אתרים בעלי עניין בוטני

מקומות בארץ שבהם יש פריחה מיוחדת, ריכוז של צמחים בעלי עניין, אתר חשוב לשמירת טבע, מסלול או אתר לטיול בוטני

סיכום השתלמות כלנית בהר-הנגב 26-10-2017

אבי שמידע  – המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים  avi.shmida@gmail.com
גדי פולק –  מערכת כלנית gadpollak@gmail.com

דמות הנוף הצמחי בהר הנגב בסתיו היא של ערבת שיחים ובני-שיח מאפירים-משחירים אשר השירו את רוב עלוותם. חורף תשע"ז השחון והקיץ החם שהיה בעקבותיו נתנו את אותותיהם בפריחה דלה ובקרב בני השיח פורחי הסתיו רק כתלה חריפה הייתה בשיא הפריחה. חלמונית גדולה החלה לפרוח באתר חלמוניות ירוחם ומבין הגיאופיטים האחרים נצפתה אוכלוסיה גדולה של סתוונית הקליפות במישור הרוחות שסיימה לפרוח. פרטים פורחים יחידים של כרכום דמשקאי ובן-חצב מדברי נצפו גם הם. הצומח והצמחייה של הר הנגב הגבוה נלמדו במסלול נחל שקדים – בו גדלים עצים אחדים של אלה אטלנטית ושיחים של שקד רמון, קרקש צהוב ואשחר ארץ-ישראלי. פרטים בודדים של בופונית הרמון – מין אדום נדיר, אנדמי ומיוחד להר הנגב – נמצאו על משטחי סלע באתר היחיד שלהם בארץ.

ארנריית הלבנון – צמח חדש לישראל ולחרמון

אורי פרגמן-ספיר,  מנהל מדעי בגן הבוטני האוניברסיטאי – ירושלים  fragman@botanic.co.il
שאולי בקרמן, בוטנאי חובב ואיש שטח shulb1111@gmail.com
שמעון כהן-סיוון, בוטנאי חובב המתמחה בצילומי תקריב nycthantes@gmail.com

אוכלוסיה של מין ארנריה לא מזוהה נמצאה במצוק מצפה שלגים בחרמון ב-2009. לאחר מעקב של כמה שנים ובדיקה בספרות ובעשביות, הצמח הוגדר כארנריית הלבנון Arenaria libanotica Kotschy (ציפורניים). הצמח חדש לא רק לארץ, אלא לרכס החרמון כולו. בכתבה ניתנים תיאור הצמח, התפוצה והאקולוגיה. היות שהצמחים במצוק מצפה שלגים מעט שונים מתיאור המין בפלורות, נדונה השאלה האם אוכלוסיה זו יכולה להשתייך לתת-מין חדש או אף למין חדש.

מגמות בגודל אוכלוסיות אדמונית החורש בנחל כזיב העליון בתקופה 2017-1973, ממצאי סקרים חדשים

טליה אורון taliaoron@gmail.com

אדמונית החורש Paeonia mascula  היא מין בסכנת הכחדה בישראל המוגבל בתפוצתו לשמורת הר מירון, באגן נחל כזיב העליון. מנתוני סקרים שנערכו בזמנים שונים בתקופה 2017-1973 עולה שהאוכלוסיות  שומרות על יציבות מספרית וייתכן שאף גדלות. הסוקצסיה הטבעית בחורש לכיוון של עצי יער גבוהים מאפשרת תנאי הארה נאותים להתפתחות תקינה של הצמחים  ועל כן מומלץ להימנע מממשק של שימור המין בדרך של פתיחת החורש על ידי רעיית בקר או כריתה.

סיכום השתלמות כלנית בחרמון ב- 10-11.5.2017

אבי שמידע  – המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים  avi.shmida@gmail.com
גדי פולק – מערכת כלנית gadpollak@gmail.com

ההשתלמות התמקדה בחגורות הרום הגבוהות של צומח החרמון  שמעל ל-1300 מטר. שתי תחנות הוקדשו ליער הספר ההררי: האחת ברום 1300 מטר בתחומי דולינה המושפעת מרעיית בקר  והשנייה במדרון מערבי תלול ברום של כ-1600 מ' שבו התפתח יער מפותח יחסית של עצים נשירים. תחנה שלישית הייתה בדרדרת מוכת רוח בחגורה הכר-קוצית ברום שמעל 2000 מ'. תשומת לב מיוחדת הוקדשה למינים הבאים:  עוזרר סיני, שיפון ההרים, בולבסן קיפח, אלון התולע, אלון חרמוני, בן-חוזרר לבנוני, קדד השרף, ברברית הלבנון ועריר הלבנון.

סיכום השתלמות כלנית בגליל-העליון 20-4-2017

אבי שמידע  – המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים והחוג ללימודי ארץ-ישראל, מכללת כנרת  avi.shmida@gmail.com
מימי רון – מכון דש"א וחוג כלנית mimiron47@gmail.com
עריכה: גדי פולק – מערכת כלנית gadpollak@gmail.com

ההשתלמות התקיימה בעת שהפריחה במרומי הגליל העליון המזרחי הייתה בשיאה והמדרונות עדיין ירוקים. במדרונות  הר אדיר שולט יער אלון התולע המאפיין חגורת רום גבוהה בחבל הים תיכוני. חורש מעורב של אלון מצוי ואלון התולע גדל בנחל דובב. במדרונות של סלעי הגיר האיאוקני הקשה באזור אביבים-מלכיה מתפתח יער ספר פתוח של אלה אטלנטית ושקד קטן-עלים ברום הנמוך, המתחלף ברום גבוה יותר ביער פתוח של אלון מצוי ואלה  ארץ-ישראלית. באזור מלכיה-תל קדש מצויים ריכוזי איריס הדור ובמצוקי נחל אביבים גדלה שושנתית הלבנון. מציאות מיוחדות היו גרניון הלבנון, מיני כלאיים של סחלבים ופרע מנוקב.

סיכום השתלמות כלנית בבקעה הצפונית, בגלבוע ובהר-דבורה 15-16.3.2017

אבי שמידע  – המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים והחוג ללימודי ארץ-ישראל, מכללת כנרת  avi.shmida@gmail.com
גדי פולק –
מערכת כלנית –  gadpollak@gmail.com

הפריחה איחרה בתשע"ז (2017-2016) לעומת הממוצע, כנראה הודות לאיחור של למעלה מחודש בהתחלת הגשמים בחורף זה ולטמפרטורות הנמוכות ששררו בדצמבר ובמחצית הראשונה של ינואר. בצומח הספר בצפון בקעת הירדן שלטו במועדי הסיור משטחי פריחה מרהיבים ובמרומי הגלבוע הפריחה הייתה בשיאה, שם נצפתה גם התחלת הפריחה של איריס הגלבוע. באזור הים תיכוני המובהק (הר דבורה) בחורש של אלון מצוי וביער אלון התבור, שיא הפריחה עדיין לא הגיע, המינים השולטים בנוף היו בשלבי התחלה או בניצנים והפריחה של איריס נצרתי רק החלה.

סיכום השתלמות כלנית בפלשת 15,16-2-2017

אבי שמידע  – המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים והחוג ללימודי ארץ-ישראל, מכללת כנרת  avi.shmida@gmail.com
גדי פולק
מערכת כלנית –  gadpollak@gmail.com

בהשתלמות נלמדו הצומח והצמחייה של החולות, גבעות הכורכר ושטחי החמרה בפלשת. בפלשת קיים מפגש מעניין בין צומח וצמחייה ים-תיכוניים ומדבריים המוכתב מהגיל הגיאולוגי הצעיר יחסית של התשתיות באיזור ומהדומיננטיות של החול כחומר אב עיקרי של טיפוסי התשתית. הושם דגש על ההיסטוריה הגיאולוגית של האזור, על דרך ההיווצרות של החמרה והכורכר, על הקשר בין חברות הצמחים ומיני הצמחייה עם טיפוסי הסלע והקרקע ועל תהליכים אבולוציוניים המשפיעים על שיעור גבוה יחסית של מינים אנדמיים.

תודתנו נתונה לחברינו אמוץ דפני, חיים קיגל, צביקה אבני ובמיוחד הנהג ציון מיבנה, אשר הוסיפו תרומת דעת חשובה בנושאי מומחיותם  תוך כדי ההשתלמות.

סיכום השתלמות כלנית בכרמל ב-11-12.1.2017

אבי שמידע  – המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים והחוג ללימודי ארץ-ישראל, מכללת כנרת  avi.shmida@gmail.com
חווה להב
– החברה להגנת הטבע – haval@netvision.net.il
גדי פולק
מערכת כלנית –  gadpollak@gmail.com

תודתנו נתונה לחברינו אמוץ דפני, ניר הר, צביקה אבני ונאווה סבר, אשר הוסיפו תרומת דעת חשובה בנושאי מומחיותם  תוך כדי ההשתלמות.

גשמי החורף איחרו בעונת הגשם הנוכחית והחלו רק בדצמבר 2016, שהיה גשום וקר מהרגיל. הנביטה והלבלוב התרחשו באיחור וכתוצאה מכך הפריחה בכרמל בעת ההשתלמות הייתה דלה. בתחנות ההשתלמות סקרנו את חברות העצים העיקריות של הכרמל בהתאם לפיזורן במרחב לפי הרום, המפנה, הסלע והקרקע ובמיוחד הדגשנו את האקולוגיה של אורן ירושלים כעץ בר אופייני לכרמל וכעץ ביער הנטוע. למדנו בפרוטרוט על כמה מהמינים המיוחדים לכרמל ובראשם חלבלוב השיח ורתמה קוצנית.

סיכום השתלמות כלנית בצפון הנגב ב-26-27.10.2016

אבי שמידע   המחלקה לאבולוציה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים והמחלקה ללימודי ארץ-ישראל, מכללת כנרת  avi.shmida@gmail.com
גדי פולק  מערכת כלנית –  gadpollak@gmail.com
רשימות הצמחים: מימי רון

ההשתלמות התקיימה בעונה מעוטת פריחה במדבר בטרם ירידת גשמים משמעותיים, כאשר מרבית בני השיח והשיחים המדבריים הפעילות מקבלים גוון מאפיר וכמעט אינם פעילים. הצמחים העיקריים שפרחו הם חלמונית גדולה, בן-חצב מדברי, חבצלת הנגב, כתלה חריפה, מתנן שעיר ויפרוק המדבר. כמו כן פרח גם החרוב המצוי הנקבי הבודד ברכס בוקר. רבים מבין בני השיח והשיחים כלל לא פרחו השנה ובהם חמד המדבר ולענת המדבר. מין נדיר שנמצא הוא מלחית נגדית. הושם דגש על לימוד האקולוגיה של בתי הגידול והצומח המדבריים במשטחי הלס של צפון הנגב (כולל הלימנים והעצים שנשתלו בהם – מיני שיטה, ינבוט ואקליפטוס), במדרונות רכסי הנגב והערוצים שביניהם ובחולות הפנימיים במישור רותם.

הצומח של גבעת יודפת העתיקה, שדה החצבים ועצי הלבנה הרפואי

מוטי אביעם  המחלקה ללימודי ארץ-ישראל ומכון כנרת לארכיאולוגיה גלילית, מכללה כנרת  maviam53@gmail.com
אבי שמידע  המחלקה לאבולוציה והמרכז לרציונליות האוניברסיטה העברית, המחלקה ללימודי ארץ-ישראל מכללת כנרת ומערכת "כלנית"  avi.shmida@gmail.com
צילומי אויר ע"י רחפן: יגאל צור  yigal.tsur@gmail.com

הצומח על הגבעה של יודפת העתיקה מתואר תוך הדגשת הצמחים המעוצים והמאפיינים הבוטניים המיוחדים לגבעה  עליה בנוי האתר: שדה חצבים ענק (הגדול בארץ?!) וקבוצות עצי לבנה רפואי מרשימות בעלות גזע מרכזי זקן ועבה. המרחב  פנימה לקו החומה מימי המרד, חשוף כמעט לחלוטין מצומח מעוצה וכן מצמחים עשבוניים רב-שנתיים, למעט חצבים. כיפת הנארי הנישאת בראש הגבעה בוהקת בשממונה למרחק רב והיא חסרה צמחי סלעים כמעט לחלוטין. החסר המובהק של עצי וזריעי אלון מצוי באתר בולט לעומת החורש הטבעי הצפוף בהר עצמון הסמוך ולעומת השליטה  של עצי אלה ארץ-ישראלית גדולים בקירות פתחי המערות ובמדרונות הסלעיים. קבוצות עצי הלבנה הקשישים גדלות גם בשטח חורבות הכפר הביזנטי המצוי מצפון לגבעת יודפת העתיקה (חורבת שיפת). אפשר כי עצי הלבנה הושארו ונשמרו במכוון על ידי הרועים כדי לספק מזון בעונת הסתיו. כתם החצבים הענק קשור כנראה לכך שהמערות הרבות על הגבעה שמשו מכלאות צאן ובקר תקופה ארוכה והחצבים שלא נאכלים על ידי הבהמה התבססו בין הצרורות של אבני החורבות. צמחים אנטיפסטורלים נוספים שנעשו שכיחים בגבעה בשל הרעיה החזקה הם אלת מסטיק וחוחן הקנרס. בולט היעדרם של קידה שעירה וזריעי אלון מצוי.