שמירת טבע ומינים אדומים

צמחים אדומים, אנדמיים, מוגנים, שמירת טבע
עורך: גדי פולק

סיכום השתלמות כלנית בשרון ובעמק חפר 17.2.2016

גדי פולק מערכת כלנית gadpollak@gmail.com
אבי שמידע המחלקה לאבולוציה, אקולוגיה והתנהגות והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית בירושלים. avi.shmida@gmail.com

ההשתלמות עסקה בלימוד הצומח והצמחייה של חולות, כורכר וחמרה בעמק חפר ובשרון. כתמים מועטים וקטנים בשטחם של צומח טבעי או טבעי למחצה מקיימים עדיין עושר מינים נאה למדי של צמחי בר, על אף הסיכונים הנובעים מהשטח המצומצם, מהקיטוע ומהפעילות האנושית בשטחים המבונים והחקלאיים הסובבים. דגש הושם על המינים האופיניים לבתי הגידול החוליים במישור החוף ועל העושר היחסי של מינים אנדמיים ואדומים. בנוסף, עמדנו על הדמיון והשוני בין צמחיית חולות מישור החוף באזור הים-תיכוני לבין צמחיית החולות המדברית.

אתר חדש של מרסיה זעירה בתל-אביב-יפו

אורי פרגמן-ספיר  ofragman@013.net  הגן הבוטני האוניברסיטאי – ירושלים

מרסיה זעירה, צמח אדום בסכנת הכחדה הגדל בחולות בפלשת ובשרון – נמצאה באתר חדש במזרח יפו. זהו האתר היחידי המוכר כיום בתל-אביב – יפו. בעבר היו כמה אתרים בתחומי תל-אביב אשר מהם הצמח נכחד, אך בחולות חולון מצויים עוד כמה אתרים קרובים שבהם הצמח עדיין שורד.

מיני האחילוף בישראל: סיכום הידע וחידושים

דר בן-נתן  מטייל וחובב צמחים, ערד – darbennatan@gmail.com
עוז גולן    אפקה – המכללה האקדמית להנדסה בתל-אביב וחוג כלנית – golanoz.me@gmail.com
שמעון דדון  מטייל וחבר חוג כלנית – chabadb1@walla.co.il
אהרוני ויעל מור  חברי חוג כלנית, קיבוץ כנרת – moryael02@gmail.com
אורי שטיין  מטייל וחבר חוג כלנית –  usto@netvision.net.il
אבי שמידע  המחלקה לאבולוציה, סיסטמטיקה והתנהגות והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים, גבעת רם.   avi.shmida@gmail.com
בעקבות המאמר על מיני האחילוף בישראל שפורסם בכלנית (2014) , נבדקו אוכלוסיות רבות של קבוצת אחילוף הגליל ( Sec. Ischarum) ברחבי ישראל ובמיוחד נחקר מבנה חדר האבקה והשזרה התחתונה. התוצאות המובאות במאמר זה מאירות על אחילוף קטן, אחילוף הגליל ואחילוף החורן ומתארות מין חדש- אחילוף הנגב. כמו כן מוצג מידע נוסף על מיני הסוג אחילוף והקשרים ביניהם. אנו מעדיפים לכנות את רוב אוכלוסיות המין השכיח בישראל כאחילוף הגליל, ולהשאיר את השאלה האם אחילוף קטן גדל בישראל לימי שלום בהם נוכל להשוות את צפון הגולן והגליל לאוכלוסיות הלבנון, משם הוא תואר למדע. אחילוף הנגב מתואר כאן כמין אנדמי הגדל באדמות לס של צפון הנגב.

גבעת הכורכר בקדרון – ערכה הבוטני וחשיבות שימורה

גדי פולק, מערכת כלנית   gadpollak@gmail.com
עופר הוכברג, שיקום נופי עם צמחי ישראל  ofer_h@gbrener.org.il
בגבעת כורכר נטועה באקליפטוס המקור, בלב מושב קדרון שבפלשת, שרד צומח טבעי של שיחייה ובתה ים-תיכוניים בעל עושר גבוה של מיני צמחי בר. הגבעה מבודדת מאתרי צומח טבעי אחרים של כורכר באזור. גדלים בה מעט מינים אופייניים לבתי גידול חוליים של מישור החוף, וצמחייתה דומה יותר באופייה לצמחיית גבעות שפלת יהודה. למרות היותה שטח שעבר הפרעה והיא מוקפת בשטחי חקלאות וגינות, רק מעט מינים מלווי אדם ופולשים חדרו לתוכה. הערך הבוטני של הגבעה נדון במאמר. כפועל יוצא ממנו, מומלץ לשמר את הצומח הטבעי של הגבעה ולשלב בשימור פיתוח לפעילויות פנאי ולימוד לטובת הקהילה המקומית והציבור הרחב.

אגן נחל שעל בגליל המערבי – שמירת טבע, צמחים ייחודיים וסכנות להישרדותם

סיקו  siambe17@gmail.com
אגן ההיקוות של נחל שעל בגליל המערבי עדיין משמר בתי גידול  טבעיים של חורש ובתה ים-תיכוניים, אך בעקבות פעולות פיתוח שנלוו להקמת היישובים החדשים באזור, שטחם הצטמצם. השפעת המעורבות האנושית מורגשת גם בשטחים שעדיין נותרו במצב טבעי. הצמחייה הטבעית במשבצת השטח המתוארת במאמר עשירה, ולאחרונה נוסף מידע עדכני  אודות מיני צמחים ייחודיים בשטח, וכן על צמחים שעד כה לא היו ידועים מהאזור.
תוך כדי כתיבת הכתבה חידשו רשות הטבע והגנים, רשות הניקוז ואיגוד ערים גליל מערבי את הפעילות והמאמץ לשמירת הטבע בחבל ארץ זה, ושלוחה להם מכאן ברכת הצלחה.

ציפורנית גדולת-שיניים: מציאה בוטנית מפתיעה מחופי נהריה-אכזיב

עוז גולן אפקה- המכללה האקדמית להנדסה בתל-אביב  golanoz.me@gmail.com
אורי פרגמן-ספיר הגן הבוטני האוניברסיטאי – ירושלים  ofragman@013.net
ציפורנית גדולת שיניים .Silene macrodonta Boiss היא מין צמח אדום שהיה ידוע בעבר באתר בודד בשומרון הדרומי. במשך עשרות שנים נעשו ניסיונות לאתר את הצמח  מחדש בפסגות הרי יהודה ובנימין, אך הצמח לא נמצא ואף עלה חשד שנכחד מישראל. מציאתה של אוכלוסיה יציבה בחוף הגליל העליון הייתה הפתעה ונדונה במאמר זה לאור תפוצתו העולמית של הצמח.

קחוון קטום-מוצים: צמח נדיר ועלום התגלה מחדש בראש הנקרה

עוז גולן, אפקה- המכללה האקדמית להנדסה בתל-אביב.  golanoz.me@gmail.com
אורי פרגמן-ספיר, הגן הבוטני האוניברסיטאי – ירושלים. ofragman@013.net
בחינה מחודשת של קחוון קטום-מוצים  Anthemis amblyolepis בעקבות גילויו בראש-הנקרה, הראתה על סמך בדיקת תכונות התפרחת וחלקיה, שמגיע לצמח זה מעמד של מין עצמאי. סוגית מעמדו כמין עצמאי או כתת-מין של קחוון ארץ-ישראלי נדונה לאור ההיסטוריה של המחקרים שנעשו בסוג קחוון אשר הציגו דעות שונות באשר לקשריו של המין עם קחוון ארץ-ישראלי. כיוון שהצמח נמצא באתר יחיד בישראל ונתון בסכנת הכחדה, הוא ראוי להיכלל ברשימת המינים האדומים של ישראל.

דרדר נמוך – מין אדום הגדל בר בתחומי העיר תל-אביב

גדי פולק, מערכת כלנית  gadpollak@gmail.com
דרדר נמוך (חופית נמוכהCentaurea pumilio הוא צמח בסכנת הכחדה (מין "אדום") בחגורת הרסס בחוף הים. בחופי ישראל הוא מוגבל לחוף הכרמל. אוכלוסיה נוספת גדלה בעבר גם בתל אביב ונחשבה כנכחדת, אך עדויות מהשנים אחרונות ומהימים האלה מאשרות את קיומו בתל אביב כצמח בר גם כיום. המאמר עוסק בבירורים סיסטמטיים וביוגיאוגרפיים אודות מעמדו של המין, מביא נתונים עדכניים על אוכלוסיית תל-אביב ודן בשאלת דרכי שימור נאותות של המין בארץ.

פעמונית הדורה – מין בסכנת הכחדה בטבע המשגשג בגנים הבוטניים ובגינות

ערגה אלוני, עורכת כלנית ergaloni@netvision.net.il
אורי פרגמן-ספיר, הגן הבוטני האוניברסיטאי, ירושלים  ofragman@013.net 
פעמונית הדורה Campanula peregrina היא צמח אדום נדיר ביותר, שאזור הגליל העליון מהווה גבול תפוצה דרומי שלו.  מספר פרטים נמצאו באקראי לפני כ-30 שנה בגליל העליון בנחל כזיב. פרטים אלה לא שרדו  בטבע.
בשנות ה90, בסקר צמחים, נמצאו באותו אזור כמה פרטים מהם נאספו זרעים. הזרעים נבטו והניבו צמחים שהוו גרעין רביה. ניסיונות השבה שנעשו בגן הבוטני בגבעת רם בירושלים ובגינה בשרון, הראו שהצמח מפזר זרעים באופן טבעי, נובט בקלות והנבטים גדלים ומתפתחים במהירות. הצמח משגשג בגינות בתנאי השקיה ובחצי צל. ללא השקיה, הוא נכנס לעקת יובש ולא שורד. מה שיכול להסביר את היעלמותו בטבע בהעדר לחות קבועה בקרקע.
הצמח הוא עשבוני רב שנתי המפתח שושנת עלים. בפברואר, הוא מצמיח גבעולי פריחה עליהם יושבים נגדית צברי פרחים. שיא הפריחה בחודשים יוני – אוגוסט. אז, הצמח מלא בפרחים סגולים מרשימים. הפרי הלקט בעל זרעים רבים וקטנים המתפזרים ונובטים בקלות.

גילויים חדשים בחוף הגליל – צמחים ייחודיים וסכנות להישרדותם

סיקו, נהריה  siambe17@gmail.com

מישור חוף הגליל מעכו עד ראש הנקרה מיושב ברובו, ונותרו בו שתי רצועות צרות שבהן מתקיים צומח טבעי: בצפון – רצועת אכזיב-ראש הנקרה  ודרומה משם – רצועת  בוסתן הגליל (נחל יסף) – שבי ציון (נחל בית העמק).  הסקירה מתמקדת בממצאים בוטניים בחוף הסלעי ברצועה הדרומית. קטע זה  נגיש במידה מועטה ונותרו בו גומחות המקיימות צמחים ייחודיים, רבים מהם מינים אדומים. תצפיות השדה שנעשו בקטע חוף הגליל ברכס הכורכר השני שבין בוסתן הגליל ושבי ציון, גילו אתרים חדשים והניבו נתוני תפוצה עדכניים לכמה מיני צמחים אדומים. כמו כן התגלו מיני צמחים חדשים שלא תועדו בעבר.