רצועית הגליל פורחת עתה בחרמון

חנן יחיאלי  קיבוץ ניר-דוד  hanan.yehiely@gmail.com
יואל מלמד הפקולטה למדע החיים ע"ש מינה ואברהם גודמן, אוניברסיטת בר- אילן  yomelamed@gmail.com
נוגן צברי  נאות קדומים וחוג כלנית לבוטניקה  nogen21@gmail.com
אסף שיפמן מושב מרחביה  asafshifman@gmail.com
צילם בשדה: חנן יחיאלי

תצפית: 28.5.2018
פירסום: 1.6.2018

רצועית הגליל Himantoglossum galilaeum  התגלתה לראשונה בחרמון (נוגן צברי).  ב- 16.5.2018 התקיימה השתלמות כלנית לחרמון בהשתתפות בוטנאים וחובבי טבע מכל רחבי ישראל. תוך כדי לימוד הצמחים  בחרמון הגבוה  ברום של 1680 מטר במדרון סלעי טרשי הפונה דרום מערבה. הציג אחד מאיתנו (נוגן צברי) תמונה של תפרחת זעירה של מין מהסחלביים אשר עדיין לא נפתחה.  יואל מלמד חזר לבדוק את הצמח במעלה ההר התלול עם נוגן צברי והגדיר את פרט הצמח היחיד שגדל במדרון כרצועית הגליל.  אסף שיפמן, המומחה לסחלבי הבר של ישראל ואשר פרסם ספר בנידון (שיפמן 1989 ), אימת את ההגדרה ופסק כי הצמח שייך למין האנדמי לישראל, רצועית הגליל ולא למין הרצועית הגדל בישראל ובטורקיה – רצועית "ריח-עז" Himantoglossum carpinum (שיפמן 2018).
ידוע כי מיני סחלביים כמעט שלא גדלים בחרמון שכן הסלע הוא גיר יורסי קשה ובני הסחלביים מעדיפים בדרך כלל סלעי קירטון וחוואר. ידיעה ראשונה אודות המציאה התפרסמה בכלנית ב-21.5.2018 ונזכרה גם בסיכום השתלמות כלנית ב-16-17.5.2018. מאמר מפורט  של אסף שיפמן יתפרסם בכלנית בימים הקרובים.

    רצועית הגליל בחרמון בתאריך 28.5.18 ברום 1680 מטר. צילם: חנן יחיאלי ©   רצועית הגליל בחרמון בתאריך 28.5.18 ברום 1680 מטר. צילם: חנן יחיאלי ©
רצועית הגליל בחרמון בתאריך 28.5.18 ברום 1680 מטר. צילם: חנן יחיאלי ©
להגדלה – לחצו על התמונות

שבוע לאחר גילוי הצמח עלו שניים מאיתנו (חנן יחיאלי ויואל מלמד) לחרמון ההררי ולאחר חיפוש מתיש הצליחו למצוא את הצמח היחידי של הרצועית הגדל בחרמון וצילמו אותו בפריחה מלאה. ב-  28.5.18 היו בצמח 11 פרחים פתוחים,  כאשר שפית הפרח הפרושה קדימה לאורך 7 ס"מ ויותר, ממוזלגת בקצה.
אסף שיפמן (Shifman, 2018) הפריד במאמר מדעי את אוכלוסיות הרצועית של צפון ישראל והחרמון למעמד של מין אנדמי מיוחד. רצועית הגליל היא אחד הצמחים הנדירים והמופלאים ביותר בקרב 2585 צמחי הבר שלנו (כולל צמחים גרים הגדלים בשטחים פתוחים). נדירותו וסכנת קטיפתו על ידי "אוהבי סחלבים למיניהם" הפכה אותו לצמח "אדום" ומוגן על פי חוק והוא נמנה על רשימת המינים בסכנת הכחדה בישראל ובעולם. בגלל נדירותו הרבה וייחודו  עולה חשיבות שמירתו שבעתיים.

רצועית הגליל בחרמון בתאריך 28.5.18 ברום 1680 מטר. צילם: חנן יחיאלי © רצועית הגליל בחרמון בתאריך 28.5.18 ברום 1680 מטר. צילם: חנן יחיאלי ©
רצועית הגליל בחרמון בתאריך 28.5.18 ברום 1680 מטר. צילם: חנן יחיאלי ©
להגדלה – לחצו על התמונות

שאלה מעניינת היא מדוע נמצא בחרמון  רק פרט אחד ? מדוע בכל שאר כיסי הקרקע הטרשיים של מדרונות החרמון לא גדלים עוד צמחי רצועית – שאלה שמחכה עדיין לפתרונה. נדגיש רק שהרצועית היא צמח רמאי שאינו נותן כל גמול למבקריו (ראו במאמר של שיפמן (2018)  אשר יתפרסם בימים הקרובים ב"כלנית"). אסטרטגיה ידועה של צמח רמאי היא לגדול בדגם נדיר ובודד כדי שהמבקרים הטירונים והנאיביים  לא ילמדו לזהות את הדגם. ואיך מממשת רצועית הגליל את האסטרטגיה של "היה נדיר ביותר וצמח ביחידות" על אף מיליוני הזרעים הנוצרים בכל הלקט? לעתיד פתרונים.

ספרות

שיפמן, א. 1989 הסחלבים בישראל

שיפמן א. 2018 רצועית הגליל היא מין אנדמי לישראל ושונה מ"רצועית ריח-עז". כלנית, 5 (יפורסם בקרוב )

Shifman, A. 2008. Himantoglossum  galilaeum (Orchidaceae), a new orchid in  northern Israel.  Journal of European Orchids. 40: 727-748.

2 תגובות למאמר רצועית הגליל פורחת עתה בחרמון

  1. אסף שיפמן הגיב:

    תיקון אחד
    רצועית "ריח עז " (caprinum) אינה גדלה בישראל. היא גדלה בטורקיה ואולי גם בצפון סוריה.

  2. "אבי שמידע הגיב:

    השאלה – איך מתקיימת בשווי-משקל אקולוגי אוכלוסיה כה דלילהבעלת דגם תפוצה "בודד Singletone" של מין סחלב רמאי – היא שאלה חשובה אך לעניות דעתי פתורה , ואני מלמד אותה מזה 30 שנה. היא קשורה להיות רוב מיני הסחלבים רמאים, כלומר ביקור דבורה בפרח לא תעניק לה כל גמול.
    הסינדרום יכול להיות מתואר בקצרה באופן הבא: כיוון שהסחלב רמאי מספר הביקורים בו זעום ביותר והדבורה שבקרה במין מסוים "מענישה" את הדגם הנ"ל ואיננה חוזרת אליו במשך מאות הביקורים הבאים. בהתאמה פתחו סחלבים אלה אבקיות דביקות מיוחדות הנשאות על גוף המבקר תקופה ארוכה ונוגעות בצלקת של פרט סחלב אחר אך מאותו המין לאחר מאות ביקורים בפרחים גומלים (הוכחה לביקור החוזר- צילומי זכרי אנטופורות מקורננים עם 6 זוגות אבקיות). כל ארוע של ביקור נדיר כזה גורם להפריית מאות-אלפי ביציות בפרח הסחלב "הבא" וכיוון שהאירוע כל כך נדיר "היה כדאי" לסחלב לפתח במשך האבולוציה שחלה בת מליון ביציות אשר יופרו בבת אחת ויבשילו למיליון זרעים. אלה בשל אילוץ משאבים יהיו מאוד זעירים, זרעי אבק בלשון חובבי הסחלבים. זרעים אלה מופצים ברוח בזרמי אוויר רמים בדומה לנבגי שרכים ונוחתים עם האבק וה"פולן" האטמוספרי על פני אזורים נרחבים אך בצפיפות נמוכה מאוד. לכן צפיפות רוב הסחלבים הרמאים דלילה ביותר לדונם למטר מרובע. ואם יצרת בסינדרום, "זרעי אבק" כה זעירים הנך נחות מאוד בתחרות נביטה עם זרעים רגילים ולכן הנך גדל בבתי-גידול חשופים עניים מאוד בזרעים ובמינרלים; כך המצב בקרטונים בישראל ועל ענפי העצים ביער הטרופי הגשום (סחלבים אפיפיטים).
    אז מדוע מוצאים כתמים צפופים של סחלב אטלקי וסחלב אנטולי ובן-סחלב צריפי ? הסבר, בהזדמנות הבאה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *