פרחי זכר בסוג זהבית – זה הזמן לחפש!

אבי שמידע המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות,האוניברסיטה העברית ירושלים והחוג ללימודי ארץ-ישראל במכללת כנרת   avi.shmida@gmail.com
27.1.2017

בשבועות אלה התחילו לפרוח הזהביות. השנה, הזהביות החלו לפרוח באיחור של כמעט חודש לעומת שנים קודמות, בדומה לסוגי גיאופיטים  אחרים בעלי אבר אגירה  רדוד הממוקם ב-4 הס"מ העליונים של הקרקע (ראו בסיכום השתלמות כלנית בכרמל, ינואר 2017).

פרח זכרי של זהבית דמשקאית, מעל פטרה, צילם רודיגר פרסה © פרח דו-מיני של זהבית השלוחות, הר-הטייסים, צילם עוז גולן ©
מימין: פרח זכרי של זהבית דמשקאית, מעל פטרה, צילם רודיגר פרסה ©
משמאל: פרח דו-מיני של זהבית השלוחות, הר-הטייסים, צילם עוז גולן ©
לצפיה מיטבית – לחץ על התמונה

פרח הזהבית  הוא בדרך כלל דו-מיני, כאשר בכל פרח ישנם שישה אבקנים בהיקף ושחלה במרכז הפרח הנושאת עמוד עלי וצלקת אחת. בשנת 2001, החוקר  לורן וולף, שעבד אותו זמן במעבדתנו, מצא בזהבית דמשקאית הגדלה באזור ירושלים פרחים זכריים, המכילים רק אבקנים ללא שחלה, עלי וצלקת (Wolfe, 1998) . עד אז, תופעה זו של פרחי זכר הייתה ידועה במשפחות ה"שושנתיים"  בישראל רק בשני מיני סתוונית: ס.היורה וס. הקליפות.
מאז מציאת פרחי זכר בזהבית דמשקאית, נשכחה מציאה מעניינת זו ואיש לא בדק האם התופעה חוזרת על עצמה במיני זהבית אחרים והאם היא שכיחה באוכלוסיות של זהבית דמשקאית גם מחוץ לאזור ירושלים. מתוך מחקר על מיני הסתווניות בעלות דגם דומה (דפני ושמידע כתב-יד, 1992) נצפה כי פרחי זכר מופיעים בפרטים בעלי  פקעות קטנות (פרטים צעירים או פרטים במיקרו בית-גידול גרוע) או שאלה יהיו הפרחים המסיימים את הפריחה של הצמח. דגם זה של הופעת פרחי זכר בנוסף לפרחים דו- מיניים המכילים גם אברי זכר וגם אברי נקבה על אותו פרט צמח ידועה בשם חד-ביתיות זכרית Andromonoecy.

צלקת שעירה של זהבית השלוחות, הר-הטייסים, צילם עוז גולן © פרח דו-מיני של זהבית השלוחות, הר-הטייסים, צילם עוז גולן ©
משמאל: צלקת שעירה של זהבית השלוחות, הר-הטייסים, צילם עוז גולן ©
מימין: פרח דו-מיני של זהבית השלוחות, הר-הטייסים, צילם עוז גולן ©
לצפייה מיטבית – לחץ על התמונה

טיפוס מיניות זה שכיח למדי בצמחים, לדוגמא בסוג צלף, בעץ  ערמונית הסוסים (Aesculus hippocastanum) ושכיח מאוד בסוגי דגניים כמו שעורה, ברומית, שעלב וסיסנית). עם זאת, השיעור של דגם המיניות החד-ביתי זכרי בתוך כלל הצמחייה של ישראל או העולם הוא קטן ( שמידע וכהן, 1983). בכל המקרים הפרחים הזכריים בטיפוס מיניות זה מופיעים בסוף עונת הפריחה של הפרט או בפרטים קטנים הנתונים לתנאי עקה (Dafni and Shmida, 2002). ההסבר האקולוגי-אבולוציוני להיווצרותו קשור להבדל בהשקעה הזכרית לעומת ההשקעה הנקבית: ההשקעה בפרי גדולה מאוד לעומת ההשקעה ביצירת אבקה ודורשת הרבה יותר משאבים (החישוב נעשה לפרח) ולכן צמח שיש לו משאבים מועטים או נמצא בעקה "יעדיף" (אם אפשרי אצלו מבחינה מורפולוגית אבולוציונית) לייצר רק פרחי זכר ואילו בתנאים "נורמליים" טובים הוא יגדל פרחים דו-מיניים בעלי אברי נקבה שיש להן מספיק משאבים כדי ליצור את הפירות שייצורם יותר יקר ומצריך יותר משאבים. דגם של רב- צורתיות (פולימורפיזם) בטיפוסי מיניות ו"סקס גמיש" המשתנה בצמח מסוים בהתאם לתנאים – קיים גם בסוגי עצים כמו אורן, ברוש ואלון שבהם נצפתה חד-ביתיות זכרית.  דגם כזה קיים גם באלמוגים, ובבעלי חיים רבים נוספים (שמידע, 1994).

לסיכום, זה הזמן לצאת לשדה ולנסות לגלות את התופעה בפרחים של מיני הזהבית הפורחים עתה  ואולי גם בגיאופיטים נוספים הפורחים בשיאו של החורף ולהם אברי אגירה רדודים כמו מיני כדן, רומולאה, נץ-חלב, מצילות,בן-חצב, זמזומית ויקינתונית .

זהבית השלוחות, פרח דו-מיני, הר-הטייסים, צילם עוז גולן ©

זהבית השלוחות, פרח דו-מיני, הר-הטייסים, צילם עוז גולן © 

 

 

ספרות

שמידע, א. וכהן, ד. . 1983. – זכר ונקבה ברא אותם – אבל למה? על המיניות בצמחים ובבעלי חיים. "טבע וארץ", כ"ו:1 עמ' 19-28.

דפני, א. ושמידע, א. 1992 (כתב-יד)  טיפוס מיניות "דו-מיני וזכרי" בפרחי הסוג סתוונית.

שמידע, א. 1994.  טיפוסי מיניות בעצים ובשיחים. "אקולוגיה וסביבה" מס' 1:3 עמ' 177-186.

 

Dafni, A. and A.Shmida, 2002, Andromonoecy in Colchicum stevenii (Liliaceae) – frequency, phenology and reserve.   Israel J. Plant Sciences, 50, S51 – S47.

Wolfe LM. 1998. Regulation of sex expression in desert and Mediterranean populations of an andromonoecious plant (Gagea chlorantha, Liliaceae). Israel Journal of Plant Science 46: 17–25.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *