חלון אל העבר

חשיפה מחודשת של ידע על צמחי הארץ מחומרים שפורסמו לפני 50 שנה ומעלה

הטבע והלשון

אורי רוזנברג agron@netvision.net.il
סקירה היסטורית קצרה על חידוש והתקנת השמות העבריים לצמחי ארץ ישראל במאה וחמישים השנים האחרונות, וציטוט ממאמר בנושא זה משנת 1912, מאת ישראל ריכרט, אבי הפיטופתולוגיה בישראל וחתן פרס ישראל.

צמחי תועלת מן הבר בארץ ישראל בשנות העשרים של המאה הקודמת

אורי רוזנברג  agron@netvision.net.il

בעקבות מאמרו של גדי פולק בכלנית "שימוש בצמחי בר של החורש והבתה למאכל, למשקה וכתבלין – כשירות מערכת אקולוגית לרווחת האדם", ברצוני להציג, במסגרת המדור "חלון אל העבר" מקור שעל פיו אפשר לקבל מידע על צמחי הבר העיקריים אשר מהם הפיקו התושבים היהודים בארץ ישראל תועלת, בשנות העשרים של המאה הקודמת. וכמו תמיד כאשר עוסקים בטקסטים ישנים, מלבד המידע הבוטני עולות ממנו גם תובנות תרבותיות-לשוניות והיסטוריות מעניינות.

חידת המלקומיה היפהפיה

אורי רוזנברג agron@netvision.net.il

מסע מרתק בעקבות צמח המלקומיה היפהפיה – מברוך צ'יזיק (1922) אל ס. יזהר (1998), מן הצלבנים אל המצליבים ומן המַלֹכמיה אל המרֶסיה.

תצוגת הצמחים במוזיאון הטבע הראשון בארץ ישראל

אורי רוזנברג  agron@netvision.net.il

בשנת 1919 הוקם בתל-אביב מוזיאון הטבע הראשון בארץ ישראל, שריכז אוספים מתחום הבוטניקה, הזואולוגיה, מינרלוגיה ופלאונטולוגיה. מקימי המוזיאון היו מחלוצי מדעי-הטבע בארץ ישראל, והצמחים שהוצגו מעידים על הידע הבוטני של אותם ימים, על הזיקה למקורות היהודיים ועל הישגי החקלאות והייעור שהחלו להתבסס אז על עקרונות מדעיים.

מסע אל עמק החולה בשנות השלושים המוקדמות

אורי רוזנברג agron@netvision.net.il

אילו צמחים גדלו בימת החולה ובביצת החולה בשנות ה-30 של המאה העשרים, כ-20 שנה לפני הייבוש? מה היו שמות הצמחים הללו אז ואיך נזהה אותם כיום? כיצד השתמשו תושבי עמק החולה המקומיים בצמחי הביצה הגדלים בר? ומה חשבו חברי משלחת שסיירה בעמק החולה על הייבוש?