נח נפתולסקי – איש הצמחים והפרחים

אורי רוזנברג חוג כלנית –  agron@netvision.net.il

נח נפתולסקי, מן הדמויות הבולטות והמיוחדות של העלייה השנייה, ממיסדי קבוצת כנרת. כאחרים מבני דורו, הפך ללא השכלה רשמית למומחה לחקלאות ולאחד מחלוצי המחקר הבוטני בישראל. נפתולסקי היה הראשון שגילה את השושן הצחור ועוד כשלושים צמחי בר שהיו חדשים לישראל או חדשים למדע. הוא הניח את היסודות לאקלום וגידול גיאופיטים בישראל, והפיכתם לענף חקלאי-גנני משגשג. היה ידידה הקרוב של רחל המשוררת וכתב שירים בעצמו. בתרומת כספו הוקם הגן הבוטני באוניברסיטת תל אביב.

נח נפתולסקי מגלם באישיותו ובקורות חייו את הטיפוס האידיאליסטי-קיצוני של העלייה השנייה. עובד אדמה העובר ממקום למקום ללא רכוש וללא משפחה, חי חיי פרישות, חיים נזיריים מן היד אל הפה, סובל מקדחת ועבודה קשה, ובלילה קורא מאמרים של י.ח. ברנר וכותב שירים לאור העששית.

נח נולד באוקראינה והושפע מרעיונותיהם של שני אנשי רוח: שפינוזה, שהתקיים ממלאכת ליטוש הזכוכית כדי לא לעשות את תורתו קרדום לחפור בו; וטולסטוי, ממנו למד את ערכה של עבודת האדמה והחיבור לטבע.

דיוקן נח נפתולסקי

דיוקן נח נפתולסקי

נפתולסקי הגיע לארץ ישראל בשנת 1906. הוא עבר ממקום למקום ועבד בחקלאות בפתח תקווה, רחובות, חצר כנרת, סג'רה, מסחה, חולדה ומרחביה. במושבה רחובות עבד כפועל חקלאי בגידול ירקות בשנת 1909, חלק חדר עם א.ד. גורדון, ושם אף הכיר את רחל בלובשטיין, רחל המשוררת, והתאהב בה. נפתולסקי היה אחד מאותה חבורה אליטיסטית אשר הוציאה מתוכה את ההוגים, אנשי המעשה והמנהיגים של המדינה שבדרך: א.ד. גורדון, ברל כצנלסון, שמואל יבנאלי, בן-ציון ישראלי, מאיר רוטברג, שלמה צמח ואחרים. בין אנשי החבורה גם שמעון קושניר, אביו של טוביה קושניר, הבוטניקאי המוכשר שנפל עם אנשי הל"ה. שמעון קושניר כתב את קורות חייו של נפתולסקי, ודמויות בולטות אחרות מבני העלייה השנייה, בספרו "אנשי נבו" (5).

נח נפתולסקי, כאחרים בני דורו, הפך, ללא השכלה רשמית, למומחה לחקלאות ולאחד מחלוצי הבוטניקה בארץ ישראל.  ליד המושבה כנרת, שהיה ממייסדיה, הוא ערך ניסויי שדה רבים במטרה לפתח שיטות גידול של חקלאות אינטנסיבית, בייחוד גידול חיטה בתנאי שלחין (השקייה) במקום גידול הבעל הדל שהיה נהוג אז. הוא ערך ניסויים בשתילת חיטה במקום בזריעתה, כחיקוי לגידול אורז. היה הראשון בארץ לעסוק בצמחי מרעה. החל משנת 1921 עבד כמדריך מטעם תחנת הניסיונות החקלאית של ההנהלה הציונית בתל אביב וברחובות. הוא ביקר אצל החקלאים בכל היישובים והדריכם בשיטות גידול ובהדברת מחלות ומזיקים. הנה כדוגמה דוח שהכין בשנת 1924 על עבודתו:

 

דוח לתחנת ניסויים. מקור: הארכיון הציוני המרכזי, ירושלים.

