חלבלוב קעור Euphorbia heterophyllya  צמח גר עשבוני (אוקטובר 2020)

ערגה אלוני

חלבלוב קעור (משפחת החלבלוביים)  הוא צמח עשבוני חד-שנתי גובהו 60-50 ס"מ. הגבעולים עבים, ראש הגבעול מתפצל דיכוטומית נושא בקצהו תפרחות. הגבעולים נושאי התפרחות מצולעים. באברי הצמח מצוי שרף חלבי רעיל, הזורם החוצה מאבריו בעת פגיעה בהם. לצמח מספר שמות, שמו המדעי הקודם E. geniculate  וכך נשאר זיהויו במגדיר (פינברון-דותן, דנין, 1991. Zohary M. 1966).

העלים פשוטים לרוב דמויי אזמל, אורכם 3–8 ס"מ, בעלי פטוטרת, מחודדים בראשם. שפת העלה משוננת לעיתים מאונה. העלים רב צורתיים (פולימורפים). העלים לאורך הגבעול מסורגים,  אלה הסמוכים לתפרחות נגדיים. אורכם בצמוד לתפרחות הולך וקטן. גוון העלים אינו אחיד הוא יכול להיות ירוק בהיר ועד חום אדום. הרב צורתיות של העלה יצרה בלבול בעיקר עם המין E. cyathophora שגם הוא גדל בארץ (שמו הזמני חלבלוב הסנפירים).

חלבלוב קעור משתייך לצמחי C4 בהם מתבצע קיבוע הפחמן בשני שלבים ובאזורים שונים בעלה. בשלב הראשון מקובע פחמן דו-חמצני במזופיל, ליצירה של חומצה אורגנית בת 4 פחמנים, בשלב שני מועברת החומצה האורגנית (בד"כ חומצה מאלית) לתאי נדן הצרור. בתאים אלו משוחרר פחמן דו-חמצני מהחומצה האורגנית, ואז מקובע במעגל קלווין על ידי האנזים רוביסקו. בתהליך זה מוגברת יעילות הפוטוסינתזה.

   
חלבלוב קעור, מימין ובאמצע מבנה הצמח העלים והתפרחת בראש הגבעול. משמאל: תפרחות (כוסיות) בהגדלה, פרחים נקביים שהבשילו, ופרחי זכר בשיאם. צילום ערגה אלוני© 

הצמח חד ביתי, הפרחים: חסרי עטיף, פרח נקבי אחד ומספר פרחים זכריים, החבויים בתפרחת הקרויה כוסית. כוסיות רבות מסודרות יחד כסוכך. אורך כל כוסית 4-3 מ"מ, מורכבת מאונות ירוקות מאוחות. בראש הכוסית אונות גזורות, לבנות לא בולטות. במיני חלבלוב רבים האונות בלוטיות, מכילות צופנים מחוץ לפרח- extraflora nectaries  (פאהן 1987). במין חלבלוב קעור, ובשני מינים הקרובים לו: E. cyathophora (חלבלוב "הסנפירים") וחלבלוב הדור– Poensettia= E. pulcherima   בבסיס הכוסית בצידה, מצוי מבנה דמוי משפך שבראשו שפתים בולטות מעוגלות המכילות צופנים המייצרים צוף רב צמיגי הנאגר בכוסית. מבין הזוויגים, הפרח הנקבי מבשיל ראשון בטרם בגרו פרחי הזוויג הזכרי (פרוטוגיניה). מתוך הכוסית נשלחות החוצה שלוש צלקות לבנות מפוצלות כל אחת לשתיים. הצלקות יושבות במרכז השחלה ללא עמוד עלי. השחלה עילית נישאת על עוקץ ולה 3 מגורות. עם האבקה וההפריה העוקץ מתארך השחלה הופכת להלקט המתכופף מטה או נותר יציב כלפי מעלה. אז יגיחו מאותה כוסית פרחי הזוויג הזכרי. הפרח הזכרי מכיל מספר זירים הנושאים בראשם שני אבקנים שלהם מאבקים אדומים. בעת הבשלתם, מתפקעות הלשכות ומפזרות גרגירי אבקה רבים. החלבלוב הקעור פורח תקופה ארוכה מיולי ועד דצמבר. חרקים כמו דבורים, זבובים, חיפושיות וגם פרפרים נמשכים לצוף ולאבקה והם המאביקים. מאחר והצוף צמיג, דבורת הדבש מוהלת את הצוף במים שהיא מקיאה למשפך ויונקת את צוף מהול (שמידע ע"פ).

   
חלבלוב קעור– מבנה הכוסית ובצידה המשפך המכיל צוף. מימין: פרח נקבי בוקע מהכוסית, בראשו 3 צלקות. באמצע פרחי זכר – שהם אבקנים בלבד. משמאל שחלות שהבשילו להלקטים. צילום ערגה אלוני© 

הצמח עמוס זרעים: בשולי גינה, נבדקו מספר צמחים לא גדולים בגובה 30 ס"מ. בממוצע לכל צמח היו 3 ענפים ראשיים שנשאו בענפי המשנה בין 7-6 תפרחות. בכל תפרחת נספרו בממוצע כ-20 הלקטים, כל הלקט גודלו 0.5 ס"מ ומכיל 3 זרעים. סה"כ בצמח 360 זרעים, זרע בכל מגורה. הזרע גדול ומפותח באורך 2.5-2 מ"מ ובאורך 2.5 מ"מ. מעגול בבסיסו ומחודד בראשו. קליפתו אינה חלקה, היא מצוידת בקמטים בליטות ושקעים, צבעה חום. לזרע קורונקולה- שהוא גוף שומני העוזר להפצת הזרעים ע"י נמלים  (Oliveira & Sá-Haiad 1988).

נביטת זרעים וצמיחת נבטים מושפעים מהטמפרטורה ועוצמת האור. טמפ' אופטימלית לנביטה התקיימה בין 30-25 מעלות צלסיוס (Kissman and Groth 1993). תנאי אור וטמפ' אופטימלית הגדילו את הנביטה. הנביטה ירדה בטמפרטורות משתנות שבין 10 ל-35 מעלות צלזיוס. תנאי אחסון הזרעים משפיעים גם הם על הנביטה. אחסון ממושך בטמפרטורה של 36 מעלות צלזיוס למשך שלושה חודשים גרם לירידה משמעותית בנביטה בהשוואה לאחסונם אותו משך זמן ב -5 מעלות צלזיוס. כנראה איבוד הלחות בטמפ' גבוהה השפיע על איכות הזרעים. זרעים שנזרעו בסתיו בעומק של 5 ס"מ נבטו בשטח לאחר מספר חודשים. הנביטה פחתה ככל שהזרעים נטמנו עמוק יותר (Bannon et al 1978:  Bennon et al 1989) לצמחים הצעירים היו עלים חלקים אליפטיים קצרים ומבריקים. רובם ירוקים מסודרים נגדית. עלים הקטנים יופיעו לקראת המעבר לשלב המיני בצמח.

בית הגידול של חלבלוב קעור אינו אחיד. הוא גדל על קרקעות שונות כבדות וקלות, מעדיף אור ושמש מלאה אך שורד גם במקומות מוצלים. אינו צורך כמויות מים ומתקיים גם ללא השקיה במהלך הקיץ  ועשוי לקיים עד 4 דורות במהלך שנה. הוא צמח גֵר הגדל בבתי-גידול שונים: בגינות ובשוליהן, במשתלות, בשדות מושקים, בשדות בור ובצדי דרכים.

הצמח משמש ברפואה האתנו-רפואית באפריקה ובארצות טרופיות נוספות לטיפולים בתחלואים שונים: באפריקה גבעולים ועלים טריים או יבשים נאכלים ומשמשים חומר משלשל, לטיפול בכאבי בטן ועצירות, ולסילוק תולעי מעיים ברונכיטיס ואסטמה. משרה של מים שהורתחו בהם עלים משמשים לטיפול בתחלואי עור כמו מחלות פטרייתיות ומורסות. תמצית תמיסת עלים וגבעולים שהורתחו במים, פעילים כחומר אנטי דלקתי (Falodun, et al 2006). במזרח אפריקה משתמשים בשורשים בטיפול בזיבה או להגברת ייצור החלב אצל נשים מניקות. במלזיה משתמשים במשרה של מים מורתחים ועלים לטיפול בכאבי גוף. באוגדנה הצמח מהווה אחד מצמחי המרפא המלוקטים להכנת תרופות ( Tabuti, et al 2003). בבנין העלים נאכלים כסלט, למרות פעולתם המשלשלת. בניגריה אוספים את השרף הלבן מהעלים, אף שהם מודעים לגירוי העיניים ע"י השרף, והוא משמש לטיפול בגידולי עור כמו הסרת יבלות ולטיפול בעצירות. במלזיה השרף משמש להכנת רעל הנמרח על חיצי ציד, וכן הוא משמש דרך להרעלת דגים.

כל חלקי הצמח מכילים שרף שהוא חומר רעיל (איפוברין) העלים מכילים 0.42% שרף, הגבעולים 0.11%, שורשים 0.06% ובצמח שלם עד 0.77%. העלים מכילים ספונינים, פנולים, טרפנים ודיטרפנים שיירי התמיסה המימית הכילו בעיקר סוכרים המזוהים כקסילוז, מלטוז, גלקטוז, לקטוז ולקטולוז, חומרים אחדים הם משלשלים (Falodun & Agbakwuru 2004). משרה מהעלים הכיל טטרסטט קוורצטין. כמו גם ספונינים, פנולים וטרפנים כולל דיטרפנים פורבוליים. התמיסה המימית השיורית הכילה בעיקר סוכרים. עלים יבשים (Falodun et al 2006) הכילו בוטנול ואתנול. פעילות אנטיבקטריאלית נמצאה בתמצית בוטנולית והראתה עיכוב משמעותי בהתפתחות חיידקי Escherichia coli, Staphylococcus aureus, Pseudomonas aeruginosa, Klebsiella pneumoniae ו- Bacillus subtilis.

בארצות אחדות באפריקה ובאמריקה במרכזה ובדרומה, הצמח מוכר כגורם נזק משמעותי לגידולים חקלאיים. הוא מתחרה קשה בגידולי מאכל כמו סויה תירס אורז קנה סוכר ועוד. בשטחים בהם הצמח לא הודבר הוא הוריד משמעותית את היבול (Arsons and Cuthbertson 1982, in https://www.cabi.org). הודות לצמיחתו המהירה של החלבלוב, הוא מהווה מתחרה רציני לגידולים, על אור מים וחומרי הזנה בקרקע. בברזיל, במדינות המגדלות סויה, העריכו שההשקעה בקוטלי עשבים לקטילת הצמח בשטח נגוע שגודלו 70,000 דונם, הייתה בשנת 1984  כ- 1.6 מיליון דולר. מלבד הנזק ליבול, הנזק העיקרי נגרם ע"י הגבעולים שהשרף שבהם סותם את מכונות הקציר.

חלבלוב קעור התגלה לראשונה בארץ בשנת 1941 ביריחו על-ידי טוביה קושניר. כיום הצמח נפוץ באזורים רבים בארץ: בחוף כרמל, שרון, פלשת, גליל תחתון, שומרון, שפלה, הרי יהודה, בקעת החולה ובקעת כנרות, ערבות הירדן ובקעת ים המלח.

מוצא הצמח מהאזור הטרופי בברזיל. תפוצתו העולמית משתרעת באזורים טרופיים וסובטרופיים וכיום הוא מצוי באזורים נרחבים בעולם. מצוי באמריקה במרכזה בדרומה ובצפונה- (בארגנטינה ברזיל ובאזור האמזונס). גדל ברוב שטחה של אפריקה, בחצי האי סיני ובערב, חדר לישראל ירדן ולארצות השוכנות לחופי הים התיכון. (זוהה באירופה גם בבלגיה), מצוי באוסטרליה בתת יבשת הודו ובמערב אסיה.

מיני חלבלוב הקרובים לחלבלוב קעור הם: E. cyanthophora  חלבלוב הסנפירים וחלבלוב הדורE. pulcherrima,. מינים אלה שייכים לקבוצה שמקורם באזור הטרופי והסובטרופי במרכז ודרום אמריקה (בעיקר ברזיל ומכסיקו) המותאמים לתנאי חום ויובש. מחקר מולקולרי פילוגנטי שנעשה לחלבלוביים ממיין אותם כך: משתייכים למשפחת החלבלוביים- Euphorbiaceae, סקציה (קבוצה) Stomiieae, ותת-סקציה  Poinsettia 2012) al et  .(Yangהמשותף להם תפרחת (כוסית) בולטת, קרוב לבסיסה מקושר לה מבנה דמוי משפך ששפתיו מפרישות צוף צמיג הנאגר בכוסית. העלים מוארכים לעיתים צבעוניים קרוב לתפרחות, פולימורפים. הזרעים מגובששים לרוב מצוידים בגופיף שומני (קרונקולה).

