צמחי תועלת ורפואה

צמחים המשמשים לתועלת האדם – מאכל, משקה, תבלין, עץ, סיבים ולרפואה עממית-מסורתית ולרפואה קונבנציונלית.
עורכת: צביה שפירא

שימושי ינבוט השדה למאכל ולמרפא

אביבית ברקוביץ' מורה לליקוט ובישול בטבע, המרכז המקצועי לליקוט. avivitber@gmail.com
השתתפה: צביה שפירא tzviashap@gmail.com

עלים ופירות של ינבוט השדה משמשים למאכל ולרפואה עממית-מסורתית בקרב הערבים והבדואים בארץ-ישראל וכן גם בארצות נוספות במזרח התיכון. מתכון לתבשיל מפירות של ינבוט מוצג בכתבה. הרפואה המסורתית מייחסת לתמציות הינבוט מגוון של השפעות רפואיות. מחקרים אחדים שבהם חיות מעבדה טופלו בתמציות פרי ינבוט  ומחקרים בתנאי In-vitro – הראו הטבה של מחלת הסוכרת, השפעה על הכבד בכיוון של הורדת רמת שומני הדם המזיקים ופעילות אנטי דלקתית נוגדת חיידקים ופטריות.

מדוע אין זרעים בפגות השקמה בארצות אגן הים-התיכון ורבייתה תלוייה באדם?

דן איזיקוביץ, המחלקה לביולוגיה מולקולרית ואקולוגיה של צמחים, אוניברסיטת  תל-אביב.   dane@tauex.tau.ac.il
עצי השקמה בישראל ובאגן הים התיכון אינם מייצרים זרעים בפגות ומתרבים רק מייחורים הניטעים בידי אדם. בפגות השקמה חיה הצרעה הסימביונטית  Sycophaga sycomori החודרת אליהן ויוצרת עפצים בפרחים הנקביים ללא האבקה. מבנה הפגה ושלבי מהלכי החיים של הפגה והצרעה מתוארים במאמר ומסבירים את התופעה. באפריקה חיה בשיתוף עם פגות השקמה הצרעה Ceratosolen arabicus המאביקה את הפרחים ומביאה שם ליצירת זרעים. צרעה זו לא חיה בישראל ובארצות אגן הים התיכון.

שבר לבן: כימיה, שימושים רפואיים ומנגנוני פעולה ביולוגיים של הכימיקלים האופייניים

צביה שפירא בוטנאית המתמחה בכימיה של צמחי מרפא. tzviashap@gmail.com
שבר לבן Peganum harmala ידוע ברפואה העממית-מסורתית כצמח מאגיה וכמתאים לריפוי. המאמר מסכם ידע עדכני אודות הכימיה והפעילות הרפואית של חלקי הצמח ובעיקר הפירות והזרעים של הצמח, אשר נחקרו במעבדות אחדות בניסויים in-vivo  ו-In-vitro. באלה הוכחה פעילות אנטי בקטריאלית, אנטיפטרייתית, אנטי ויראלית, פעילות נוגדת חמצון יעילה, פעילות נוגדת דלקת, פעילות מונעת הריון, גרימת הפלות ופעילות יעילה לטיפול בטיפוסי סרטן שונים.

הפיטו-אסטרוגנים בתלתן תת-קרקעי

צביה שפירא בוטנאית המתמחה בכימיה של צמחי מרפא. tzviashap@gmail.com
בהשתלמות "כלנית" בגליל העליון באביב תשע"ה מצאנו את המין תלתן תת-קרקעי  Trifolium subterraneum (משפחת הקטניות). זהו מין חד-שנתי אשר הפירות שלו נטמנים באופן אקטיבי על ידי צמח האם בתוך האדמה. תלתן תת-קרקעי היה הצמח שגרם ל"מחלת התלתן" באוסטרליה בשנות ה-40 במאה ה-20, מחלה זו של עדרי הצאן והבקר  חוללה שם קטסטרופה כלכלית. הסיבה הייתה הריכוז הגבוה של הפיטו-אסטרוגנים במין זה. מאז נעשה מחקר עצום בתרומתם של מטבוליטים משניים אלו להגנה הכימית שהם מעניקים לצמחים. מאמר זה עוסק בתחום ידע זה ובאפשרות של שימוש בפיטו-אסטרוגנים צמחיים לטיפול במחלות שונות.

שימושים רפואיים בעשנן רפואי

צביה שפירא עוסקת בתחום חומרי טבע בצמחי מרפא. tzviashap@gmail.com
עשנן רפואי Fumaria officinalis  התגלה בישראל רק בשנים האחרונות ומאמר מקיף אודותיו התפרסם בכלנית בעקבות השתלמות כלנית באפריל 2015. הצמח מוכר ברפואה העממית כצמח מרפא במזרח אירופה ובמזרח התיכון. באזורים אלה נהוג לקצור אותו מן הבר בעונת הפריחה, לאחר הייבוש בצל משתמשים רק בחלקים העל-אדמתיים.  המרכיבים הכימיים הפעילים בצמח משמשים לטיפול במערכת העצבים, במעיים בתיפקודי כבד,במחלות סרטן ועוד.

פעמונית הדורה – מין בסכנת הכחדה בטבע המשגשג בגנים הבוטניים ובגינות

ערגה אלוני, עורכת כלנית ergaloni@netvision.net.il
אורי פרגמן-ספיר, הגן הבוטני האוניברסיטאי, ירושלים  ofragman@013.net 
פעמונית הדורה Campanula peregrina היא צמח אדום נדיר ביותר, שאזור הגליל העליון מהווה גבול תפוצה דרומי שלו.  מספר פרטים נמצאו באקראי לפני כ-30 שנה בגליל העליון בנחל כזיב. פרטים אלה לא שרדו  בטבע.
בשנות ה90, בסקר צמחים, נמצאו באותו אזור כמה פרטים מהם נאספו זרעים. הזרעים נבטו והניבו צמחים שהוו גרעין רביה. ניסיונות השבה שנעשו בגן הבוטני בגבעת רם בירושלים ובגינה בשרון, הראו שהצמח מפזר זרעים באופן טבעי, נובט בקלות והנבטים גדלים ומתפתחים במהירות. הצמח משגשג בגינות בתנאי השקיה ובחצי צל. ללא השקיה, הוא נכנס לעקת יובש ולא שורד. מה שיכול להסביר את היעלמותו בטבע בהעדר לחות קבועה בקרקע.
הצמח הוא עשבוני רב שנתי המפתח שושנת עלים. בפברואר, הוא מצמיח גבעולי פריחה עליהם יושבים נגדית צברי פרחים. שיא הפריחה בחודשים יוני – אוגוסט. אז, הצמח מלא בפרחים סגולים מרשימים. הפרי הלקט בעל זרעים רבים וקטנים המתפזרים ונובטים בקלות.

חיטת הבר- הגילוי בארץ וראשית מחקר החיטים בארץ

הגר לשנר, העשביה הלאומית, האוניברסיטה העברית, ירושלים. hagarv@savion.huji.ac.il
חיטת הבר הייתה ידועה כבר במאה ה-18. לינאוס אבי תורת המיון של היצורים החיים, תאר אותה באחד מפרסומיו. אהרון אהרונסון, נשלח למצוא את חיטת הבר בארץ. כשמצא אותה, המשיך במחקר החיטים והוכיח את הקשר הגנטי בין חיטת הבר "אם החיטה" לחיטה התרבותית.

צמחי תועלת מן הבר בארץ ישראל בשנות העשרים של המאה הקודמת

אורי רוזנברג  agron@netvision.net.il

בעקבות מאמרו של גדי פולק בכלנית "שימוש בצמחי בר של החורש והבתה למאכל, למשקה וכתבלין – כשירות מערכת אקולוגית לרווחת האדם", ברצוני להציג, במסגרת המדור "חלון אל העבר" מקור שעל פיו אפשר לקבל מידע על צמחי הבר העיקריים אשר מהם הפיקו התושבים היהודים בארץ ישראל תועלת, בשנות העשרים של המאה הקודמת. וכמו תמיד כאשר עוסקים בטקסטים ישנים, מלבד המידע הבוטני עולות ממנו גם תובנות תרבותיות-לשוניות והיסטוריות מעניינות.

שימוש בצמחי בר של החורש והבתה למאכל, למשקה וכתבלין – כשירות מערכת אקולוגית לרווחת האדם

גדי פולק  מערכת כלנית  gadpollak@gmail.com
בחורש ובבתה הים תיכוניים בארץ גדלים למעלה מ-140 מיני צמחי בר המשמשים למאכל, למשקה וכתבלין. מינים אלה סיפקו בעבר שירות מערכת של אספקת מזון. השימוש בצמחי בר כמקור מזון קיים גם כיום, אך הוא הולך ודועך כשירות אספקה. במקביל מתפתחים בהדרגה שירותי תרבות המבוססים על השימוש בצמחי המאכל, המשקה והתבלין של החורש והבתה.