מעלה-עשן מדברי – מין אדום הפורח בבקעת ים המלח (נובמבר 2016)

מעלה-עשן מדברי  Leptadenia pyrotechnica הוא שיח גבוה הגדל במדבר הקיצוני החם ונראה מרחוק דומה מאוד לרותם המדבר: הוא חסר עלים ובעל גבעולים גליליים ירוקים. אולם כאשר מתקרבים ובודקים את ענפיו חסרים בהם החריצים המקבילים השקועים לאורך הגבעולים. ענפיו של מעלה-עשן מדברי סדורים בזווית אלכסונית חדה זה לזה בעוד שענפי שיח הרותם יותר מקושתים.

מעלה-עשן מדברי. צילם: שיר ורד ©     מעלה-עשן מדברי. צילם: גד בן-גדליה ©

מעלה עשן מדברי – ענפים ופירות
מימין – צילם: שיר ורד ©; משמאל – צילם: גד בן-גדליה ©
להגדלה – לחצו על התמונות

מעלה-עשן מדברי נמנה על משפחת האסקלפיים (כיום כלולה בהרדופיים) המאופיינים על ידי פרי יבש בעל מפוחיות גדולות ומוארכות. במקום שתי מפוחיות כמו בסוג חלביב, נמצא במעלה-עשן מדברי לרוב מפוחית אחת ארוכה הניצבת לעוקץ הפרח. בדרך-כלל ניתן למצוא מפוחיות יבשות על השיחים, תכונה המבדילה אותם בקלות משיחי רותם המדבר. קל להבדיל בין מעלה-עשן לחלביב בעזרת הפרחים: לעומת הפרחים הסגולים-שחורים והמדיפים ריח רע בחלביב רותמי, פרחי מעלה-עשן מדברי קטנים (4 מ"מ) ובעלי צבע צהוב-קרם. הם מדיפים ריח מתוק עדין המתגבר במשך הלילה.

מעלה-עשן מדברי. צילם: גד בן-גדליה ©   מעלה-עשן מדברי. צילם: גד בן-גדליה ©

מעלה-עשן מדברי – פרחים. צילם: גד בן-גדליה ©
להגדלה – לחצו על התמונות

הצמח נכלל ברשימת הצמחים האדומים בישראל ונחשב לנכחד עד היום; הוא נאסף כנראה ליד חצבה וליד מצדה בשנות הארבעים של המאה הקודמת. בערבה הירדנית השיח נדיר מאוד וגדל במספר ואדיות חמים באזור פונון וצפונה עד ים-המלח. מיכאל בלכר, הביולוג של שמורת עין-גדי הצליח להרבות שתילים של מעלה-עשן מדברי מאוכלוסיית ירדן ולהשיב אותן לבית-גידולן הטבעי בשמורת עין-גדי. שיחים פורחים של מעלה-עשן ניתן לראות ליד הכניסה לאתר בית-הכנסת העתיק בשמורה.
מיכאל בלכר העניק זרעים של מעלה-עשן מדברי לגן הבוטני בקיבוץ עין-גדי ולגן-הבוטני המתהווה בקיבוץ סמר בדרום הערבה. מתברר כי שיחי מעלה-עשן הגדלים שם פורחים ומשגשגים בהשקיה מלאכותית במשך רוב חודשי השנה. אנו ממליצים לבקר אצל דפנה כרמלי בקיבוץ סמר ואצל ענת רז בקיבוץ עין-גדי וליהנות מריחם ופריחתם של שיחי מעלה-עשן מדברי.

ועוד על הביולוגיה, הפולקלור והביוגיאוגרפיה של מעלה-עשן מדברי ובמיוחד על שימושיו כ"סממן קטורת" – במאמרי הספרות המצורפת.

ספרות

בלכר, מ. 2010. המשימה: השבת עצי עין גדי. בשביל הארץ, 36: 28-26.

כסלו, מ. ושמחוני א. 2006. מעלה עשן כלשהוא. "סיני" – כרך קמ, עמוד: פ-פ"ה.

שמידע, א,. פולק, ג., פרגמן-ספיר, א,.  2011. הספר האדום צמחים בסכנת הכחדה בישראל, כרך ב'. רשות הטבע והגנים

כתב: אבי שמידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *