צמחים גרים ופולשים

צמחים גרים אשר פלשו לישראל ומתפשטים בצורה לא מבוקרת
עורך: ז'אן-מארק דופור-דרור

לימוסלת המים Limosella aquatica – צמח גר חדש לארץ

סיקו בכור,  חבר "חוג כלנית"  siambe17@gmail.com

אורי פרגמן-ספיר , מנהל מדעי בגן הבוטני האוניברסיטאי – ירושלים   fragman@botanic.o.il

לימוסלת המים Limosella aquatica, צמח חד-שנתי שלא היה מוכר בארץ, נמצא על ידי המחבר הראשון בגב מים במערב יער אחיהוד והוגדר על ידי המחבר השני. הצמח מאופיין בשלוחות משרישות, פרחים זעירים הנישאים יחידים על עוקצים ארוכים ועלים אליפטיים הנישאים על פטוטרות ארוכות. במאמר תיאור מפורט של הצמח, בית גידולו ותפוצתו ודיון על מעמדו בארץ, האם הוא צמח אפיזודי ? או שיש לו אוכלוסיה בת קיימא ולכן חשוב לשמרו.

בן-חילף עדין Eragrostis amabilis – צמח גר חדש לישראל

בר שמש – יחידת סקרי טבע ונוף, מכון דש"א  shemeshbar@tauex.tau.ac.il

צמח גר חדש לישראל,  בן הסוג בן-חילף Eragrostis amabilis התגלה בגינות בנימינה. מוצע לקרוא למין "בן-חילף עדין". זהו מין זר בעל פוטנציאל פלישה ולכן מובא לידיעת חובבי הטבע והבוטנאים כך שנוכל לאסוף עליו מידע ולעקוב אחרי התפשטותו. תיאור המין, תפוצתו העולמית וטבלת השוואה בין מיני בין-חילף אחרים הגדלים בישראל – מובאים להלן.

שנית נטופה Lythrum netofa – מין חדש למדע מבקעת בית-נטופה

שמואל מזר, חוג כלנית – shmuelmazar@gmail.com

שיר ורד, חוג כלנית –  shir20@gmail.com

שנית נטופה Lythrum netofa Vered Mazar & Gazaix  (משפ' כופריים), מין חדש למדע מבקעת בית-נטופה בגליל התחתון. מתוארת במאמר זה, כולל השוואתה לחלק ממיני השנית הגדלים בארץ. מתואר בית-הגידול היחודי והיבטים של שימור. שנית נטופה מצטרפת למיני השנית בישראל שמספרם  כעת הוא 9, כולל שני מינים חדשים אשר נמצאו בשטח נביעות הנוחיילה בקיץ 2019, שנית דמוית-ציפורנית Lythrum silenoides  ושנית דמוית-חלוקה Lythrum thesioides . שנית דמוית-חלוקה נמצאה קרובה ביותר הן  גנטית והן מורפולוגית למין החדש. הסימן המיוחד המבדיל את שנית נטופה משאר מיני השנית הקרובים, הוא צינור פרח פעמוני-מאורך, בעל 4 כנפיים בולטות המסתיימות בשן ארוכה. התגלית ,המחקר והלימוד נעשו תחילה ע"י שני המחברים ובהמשך הצטרף ד"ר אנטואן גזה מצרפת. שנית נטופה פורסמה למדע בעיתון פיטוטקסה ב 23 מרץ  2020(  Gazaix et al. 2020).

איריס הפקעות Iris tuberosus – האם הוא מין בר חדש לישראל ?

יוסי לב-ארי, בית אוסישקין, קיבוץ דן , מדריך טבע ומראשוני החברה להגנת הטבע
עופר שנער, מנהל שמורת הבניאס, רשות הטבע והגנים – ofer.shinar@npa.org.il
הדס כהנר, פקח רשות הטבע והגנים, מורדות נפתלי  – hadask@npa.org.pl
נדב שני, פקח בשמורת דן , רשות הטבע והגנים ומכללת תל-חי
עמית דולב, ביולוג מחוז הצפון, רשות הטבע והגנים –    amitd@npa.org.il
אבי שמידע, האוניברסיטה העברית וחוג כלנית  – avi.shmida@gmail.com

מין איריס חדש לישראל, איריס הפקעות  Iris tuberosus התגלה זה עתה (12.3.2020) ליד קיבוץ משגב-עם בקצה הצפוני של רכס נפתלי בישראל. האם  זהו מין  בר טבעי לישראל או  מין גר אשר יובא לארץ על ידי אחד מחברי משגב עם, נשתל במקום ו"קפץ" לשולי החורש הטבעי הגדל מסביב ? אין אנו יודעים את התשובה ונמשיל לעקוב ולחקור את המציאה.
פרחיו של איריס הפקעות דומים מאוד למינים בקבוצת איריס הביצות; בבשן בדרום סוריה גדל מין איריס נדיר ביותר בעל פרחים כמעט זהים למין שנמצא במשגב עם – איריס כהה-כתם , אשר עדיין אין במרשתת אפילו תמונה אחת שלו. אך איריס הביצות שייך למעשה לסוג נפרד מהסוג איריס "הרמודקטילוס" הנבדל  ממיני האירוס בסימנים מהותיים: השורש שלו דמוי אצבעות (כמו בעירית גדולה), הפרי שלו עשוי רק מפוחית אחת וחתך העלה  מצולע בעל 4 מקצועות(ראה תמונה) ולא דמוי סכין כמו בקבוצת אירוס הביצות.

אספרג אפריקני (Asparagus africanus), מין פולש ותיק אך לא מוכר

עופר הוכברג – ש.ל.פ מעבדה חקלאית, גבעת ברנר ofer_h@gbrener.org.il

דרור מלמד  –  nivnav@012.net.il

עשרות צמחים של אספרג אפריקניAsparagus africanus נמצאו בחלקת פרדס נטושה סמוך למושב בית-חנן וברדיוס של כמה קילומטרים משם. מין פולש זה מוכר מישראל לפחות מתחילת העשור אך מעולם לא הוגדר ונוכחותו בישראל טרם פורסמה רשמית. המין מתאפיין בגבעול עבה וקוצני, בנוף מטפס סבוך, בפילוקלדים רכים, בפרחים דו-מיניים צחורים וריחניים, נישאים על עוקצים קצרים  ובפירות כתומים-אדמדמים מרובים. המאמר מתאר את המורפולוגיה של המין תוך השוואת התכונות של מיני האספרג המקומיים והגרים בישראל.

סקר אקליפטוסים בבקעת בית צידה (בטיחה)

דבורה שיצר  dshizer@gmail.com

עצי אקליפטוס המקור  ותיקים בני 100-45 שנה מהווים מרכיב משמעותי וחשוב בנוף השטחים הפתוחים בבקעת בית צידה (בטיחה), המוגדרת כשמורת טבע מוצעת ומהווה אזור טיולים ייחודי ואהוב. בעקבות כריתה מסיבית של עצים ביוזמת רשות הטבע והגנים, נערך בסתיו 2016 סקר שנועד לברר את מספר עצי האקליפטוס ותפוצתם בבקעה ואת מספר העצים שנכרתו. בתחום הסקר נמנו מעל 1000 עצים ותיקים, שקוטר גזעם עולה על 50 ס"מ, מתוכם 700 שקוטר גזעם עולה על 1 מ'. בצידם נמנו .יותר מ-1000 עצים שקוטר גזעם קטן-מ-50 ס"מ שאמורים להיות חשודים כזריעים (עצים מוברים). רוב העצים הצעירים נמצאו בסביבתם הקרובה של עצים ותיקים. בנוסף נמנו 837 גדמים, מהם 579 שקוטרם עולה על  0.5 מ', ו- 258 שקוטרם קטן מ-50 ס"מ, כלומר נכרתו יותר מפי שניים עצים ותיקים מאשר  צעירים. כמו כן נמצאו 166 עצים שנגזמו ועוצבו בצורת עמוד. לא נמצאה אף חורשת אקליפטוס אחת שהתפתחה במנותק מחורשות ותיקות.  לא נמצאה העדפה של אקליפטוסים ותיקים או צעירים לבית גידול לח או אחר וככל הנראה הם גדלים במקומות בהם ניטעו. על כן, אין הצדקה לראות בהם כאן איום על הצומח הטבעי. כמו כן, לפי דגם פיזור הגדמים בשטח לא ניתן לזהות צידוק לשיקול בטיחותי בכריתת עצים ותיקים ולעיצוב אחרים בצורת עמוד.

שיטת טיפול חדשה להדברת הצמח הפולש טבק השיח

ז'אן-מארק דופור-דרור אקולוג, יועץ וחוקר באקולוגיה יישומית, מומחה לצמחים פולשים, יועץ לרשות הטבע והגנים ולרשות ניקוז ונחלים קישון   jmdd@netvision.net.il

בשנה האחרונה פותחה שיטת טיפול חדשה נגד טבק השיח  Nicotiana glauca, אחד הצמחים הפולשים הנפוצים ביותר לאורך ערוצי נחלים וואדיות במדבר יהודה ובנגב. הטיפול מבוסס על עקרונות של טיפול כימי ממוקד ועונה לכל התנאים הנדרשים לטיפול מוצלח ובר יישום בארץ. שיטת טיפול זו פותחת תקווה להפחתת נוכחות ונזקים של צמח פולש זה במערכות הטבעיות של ערוצי נחלים באזור הצחיח של הארץ.

מבט חדש על מיני המלוח החד-שנתיים בישראל בעקבות מציאת אתר חדש של מלוח קטן-פרחים

אבי שמידע,  כלנית, המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים avi.shmida@gmail.com
עוז גולן,
אפקה – המכללה האקדמית להנדסה בתל-אביב וחוג כלנית    golanoz.me@gmail.com
חוה להב, החברה להגנת הטבע וחוג כלנית  haval@netvision.net.il

בישראל גדלים 4 מינים חד-שנתיים של מלוח הצומחים לגובה בבתי גידול לחים ובאשפתות, אשר תפוצתם הגיאוגרפית היא אירו-סיבירית ומגלים נטייה לפלשנות. מביניהם המין הנפוץ בארץ הוא מלוח פושט. במאמר נדונים המאפיינים, הזהות והימצאם בישראל של הטקסונים מלוח מפושק, מלוח דיוויס, מלוח פושט ושל מלוח קטן-פרחים, אשר כמה אוכלוסיות שלו נמצאו בארץ בשנים האחרונות. לדעת המחברים מלוח דיוויס בישראל אינו אלא זן של מלוח פושט ואין להתייחס אליו כמין עצמאי. מצוינים גם הטקסונים אשר זוהו ותוארו בארץ בטעות. התכונות הדיאגנוסטיות לזיהוי המינים הללו בישראל הן תכונות הפרי, סידור התפרחות והפרחים ודרך ההפצה של הזרעים, בעוד שצורת העלים מאד וריאבילית ואינה מהווה סימן אמין להגדרה. מוצגת טבלה של כל מיני המלוח שנזכרו בארץ עם הסימנים הדיאגנוסטיים החשובים להגדרתם.

דוחנן שרוע – מין גר חדש בישראל

דרור מלמד nivnav@012.net.il
יואל מלמד yomelamed@gmail.com

בחודש נובמבר 2016 נמצא באי-תנועה, סמוך לחוף בתל-אביב, עשב שאינו נמנה עם מיני הפלורה המוכרים של ישראל. הצמח הוגדר כדוחנן שרוע (Brachiaria subquadripara), דגני חד-שנתי, שמקורו ככל הנראה באפריקה הטרופית. להלן תיאור הצמח ודיון קצר בטקסונומיה של הסוג דוחנן, תוך דגש על המינים המצויים בישראל.

אמברוסיה מאפירה (Ambrosia grayi) – מין חדש של אמברוסיה בישראל

יפעת יאיר, המכון למדעי הצמח והגנטיקה בחקלאות ע"ש סמית, הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה, האוניברסיטה העברית בירושלים, רחובות yairy2006@gmail.co.il
עומר קפילוטו, היחידה לחקר עשבים, מרכז מחקר נוה יער, מינהל המחקר החקלאי מכון וולקני. ראש צוות טיפול מינים פולשים, היחידה הסביבתית, חטיבת המדע, רשות הטבע והגנים, הגנת הסביבה  omerki4@gmail.com
טוביה יעקבי, חוקר ויועץ עשבים רעים, נס טוב ייעוץ חקלאי בע"מ tuvia.yaacoby@mail.huji.ac.il
ברוך רובין, המכון למדעי הצמח והגנטיקה בחקלאות ע"ש סמית, הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה, האוניברסיטה העברית בירושלים, רחובות rubin@agri.huji.ac.il
חנן איזנברג, היחידה לחקר עשבים, מרכז מחקר נוה יער, מינהל המחקר החקלאי, מכון וולקני eizenber@volcani.agri.gov.il
ז'אן מארק דופור-דרור, אקולוג מומחה לצמחים פולשים, יועץ וחוקר עצמאי jmdd@netvision.net.il

אמברוסיה מאפירה (Ambrosia grayi) מצטרפת לארבעת מיני האמברוסיה הגדלים בארץ: אמברוסיה מכונסת, אמברוסיה צרת-עלים, אמברוסיה חשופת-שיבולת ואמברוסיה לענתית. לאחרונה אותר מוקד רחב של אמברוסיה מאפירה בכרם ענבים, מטע אפרסקים ושטח פלחה צמוד של בית הספר החקלאי שפיה, בין זיכרון יעקב לפרדיס, מין רב-שנתי זה של אמברוסיה, זר לצמחייה הארץ-ישראלית, מתועד לראשונה בארץ ומראה דפוס התפשטות פולשני בתוך שטחים חקלאים מסוגים שונים.