רשימת ספרות בעברית על הצמחייה והצומח של ישראל

רשימת כל המקורות בעברית שצוטטו במאמרים ובכתבות בכלנית עד ל-31.12.2017 – ספרים, מאמרים, סקירות, רשימות ודו"חות. הרשימה כוללת רק חלק קטן מהספרות הבוטנית שהתפרסמה בארץ בעברית. בהדרגה יתווספו פריטים לרשימה במגמה לעשותה מלאה עד כמה שניתן.

אביאל, ש., שפירא, א. ופולק, ג. 2015. ניתוח דגמי פריחה בגלבוע. כלנית   2.  http://www.kalanit.org.il/?p=3189

אביגדורי, א.(עורך) 1976, כנס הר-הנגב, הכנס השנתי של החברה להגנת-הטבע תשל"ו, הוצאת החברה להגנת-הטבע. [קובץ מאמרים]

אביעם, מ.  1999 (תש"ס). יודפת – חשיפתה של עיר יהודית בגליל מימי הבית השני והמרד הגדול. קדמוניות לב, עמ' 92 – 101 .

אביעם, מ. 2005 , יודפת, מקרה מבחן להתפתחות היישוב היהודי בגליל בתקופת הבית השני והמרד הגדול. עבודת דוקטורט, אוניברסיטת בר-אילן.

אבישי, מ. 1971. האלון בארץ. טבע וארץ, י"ג (5): 256-248.

אבישי, מ. 1982. אלון חרמוני, בכרך 10: צמחים בעלי פרחים א', ב"החי והצומח של ארץ ישראל." החברה להגנת הטבע ומשרד הבטחון – ההוצאה לאור, תל אביב.

אבישי, מ. 2016. אלון חרמוני – מין ייחודי לחרמון. כלנית 3. http://www.kalanit.org.il/quercus-look/

אבישי, מ., 1975. קבוצת האונקוציקלוס של הסוג איריס בישראל.  שמירת הטבע בישראל 1: 16-1. רשות שמורות הטבע.

אבן-ארי, מ., 1977.   אהרון אהרונסון כאיש מדע.  מדע כ"א, 17-14.

אבן-ארי, מ., שנן, ל. ותדמור, נ. 1980. הנגב – מלחמת קיום במדבר. מוסד ביאליק, ירושלים.

אבני, צ. 2006-2003. מסמכי ישיבות בנושא – מדיניות שתילת ינבוט על ידי הקרן-הקיימת.

אגרא ה', נאמן ג'. 2009. צמחים מעוצים כמעצבי נוף והשפעתם על הצמחייה העשבונית בחורש הים תיכוני בהר מירון. יער, כתב עת ליער, חורש וסביבה, גיליון מס' 11.

אדוריאן, א. 2013. על אחד ההרים, 111 עמ'. הוצאה לא ידועה.

אהרנסון, א. 1940. צמח מערב הירדן. ערכו:  ה. אופנהיימר ומ. אבן-ארי. מתוך: "עזבון אהרנסון-שורת כתבים היוצאת לאור מאת אלכס ורבקה אהרנסון". הוצאת קרן אהרנסון , זכרון-יעקב.  533 עמוד. 

אהרנסון, ר., 1999.  האיש, החיטה והחידה.  עת-מול 24 (4), 22-23

אוירבך, פ. ואזרחי (קרישבסקי) מ. 1930. ילקוט צמחים (עברית-לטינית-אנגלית-גרמנית-צרפתית-רוסית). ועד הלשון העברית, תל-אביב. עמ' 161–172, 266–274, 380–395.

אופנהיימר, ה., תש"ל.  חיטי בר וחיטים תרבותיות – קובץ מאמרים ומחקרים על מוצא החיטה.  הוצאת ספרים ע"ש י.ל. מאגנס, האוניברסיטה העברית, 104 ע'

אופנהיימר, ה.ר. (עורך), 1931, צמח עבר הירדן, מפקד בקורת לצמחים אשר נאספו ומקצתם הוגדרו על ידי אהרן אהרנסון במשך מסעותיו (1904 – 1908) בעבר הירדן ובערבה, פרסום I מעיזבון אהרנסון, תרגום מצרפתית ועריכה לשונית י. אפשטיין, הוצאת בית אהרנסון.

אורון ט'. 2001. השפעתה של רעיית מקנה על שימור מגוון הגיאופיטים בחברות צומח עשבוניות ים-תיכוניות. עבודת גמר לתואר "מוסמך" בפקולטה למדעי החקלאות, המזון ואיכות הסביבה. האוניברסיטה העברית בירושלים.

אורון, ט. ולביא, ר.. 2017. פרק ב' – הצומח העשבוני. בתוך: השפעה של רעיית בקר על בית הגידול של החורש באזור הר מירון. דו"ח מחקרים של רשות הטבע והגנים מחוז צפון.

אורטל ר. 1990, זואוגיאוגרפיה של המים היבשתיים בישראל. עבודת דוקטורט, האוניברסיטה העברית בירושלים.

אורטל, ר. 1975. אדמונית החורש. שמירת טבע בישראל, מחקרים וסקרים, דוח מס' 1. 17 – 33. הוצאת רשות שמורות הטבע.

אורשן ג., א. שמידע וע. נוי-מאיר, 1975 – סקר מרעה טבעי בשומרון המזרחי. חוברת המחלקה לבוטניקה, האוניברסיטה העברית ירושלים, 36 עמודים.

אטלס הכורכרים. 2014. מכון דש"א, קרן קימת לישראל, רשות הטבע והגנים, המשרד להגנת הסביבה, החברה להגנת הטבע.

איג א., זהרי מ., פינברון נ. 1931. מגדיר לצמחי ארץ-ישראל. חברה להוצאת ספרים על-יד האוניברסיטה העברית. תרצ"א.

איג, א. 1938. סקירה על הצומח של חבל הקרקעות הקלים של שפלת הים. ספר מגנס, ירושלים. הופיע גם ברתם 13 (1984) על בסיס המאמר: Eig, A. 1939. The vegetation of the light Soil Belt of the Coastal Plain of Palestine. Pal.J. Bot. Jerusalem Ser. 225-308

איג, א., זהרי, מ. ופינברון, נ. (1953). מגדיר לצמחי ארץ-ישראל, הדפסה שניה מתוקנת, הוצאת ספרים ע"ש י.ל. מגנס, האוניברסיטה העברית והוצאת "העתון לבוטניקה", ירושלים, תשי"ג

איג, א., מ. זהרי ונ. פינברון. 1965. מגדיר לצמחי ארץ-ישראל. מהדורה שלישית. הוצאת המגדיר ירושלים. עמ' 361.

איזיקוביץ ד. 1970 האקולוגיה של האבקה בצומח החוף בישראל. עבודת דוקטורט, המחלקה לבוטניקה, אוניברסיטת תל-אביב.

איזיקוביץ ד. 1974, חבצלת החוף, טבע וארץ, ט"ז (5), 239.

איזיקוביץ, ד. 1965. אקולוגיה של ההאבקה בשקמה (.Ficus sycomorus L). עבודת גמר אוניברסיטת תל-אביב.

איזיקוביץ, ד. 1970. האקולוגיה של האבקה בצומח החוף בישראל, עבודת דוקטורט, אוניברסיטת תל-אביב.

איזיקוביץ, ד. ולזר, צ. 1986. משמעות שינוי צבע בפרחי נר-הלילה החופי.  רתם 21: 18-13.

אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), התשס"ה – 2005

אלון, ע. ובוכמן, י., 1981.  הר הגלבוע.  החברה להגנת הטבע.

אלון, ע., 1969.  ישראל – טבע ונוף. בית ההוצאה הירושלמי – ירושלים.

אלון, ע., א. שמידע ור. ברלינר, 1981. נגלה מחדש את הצמחים הנדירים במישור החוף: רשימת הצמחים האנדמיים והאקסקלוסיביים למישור החוף. "טבע וארץ", כ"ג:3 עמ' 100-102. 

אלוני, ע., 2014:  התיישבות צמחים בחוף חדש שנחשף בים המלח. כלנית 1

אלוני, ר. 1969 (תשכ"ט), צומח הגליל התחתון, עבודת גמר, המחלקה לבוטניקה, האוניברסיטה העברית, ירושלים.

אסם, י. שטרנברג, מ. פרבולוצקי, א. קיגל, ח. (1998). השפעת רעיית כבשים על שפע והרכב מאגר הזרעים והצומח החד-שנתי בנגב הצפוני. האוניברסיטה העברית, מכון וולקני.

אסם, י., ברנד, ד., טאובר, י., פרבולוצקי, א. וצורף, ח. 2014. תורת ניהול היער בישראל – מדיניות והנחיות לתכנון ולממשק היער. הקרן הקיימת לישראל.

אשכנזי, ש., 1994. בנק גנים של צמחים – שימור מאגרים גנטיים ממקור צמחי. אקולוגיה וסביבה, כרך 1 (2): 77-84.

אשכנזי, ש. 1995. עצי שיטה בנגב ובערבה. סקר בעקבות תופעת ההתייבשות והתמותה. הקרן-הקיימת לישראל, מנהל פיתוח הקרקע.

באשן זהוב-פרחים, מין חדש לצמחיית ישראל – נמצא בהרי אילת כלנית, מאי 2017

בוגין, ר.,וול, ד. ושמידע, א. 1997.  יחס הזוויגים בעצי אלה ושכיחות העפצים בהם. אקולוגיה וסביבה  4: 9-3.

בונה, ע. 2016, עצי תפארת: אלוני תבור במרום הגליל. "יער", גליון 16, עמוד 72.

ביילי, י. ודנין, א. 1975.  צמחי מדבר בחיי הבדווים. הוצאת מדרשת שדה בוקר.

בלכר, א. ובלכר מ. 2010. חבלבל מדברי, צמח שהוכרז כנכחד בישראל, נמצא בעין גדי. אקולוגיה וסביבה 3: 11-12.

בלכר, מ. 2005. הפצת עצים אקזוטיים על ידי בעלי חיים בחבל ים המלח ובמדבר יהודה. בתוך: פלישות ביולוגיות במערכות אקולוגיות בישראל, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, עמ. 29-28.

בלכר, מ. ובלכר, א. 2010. צמחי בר במטעי התמרים של חבל ים המלח: עושר המינים והרכב הצמחייה. מחקרי ים-המלח והערבה 2: 38-21.

בלקינד, י. (1927), ארץ ישראל: ספר למוד גיוגרפיה של ארצנו, הוצאת "המאיר".

בן יהודה, א., 1948.  מלון הלשון העברית הישנה והחדשה.  בן יהודה הוצאה לאור. ירושלים.

בן מימון, מ., 1969. ביאור שמות התרופות (ערך מוטר, ז.) מוסד הרב קוק. ירושלים.

בן-יעקב, א. 1992 . רפואה עממית של יהודי בבל, הוצאת "יריד הספרים", ירושלים.

בן-יעקב, ר. ופולק, ג. 1984. צומח וצמחייה בגבעות הכורכר של ארז – ניר-עם. רתם 13: 130-119.

בקרמן, ש., ופרגמן-ספיר, א. , 2008. החלמונית הזעירה פורחת מתחת לקרקע! עולם הפרח ינואר 2008, 63-62.

בר (קותיאל), פ. 2007. מינים אקזוטיים של ינבוט בישראל – בעיות השפעות והמלצות לממשק מונע התפשטות. דו"ח מוגש לקק"ל, אזור הדרום.

ברג'ס ט. וא. שמידע, 1988 – משמעות הסוקולנטיות בסביבות יובשניות. רתם 28: 33-19.

ברור, מ.  (2011).  אטלס פיסי מדיני וכלכלי, הוצאת יבנה בע"מ, תל אביב.

ברכה, א., ואחרים 2014. תכנית אב אסטרטגית למועצה האזורית חוף השרון. הוצאת חוף השרון מועצה אזורית

ברלינר, ר. 1970.  הצומח של הסלעים הוולקניים הפוסט-איאוקניים בגליל. עבודת מסטר, המחלקה לבוטניקה, האוניברסיטה העברית, ירושלים.

ברשי, נ. 1995, אחוז חנטה והאבקה בשקד מצוי. עבודת גמר, המחלקה לאקולוגיה, סיסטמטיקה ואבולוציה, האוניברסיטה העברית, ירושלים.

גוטמן, מ., פרבולוצקי א., יונתן ר., וגוטמן ר., 2001. רעיית בקר ככלי בממשק למניעת שריפות בשטחים פתוחים, פארק רמת הנדיב (1990-1999). אקולוגיה וסביבה, כרך 6 (3-4): 239-247.

גוטרמן, י. 1983. החי והצומח של ארץ ישראל, משרד הביטחון, תל אביב. כרך 11, עמוד 107.

גוטרמן, יצחק . 1983.  השפעות פעילות הדורבנים על אוכלוסיות הגיאופיטים וההמיקרפטופיטים רתם , 10: 104-92.

גולן ע., משיח ע. ויאיר י. 2014. אבולוציה והנדסה של הצלקות בפרחי האמברוסיה המכונסת. פוסטר. המכללה האקדמית להנדסה בתל-אביב.

גזית א. 1982, שלוליות חורף- מקום חיות בסכנת הכחדה, טבע וארץ כ"ה 1.

גזית א. 2006. סקר אקולוגי "שקע הרצליה" (הבאסה), עיריית הרצליה
גטקר, מ., ארבל, ש., פרחי, ר. ואשבל, ר. 2003. אטלס מפות גשם לצורך תכנון וביצוע פעולות ייעור ושימור קרקע יערנים במרחב הדרום. התחנה לחקר הסחף, קק"ל ותחנת נסיונות ערבה.

גלון, י. ובן-שחר, י. 2011. עצי ארצנו – מדריך לזיהוי עצים. הוצאת שרות ההדרכה והמקצוע, משרד החקלאות ופיתוח הכפר.

גליל, י. 1952.  ההפריה בצמחים, הוצאת הקיבוץ המאוחד. חרקים – עולם קטן בגדול  http://www.insectour.com/

גליל, י.  1985. הפיקוס עץ בר ועץ נוי. החברה להגנת הטבע

גליל, י., 1970. חילופי עונות השנה והפריחה בארץ ישראל. אצל פז, ע., פרחי בר מנגב עד חרמון. מסדה. ר"ג.

גליל,  י. 1959. תפרחת הלוף – מלכודת לחרקים. מדע, 3: 44-41.

גליקסמן, א. 2007. בחינת השימוש ברסק אקליפטוס ככלי ידידותי לסביבה בהדברת עשבים. עבודת גמר, האוניברסיטה העברית בירושלים.

גרבל, א., 1963. ורד.  האנציקלופדיה עברית ט"ז: 490-494.

גרנות, י., 2014: צמחי הנגב ברפואה האיסלמית הקדומה וברפואה העממית הבדואית. הוצאת אופיר.

דבוסקין, ש., 1969. מערכות ריבוי בכמה מינים במשפחת העופריתיים בישראל. ע' גמר, אוניברסיטת. תל אביב.

דגני, א., גרוסמן, ד.,  1990. השרון בין ירקון לכרמל. הוצאת משרד הביטחון .

דה מלאך, נ. 2017. היפותזת אסימטריות האור ודחיקה תחרותית של צמחים בעקבות דישון: תוצאות מניסוי בגן לאומי בית גוברין  כלנית 4.

דו"ח מצב הטבע 2010

דו"ח מצב הטבע 2016

דוכס, ר. ושמידע, א. 1986. השפע של חרקים ומאביקים במשך השנה באיזור הר- גילה סיכום שנת תצפית ראשונה. רתם 21: 26-19

דוכס, ר., ודפני, א. האבקת רוח וחרקים בחצב מצוי. רתם, 17: 30-39.

דופור-דרור ז'. מ. 2010.  הצמחים הפולשים בישראל.  הוצאת רשות הטבע והגנים והעמותה לעידוד וקידום שמירת הטבע במזרח התיכון, ירושלים.

דופור-דרור ז'. מ. 2014, אמברוסיה מכונסת – צמח גר פולש בישראל.  כלנית 1   http://www.kalanit.org.il/?p=1408

דופור-דרור ז'.מ. 2009.  פלישת אמברוסיה מכונסת בגדות נחל אלכסנדר: ניסיון לפיתוח שיטת טיפול ביולוגי מבוססת על שיקום צמחיית גדות נחלים. מחקר ראשון: יולי 2008 – יולי 2009, דו"ח סופי. אוגוסט 2009, 29 עמ'.

דופור-דרור ז'.מ. 2012. אמברוסיה מכונסת בנחל קנה ובנחל תרצה: תפוצה, מאפייני הפלישה ותכנית טיפול. רשות הטבע והגנים הלאומיים, 36 עמ.

דופור-דרור ז'.מ. 2015. צמחים פולשים בבתי גידול לחים בישראל – סקר ארצי והצעה לסדר קדימויות לטיפול. מוגש לרשות הטבע והשנים הלאומיים, יוני 2015, 52 עמ'

דופור-דרור ז'.מ., פרגמן-ספיר, א., קגן, ס., יעקבי, ט. וולצ'אק, מ., אבישי, מ., לשנר, ה., הלר, א., גלון, י וגוטליב, א. 2013. צמחי הנוי הזרים הלא רצויים בישראל. המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים, משרד החקלאות, 19 עמ'

דופור-דרור ז‘.מ. ויעקבי ט. 2013  . אמברוסיה מכונסת. עלון מידע, המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים הלאומיים, השירותים להגנת הצומח, 7 עמ'

דופור-דרור,  ז'-מ. ושמידע, א.  2014. על מיני הינבוט הפולשים בישראל: ינבוט המסקיטו – עץ פולש מסוכן בישראל ובירדן. כתב-יד.

דופור-דרור, ז'. מ.  2010. הצמחים הפולשים בישראל. אחוה ירושלים.

דופור-דרור, ז'. מ. 2010. סקר אתרי טבע עירוני פוטנציאליים בראשון לציון במסגרת תוכנית מתאר מקומית ראשון לציון 2030.

דופור-דרור, ז'. מ. 2014. אמברוסיה מכונסת – צמח גר פולש בישראל. כלנית. הורד בתאריך ה-  24.9.2015.  http://www.kalanit.org.il/index.php/1408/.

דופור-דרור, ז. מ. 2015. הגדרת צמחים פולשים והתייחסות למעמדו של אקליפטוס המקור כפולש אפשרי בישראל. כלנית כתב עת לצמחי ישראל . http://www.kalanit.org.il

דופור-דרור, ז'. מ. 2015. פלישת חמציץ נטוי בשטחים טבעיים: האם החל שלב הפלישה המואצת? כלנית 2 .. http://www.kalanit.org.il/index.php/2175/

דופור-דרור, ז'. מ. 2015. צחר כחלחל – האם מתחיל לפלוש בישראל? כלנית 2. http://www.kalanit.org.il/index.php/4103/

דן, י. 1984. קרקעות מישור החוף. רתם 13: 55-31

דן, י. וקותיאל, פ. 1994. נוף וקרקע באזור פארק השרון. אקולוגיה וסביבה 1: 94-87

דן,י. ויעלון, ד. 1976. דרך ההיווצרות ותפוצה של הקרקעות ונוף בפלשת. מחקרים בגיאוגרפיה של ארץ-ישראל 9: 74-36.

דנין א. .1979 החרוב המצוי בהר-הנגב – שריד מתקופות גשומות. טבע וארץ, כ"א(3): 122-123.

דנין א. 1963, הצומח במישור ימין, טבע וארץ, כרך ו': 70-76.

דנין ,א. . 1970  מונוגרפיה פיטוסוציולוגית – איקולוגית של הנגב הצפוני. חיבור לתואר דוקטור לפילוסופיה. המחלקה לבוטניקה, האוניברסיטה העברית ירושלים.

דנין, א. 1976. צמחים הגדלים בחוף הים ובחולות. לדעת 10-9: 26-23.

דנין, א. 1977. הצומח בנגב מצפון לנחל פארן. הפועלים ויחדיו. ע' 100- 102.

דנין, א. 1981. הצומח בסביבות קיסריה וייחודו. קרדום 18: 120-115.

דנין, א. 1983. האלה האטלנטית מהגליל עד המדבר. מגני הארץ ונופיה- צמחית ישראל ברשת  http://flora.huji.ac.il

דנין, א. 1983. לענה חד-זרעית. בתוך: החי והצומח של ארץ ישראל, כרך 11 צמחים בעלי פרחים ב' (עורכים מיכה לבנה ודוד הלר). משרד הבטחון והחברה להגנת הטבע.

דנין, א. 1983. מדחול דוקרני. בתוך: החי והצומח של ארץ-ישראל, כרך 11 – צמחים בעלי פרחים ב'. עורכים: מ.לבנה וד. הלר. משרד הבטחון, ההוצאה לאור.

דנין, א. 1994. התאמת צמחים לחולות המדבר. אקולוגיה וסביבה 2: 11-3

דנין, א. 1998. צמחי-הבר בארץ ישראל ותפוצתם – כרך משלים למגדיר לצמחי בר בארץ-ישראל. כרטא.

דנין, א. 2011 (עידכון: 2014). לענה חד-זרעית ופעילותה. מתוך: הצומח בישראל ובשכנותיה  http://flora.org.il/books/israel-flora/chap4/%D7%A6%D7%95%D7%9E%D7%97_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%934

דנין, א. מלוח. צמחיית ישראל ברשת http://flora.org.il/plants/systematics/atriplex/.  נדלה: 4.12.2017

דנין, א. צמחיית ישראל ברשת   www.flora.org.il

דנין, א. שמשון סגלגל. צמחיית ישראל ברשת       www.flora.org.il

דנין, א'. תש"ל. הצתת אש בשדה ללא גפרורים. נאות קדומים – העלון העונתי 29, עמ' 5-1.

דפני, א. 1970. מחקר ביוסיסטמטי בסוג זהבית בישראל ובאזורים הסמוכים. עבודת מאסטר בהנחית פרופ' קלרה חן, האוניברסיטה העברית, ירושלים.

זהרי, מ. 1989. מגדיר חדש לצמחי ישראל – מהדורה שניה מורחבת. הוצאת עם עובד.

דפני, א. 1975. האקולוגיה של ינבוט השדה בישראל. עבודת דוקטורט, המחלקה לבוטניקה, האוניברסיטה העברית בירושלים.

דפני, א. 1981. הסחלבים בישראל, הוצאת מסדה בע"מ, תל אביב

דפני, א. 1982. ינבוט השדה. בתוך: הלר, ד ולבנה , מ. (עורכים, עורך ראשי – ע. אלון): החי והצומח של ארץ ישראל כרך 10 – צמחים בעלי פרחים א'

דפני, א. 1982. צחנן מבאיש. בתוך: החי והצומח של ארץ-ישראל, כרך 10 – צמחים בעלי פרחים א', בעמודים 153-152.

דפני, א. 1983. קורנית מקורקפת. בתוך: החי והצומח של ארץ-ישראל, כרך 11 – צמחים בעלי פרחים ב'. עורכים: מיכה לבנה ודוד הלר. משרד הבטחון- ההוצאה לאור והחברה להגנת הטבע.

דפני, א. 1984. צמחי בר ראויים למאכל. החברה להגנת הטבע ומשרד החינוך והתרבות. 136 עמודים

דפני, א. 1991. פרחים, סגולות ואגדות. משרד הבטחון ההוצאה לאור. כרמל ירושלים.

דפני, א. 2010, עצים מקודשים בישראל. הוצאת הקיבוץ המאוחד והמכון לחקר מדיניות קרקעית, ירושלים.

דפני, א. וורקר א.1983. אקולוגיה של האבקה בחלמונית גדולה, שפירית 3-2 , 75-69.

דפני, א. וס.ע. ח'אטיב. 2017. צמחים, שדים ונפלאות. צמחי ארץ ישראל בפולקלור. הוצאת עולם חדש. תל-אביב.

דפני, א. ושמידע, א. 1992 (כתב-יד)  טיפוס מיניות "דו-מיני וזכרי" בפרחי הסוג סתוונית.

דפני, א. טלמון, א. וגרטמן, י. (1986).רשימה עדכנית של הסחלבים בישראל, רתם 19 : 7-6,

דפני, א.(1985). החורש הים-תיכוני כסביבת האבקה. רתם , 18: 56-34.

דפני, א., 2012: צמחי ישו ומרים, אתר האינטרנט "צמח השדה"  http://www.wildflowers.co.il/hebrew/tiulimReadMore.asp?ID=500

דפני, א., א. שמידע , ואבישי,מ. 1975. הפריחה של מבשרי הגשם בצמחיית א"י. "טבע וארץ", י"ז:6, 269-281.

דרורי, ר. ודן, ה. 2016. בתוך: דו"ח מצב הטבע ישראל 2016, המארג. עורכים: מיכל שורק ואבי פרבולוצקי.

הורוויץ, א. 2015 מקטעים מתוך מאגר הגנים של כלנית מצויה. פוסטר אשר הוצג בכנס החברה החקלאית.

הורוויץ, א., י.עברי ומ.לבנה  1988. האדומים, צבעי הכלניות. טבע וארץ, ל (6): 20 – 24.

היימן, ר. 1980, הצומח של בתי גידול לחים באגן נחל משושים (רמת הגולן). עבודת גמר, המחלקה לבוטניקה, האוניברסיטה העברית בירושלים.

היימן, ר. 1997, הצומח של הגולן והחרמון. מתוך: ארץ הגולן והחרמון (עורכים:א.דגני ומ.ענבר), כרך א' , הוצאת משרד הביטחון.

הכהן, א. 1978: "אהבת פרחי הארץ בנוסח המאה שעברה". טבע וארץ כרך כ' גיליון 2

הלוי, ג. 1970.  אאוטאקולוגיה של שלושה מיני שיטה בנגב ובסיני. חיבור לקבלת תואר מוסמך למדעי הטבע,  המחלקה לבוטניקה, האוניברסיטה העברית ירושלים.

הלוי, ג. 1974, שיטים בנגב ובסיני- אלמנט סודני באיזור מדברי. טבע וארץ, ט"ז, 3, 129-132.

הלר, ד. ודפני, א. 1983. צמחי בר גרים בישראל. החברה להגנת הטבע

הלר, ד. ולבנה, מ. (עורכים) 1982. צמחים בעלי פרחים א'. כרך 10, החי והצומח של ארץ-ישראל – אנציקלופדיה שימושית מאויירת (עורך: ע. אלון). החברה להגנת הטבע ומשרד הבטחון.

הלר, ד. ולבנה, מ. (עורכים) 1983. צמחים בעלי פרחים ב'. כרך 11, החי והצומח של ארץ-ישראל – אנציקלופדיה שימושית מאויירת (עורך: ע. אלון). החברה להגנת הטבע ומשרד הבטחון.

הנקין ז', גוטמן מ', פרבולוצקי א', ברוש א' והררי י'. ללא תאריך. משק מודל לבקר לבשר בחורש טבעי בגליל המערבי (00-0172-596). מחקרי מו"פ צפון. mop-zafon.org.il/sites/default/files/uploads/pdf-files/…/0029_0.pdf

הר, נ. 2008. מבנה מערכת הסלע והקרקע והדינמיקה של משק המים בבית הגידול כגורמים אקולוגיים עיקריים בתפוצת אלון התבורוהאלון המצוי באזור אלונים-מנשה. חיבור לקבלת התואר דוקטור לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית ירושלים.

הר, נ., זינגר, א., ריוב, י., שש, א. 2000מסלע וקרקע כגורם אקולוגי ביער אלון התבור באזור אלונים-שפרעםאקולוגיה וסביבה, 6 (1): 25-42.

הר, נ., צוק, א.,סבג, ש.,פרידמן, א.,טרגין, ש. ובונה, ע. 2016. מורד נחל לבנים – סופו של בית-גידול ייחודי. יער: 16: 25-17.

הר, נ., ריוב, י., שני, א. 2015. מערך הצומח באזור אלונים-מנשה בהתאמה למבנה המרחבי של מערכת הסלע–קרקע ותכונות בתי הגידול . אקולוגיה וסביבה 6: 52-40.

הראובני, א. 1930. צמחי רפואות וסגולות אצל הערבים בא'י. הרפואה 4: 127-113

הראובני, נ., 1982. לא היא חבצלת ולא היא שושנה?  גן ונוף ל"ז(ז): 363-360.

הראובני, נ., 1987. זיהוי צמחי ספרותנו העתיקה באמצעות הצמחיה העכשווית של ארץ ישראל רתם 22: 57-22.

הרטמן, מ. 1984. חרוצים צפון – כתם הצומח הטבעי הגדול ביותר על חמרה ששרד בשרון. רתם 13: 105-99.

הרי, מ. 1975: בת ירושלים הקטנה. עמודים 42- 44; 144.  תרגם: יעקב אסיא. הוצאת בית לבינסון, תל אביב.

השירות המטאורולוגי בישראל, 2015. שינויים אקלימיים בישראל – ממצאי השירות המטאורולוגי.

וולף, ל., אריאלי, א., ברנס, ג., ושמידע, א. 1995 -– טיפוסי מיניות והאבקה ברכפתן מדברי. אקולוגיה וסביבה 2: 78-71.

וולצ'אק, מ. ואנגרט נ. 2012. טיפול בצמחים פולשים ומתפרצים בעבודות תשתית בדגש תשתיות אורכיות. רשות הטבע והגנים.

ויזל, י. וליפשיץ, נ. 1971. צמחי מים בישראל. רשות שמורות הטבע.

ויזל, י. ליטב, מ. אגמי, מ. 1975. צמחי חוף הים בישראל. הוצאת המדור לאקולוגיה, המחלקה לבוטניקה אוניברסיטת ת"א.

ויזל, י.  ואגמי, מ. 1984. בתי גידול לחים וצמחי מים. בתוך אלון, ע. החי והצומח של ארץ ישראל, כרך 8 -. הצומח של ארץ ישראל. החברה להגנת הטבע ומשרד הבטחון. בעמודים 119-103.

ויזל, י., פולק, ג., כהן, י., 1978: אקולוגיה של הצומח בא"י. הוצאת המדור לאקולוגיה אוניברסיטת ת"א.

ויינשטיין, א., י. זהר וד. ברנד. 2011. האקליפטוס מצמרתו ומעלה. אקליפטופ בע"מ, פתח תקווה.

וינוגרד, א. 2016. דינאמיקה של חברת צמחים במכלאות צאן נטושות וסביבתן: תהליכים וממשק (עבודת דוקטורט)

וקס, ד. אילני, ש. מינסטר, צ.  2011. מבט חדש על הגיאולוגיה והגיאומורפולוגיה בגליל העליון המערבי, המכון הגיאולוגי, דו"ח מס'  GSI/12/2011

זהבי, ע. 2013: "דבר אליי בפרחים", בשביל הארץ 57, 42-43

זהבי, ע. 2013: "העושר היחידי של הארץ הקדושה הענייה", עת-מול, גיליון 227

זהבי, ע. 2014,  אלבומי הפרחים המיובשים כמזכרות לתיירים. אתר "צמח השדה", נבדק לאחרונה 11.1.2016

זהרי מ., 1938. אלכסנדר אֵיג ומפעלו המדעי. עתון "דבר", 29 לאוגוסט 1938.

זהרי מ., 1976 . מגדיר חדש לצמחי ישראל.  הוצאת עם עובד.

זהרי, מ.  1973. כל עולם הצמחים. הוצאת עם עובד.

זהרי, מ. 1955. גיאובוטניקה, ספריית פועלים / מענית, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, מרחביה, 590 עמ'.

זהרי, מ. 1976. מגדיר חדש לצמחי ישראל, הוצאת עם עובד.

זהרי, מ. 1980. נופי הצומח של הארץ. עם עובד.

זהרי, מ. 1989. מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה שנייה מורחבת, הוצאת עם עובד.

זהרי, מ. וווד ה. 1972. זר פרחי בר מוגנים.  רשות שמורות הטבע.

זהרי, מ., 1987. כל עולם הצמחים. עם עובד.

זהרי, מ., פינברון, נ., 1960: מגדיר לצמחי ארץ ישראל  "העתון לבוטניקה", ירושלים.

זיו, א. 2015. הצופן הנוצרי באמנות. כנרת, זמורה-ביתן, דביר. ישראל.

זיו, י. 1980. בשביל המטיילים, ביקורים בשמורות טבע. הוצאת משרד הביטחון. מהדורה שלישית.

זילברמן, ע, אידלמן, ע., אבני, י. וגינת, ח. 2011. הגיאולוגיה והתפתחות הנוף בנגב. המכון הגיאולוגי, מועצה אזורית רמת הנגב, העמותה לשמירת טבע במזה"ת, המשרד להגנת הסביבה, ורשות הטבע והגנים.

זילברשטיין, צ., 1956. על השושן הצחור. מדע א': 32-31.

זליגמן נ' ואבלגון ד', 2010. הרעייה ביער. קק"ל – מרחב מרכז

זליגמן נ', אונגר י', הנקין ז', לנדאו י', פרבולוצקי א' (עורך). 2016. על צומח, בעלי חיים ואנשים. תורת ניהול המרעה בישראל. הוצאה לאור נקודת ח"ן, ירושלים. (http://il1.activepoint.com/Yad_mire2016/).

זליגמן, נ., אונגר, י., הנקין, ז., לנדאו, י., צעדי, א., פרבולוצקי, א. 2016. על צומח, בעלי חיים ואנשים – תורת ניהול המרעה בישראל

חן, ק. 1982. לוטוס. בתוך: החי והצומח של ארץ-ישראל, עורך: ע. אלון. צמחים בעלי פרחים א, כרך 10. עורכים: ד.הלר ומ. לבנה. החברה להגנת הטבע ומשרד הבטחון

חראזי, ע., 1987. הטרומורפיזם בעדעד כחול (Limonium sinuatum Mill. ) ומאפיינים הקשורים לדרכי הריבוי של צמח זה. עבודת גמר. האוניברסיטה העברית הפקולטה לחקלאות. תשמ"ח.

חריף, י. 1974. התפתחות מרכיבי הגריגה והחרש הראשיים: בשנתם הראשונה וחשיבותה בקביעת הטורים הסוקצסיונים בהרי יהודה . תיזה לדוקטורט, האוניברסיטה העברית ירושלים.

טייז, ל. וזייגר,א.  2003. פיזיולוגיה  של הצמח, כרך א', הוצאת האוניברסיטה הפתוחה

יאיר י. 2016 אמברוסיה חשופת-שיבולת, מין חדש לצמחיית ישראל, חדשות בוטניות, כלנית 4.   http://www.kalanit.org.il/ambrosia-psilostachya/

ידין, י., 1966. מצדה.  ספרית מעריב ושקמונה.

ידעיה, ר. 1980. צלען הגליל. בתוך "במערבו של הגליל, קובץ בוטאני", עורך משה ידעיה, עמ' 59.

יוסף בן-מתתיהו (1968), מלחמות היהודים, הוצאת מודן, תרגום י.שמחוני, תל-אביב.

יוסף י., חלפון, נ., פורת, ע., אוסטינסקי-צדקי, א. ופורשפן, א. 2016 : מגמות באירועי מזג אוויר קיצוניים בישראל. דו"ח מחקר מס' 21921416 , השירות המטאורולוגי, בתוך: http://www.ims.gov.il/NR/rdonlyres/E3BA0152-5635-4D12-A3D1-1C3B83DFFF63/0/ExtremetrendsoverIsrael.pdf

ייבין זיוה, 1971, אבולוציה וטקסונומיה בסוג קחוון, משפחת המורכבים. האוניברסיטה העברית בירושלים (עבודת דוקטורט)

יעקוב, נ. 1995.  היבטים בביולוגיה רפרודוקטיבית של נימפאה תכולה. עבודה לתואר מגיסטר, המחלקה לבוטניקה, אוניברסיטת תל-אביב.

יפה, ש., 1972. אקלים ים המלח. השרות המטאורולוגי בית דגן. מאמר הדרכה מספר 12.

יפה, ש., 1977. כמה עונות יש בשנה. טבע וארץ כ'(1): 10-8.

יפה, ש., 1990. מזג אוויר ואקלים. מסדה. רמת גן.

יצחקי, ע. 1986. הפצת זרעים על-ידי ציפורים בחורש הים-תיכוני. תיזה לדוקטורט, האוניברסיטה העברית ירושלים.

כ"ץ, ש. 1977. אהרן אהרנסון, ראשית המדע והמחקר החקלאי בארץ-ישראל.  קתדרה 3, 29-3.

כהן, א., 1958. עונות השנה. עם עובד. ת"א.

כהן, ע. 1999. גילויו מחדש של אחילוף החורן. אקולוגיה וסביבה 5: 219-229.

כהן, ע. וא. שמידע, 1988 – כרכום ארץ-ישראלי, במדור: צמחים נדירים בישראל. "טבע וארץ", ל"א:3 עמ' 13-15.

כהן, ע. וריוב, י. 2015. קריטריונים להגדרת צמחים פולשים בישראל ולהערכת הסיכון. כלנית 2. http://www.kalanit.org.il/?p=4680

כהן, ע. וריוב, י. 2016. האם אקליפטוס המקור הוא מין פולש בישראל? כלנית   3. http://www.kalanit.org.il/?p=6628&preview=true

כהן, ע. ושמידע, א. 1992. ספר המידע האדום – צמחים נדירים בישראל, כרך א' – הצמחים הנדירים של הגליל העליון. רשות שמורות הטבע, החברה להגנת הטבע.

כהן, ע., 1987. צמחים נדירים בארץ -אירוס הביצות. רתם 24-23: 135-127.

כהן, ע., 2001. לרעות בגנים וללקוט שושנים. National Geographic ישראל 38: הנקודה הישראלית.

כהן-סיון, ש.  2011.  עשנן רפואי,  באתר "צמחיית ישראל ברשת" נדלה ב- 25.4.2015

כח, י. 1983. על הסוג אחילוף בישראל. רתם 6: 44–45.

כח, י., 1985. מחקרים ביאו-אקולוגיים בפריחה ובהאבקה של לופיים בישראל. עבודת דוקטור,  המחלקה לבוטניקה, אוניברסיטת תל-אביב.

כח, י., 1988. הלופיים. רתם 26: 36-5, הוצאת החברה להגנת הטבע.

כסלו, מ"א, שמחוני, א'. תש"ע 1. מזונם של שוכני מערת הר-ישי. בתוך: ח' אשל ור' פורת (עורכים), מערות המפלט מתקופת מרד בר-כוכבא, החברה לחקירת א"י ועתיקותיה ומכון יסלזון לחקר תולדות ישראל לאור האפיגרפיה, ירושלים, עמ' 253-239.

כסלו, מ"א, שמחוני, א'. תש"ע 2. עדות בוטנית לנוכחותם של פליטים מיהודה במערות המפלט בנחל ערוגות בחורף שנת 135 לספירה. בתוך: ח' אשל ור' פורת (עורכים), מערות המפלט מתקופת מרד בר-כוכבא, החברה לחקירת א"י ועתיקותיה ומכון יסלזון לחקר תולדות ישראל לאור האפיגרפיה, ירושלים, עמ' 306-298.

כסלו, מ"א, שמחוני, א'. תשס"ט. סוד החיים הטובים באורחן מור (Moyat Awad) – תחנת מעבר בדרך הבשמים. בתוך: י' אשל (עורך). מחקרי יהודה ושומרון יח, עמ' 176-165, XVIII (עברית ותקציר באנגלית.

כסלו, מ"א, תבק, י', שמחוני, א'. תשס"ז. לזיהוי שמותיהם של זני פֵּרות בלשון חכמים. לשוננו סט, עמ' 290-271 ,עברית ותקציר באנגלית.

כסלו, מ', הרטמן, ע'. תשנ"ט. שרידי מזון של יושבי מערות כתף יריחו בסופו של מרד בר-כוכבא. בתוך:  ח' אשל וד' עמית (עורכים). מערות המפלט מתקופת מרד בר-כוכבא. תל-אביב, עמ' 168-153.

כסלו, מ', שמחוני, א'. תשס"ד. ערער אדום כאזרח הארץ בתקופה הרומית – התמודדות של צמחי מפלט עם תהליכי הכחדה. יער 4, עמ' 53-47.

כסלו, מ. 1982. חרוב מצוי. בתוך: החי והצומח של ארץ ישראל – כרך 10: צמחים בעלי פרחים א'. עורכים: דוד הלר ומיכה לבנה. עורך האנציקלופדיה: עזריה אלון.

כסלו, מ'. תשמ"ז. הזיזים שבעדשים, היתושים שבכליסים, והתולעת שבתמרים ושבגרוגרות. רֺתם 22, חלמיש 5, עמ' 99-90; 114.

כסלו, מ., 2001. לזיהוי השושנים בתנ"ך ובספרות חז"ל. ספר רפאל: רנ"ב-רס"ב.

כרמין, י. השקמה. 1934. הטבע והארץ כרך ג’  58-47

לב, א. ועמר, ז. 2002. סממני המרפא המסורתיים בארץ ישראל, הוצאת "יריד הספרים".

לביא, ר. קפלן, ד. שקד, ע. גיסיס, ג. דולב, ע. (2013). דו"ח מסכם לסקר צומח 2013: שמורת גמלא ובתל שיפון תל יוסיפון. רשות הטבע והגנים- פרסום פנימי ברשות הטבע והגנים.

לבנוני, ט. ורוטשילד, א. 2011. בתי הגידול של הכורכר והחמרה – נקודות החן של מישור החוף. החברה להגנת הטבע.

להב, ח., רמון א. ואחרים.  2005. סקר ניתוח והערכה של משאבי טבע, נוף ומורשת האדם. הוצאת החברה להגנת הטבע.

להב, ח., רמון, א., נזרי, ג. והלר, א. 2005. רמת מנשה – סקר משאבי טבע ונוף.  מכון דש"א, יחידת הסקרים.

לוויטה ד' וסנה ע'. 2013. מפה גיאולוגית של ישראל 1:50,000. צפת גיליון 2-III.

לולב, ש., 1971. עונות שנה בארץ ישראל – כמה?  סלעית למבוגרים (1): 10.

לולב, ש., 1973. עונות השנה  כנרות  84-83. 62-61 (3-4):

ליכט, י. ש. וליונשטם, ש. א., 1976. קיץ וחרף. אנציקלופדיה מקראית ז':  175-174.

ליפשיץ, נ. וביגר, ג. 1998. כי האדם עץ השדה – עצי ארץ-ישראל, מאפייניהם, תולדותיהם ושימושיהם. אריאל וקק"ל.

ליפשיץ, נ., לב-ידון, ש., גופנא, ר. 1985. שלטון האלון המצוי באזור מישור החוף המרכזי בישראל בעת העתיקה על-פי עדויות דנדרוארכיאולוגיות.  רתם 17:  48-40.

מאגר הנתונים של השירות המטאורולוגי  https://ims.data.gov.il/

מאיר, ד. וגבאי, א., 1995. סקר שושן צחור.  ידיעון רשות שמורות הטבע.

מאיר-ציז'יק, א. 2010. צמחי בר למאכל. מפה – הוצאה לאור. 240 עמודים.

מאיר-ציזיק, א. קורסים וסדנאות http://www.mazon-izun.com/?page_id=4028. נדלה ב-4.2.2015.

מורן,א. ופלמ"ח, ד. 1985.  בורות המים בהר-הנגב. הוצאת החברה להגנת-הטבע ומדרשת שדה-בוקר.

מורן, א. והוכברג, ע. 2015. סקר בוטאני בתעלת ההקלה ובביצת השורק, רט"ג

מיטס, ד., לוי, י., אנגל, א., 1994: תרופות המדריך השלם. הוצאת ספרי עליית הגג, ידיעות אחרונות.

מילון לצמחי ארץ-ישראל (שמות המשפחות והסוגים) עברית-לטינית. 1946. הוצאת ועד הלשון העברית בסיוע מוסד ביאליק שעל-יד הסוכנות היהודית בארץ-ישראל, ירושלים תש"ו.

מלמד, ד. מדחול הודי. מתוך אתר צמח השדה  http://www.wildflowers.co.il/hebrew/plant.asp?ID=2456

מלמד, ד., זיפן הדורים. אתר צמח השדה     www.wildflowers.co.il

מלמד, ד., פרגמן-ספיר, א. ובאומוול, ז. 2016. חומעת החוף הנדירה נמצאה בשני אתרים במישור החוף. כלנית 3.

מנדלסון, ע. (לא פורסם). סקר השרון הדרומי 2002-2000 ועדכונים נוספים לאחר מכן.

מנדלסון, ע. (עורך). 2014. סקר תשתיות טבע עירוני בפרדס חנה – כרכור  החברה להגנת הטבע, המועצה המקומית פרדס חנה – כרכור.

מנדלסון, ע. 2014. ראשון לציון – סקר אזורי נופש מטרופולינים. החברה להגנת הטבע. 58 עמודים.

מנדלסון, ע. ורמון, א. 2012. לב השרון, סקר טבע, נוף ומורשת האדם. מכון דש"א – החברה להגנת הטבע.

מנדלסון, ע., אורן, א., רון, מ., פרלברג, א., רמון, א. 2014. מנשה-חריש, סקר טבע, נוף ומורשת האדם. מכון דש"א – החברה להגנת הטבע.

מנדלסון, ע., כהן, ע., ורמון, א. 2009.  גבעות מזרח הפולג: סקר, ניתוח והערכה של משאבי טבע, נוף ומורשת האדם. מכון דש"א – החברה להגנת הטבע.

מפגש עם נעמי איילון, בתו של ברוך צ'יז'יק, צמחיאל אגדה ורקמה 09/0512012 מתוך אתר צמח השדה [ציטוט כראוי!]

מפות: 1:250,000, ישראל- גליון דרומי, מפ"י. 1:400,000 ירדן- מפת האטרקציות כולל מפת ישראל, מפ"י.

מרגולין, י., 1958. מבשרי הסתיו והאביב. הקיבוץ המאוחד.ת"א.

מרקוס, מ. 1979. חבל אילות- סקר נוף ומסלולי טיול. רשות שמורות הטבע ומועצה אזורית חבל אילות.

מרקל, ד. 2012. הצמחייה החופית בכנרת – רקע, בעיות ופתרונות. דו"ח של תחום כנרת, רשות המים. http://www.water.gov.il/Hebrew/ProfessionalInfoAndData/Kinneret-monitoring/DocLib2/kineret-beaches-plants.pdf.

משל, ז.(עורך) 1991 הר-הנגב – נופים וטיולים, הוצאת משרד הבטחון.

משל, ז., 1972. ארבע עונות שנה בארץ ישראל. סלעית למבוגרים 3: 138-137.

נאוה ז'. 1981. אקולוגיה של אדם ונוף. הוצ' גסטליט, חיפה.

נאוה, ז. 1995 תפקידה של האש בצומח  ים-תיכוני טבעי . אקולוגיה וסביבה 2: 112-101

נאמן ,ג. 1996 התחדשות יער אורן טבעי בכרמל לאחר שרפה והשפעות טיפולים על התהליך . אקולוגיה וסביבה 3: 51-43

נאמן, ג. 2014. השפעת ממשק חורש על פריחת אדמונית החורש בשמורת הר מירון. כלנית 1

נאמן,ג. וסבר, נ. 2001. השפעת ממשק כריתה על התחדשות יער אורן ירושלים טבעי לאחר שריפה . דוח התקדמות חצי שנתי מוגש לרשות הטבע והגנים , עמ 13

נוי-מאיר ע' וקפלן ד'. 1991. השפעת רעייה על צומח עשבוני ים תיכוני והשלכותיה על ממשק שמורות טבע. דו"ח מחקר, רשות שמורות הטבע, ירושלים.

נוי-מאיר, א. 2003 , תהליכי טבעיים של התפשטות של אורן ירושלים מיערות נטועים לתוך שטחים טבעיים. עבודת גמר.  האוניברסיטה העברית בירושלים .

סבר,נ., לשנר, ה. ורמון, א. 2014. מדריך למיפוי צומח בישראל – החלק הים-תיכוני.  המשרד להגנת הסביבה.

סגל, ד', כרמי, י', סבו, י'. תשנ"ז. כיול גילים לפי פחמן 14. קדמוניות 112, עמ' 117-115.

סיכום השתלמות כלנית בגולן 21.12.2016 http://www.kalanit.org.il/hishtalmut-21-12-2016/

כהן, ע. וא. שמידע, 1988 – כרכום ארץ-ישראלי, במדור: צמחים נדירים בישראל. "טבע וארץ", ל"א:3 עמ' 13-15.

סמילנסקי, י. 1998.  מלקומיה יפהפיה, זמורה-ביתן, מוציאים לאור.

סנה, א. .2013 מפה גיאולוגית, שפרעם, המכון הגיאולוגי, ירושלים.

ספיר, י. ורוטשילד, א. 2009. שימור גבעת האירוסים של ראשון לציון – חוות דעת בנושא הפעולות הדרושות לשימור השטח. תזכיר מוגש למר דב צור, ראש עירית ראשון לציון.

ספפורד-וסטר ב. 1992. ירושלים שלנו, תרגום: אלי שילר, הוצאת אריאל

ספרי הברית החדשה, תורגמו לעברית מן היוונית ע"י פרנץ דליץ', הוצאת החברה להפצת כתבי הקודש.

סתוי, מ., 1961.  גלויות וסתומות בלשון. הוצאת מלילות.

עברי י. תצפיות בהאבקת פרחי ראווה אדומים, עלון רתם 14: 3 – 15.

עוז, א. ודפני א. 1991. השפעת פתיחת החורש על הפריחה של שושן צחור בכרמל. כנס מחקרי כרמל.  המכון לחקר חיפה והגליל 6: 29-34.

על הצייר אהרן הלוי, אתר מנהל המחקר החקלאי, מכון וולקני.

עמר, ז. 2002. ה"בוטניקה הקדושה" של ארץ ישראל במסורת הנוצרית. אצל ברקאי, ג. ושילר, א. נצרות ונוצרים בארץ ישראל : 214-206.

עמר, ז., 2006. האירוס כ-Iris. על אתר י"ג-י"ד: 229-221.

ערד, א., רון, מ., פרלברג, א., רותם, ג., רמון, א. 2013.  מחנה סירקין, סקר, ניתוח והערכה של משאבי טבע. מכון דש"א – החברה להגנת הטבע.

ערמוני, ח. ושמידע, א.  1987 סקר עצים קשישים בשומרון המרכזי ובארץ בנימין. רתם  22:  56-27

פאהן א., הלר, ד ואבישי, מ. 1999. מגדיר לצמחי התרבות בישראל. הוצאת הקיבוץ המאוחד, 703 עמ'

פארן, מ., על עלים, מרכז לצמחי מרפא  alim.co.il -www.al

פדרמן, ר., וכרמל, י. 2012. השקיה כגורם חשוב בחיזוי תפוצה של מינים פולשים – התבססות נמלת האש הקטנה בישראל כמקרה מבחן. אקולוגיה וסביבה 4, 319-312

פוטיבסקי, ;א. ודפני, א. 1979. תבלינים. הוצאת מסדה. 126 עמודים.

פולק ג. 1985, אתרים בוטניים בישראל/גבעות ירחיב במערב השומרון, רת"ם 14 ע' 74-81.

פולק, ג. 1983. אוג קוצני בישראל. רתם 6: 31-17

פולק, ג. 1983. אוג קוצני בישראל. רתם 6: 31-17

פולק, ג. 1984. חורשת האלונים במרכז פרדס חנה.  רתם 13: 87.

פולק, ג. 1984. מצב הצומח הטבעי של חמרה וכורכר כיום לעומת מצבו בשנות ה-30. רתם 13: 30-21.

פולק, ג. 1984. מקום טוב באמצע הארץ – צמחיית החמרה בפני כלייה. טבע וארץ כ"ו: 14-11.

פולק, ג. 2017. פנולוגיה של הפריחה בחולות השרון. כלנית 4   http://www.kalanit.org.il/blooming-sharon/

פולק, ג. והוכברג, ע. 2015. גבעת הכורכר בקדרון – ערכה הבוטני וחשיבות שימורה. כלנית 2  http://www.kalanit.org.il/?p=4553

פולק, ג. ופרלמוטר, מ. 2016.. גבעת האיריסים בראשון לציון כמקרה בוחן של שימור צמחיית בר בשטחים קטנים בתחומי ישוב עירוני. כלנית 3. .http://www.kalanit.org.il/?p=6708&preview=true

פולק, ג. ושוורץ-צחור ר. 2003. הביולוגיה והאקולוגיה של בר- זית בינוני. 59 עמודים. הוצאת החברה להגנת הטבע ויד הנדיב.

פולק, ג. ושמידע, 1984.  הצומח של החמרה והכורכר במישור החוף. רתם 13.

פולק, ג. ושמידע, א. 2016. סיכום השתלמות כלנית בשרון ובעמק חפר 17.2.2016. כלנית 3.

פולק, ג., גרדי, א., קורן, ל. (1992). צומח וצמחים. יחידות 10-9 האוניברסיטה הפתוחה. תל אביב.

פולק, ג., ושמידע, א,.  1984 (עורכים). הצומח של החמרה והכורכר במישור החוף. רתם 13. הוצאת החברה להגנת הטבע והאוניברסיטה העברית.

פולק, ג., שמידע, א. 1984. תחזית טבע. טבע וארץ, כ"ו 2. שבט-אדר תשמ"ד, ינואר-פברואר 1984. החברה להגנת הטבע.

פולק,ג. 1983. הצומח של הכרמל, מתוך (אלון, א. עורך), החי והצומח של ארץ-ישראל, אנציקלופדיה שימושית מאוירת, כרך 8: הצומח של ארץ-ישראל,עמודים 152-157. הוצאת משרד הביטחון.

פז ע. וגורוחובסקי ה.  1992. קוצים ופרחים בחיי ישוע. ארץ היעל 23: 70-67.

פז, ע. 1981. ארץ הצבי והיעל: שמורות טבע בישראל. מסדה ורשות שמורות הטבע, ירושלים.

פז, ע. 1988 האם השושן צחור? טבע וארץ ל' (8): 22-17; (9): 19-14.

פז, ע. 2015. שפתותיו  שושנים. כלנית 2   .  http://www.kalanit.org.il/?p=2936

פז, ע. זחלקה, מ. 1997. היה היה יער: על איזור רמת מנשה. טבע הדברים 20: 107-87.

פז, ע., 1988. בארץ אהבתי. מסדה.

פז, ע., 1991. בזכות האביב ולמען הסתיו. טבע וארץ ל"ג (3): 35-32

פז. ע., 1975.  נופים וטבע. עם עובד. תל אביב.

פינברון-דותן נ' ודנין א' (1991, 1998). המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל. ירושלים, הוצאת כנה.

פינס, ד., פינס, ק., 1977: מילון לועזי עברי מורחב. עמיחי

פינס, נ. .2008. עצי נוי בישראל. הוצאת המחבר, בית-חנן.

פלביץ, ד. ויניב, ז. 1991. צמחי המרפא של ארץ- ישראל א,ב. תמוז-מודן.

פליטמן, ע., חן, ק., דנין, א., שמידע, א., 1983: צמחי ישראל בתמונות. מסדה

פליקס, י, 1984. חי וצומח בתורה. ישראל הצעיר.

פליקס, י. .1968.  עולם הצומח המקראי. מסדה, רמת-גן.

פליקס, י. 1990.  החקלאות בארץ ישראל בימי המקרא המשנה והתלמוד.  הוצאת ראובן מס,   ירושלים.

פליקס, י. 1997.  עצי בשמים יער ונוי. הוצאת ראובן מס, ירושלים.

פליקס, י.  1967. כלאי זרעים והרכבה – מסכת כלאיים, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן והוצאת דביר.

פליקס, י., 1980. שיר השירים – טבע עלילה ואליגוריה. החברה לחקר המקרא בישראל.    ירושלים.

פליקס, י., 1992. טבע וארץ במקרא: עונות השנה העברית (עמ': 285-283). הוצאת מס. י-ם.

פרבולוצקי א' וזליגמן נ'. 1993. המיתוס של רעיית יתר בנופי החורש הים-תיכוני. אקולוגיה וסביבה, כרך 1: חוברת 1.

פרבולוצקי א'. 1996. הקשר בין רעייה לשמירת הטבע בישראל. אקולוגיה וסביבה, כרך 3: חוברת 4.

פרבולוצקי א. 2001. ממשק פארק רמת הנדיב: הבסיס האקולוגי ויישום המחקר. אקולוגיה וסביבה 6(3-4): 287-289.

פרבולוצקי, א. 1994. שמירת טבע או שמירת נוף. אקולוגיה וסביבה 1: 169-161.

פרבולוצקי, א. ופולק, ג. 2001. אקולוגיה תיאוריה והמציאות הישראלית. כרטא, ירושלים.

פרגמן א', פליטמן ע', הלר ד' ושמידע א'. 1999. רשימת צמחי הבר של ארץ-ישראל וסביבותיה. מחלקת אס"א, האוניברסיטה העברית בירושלים.

פרגמן-ספיר א. 2006. צמחים מוגנים בישראל. רשות הטבע והגנים

פרגמן-ספיר, א. 2008. פרחי עין גדי וחוף ים המלח. רשות הטבע והגנים

פרגמן-ספיר, א. 2015. אתר חדש של מרסיה זעירה בתל-אביב-יפו. כלנית 2 

פרגמן-ספיר, א., פליטמן, ע., הלר, ד. ושמידע, א. 1999. רשימת צמחי הבר של ארץ-ישראל  וסביבותיה. הוצאת רשות שמורת הטבע, ירושלים.

פרומקין, ר., שמידע, א., ספיר, י., פרגמן-ספיר, א. ולוין, נ. 2003. צמחים נכחדים בישראל. בתוך: פרומקין, ר., חנין, ד. ואידלמן, ע. (עורכים), סימני חיים 2003. מרכז השל לחשיבה ומנהיגות סביבתית ומכון ירושלים לחקר ישראל.

פרידמן ע. וגולן, ע. 2014. אתר חדש של חלמוניות – נחל שילה עילי. כלנית   1. http://www.kalanit.org.il/?p=729

פרלברג, א., רומם, א. ורמון, א. 2014. סקר הגלבוע. מכון דש"א

פרלברג, א., רון, מ., שמש, ב., מנדלסון, ע., אלרון, א. ורמון, א. 2016. הירדן הדרומי וסביבותיו – מנחל בזק ועד לים-המלח. סקר טבע, נוף ומורשת האדם. דו"ח ביניים. יחידת סקרי טבע ונוף, מכון דש"א.

צ'יזיק, ב. (1922), "מלכמיה יפהפיה ושבלת-ארנב, צמחי בר של הארץ הראוים להכנס לתרבות", השדה כרך ב', 163.

צ'יזיק, ב. 1952. אוצר הצמחים, כרך ראשון. הוצאת המחבר, הרצליה.

צמח השדה  http://www.wildflowers.co.il/hebrew/

צמחיית ישראל ברשת   http://flora.org.il/plants/

קאפח, ד., 1963. משנה עם פירוש רבינו משה בן מימון. סדר זרעים. מוסד הרב קוק.

קגן, ס. וצ'רקסקי, פ. 2014.  צמחי נוי צופניים לדבורים. הוצאת קרן-קיימת לישראל והמועצה לייצור ושיווק דבש.

קולמן, פ. 1971. מחקר ביוסיסטמטי בסוג Allium. עבודת דוקטור, האוניברסיטה העברית, ירושלים.

קולמן, פ. 1985. הסוג שום בישראל. רתם 15

קושניר, ט. (1949) מחקרי טבע ומכתבים, ע' 61 הוצאת מכורה, תל אביב

קותיאל, פ. 1987. הצומח החד-שנתי של חולות צפון השרון. אקולוגיה וסביבה 4/1: 34-25

קפלן ד' ואורון ט', 2014. סקר מיני צמחים נדירים ברכס פקיעין. דו"ח פנימי רט"ג.

קפלן ד', לוריא ר' ואורון ט', 2013. סקר צומח בחלקת מעקב מרעה בהר מירון ("נמורה"). דו"ח פנימי רט"ג.

קפלן, מ., 1989. קרקעות רמת הנדיב. החברה להגנת הטבע, תל-אביב.

קריספיל, נ. 1983-1986. ילקוט הצמחים הוצאת כנה

קריספיל, נ. 1986. צמחי מרפא – מדריך שדה לצמחי המרפא של ארץ-ישראל. הוצאת המחבר

קריספיל, נ. 1986. צמחי מרפא – מדריך שדה לצמחי המרפא של ארץ-ישראל. הוצאת המחבר.

קריספיל, נ. 1988-1983. ילקוט הצמחים (כרכים א'-ה'). יערה. ירושלים.

קריספיל, נ. 2000. המדריך השלם לצמח מרפא בארץ ובעולם. הד ארצי הוצאה לאור.

קרשון,  ר. .1961 תרומת עט לצומח העצי בישראל: שיטה סלילנית ושיטת הסוכך. ליערן, 11 : 10-5.

קרשון, ר. וגרונוולד, ק. 1984. תרומת-עט לצומח היערני בישראל: מילה סורית. ליערן 34: 12-8.

קרשון. ר. 1983. בידי מי ומתי הושמדו יערות אלון התבור בשרון הדרומי  רתם 9: 39-37.

רבינוביץ (וין), א. 1979. סלע המצע כגורם הקובע את תכונות הקרקע והרכב חברות הצמחים בגליל. דוקטורט,  האוניברסיטה העברית, ירושלים.

רבינוביץ ,א. 1970, דלות הצומח בקרקעות אאוקניות. טבע וארץ י"ב: 119-124.

רבינוביץ, א. 1984. תצפיות בוטניות – מציאות בהר שיפון. רתם 11: 69-68

רבינוביץ, א. 1986סלע-קרקע-צומח בגליל. הוצאת הקיבוץ המאוחד ורשות שמורות הטבע, תל-אביב.

רבינוביץ-וין, א. 1980. גבננת מיובלת. בתוך "במערבו של הגליל, קובץ בוטאני", עורך משה ידעיה, עמ' 57.

רבינוביץ-וין, א'. 1986. סלע-קרקע-צומח בגליל. 68 – 73. הוצ' הקיבוץ המאוחד/רשות שמורות הטבע.

רביקוביץ, ש. 1981. קרקעות ישראל התהוותן טבען ותכונותיהן. הוצאת הקיבוץ המאוחד

רגיל, ב. 2002. נוכחות חומרים מעכבי נביטה בעלי אקליפטוס והשפעתם על זרעים וצמחים חיים. עבודת גמר, בית ספר אזורי מקיף ע"ש י.ח. ברנר, הפקולטה לחקלאות, רחובות

רדה עומר 2016. מידע בע"פ.

רובינוביץ' א. 1917. שמות צמחי ארץ ישראל שנתחדשו או שנתבררו. הוצאת מורי בתי הספר העברים שבירושלם. ירושלם, תרע"ז.

רווק, ש., ושמידע, א.  2000. "אל קניוני מואב ואדום". הוצאת טבע הדברים, הרצליה, 275 עמודים.

רוזן, ב. 1991. ראשית אקלום האקליפטוסים בארץ-ישראל. קתדרה 59. הורד ב- 17.12. 2015:http://www.snunit.k12.il/heb_journals/katedra/59095.html

רוזנברג, א. 2017. האוצר של צ'יזיק. נושנות, ינואר 2017

רומם, א. ורמון, א. 2001. הכורכרים הדרומיים – תמונת מצב. אוניברסיטת תל-אביב, החברה להגנת הטבע, קרן קיימת לישראל, רשות הטבע והגנים.

רותם, ג., אהרון, ש., רותם, נ., קולומבוס, א. 2015. השפעת רעיית צאן על מבנה חברת צומח באזור מדברי ניתוח תוצאות ראשוניות. תקציר הרצאות כנס האגודה הישראלית למדעי המרעה (תקציר כנס המרעה 2.)

רז, א. 1993. ספר ים המלח. רשות שמורות הטבע והחברה להגנת הטבע

רחמני, ל"י., 1979. גולסקמאות וליקוט עצמות בשלהי תקופת בית שני. קדמוניות י"א(44): 102-112.

רינת, צ. 2015. עבודות עפר גרמו נזק כבד לגבעת האירוסים, מאתרי הטבע החשובים במרכז. הארץ, 12.7.2015

רמון, י. 2017. חדשות בוטניות: זהבית שעירה– מין נדיר נצפה בהשתלמות כלנית בשומרון.

רענן, מ. 2012. "וחמש מלתראות של מילת היו על גביו" – אלון התולע (לזיהוי המילת במקורות), פורטל הדף היומי.

רת"ם: סקר הצמחים הנדירים ובסכנת הכחדה בישראל, אטלס מפות ודוחות 1991 -1998. פרויקט בניהול שמידע א' האוניברסיטה העברית, בשיתוף רשות הטבע והגנים.

שביט הודי – מין חדש לצמחיית ישראל נמצא בהרי אילת כלנית, מרץ 2017

שביט, ע., 2007. תחרות בין דבורי דבש לבין דבורי בר מקומיות בחבל הים תיכוני בישראל. חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, אוניברסיטת חיפה.

שוורץ-צחור ר., פרבולוצקי א., יונתן ר. ונאמן ג., 2003. השפעת משטר רעייה על גיאופיט בעל פרחי ראווה – כלנית מצויה. יער 4: 54-59.

שילר, א. 2002. נצרות ונוצרים בארץ ישראל. אריאל 156-165.

שילר, ג., 2001. תולדות יער נטע אדם ברמת הנדיב. אקולוגיה וסביבה, כרך 6 (3-4): 218-222.

שילר,ג.  1985. אורן ירושלים טבעי: תפוצה וקשרים גנטיים  רתם 18: 78-69

שילר,ג. 1996. אורן ירושלים בכרמל, אקולוגיה וסביבה, 3: 19-15.

שינבאום א', 2013. ממשק, התנהגות ופיזיולוגיה של בקר הרועה בחורש ים תיכוני והשפעתו על הצומח המעוצה. חיבור לשם קבלת דוקטור לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית בירושלים.

שיפמן, א. 1989, סחלבי הבר בישראל, הוצאת רשות שמורות הטבע.

שכטר, ג. 1974. הצמחייה באזור ברקאי. אזור מנשה, ו'. מועצה אזורית מנשה – החוג לידיעת הארץ.

שלומי, י. וגינת, ח. 2009. גשם בערבה 1950- 2008, דו"ח ראשוני, מרכז מדע ים המלח והערבה.

שלם, נ. 1935, עמק החולה, ספרית ארץ-ישראל של הקרן הקימת לישראל, כרך ט"ז, חוברות נד-נה, הוצאת אמנות.

שלמון, ב.  2003 – 2004, על התפשטות מיני ינבוט זרים בשטחים פתוחים וליד שמורות טבע בישראל,   מכתבים ודוחות של ביולוג מחוז הדרום של רט"ג.

שלמון, ב. 2015. טבע המדבר. הוצאה עצמית

שלמון, ב. 2016. מה קובע את העיתוי והעוצמה של הנביטה והפריחה של צמחים עונתיים במדבר צחיח קיצוני? כלנית 3.  http://www.kalanit.org.il/extreme-desert-bloom/

שמאלי, א. 1965. מחזור הצומח והחי בישראל. מסדה. תל- אביב.

שמאלי, א. 1972. החלוצים – חוקרי הטבע של ארץ-ישראל. הוצאת עם-עובד

שמחוני, א', כסלו, מ"א. תש"ע. שרידי מזון של יושבי מערות הרומח בסופו של מרד בר-כוכבא. בתוך: ח' אשל ור' פורת (עורכים), מערות המפלט מתקופת מרד בר-כוכבא, החברה לחקירת א"י ועתיקותיה ומכון יסלזון לחקר תולדות ישראל לאור האפיגרפיה, ירושלים, עמ' 127-108.

שמידע א. 1975, הצומח של החולה. בתוך: עוזי פז: שימור החולה. בחוברת- שמירת טבע בישראל, מחקרים וסקרים. דו"ח מספר 1. רשות שמורות הטבע

שמידע א. 1977 ניתוח פיטוסוציולוגי ואקולוגי של הצומח הטרקגנטי של החרמון. דוקטורט, המחלקה לבוטניקה, האוניברסיטה העברית ירושלים.

שמידע א. 2014 ,   סיכום השתלמות כלנית- 29.11.2014 : רצועת הסְפָר של ירושלים, בנימין ויהודה, כלנית  1

שמידע א. וא. דפני, 1972 – הצומח בארץ בנימין. "ארץ בנימין" לקט הרצאות ומאמרים. הוצאת המדור לידיעת הארץ בתנועה הקיבוצית, עמ' 16 – 25.

שמידע א. ואור י..1983  הצמחיה הסודנית בישראל,  רתם 8 : 149-1. הוצאת החברה להגנת הטבע.

שמידע א. וג. סיני, 1974 – השלג בחרמון. כולל אלבום מצבי שלג בהר חרמון. צ.ה.ל. חוברת פנימית , 64 + 49  עמוד.

שמידע א. וי. לב-ארי, 1982 – הצומח והיערות של דרום לבנון. רתם 5: 100 עמודים.

שמידע א. ולב-ארי, י. 1975 – שמורת תל-דן. שמירת הטבע בישראל. דו"ח מס' 1, עמודים 223-207,   הוצאת רשות שמורות הטבע. [קישור למאמר] שמידע א., 1975 – האחו של גונן, מתוך "שמירת הטבע בישראל". דו"ח מס' 1 .הוצאת רשות שמורות הטבע. עמ' 240-251

שמידע א. ומ. לבנה, 1979 – טבע החרמון . הוצאת הקבוץ המאוחד, 275 עמודים.

שמידע א. ומ. לבנה, 1981, מגדיר לצמחי החרמון. חוברת בהוצאת החברה להגנת הטבע. 109 עמודים.

שמידע א. ופולק, ג. 2007. הספר האדום – צמחים בסכנת הכחדה בישראל. כרך א'. רשות הטבע והגנים.

שמידע א. ותור י. 2016 האם חרוב דו-מיני גדל בר בישראל? בעקבות מציאתו של חרוב דו-מיני ליד הררית. "כלנית" (יופיע בקרוב)

שמידע א., 1981 – פרחי ראווה אדומים בצמחיה הים-תיכונית בישראל. "טבע וארץ", כ"ג:3  118-126.

שמידע א., 1982 – על הצומח בדרום לבנון. "טבע וארץ", כ"ד:6 עמ' 244-247..

שמידע א., 1982 – צמחים צפוניים בלבנון וכאלה שאינם גדלים בישראל. "טבע וארץ", כ"ה:1 עמ' 7-11.

שמידע א., 1988 – ביוגיאוגרפיה של צומח המדבריות. רתם 27: 90 עמודים

שמידע א., ואור, י.  1986 – הצמחיה הסודנית – פלישה חדשה או שריד מיוקני קדום. רתם 20:  111-76

שמידע א., צ. שמיר,  ומ. וינברגר, 1996.  עצים קדושים וקשישים בישראל.  "כמעט אלפיים" מס' 12 עמ' 19-10.

שמידע, א, פולק, ג. ופרגמן-ספיר, א. 2011. הספר האדום – צמחים בסכנת הכחדה בישראל, כרך ב'. רשות הטבע והגנים.

שמידע, א,. 2005: צמחי ישראל, המדריך השלם לצמחים ופרחים בא"י. הוצאת מפה

שמידע, א. 1979 – 1989.  צמחי החודש (שירת העשבים – חדשות רתם) מדור קבוע ב"טבע וארץ" על חידושים ותופעות בצמחית הבר בארצנו.

שמידע, א. 1979. על בעיות החורש והיער של האלון המצוי בא"י. "טבע וארץ", כ"ב:2  57-52

שמידע, א. 1981. צורות החיים של צמחי הסלעים בחבל הים-תיכוני בארץ. רתם 2: 10-4.

שמידע, א. 1983. הצומח הים-תיכוני בקליפורניה ובישראל – דמיון ושוני. רתם 8: 29-5.

שמידע, א. 1983. ייחודה של צמחיית הכרמל. טבע וארץ כ"ה: 11-10.

שמידע, א. 1984. רשימת הצמחים האנדמיים למישור החוף הגדלים על חולות וכורכר. רתם 13: 157.

שמידע, א. 1985. עושר המינים והאבולוציה של המינים החד-שנתיים בחורש הים-תיכוני. רתם  18: 68-57.

שמידע, א. 1985: שירת העשבים. צמחי החודש . טבע וארץ כ"ח/1

שמידע, א. 1992.  מדריך העצים והשיחים בישראל. הוצאת כתר, ירושלים.

שמידע, א. 1994.  טיפוסי מיניות בעצים ובשיחים. "אקולוגיה וסביבה" מס' 1:3 עמ' 177-186.

שמידע, א. 1998. פנולוגיית הפריחה בצמחיית ישראל. כתב-יד.

שמידע, א. 2014 , רצועת הסְפָר של  ירושלים, בנימין ויהודה; סיכום השתלמות כלנית. כלנית 1

שמידע, א. 2014. צמחים בעונות השנה – עצים הפורחים בסתיו מחוץ לעונתם הרגילה. כלנית 1  http://www.kalanit.org.il/?p=153

שמידע, א. 2014. על האחילוף: הסוג והמינים הגדלים בישראל וסביבותיה. כלנית 1  5. http://www.kalanit.org.il/?p=37

שמידע, א. 2015. השתלמות כלנית בחרמון – 3-4.6.2015. כלנית 32 – . http://www.kalanit.org.il/?p=327

שמידע, א. 2015. סיכום השתלמות כלנית בצפון הגולן 6-7.5.2015. כלנית .  http://www.kalanit.org.il/?p=307

שמידע, א. 2015. הבקעה וספר שומרון – סיכום השתלמות כלנית  19.3.2015 כלנית 2 .   http://www.kalanit.org.il/?p=2404

שמידע, א. 2015. הגיאופיטים פורחי הסתיו בישראל ושוק ההאבקה הסתווי. כלנית  2,    http://www.kalanit.org.il/?p=4269

שמידע, א. 2015. סיכום השתלמות כלנית בנגב 14-15.10.2015. כלנית 2.  http://www.kalanit.org.il/?p=4455

שמידע, א. 2015. עשנן רפואי – מין חדש לישראל הדוחק את מיני העשנן הנפוצים?. כלנית 2

שמידע, א. 2016. בּוּלְבְּסָן קיפח – מין חדש לצמחיית ישראל. כלנית 3.   http://www.kalanit.org.il/arrhenatherum-elatius/

שמידע, א. Eco-Israel – מסד נתונים של צמחי ישראל.

שמידע, א'. דפני. א'. (1972). הצומח בארץ בנימין. "ארץ בנימין" לקט הרצאות ומאמרים  בהוצאת המדור לידיעת הארץ בתנועה הקיבוצית. עמודים 16-25.

שמידע, א. דרום ד. 2000. מדריך פרחי הבר בישראל , צמחיית המדבר. הוצאת כתר ירושלים. ע"מ 244.

שמידע, א. ואהרונסון, א. 1983.  פירות בר עסיסיים בצמחית ישראל והתאמתם להפצת בעלי-חיים. רתם  10: 44-5.

שמידע, א. ואהרונסון, א. 1984. מבט אקולוגי על צמחי מזון, תבלין, רפואה, בושם ורעל. רתם 11: 56-17.

שמידע, א. וברנדייס, מ.  2016. מדוע נכחדו הדינוזאורים : על אסטרטגיות של קביעת הזוויג וההשלכות שלהן על האבולוציה של צמחים וחיות. טבע הדברים 245: 24-14.

שמידע, א. וגרטמן, י. 1996. תלתן צר-עלים –  צמח נדיר מאוד בסכנת הכחדה בישראל. כתב-יד.

שמידע, א. ודניאל, ש. 1994.  הנקבה הצנועה והזכר המתבלט: מדוע לכלנית המבוגרת יש טבעת לבנה? "טבע וארץ" חוברת 264 עמ' 20-23

שמידע, א. ודרום, ד. 1992.  מדריך העצים ושיחים בישראל. הוצאת כתר

שמידע, א. ודרום, ד. 2000. מדריך פרחי הבר בישראל – הצמחייה הים-תיכונית (הדפסה שש-עשרה). הוצאת כתר

שמידע, א. ודרום, ד. 2000. מדריך פרחי הבר בישראל – צמחיית המדבר (מהדורה עשירית). הוצאת כתר

שמידע, א. וכהן, ד. 2016. מדוע קיימת רבייה מינית בטבע ? כתב יד

שמידע, א. וליסטון, א. 1984. צמחים נדירים בארץ – אגרוסטמת השדות – גילוי מחדש. רתם 12: 68-65.

שמידע, א. ופולק, ג. 2015. סיכום השתלמות כלנית בכרמל ובגליל התחתון 18-19.11.2015. כלנית 26.  http://www.kalanit.org.il/?p=479

שמידע, א. ופולק, ג. 2015. סיכום השתלמות כלנית בכרמל ובגליל התחתון 18-19.11.2015. כלנית 26.  http://www.kalanit.org.il/?p=479

שמידע, א. ופולק, ג. 2016. סיכום השתלמות כלנית בחרמון 1-2.6.2016. כלנית 3. http://www.kalanit.org.il/hishtalmut-hermon-2016/

שמידע, א. ופולק, ג. 2016. סיכום השתלמות כלנית בצפון הגולן 18-19.5.2016. כלנית 3.     http://www.kalanit.org.il/?p=7236&preview=true

שמידע, א. ופרגמן, א. 1988. אסטרטגית הפריחה ואקולוגית האבקה בצמחי משפחות השושנתיים בישראל. כתב-יד

שמידע, א. ופרגמן-ספיר 2015. הסוג חלמונית בעולם ובישראל – סיסטמטיקה, ביוגיאוגרפיה ואקולוגיה. כלנית 2.    http://www.kalanit.org.il/?p=445

שמידע, א. ורונטל, ב., 1985: צמחים רליקטים מחוף הים התיכון,בעיינות מצוק הצינים בנגב. רתם 17: 26-19.

שמידע, א., 1994. טיפוסי מיניות בעצים ובשיחים. אקולוגיה וסביבה 3: 186-177.

שמידע, א., 1996.  מיניות האדם בראי האבולוציה: על ספרו של רובין בקר. גלילאו 19: 51-50.

שמידע, א., 1998. בחירת בני-זוג בצמחים. כמעט אלפים 18: 13-10.

שמידע, א., 2015. הגיאופיטים פורחי הסתיו בישראל ושוק האבקה הסתווי. כלנית 2.

שמידע, א., כהן, ד. ומוטרו, ע. 1996. אהבה צופנית – על ההבדלים בין פרחי זכר לבין פרחי נקבה בצמחים. ילקוט המכוורת 36: 20-19.

שמידע, א., שמיר, צ.  ווינברגר, מ. 1996.  עצים קדושים וקשישים בישראל. "כמעט אלפיים  12:  19-10.

שמידע, א.,קיסר, ת. וזילברטל, א.  2008 פרחים אדומים בישראל. [ הפרג והפרחיות]. "טבע הדברים", מס. 77.

שמידע,, א. 2015. סיכום השתלמות כלנית בנגב 14-15.10.2015. כלנית 2.  http://www.kalanit.org.il/?p=4455 

שמידע,א.  פרידמן, ע וגולן, ע.  2014 .טוריים צרי-עלים בישראל, כלנית 1.

שמידע,א. 1981.  פרחי ראווה אדומים בצמחיה הים-תיכונית בישראל. "טבע וארץ", כ"ג:3 עמ' 118-126

שמידע,א. 1983. ייחודה של צמחיית הכרמל .בתוך :שורר ,י (עורך) , הכרמל-ונוף אדם  ,מאמרים לקט  . משרד החינוך והתרבות ,הנוער, היחידה לידיעת הארץ ולימודי שדה, עמ' 71-67.

שמשי ד. 1974 ארבעה צמחי בצל ופקעת מהר הנגב. טבע וארץ ט"ז: 268-273.

שמשי, ד. 1964. החלמונית הגדולה בנגב. טבע וארץ, ו':11-12.

שמשי, ד. 1974. ארבעה צמחי בצל ופקעת מהר הנגב. טבע וארץ ט"ז: 268-273.

שנתון סטטיסטי לישראל (הלמ"ס) 2014. מס' 65. טבלה 19.17

שפירא, י, מערת ניקנור בהר הצופים: הפנתאון שקדם להר הרצל, תקציר עבודה שנכתבה במסגרת החוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים (ללא תאריך)

שקולניק, י.  1984. הצומח בגבעות הכורכר של בית עובד. רתם 13: 121-111.

תבק-קניאל, י', כסלו, מ"א, שמחוני, א'. תשס"ט. שחזור מעדני הזיתים מהתקופה הרומית: השלכות פרשניות על דברי חז"ל. קתדרה 130, עמ' 30-17, 189 (עברית ותקציר באנגלית).

תמיר, ע. 2015:  פרחי ארץ הקודש. הוצאת 'אבק דרכים'

תקנות הגנת הצומח (יבוא צמחים, מוצרי-צמחים, נגעים ואמצעי לווי) השירותים להגנת הצומח ולביקורת, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, התשס"ט 2009