דוח לתחנת ניסויים

משנוסד בית הספר החקלאי כדורי בהנהלתו של שלמה צמח, עבד נפתולסקי גם שם כמורה לגידול ירקות. עם שלמה צמח כתב את "המדריך לגידול ירקות" שהיה חדשני וחלוצי בזמנו. בשיטוטיו לאורכה ולרוחבה של הארץ רכש נפתולסקי היכרות עמוקה עם צמחי הבר של ארץ ישראל וגילה כשלושים צמחים שלא היו מוכרים לפני כן בצמחיית ישראל, או שהיו חדשים לגמרי למדע. שנה לאחר מותו, פרסם אורי קושניר, בוטניקאי, גנטיקאי ומטפח צמחים, בנו של שמעון קושניר ואחיו של טוביה, מאמר לזכרו של נפתולסקי (4). פרופ' נעמי פינברון הוסיפה למאמר זה את רשימת הצמחים שהתגלו לראשונה בארץ ישראל ע"י נפתולסקי. שימו לב למציאת הצמח סם הכלב המזרחי שאייג היה סבור שנכחד לחלוטין.

 רשימת הצמחים שהתגלו לראשונה ע"י נח נפתולסקי, הוכנה על ידי נעמי פינברון.
 רשימת הצמחים שהתגלו לראשונה ע"י נח נפתולסקי - 1  רשימת הצמחים שהתגלו לראשונה ע"י נח נפתולסקי - 2

אך גולת הכותרת של גילוייו הבוטניים של נח נפתולסקי היתה גילויו של השושן הצחור Lilium) (candidum, בשנת 1925. עד אז לא הצליח אף אחד למצוא את השושן בישראל והיה ספק האם הוא בכלל גדל כאן. בשל חשיבותו התרבותית-דתית של צמח זה, עורר הגילוי עניין בינלאומי. את תיאור הגילוי אביא מתוך מאמרו של אורי קושניר, שהופיע גם כהקדמה לספר שיריו של נח נפתולסקי:

שושן צחור – מאמר מאת אורי קושניר

את האישור המדעי לזהות הטקסונומית של הצמח (נח מצא רק את הבצל עם כמה עלי בסיס יבשים, ונדרשו שלוש שנים עד שהופיעו הפרחים) נתן פרופ' אוטו וארבורג, מן האוניברסיטה העברית על הר הצופים, שהחלה את פעילותה באותה שנה בה גילה נח את השושן. הבוטניקאי אפרים הראובני פרסם בעיתון דבר (27.12.1929) רשימה שכותרתה: "תגלית מדעית חשובה ע"י פועל בארץ ישראל" (2). יש לזכור שהתואר "פועל" היה אז תואר כבוד. ברשימה מתאר הראובני את פרשת הגילוי ואת מאמרו המדעי של וארבורג שהתפרסם בברלין באותה שנה. הוא קובע נחרצות: "מציאת Lilium candidum בא"י היא, איפוא, מחוץ לגדר ויכוח, ולדברי הפלפולים הארוכים בענין מציאות הצמח הזה בא"י הושם קץ." אולם כידוע, הוויכוח על זהותו הבוטנית של השושן המקראי משיר השירים עדיין שריר וקיים.

שושן צחור, צילום: אורי רוזנברג ©
שושן צחור

בשנת 1924 רכש נפתולסקי חלקת אדמה שוממה בת עשרה דונמים, בסמוך לשכונת הפועלים ע"ש בורוכוב, שלימים הפכה לחלק מגבעתיים. על גבעה קרובה בחלקה בת שני דונמים בנה את צריף מגוריו, ובו איכסן את גליונות העשבייה, כ-2300 צמחים ששימר וייבש (הועברו לעשביית האוניברסיטה העברית). על אדמתו נטע עצי פרי והקים משתלה של צמחי תרבות. נח נפתולסקי תרם רבות לייסוד, איקלום ופיתוח ענף הגיאופיטים – צמחי בצל ופקעת בישראל. הוא ייבא צמחים מחו"ל – ציפור גן עדן, איריס, סייפן, קליביה, אמריליס ואחרים, וגידלם במשתלתו, ומשם עברו לחקלאים והפכו לענף משגשג.