  
חלבלוב הסנפירים: מימין עלים צבעוניים המבליטים את התפרחת. באמצע הכוסיות ודמיונן לכוסיות חלבלוב קעור. משמאל: דבורה יונקת צוף ממשפך הכוסית. צילום ערגה אלוני©

חלבלוב הסנפירים ח"ש בצורת בן שיח. עליו מוארכים שפתם בעלת אונות קצרות וחדות. בסיסי העלים הקרובים לתפרחת צבועים אדום מרשים. זרעיו מחוספסים דמויי ביצה חסרי קורונקולה, שפות המשפך קרובות זו לזו.

המין חלבלוב הדור E. pulcherrima שיח גבוה (כ-2 מ') המוכר כצמח נוי המגודל בגינות. בולט בעליו האדומים המרשימים המלווים את התפרחת. מצמח זה פותח זן ננסי המרשים בעלים ארוכים בצבע אדום (לבן וסגול), המגודל בעציץ כצמח נוי ונמכר בשווקים לקראת תחילת השנה האזרחית.

סקציה (קבוצה) Stomiieae, ותת-סקציה  Poinsettia.

 

ספרות:

פאהן א. 1987. אנטומיה של הצמח. הוצאת הקיבוץ המאוחד. עמ' 532-531.

פינברון-דותן נ. דנין א. 1991. המגדיר לצמחי-בר בארץ-ישראל. כנה. ירושלים.

————————————————————

Bannon JS. Baker JB. & Rogers RL. 1978. Germination of wild poinsettia, Euphorbia heterophylla. Weed Science 26(3): 221–225

Bennon JS. Erdelmaeier CAJ. Rali T. 1989. Germination of wild Poensetia (Euphorbia heterophylla L) Weed science 26 (3) p. 221-225

Falodun  A. & Agbakwuru  EOP. 2004. Phytochemical analysis and laxative activity of the leaf extracts of Euphorbia heterophylla L. (Euphorbiaceae). Pakistan Journal of Scientific and Industrial Research 47(5) p. 345–348

FalodunA. Okunrobo LO. & Uzoamaka N. 2006. Phytochemical screening and anti-inflammatory evaluation of methanolic and aqueous extracts of Euphorbia heterophylla L. (Euphorbiaceae). African Journal of Biotechnology 5(6) p. 529–531

Kissman K. Groth D. 1993. Plantas infestantes e Nocivas. BASF. Tomo II, 798 pp

Lin SC. Hsich CF. 1991. A taxonomic study of the genius Euphorbia L. (Euphorbiaceae) in Taiwan. Taiwania, 36(1) p 57-79

Oliveira AS. & Sá-Haiad B. 1988. Euphorbia heterophylla (wild poinsettia) Invasive Species Compendium. https://www.cabi.org

Park KR. Jansen RK. 2007. "A phylogeny of Euphorbieae subtribe Euphorbiinae". Journal of Plant Biology. 50 (6) pp. 644–649

Tabuti JRS. Lye KA. & Dhillion SS. 2003. Traditional herbal drugs of Bulamogi, Uganda: plants, use and administration. Journal of Ethnopharmacology 88: pp 19–44

Yang MY. Riina R. Morawetz JJ. Haevermans T. Aubriot X. & Berry PE, 2012. Molecular phylogenetics and classification of Euphorbia subgenu Chamaesyces (Euphorbiaceae) TAXON 61 (4) pp764–789

Zohary M. 1966. Flora Palaestina. The Israel Academy of Sciences and humanities Jerusalem Vol 2 p. 287

Park KR. Jansen RK. 2007. "A phylogeny of Euphorbieae subtribe Euphorbiinae". Journal of Plant Biology. 50 (6) pp. 644–649

The Plant List, a working list of all plants species   http://www.theplantlist.org

Euphorbia heterophylla L. (PROTA): Plant Resources Of Tropical Africa:  https://uses.plantnet-project.org

Invasive Species compendium:  www.cabi.org

The Euphorbia family (Euphorbiaceae) : www.palomar.edu

Euphorbia heterophylla. [Internet] Survey of Economic Plants for Arid and Semi-Arid Lands (SEPASAL) database. Royal Botanic Gardens, Kew, Richmond, United Kingdom. http://www.kew.org

===========================
כל הזכויות שמורות ל"כלנית" ©
לציטוט: אלוני ע 2020 חלבלוב קעור Euphorbia heterophyllya  צמח גר עשבוני (אוקטובר 2020). פורחי החודש, כתב-עת "כלנית", מספר 7.

חלבלוב קעור Euphorbia heterophyllya  צמח גר עשבוני (אוקטובר 2020)