השפית.

הערה: יש חוקרים שמייחסים לדבורנית הזו מעמד של ווריאציה ולא תת מין.

יש עוד כמה תת מינים של דבורנית חרטומנית באזורי הספר שלה ביון ותורכיה, אך לא נזכיר כאן את כולם. לא נוכל שלא להזכיר את דבורנית לפטוס Ophrys lapethica  שאנדמית לקפריסין ודומה מאד לדבורנית חרטומנית. דבורנית זו שייכת לקבוצה אחרת, קבוצת דבורניות הטבור Ophrys umbilicata בהן עלה העטיף האמצעי נוטה קדימה מעל העמודון וזה מה שמבדיל אותה מקבוצת הדבו רנית החרטומנית (בתור קבוצה סיסטמטית מוגדרים מספר מינים שיש בידיהם דומות טקסונומית רבה ויש המאחדים אותם למין אחד, לדוגמא קבוצת שום מזרחי היא קבוצת מיני השום בעלי תפרחת צפופה סוככית הכוללת את המינים ש. מזרחי, ש. קטן פרחים וש. הנגב).

דבורנית טבורית תת-מין לפטוס. צילם: א. שיפמן©   דבורנית טבורית תת-מין זעירה מפורטוגל. צילם: א. שיפמן©
מימין: דבורנית טבורית תת-מין לפטוס, קפריסין. משמאל: דבורנית חרטומנית תת-מין זעירה, סמוס, הים-האגאי. צילם: א. שיפמן© 
להגדלה – לחצו על התמונות.

טבלה המשווה בין תכונות דבורנית חרטומנית לבין דבורנית החרמון (דבורנית חרטומנית ת.מ. החרמון)

פרטים דבורנית חרטומנית דבורנית החרמון
אורך השפית עד 15.5 מ"מ עד 12 מ"מ
צורת השפית דמוית קנקן ומאורכת אליפטית קצרה
שרטוט השפית צורת X או H ללא דוגמא מסוימת
צבע עלי העטיף סגול או וורוד ורדרד
נטיית העלה הדורסלי (מרכזי עליון) אחורה אחורה
אורך עלי עטיף חיצוניים 9-15 מ"מ 9 -13 מ"מ
אורך עלי העטיף הפנימי 3.5-6 מ"מ 4 מ"מ
מועדי פריחה  חודש  ( 7 -) 3-6 סוף חודש 3 עד תחילת חודש 5
רום פריחה עד 1700 מטר 950 מטר

לציטוט: שיפמן א. וע.גולן 2019, דבורנית חרטומנית ת.מ. החרמון – מין חדש לישראל, כתב העת כלנית – 5, http://www.kalanit.org.il/ophrys-colopax-ssp-hermonii/ ‎ .

ספרות:

שיפמן א. 2017 הסחלבים בישראל – המדריך המלא.הוצאה עצמית שיפמן בע"מ.

.Delforage P 2006 Orchids of Europe, North Africa and the Middle East. A & C   Black, London

.Delforage P 2016 Orchidees d' Europe d' Afrique du Nord et du Proche- Orient

Zissis A and Spyros T 2017 ATLAS of the Greek. Orchids volume 2, The genus Ophrys. Mediterraneo edition.

12 תגובות למאמר דבורנית חרטומנית ת.מ. החרמון – דבורנית חדשה לישראל

  1. שמואל מזר הגיב:

    נהדר, תודה רבה.

  2. יונתן הגיב:

    מציאה מקסימה.🌷
    נהדר!

  3. גידי נאמן הגיב:

    בכל מיני הדבורניות יש וריאביליות מורפולוגית גדולה מאוד בפרח, בעיקר גודל צורה והציורים על השפית.
    כמו בסוגי סחלבים רבים אין מחסום פסיולוגי להכלאה בין המינים השונים, ואכן יש בני כלאיים רבים.
    היחידים ששומרים על המינים הם זכרי הדבורים היחידאיות הנמשכים לפרחים שמפרישים חומר ריח הזהה בהרכבו לפרומון אותו מפרישות נקבות הדבורים. כל מין דבורה מפריש פרומון השונה בהרכב הכימי והכמותי של הריח.
    לכן, בכל מין של דבורנית מבקרים רק זכרם של מין מסויים של דבורים – האבקה ספציפית שהיא נדירה בעולם ההאבקה.
    בנסויים נמצא שתחת השפעת הריח מנסים הזכרים להזדווג עם כל מה שהוא חום ושעיר. לכן למורפולוגיה אין חשיבות בשמירה על המינים השונים.
    המסקנה היא שאם רוצים לדעת לאיזה מין של דבורנית שייכת אוכלוסייה מסויימת חייבים לערוך אנליזה של הריח, או לחילופין לבדוק את הרכב ה DNA שלהם.
    עד אז יהיו חוקרים שיגדירו מינים חדשים ואחרים יצרפו מינים קיימים.
    כל האמור אינו מתייחס למציאת הדבורנית החדשה למרגלות החרמון, אלא כדי להרחיב את הרקע לחילוקי הדעות.

    • אסף שיפמן הגיב:

      כמה הערות:
      נכון שזכרי החרקים המאביקים, בדרך כלל דבורים, נמשכים לפרומון המסוים שמפיק הפרח, אבל לא נכון לקבוע כי זה הפרמטר היחיד ש"מעניין" את הזכרים. אילו זה היה כך, היינו רואים שלל צורות, גדלים, שרטוטים וצבעים של דבורניות ומה שמבדיל בין המינים זה רק הפרומונים השונים אותם הם מפיצים ותו לא. במצב כזה לא היינו אנו בני האנוש, יכולים להבחין בין המינים אלא רק אם היינו מפתחים חוש ריח לפרומונים כמו זכרי הדבורים.
      נראה שבפועל, בטבע, המצב הוא קצת אחר והזכרים כן מבדילים בדגמי הפרחים ולכן נשמרים הדגמים האופייניים לכל מין ומין.
      נכון שהריח הוא הגורם הראשוני והעיקרי ש"מפתה" ומושך את הזכרים לפרחים אך אין הוא הגורם היחיד ש"מפתה" את הזכרים, וגם לצורה של השפית ולשרטוטים שעליה יש חלק ב"פיתוי". בגלל כושר האבחנה הנמוך יחסית של הזכרים לדגם המסוים של המין אותו הם מאביקים, יש ווריאציות רבות בתוך המין אך הדגם הבסיסי של הפרח נשמר. אם כלל לא היה לזכרים כושר אבחנה לדגם השפית, לא היינו רואים דגמים בסיסיים של המינים השונים אלא שרטוטים שונים ומשונים, צורות וגדלים ללא יכולת להבחין בין המינים.
      עובדה היא שלדבורנית הגדולה, למשל, יש שרטוט שפית אופייני שכולל ווריאציות קטנות של השרטוט, שרטוט זה שונה לגמרי משרטוט השפית האופייני של דבורנית נאה שגם לו יש ווריאציות קטנות אך נשאר הדגם האופייני של דבורנית נאה..
      עובדה היא שקיימת צורת השפית ה"מרובעת" האופיינית לדבורנית הגדולה וצורת השפית ה"משולשת" האופיינית לדבורנית הנאה.
      עובדה היא שלדבורנית הגדולה שפית שגדולה משמעותית משפית הדבורנית הנאה.
      איך היו הזכרים "שומרים" על הדפוסים הנ"ל של כל מין, אם לא הייתה להם אבחנה מסוימת לדגם הפרח אותו הם מאביקים ולשרטוט השפית?
      המסקנה, בניגוד למסקנת גידי נאמן, היא כי למורפולוגיה כן ישנה חשיבות בשמירה על המינים ובהגדרת המינים.

  4. עדנה הגיב:

    כל הכבוד עוז ואסף, כל מציאה והגדרה מעשירה אותנו.
    כן ירבו!

  5. אורי פרגמן-ספיר הגיב:

    אני מסכים עם גידי, בשטח (במבט מקומי וודאי במבט גיאוגרפי רחב יותר) רואים המון צורות ביניים בין מינים קרובים ורחוקים. זה כמובן יוצר כאב ראש ובעיה אמיתית למיין את המגוון למינים השונים. אני בעד הגישה המאחדת ושימוש רב יותר בתתי-מין וזנים כדי לתאר תופעות מקומיות (כפי שנעשה במאמר זה). גישה זו ננקטה בקיו וכדאי לעיין הספר החדש של סחלבי אירופה שהם הוציאו כדי להבין גישה זו (מכ-70 דבורניות נותרו כ-30!). אגב, קרויץ – שהוא איש נהדר המתעד סחלבים במרחב שלנו מזה שנים, הוא פצלן איום ונורא – מספיק לעיין בספרו המונומנטלי על סחלבי טורקיה כדי להבין שהוא מוביל לדרך אין מוצא מרוב מינים. ואכן הוא הציע גם כאן לתת לדבורנית החרטומנית מעמד של מין ורוצה גם לפצל את הסחלבן שלנו למין נפרד וידו עוד נטויה…
    ועוד תיקונציק למאמר, בטח טעות קולמוס – שום קטן-פרחים אינו משתייך לקבוצת שום מזרחי כפי שנטען במאמר.
    ולגבי המיקום – חשוב להוסיף מפה עם המיקום כפי שגדי תמיד דרש במאמרים כאלה.