בינתיים התפתחה העיר גבעתיים סביב חלקת אדמתו של נפתולסקי וערכה הנד"לני נסק. אנשי קק"ל הפעילו עליו  לחץ כבד לתרום את חלקתו כ-"עזבון בחיים" ללא תמורה. בשנת 1961 הסכים נח לתרום את אדמתו לקק"ל, בתנאי שעל השטח יוקמו מוסדות ציבור, פינת חי וגן בוטני. להפתעתו ואכזבתו, חודשיים לאחר ביצוע התרומה, מכרה קק"ל את הקרקע לקבלן שהקים שם אחד עשר מגדלי מגורים. הטרקטורים הגיעו, עקרו את עצי ההדר ורמסו את ערוגות הפרחים, וכל מי שנזדמן לשם בזז את ציוד הדישון וההשקייה. נח, זקן וחולה, הסתגר בצריפו, בחלקת שני הדונם בה גידל את פליטי פרחיו. כתבה שהתפרסמה בעיתון מעריב ע"י אהרן דולב (13.1.1961) תחת הכותרת "נפתוליו של נח נפתולסקי" (1), פותחת במשפט: "אחד מצדיקי הדור, איש העליה השניה וממיסדי קבוצת כנרת, הקים לו פינת-חמד חקלאית בגבולות שכונת בורוכוב, – והקרקע שלו הופקעה לצרכי ספסרות…".

 

הרשימה "נפתוליו של נח נפתולסקי" במעריב
הרשימה תפתוליו של נח נפתולסקי במעריב

בצוואתו תרם נח נפתולסקי את שני הדונמים שנותרו לו ואת כל רכושו לעיריית גבעתיים. בתרומתו הוקם הגן הבוטני באוניברסיטת תל אביב. מייד לאחר מותו (1974), בטרם ייהרס הצריף ויישדד אוסף הספרים הגדול, ליקט שמעון קושניר את השירים שכתב נפתולסקי והם קובצו בספר "השמים מצפים, מחכה האדמה" (3) תחת השם הספרותי שבו כתב נח על עצמו בשיריו: חנינא – איש נבו.

הרחוב הקטן בעיר רחובות, המוביל אל שער הפקולטה לחקלאות, נקרא "נח נפתולסקי – איש הצמחים והפרחים".

המעוניין במאמר מורחב על קשריו של נח עם רחל המשוררת ומכתביה אליו, על שיריו של נח ועל נרטיב "אנשי נבו" בין אנשי העלייה השנייה, ימצא זאת ברשומה בבלוג שלי "נושנות" (6).

ספרות:

דולב א 1961 נפתוליו של נח נפתולסקי . מעריב, 13.1.1961.
הראובני א 1929 תגלית מדעית חשובה ע"י פועל בארץ ישראל. עיתון דבר, 27.12.1929.
נפתולסקי נ 1975 השמים מצפים – מחכה האדמה. שירי חנינא – איש נבו. הוצאת עקד.
קושניר א 1975 איש הצמחים והפרחים, במלאת שנה למות נח נפתולסקי ז"ל ויובל לגילוי השושן הצחור בארץ-ישראל. טבע וארץ כרך י"ז חוברת 6, אוק-ספט 1975.
קושניר ש 2004 אנשי נבו, פרקי עלילה של אנשי העליה השניה. הוצאת עם עובד.
רוזנברג א 2020 נח נפתולסקי ורחל המשוררת – אנשי נבו. בלוג נושנות, רשומה 123.

========================================
כל הזכויות שמורות ל"כלנית" ©
לציטוט: רוזנברג א 2020 נח נפתולסקי – איש הצמחים והפרחים, כתב-עת "כלנית" מספר 7.
http://www.kalanit.org.il/naftulsky-1

4 תגובות למאמר נח נפתולסקי – איש הצמחים והפרחים

  1. איזי כהן הגיב:

    למיטב זכרוני פורסם בשנות ה-70 שהבסיס לאוסף צמחי א"י בגן-הבוטני ברמת אביב הם צמחים שהועברו מחלקתו של נח נפתולסקי.

    • לא ידוע לי על כך. בחלקתו של נפתולסקי (מה שנותר לאחר שתרם 10 דונמים לקק"ל) היו בעיקר גיאופיטים שטופחו להיות צמחי תרבות כפרחי קטיף וגינון, בעוד שחלקת צמחי ארץ ישראל בגן הבוטני, הקרויה ע"ש נפתולסקי מכילה כמובן צמחי בר.
      האתר הרשמי של הגן הבוטני מציין: "הגן הוקם בשנת 1973 כמורשתו וצוואתו הרוחנית של נח נפתולסקי, מחלוצי החוקרים של צמחיית ארץ ישראל." יש להוסיף שהצוואה לא היתה רוחנית בלבד אלא הקדישה סכום כסף נכבד שעזר להקמת הגן.

  2. אוהד בנימיני הגיב:

    האם החזזית ״נפתולית סבוכה״ קרויה ע״ש נפתולסקי?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *