פולקלור

אגדות וסיפורי צמחים, מסורות ואתנובוטניקה

שימושי ינבוט השדה למאכל ולמרפא

%d7%99%d7%a0%d7%91%d7%95%d7%98-%d7%94%d7%a9%d7%93%d7%94-%d7%99%d7%a9%d7%99-%d7%a9%d7%9e%d7%99%d7%93%d7%95%d7%91-1

אביבית ברקוביץ' מורה לליקוט ובישול בטבע, המרכז המקצועי לליקוט. avivitber@gmail.com
השתתפה: צביה שפירא tzviashap@gmail.com

עלים ופירות של ינבוט השדה משמשים למאכל ולרפואה עממית-מסורתית בקרב הערבים והבדואים בארץ-ישראל וכן גם בארצות נוספות במזרח התיכון. מתכון לתבשיל מפירות של ינבוט מוצג בכתבה. הרפואה המסורתית מייחסת לתמציות הינבוט מגוון של השפעות רפואיות. מחקרים אחדים שבהם חיות מעבדה טופלו בתמציות פרי ינבוט  ומחקרים בתנאי In-vitro – הראו הטבה של מחלת הסוכרת, השפעה על הכבד בכיוון של הורדת רמת שומני הדם המזיקים ופעילות אנטי דלקתית נוגדת חיידקים ופטריות.

צמחי הבר המיובשים באלבומי מזכרת כמייצגי ארץ הקודש

פרחים מיובשים 2

עמי זהבי    zehavim@netvision.net.il

בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה העשרים היוו אלבומים עם פרחים מיובשים חלק חשוב ממגוון המזכרות שהוצעו לתיירים, לצליינים ולעולי הרגל שהגיעו לארץ הקודש. רוב אלבומי המזכרות מתאפיינים ב"סידור פרחים" יפה אשר מורכב מעלים ועלי כותרת של פרחים שונים. באלבומים אלה מודגש מקום גידולם של הפרחים, אך כמובן אין התייחסות לזהותם של הצמחים.  אולם בין יצרני האלבומים שהתמחו בהדבקת פרחים מיובשים בולטים כמה אנשים, שבאלבומים שלהם הדגש הוא על הצמחים, בעיקר אלה המוזכרים בכתבי הקודש: התנ"ך והברית החדשה. באלבומים אלה כל דף מוקדש לצמח אחד, בצירוף שמו המדעי והאנגלי וציטוט הקושר אותו לעבר.

שפתותיו שושנים – על שושן ואיריסים

lilium 25

עוזי פז pazuzi@bezeqint.net

 השושן נזכר 17 פעמים במקרא. במקורות שונים מקובל לזהותו עם ה- Lilium. לדעתנו, על יסוד ניתוח המקורות היהודיים וממצאים ארכיאולוגיים, יש לזהותו עם ה- Iris. מוצע על כן לכנות את קבוצת ה- Oncocyclus בשם "איריסי השושן".