    • אסף שיפמן הגיב:

      גידי נאמן כתב בתגובתו שלמורפולוגיה (של פרחי הדבורניות) אין חשיבות בשמירה על המינים השונים (של הדבורניות), וכי זכרי הדבורים נמשכים לפרחים רק בגלל הריח ולא גם בגלל המורפולוגיה של הפרח. בתגובתי ניסיתי להראות את האבסורד בקביעה זו מכיוון שלא יכול להיות שמיני הדבורניות נשמרים כל מין ומין בצורה מורפולוגית אחרת מבלי שלזכרים יהיה כושר אבחנה מסוים לצורת הפרח וצבעיו. על זה כתבתי בתגובתי ועל זה אורי כלל לא הגיב. לא התייחסתי כלל לשיקולים בקביעת מין, תת מין או ווריאציה. אני מבין את הגישה שלאור "מבול" המינים החדשים בדבורניות יש רצון יותר לאחד אותן לקבוצות שכוללות מין אחד עם כמה תת מינים או ווריאציות, אך אני מתנגד לגישה שלצורת השפית ואופי השרטוט אין חשיבות בהגדרת המין. איך כתב גידי בעבודת המאסטר שלו "הביולוגיה של הדבורנית הגדולה והדבורנית הנאה" (1972) "…על פי המונוגרפיה של הסוג דבורנית (Nelson 1972)אין להתייחס לצבע עלי העטיף, ולא לציור של השפית, כסימנים קבועים בדבורניות, שכן הורביאליות בתכונות אלו בתוך מסגרת המין גדולה, וקיימת אף חפיפה בין מינים קרובים". מתוך שיקולים אלו השווה גידי נאמן רק את הגדלים של אברי הפרח
      בין שני המינים והגיע למסקנה שהקבוצה שהוגדרה כ"צורת ביניים", אין לה בסיס טבעי, והיא נוצרה על ידי איחוד הטיפוסים הקיצוניים מכל מין. בגישה כזאת, "גישת נלסון", המתעלמת מהצורה והצבע של השפית, היה אפשר להשוות את הדבורנית הגדולה עם נתוני אורך ורוחב של כל מין דבורנית שהוא, והיו מתקבלות תוצאות דומות. (אני מתכוון בקרוב לפרסם מאמר מפורט בו בו אסביר ואנמק בלוויית דוגמאות מדוע יש להתחשב בצורת הפרח ובשרטוטיו כשמשווים בין שני מיני דבורניות קרובות, כמו , למשל, גדולה ונאה).
      באשר לקרויץ "הפצלן הנורא", כדאי לדבר עמו. סיבותיו עמו. את הפיצול על הסחלבן ראיתי דווקא בספר של דלפורג' שכנראה גם כן "פצלן" סידרתי.
      לענין השום – ידי לא במעל ולא אני כתבתי את ההסבר.
      אסף שיפמן

  6. גדעון פיזנטי הגיב:

    לא צוין במאמר איך מבדילים את הדבורנית משאר המינים שיש בישראל. במבט ראשוני היא מאד מזכירה לי דבורנית דינסמור עם עלי עטיף ורדרדים.

    • אסף שיפמן הגיב:

      ההבדל היסודי מדבורנית דינסמור הוא עלה העטיף החיצוני האמצעי (העלה הדורסלי)שנוטה אחורה או למעלה בתת מין החרמוני, לעומת ד. דינסמור בה עלה העטיף הדורסלי נוטה קדימה מעל העמודון כמו ביתר חברי קבוצת ה"אומביליקטה": ד. בארי, ד. רחבת שפה בישראל וד. אומביליקטה, ד. קוטצ'י, ד. צהובת שוליים בקפריסין. יש עוד הבדלים קטנים שלא נכנס אליהם עכשיו.

  7. יונתן הגיב:

    סחלב שמצויין כגדל בר בארץ ישראל המערבית על פי אתר Euro+Med plantbase הוא דקטילוריזה איברית קרוב משפחה של דקטילוריזה רומאית שגדלה בחרמון.
    השם הלטיני הוא Dactylohrizza iberica.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *