אתרים בעלי עניין בוטני

מקומות בארץ שבהם יש פריחה מיוחדת, ריכוז של צמחים בעלי עניין, אתר חשוב לשמירת טבע, מסלול או אתר לטיול בוטני

סיכום השתלמות כלנית בצפון הנגב ב-26-27.10.2016

אבי שמידע   המחלקה לאבולוציה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים והמחלקה ללימודי ארץ-ישראל, מכללת כנרת  avi.shmida@gmail.com
גדי פולק  מערכת כלנית –  gadpollak@gmail.com
רשימות הצמחים: מימי רון

ההשתלמות התקיימה בעונה מעוטת פריחה במדבר בטרם ירידת גשמים משמעותיים, כאשר מרבית בני השיח והשיחים המדבריים הפעילות מקבלים גוון מאפיר וכמעט אינם פעילים. הצמחים העיקריים שפרחו הם חלמונית גדולה, בן-חצב מדברי, חבצלת הנגב, כתלה חריפה, מתנן שעיר ויפרוק המדבר. כמו כן פרח גם החרוב המצוי הנקבי הבודד ברכס בוקר. רבים מבין בני השיח והשיחים כלל לא פרחו השנה ובהם חמד המדבר ולענת המדבר. מין נדיר שנמצא הוא מלחית נגדית. הושם דגש על לימוד האקולוגיה של בתי הגידול והצומח המדבריים במשטחי הלס של צפון הנגב (כולל הלימנים והעצים שנשתלו בהם – מיני שיטה, ינבוט ואקליפטוס), במדרונות רכסי הנגב והערוצים שביניהם ובחולות הפנימיים במישור רותם.

הצומח של גבעת יודפת העתיקה, שדה החצבים ועצי הלבנה הרפואי

מוטי אביעם  המחלקה ללימודי ארץ-ישראל ומכון כנרת לארכיאולוגיה גלילית, מכללה כנרת  maviam53@gmail.com
אבי שמידע  המחלקה לאבולוציה והמרכז לרציונליות האוניברסיטה העברית, המחלקה ללימודי ארץ-ישראל מכללת כנרת ומערכת "כלנית"  avi.shmida@gmail.com
צילומי אויר ע"י רחפן: יגאל צור  yigal.tsur@gmail.com

הצומח על הגבעה של יודפת העתיקה מתואר תוך הדגשת הצמחים המעוצים והמאפיינים הבוטניים המיוחדים לגבעה  עליה בנוי האתר: שדה חצבים ענק (הגדול בארץ?!) וקבוצות עצי לבנה רפואי מרשימות בעלות גזע מרכזי זקן ועבה. המרחב  פנימה לקו החומה מימי המרד, חשוף כמעט לחלוטין מצומח מעוצה וכן מצמחים עשבוניים רב-שנתיים, למעט חצבים. כיפת הנארי הנישאת בראש הגבעה בוהקת בשממונה למרחק רב והיא חסרה צמחי סלעים כמעט לחלוטין. החסר המובהק של עצי וזריעי אלון מצוי באתר בולט לעומת החורש הטבעי הצפוף בהר עצמון הסמוך ולעומת השליטה  של עצי אלה ארץ-ישראלית גדולים בקירות פתחי המערות ובמדרונות הסלעיים. קבוצות עצי הלבנה הקשישים גדלות גם בשטח חורבות הכפר הביזנטי המצוי מצפון לגבעת יודפת העתיקה (חורבת שיפת). אפשר כי עצי הלבנה הושארו ונשמרו במכוון על ידי הרועים כדי לספק מזון בעונת הסתיו. כתם החצבים הענק קשור כנראה לכך שהמערות הרבות על הגבעה שמשו מכלאות צאן ובקר תקופה ארוכה והחצבים שלא נאכלים על ידי הבהמה התבססו בין הצרורות של אבני החורבות. צמחים אנטיפסטורלים נוספים שנעשו שכיחים בגבעה בשל הרעיה החזקה הם אלת מסטיק וחוחן הקנרס. בולט היעדרם של קידה שעירה וזריעי אלון מצוי.

אשחר ארץ-ישראלי התגלה בהרי-אילת

דודי ריבנר   קיבוץ אילות  dudi.rivner@gmail.com
דפנה כרמלי   קיבוץ סמר  samardafna@gmail.com

שיחים של אשחר ארץ-ישראלי Rhamnus lycioides התגלו ליד נחל בטמים בהרי אילת בסדקי סלע גירני במפנה צפון מערבי. פרטים אלה הם הראשונים שנמצאו בנגב הרחוק, במרחק של עשרות קילומטרים מהפרטים הדרומיים ביותר שהיו ידועים עד כה בהר הנגב. קיומם של שיחי האשחר באזור זה נדון בהקשר אקולוגי רחב וכן נדונה שאלת המעמד הסיסטמטי של אשחר דו-זרעי מול אשחר ארץ-ישראלי .

שימור צמחיית בר בשטחי יער אקליפטוס נטוע ובאתר שיקום נוף ממזרח לסתריה

גדי פולק, מערכת כלנית gadpollak@gmail.com
סימה קגן
, מינהל המחקר החקלאי, מרכז וולקני  simak@volcani.agri.gov.il

חלקות יער נטוע באקליפטוסים על קרקע חרסיתית חומה ועל חמרה אדומה ושטח חמרה חולית שעבר שיקום נופי ממזרח למושב סתריה בפלשת, מקיימים צמחיית בר מגוונת ועשירה, זאת למרות היסטוריה של התערבות אדם אינטנסיבית והפרעות מסוגים שונים. שימור צמחיית הבר במקום מחייב ניטור וריסון קבוע של פלישת שיטה כחלחלה ותחזוקת השטח בממשק שיבטיח את הקיימות של צמחיית הבר לאורך זמן בתוך יער האקליפטוס ובשטחים  שניטעו בהם אורן הצנובר ואלון התבור.

סיכום השתלמות כלנית בחרמון 1-2.6.2016

אבי שמידע  המחלקה לאבולוציה, אקולוגיה והתנהגות והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים  avi.shmida@gmail.com
גדי פולק   מערכת כלנית gadpollak@gmail.com
השתתפה: ערגה אלוני

חגורות הצומח של הרום הנמוך בחרמון נסקרו בקצרה וההשתלמות התמקדה בעיקרה בצמחיית החגורה הטרגקנתית בחרמון באזור מצפה שלגים ובחלק המזרחי של עמק בולען. הודגש ההבדל בין הסובב האלפיני הטרגקנתי היובשני מאד בקיץ לעומת הסובב האלפיני הקלאסי שבו ישנם גשמי קיץ והטמפרטורה נמוכה. הבדל זה מתבטא באופי שונה של הצומח ומסביר את יכולתם של צמחים חד-שנתיים מיוחדים לגדול בחגורה זו בחרמון.

זהבית פעוטה – גיאופיט נדיר ביותר – נמצאה מחדש בישראל אחרי 55 שנה

שמואל מזר הקרן הקיימת לישראל.     shmuelm@kkl.org.il
אבי שמידע המחלקה לאבולוציה, סיסטמטיקה והתנהגות והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים, גבעת רם    .avi.shmida@gmail.com

זהבית פעוטה  Gagea bohemica נמצאה ביער אודם בצפון הגולן לאחר שנעלמה לגמרי מישראל מאז תחילת שנות השבעים. זהו גיאופיט קטן הפורח בחודש פברואר בעל עטיף בצורת כוכב צהוב משושה יפהפה. המין הוא מין צפוני שאתר זה מהווה את התחנה הדרומית ביותר בעולם שלו ומצוי בסכנת הכחדה בישראל עד כה נמצא בישראל מספר זעום של אתרים –  בחרמון ההררי ובצפון הגולן. מסתבר כי הפרט שנמצא בעמק המצלבה בירושלים לפני 75 שנים הוא הגדרה מוטעית של זהבית דמשקאית הדומה מאוד לזהבית פעוטה.

סיכום השתלמות כלנית בגליל המערבי ובחוף הגליל 13-14.4.2016

אבי שמידע  המחלקה לאבולוציה, אקולוגיה והתנהגות והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים  avi.shmida@gmail.com
סיקו   מדריך טבע, צמחים וסביבה, נהריה.   siambe17@gmail.com
השתתף בהכנת הסיכום: גדי פולק, מערכת כלנית  gadpollak@gmail.com

הגליל המערבי וחוף הגליל נהנו בשנת תשע"ו מכמות משקעים ממוצעת ומחלוקה טובה של הגשם.  מועד ההשתלמות היה בתקופת שיא המגוון, כאשר שיא הפריחה כבר חלף אך זו התקופה שבה ניתן להגדיר ולזהות מספר מרבי של מיני צמחים בצמחיית הרום הנמוך של החבל הים -תיכוני. דגש הושם על מינים אופייניים ומיוחדים להדום ההר של הגליל המערבי ולבתי גידול חופיים בחוף הגליל.

גבעת האיריסים בראשון לציון כמקרה בוחן של שימור צמחיית בר בשטחים קטנים בתחומי ישוב עירוני

גדי פולק מערכת כלנית gadpollak@gmail.com
משה פרלמוטר
החברה להגנת הטבע, moshep@spni.org.il

גבעת האיריסים בדרום ראשון לציון היא שטח פתוח של חמרה וכורכר הכלוא בין שטחי חקלאות ומצוי בקרבת מתחם בילוי. למרות ההפרעות הרבות, האתר עשיר בצמחי בר ובהם מינים אופייניים לחמרה וכורכר, מינים אדומים ומינים אנדמיים. עשרות מושבות של איריס הארגמן – מין הדגל של הגבעה – גדלות במקום. הגבעה מהווה דוגמה לחשיבות של שימוש בשטחי קרקע קטנים לצורכי שימור של מיני צמחים. מוצגות המלצות לשימור הגבעה ושילובה במערך השטחים הפתוחים בצפון פלשת.

סיכום השתלמות כלנית בשפלת יהודה ובדרום הר חברון 16-17.3.2016

אבי שמידע המחלקה לאבולוציה, אקולוגיה והתנהגות והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים avi.shmida@gmail.com
גדי פולק מערכת כלנית gadpollak@gmail.com
השתתפו בהכנת חומר לסיכום: צביקה אבני, מימי רון. צילומים: ערגה אלוני, ליאור אלמגור, שמואל דדון, חוה להב, עוזי פז.

תחנות ההשתלמות היו לאורך חתך גיאובוטני מדרום שפלת יהודה עד לאזור ערד, החל משוליים דרומיים של צומח ים-תיכוני, דרך חגורת הספר ועד לצומח מדברי. גבעות דרום שפלת יהודה זכו בעונת משקעים זו (2016-2015) לכמות משקעים העולה בהרבה על הממוצע הרב-שנתי וכתוצאה מכך גובה הקמה ושפע הפריחה היו גבוהים מהרגיל. באזורי הספר והמדבר ביצועי הצמחים היו בעונה זו ממוצעים או למטה מכך, כאשר באזור ערד דגם הפיזור המרחבי של הגשם בעונה זו היה כתמי ובהתאמה לכך גם בתחנות הצומח המדברי שפע הצמחייה והפריחה היה קטן מהממוצע.

סיכום השתלמות כלנית בשרון ובעמק חפר 17.2.2016

גדי פולק מערכת כלנית gadpollak@gmail.com
אבי שמידע המחלקה לאבולוציה, אקולוגיה והתנהגות והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית בירושלים. avi.shmida@gmail.com

ההשתלמות עסקה בלימוד הצומח והצמחייה של חולות, כורכר וחמרה בעמק חפר ובשרון. כתמים מועטים וקטנים בשטחם של צומח טבעי או טבעי למחצה מקיימים עדיין עושר מינים נאה למדי של צמחי בר, על אף הסיכונים הנובעים מהשטח המצומצם, מהקיטוע ומהפעילות האנושית בשטחים המבונים והחקלאיים הסובבים. דגש הושם על המינים האופיניים לבתי הגידול החוליים במישור החוף ועל העושר היחסי של מינים אנדמיים ואדומים. בנוסף, עמדנו על הדמיון והשוני בין צמחיית חולות מישור החוף באזור הים-תיכוני לבין צמחיית החולות המדברית.