שמירת טבע ומינים אדומים

צמחים אדומים, אנדמיים, מוגנים, שמירת טבע
עורך: גדי פולק

בת-לובליה זעירה – צמח אפיזודי חדש לישראל

שיר ורד, חוג כלנית לצמחי ישראל –   shir20@gmail.com
אבי שמידע  – חוג כלנית לצמחי ישראל –   avi.shmida@gmail.com

בת-לובליה זעירה (שם מוצע) ממשפחת הפעמוניתיים, נמצאה בחורשת הסרג'נטים בנתניה ב-2011. האוכלוסייה במקום שרדה עד 2013  ומאז נעלמה משם. מאז שהצמח נמצא לראשונה,  כל נסיונות חובבי הטבע למצאה בשנית אחרי 2013 עלו בתוהו. על כן  אנו סבורים היום כי הייתה זו התנחלות אפיזודית של צמח גר השכיח בארצות הים-התיכון המערבי ונדיר בלבנון וקפריסין; לצמח זרעים זעירים מרובים והוא הגיע כנראה למישור החוף בתוך בוץ שנדבק לרגלי ציפורים נודדות.
גירסתו המקורית של המאמר נכתבה בשנת 2011 כאשר התגלתה  האוכלוסייה ושיערנו שלפנינו מין אדום חדש למישור החוף ומין חדש לישראל של פעמונית. פרסומו התעכב בשל הרצון לבדוק ולוודא את נכונות הגדרת הטקסון, אשר התברר כי שייך לסוג אחר במשפחת הפעמוניתיים – בת לובליה.

רצועית הגליל היא מין אנדמי לישראל ושונה מרצועית העיזים

אסף שיפמן, מושב מרחביה – asafshifman@gmail.com

רצועית הגליל Himantoglossum galilaeum  משתייכת למשפחת הסחלביים שהיא הגדולה והמפותחת במשפחות הצמחים בעלי פרחים, בת כ-800 סוגים וקרוב ל-30000 מינים. המוכרים מביניהם הם הסחלבים הטרופיים, שרבים מהם משמשים פרחי נוי. בעקבות מציאתה של רצועית הגליל בחרמון,  מובא כאן תיאור מקיף של המין הגדל בישראל והיותו מין נפרד מ"רצועית העיזים" Himantoglossum caprinum. עד  לאחרונה נהגו לכלול את רצועית הגליל בתוך מין זה, אך  מחקר עדכני מורה על כך שרצועית הגליל היא מין אנדמי שכנראה גדל גם בג'בל ברוך בדרום הלבנון  וליד א-סאלט בירדן. הפרט אשר התגלה בחרמון שייך למין אנדמי זה.  מעמדו האנדמי ומיקומו הדרומי ביותר בתוך הסוג רצועית מחזק את חשיבותו הביוגיאוגרפית ואת חשיבות השמירה עליו.

השפעת רעיית בקר בחורש ים-תיכוני בשמורת הר מירון על הצמחייה העשבונית בקרחות חורש

טליה אורון  taliaoron@gmail.com
רננה לביא renanalavi@gmail.com

השפעת רעיית בקר על מיני העשבוניים הגדלים בקרחות-חורש ים תיכוני בשמורת הר מירון נבדקה בשנים 2015 ו-2016. נסקרו  18 חלקות בארבע שלוחות הר: 9 ברעיית בקר (נריה ורבטיה) ו-9 ללא רעייה (זבד ועפאים). הדיגום היה חד-פעמי ונעשה בשיטת   step-point. בשתי העונות עושר המינים היה גבוה יותר באופן מובהק באתרים ללא רעייה לעומת האתרים ברעייה.  ב-2015 מגוון המינים (מדדי סימפסון ושאנון)  היה באופן מובהק גבוה יותר  באתר ללא רעייה לעומת האתר ברעייה.  ב-2016 נמצא שמדדי המגוון היו גבוהים יותר במובהק באתר הנתון לרעיית קיץ-סתיו  לעומת אתר הנתון לרעיית חורף-אביב.  הרכב המינים (על פי מדד דמיון) היה שונה במידה רבה בין שני טיפוסי הממשק. בחלקות ללא רעייה נמצא שיעור גבוה של מינים ייחודיים שלא נכחו בחלקות הרעייה. בניתוח של שכיחות הפרטים לפי קבוצות פונקציונאליות של צמחים נמצאו  הבדלים מובהקים בין הממשקים: ב-2016 רחבי-עלים הופיעו בשכיחות גבוהה יותר בחלקות הרעייה ודגניים חד-שנתיים הופיעו בשכיחות גבוהה יותר בחלקות ללא רעייה.  על בסיס התוצאות מומלץ להפחית את לחץ הרעייה בשמורה ולהגבילה לחודשי השנה היבשים.

מגמות בגודל אוכלוסיות אדמונית החורש בנחל כזיב העליון בתקופה 2017-1973, ממצאי סקרים חדשים

טליה אורון taliaoron@gmail.com

אדמונית החורש Paeonia mascula  היא מין בסכנת הכחדה בישראל המוגבל בתפוצתו לשמורת הר מירון, באגן נחל כזיב העליון. מנתוני סקרים שנערכו בזמנים שונים בתקופה 2017-1973 עולה שהאוכלוסיות  שומרות על יציבות מספרית וייתכן שאף גדלות. הסוקצסיה הטבעית בחורש לכיוון של עצי יער גבוהים מאפשרת תנאי הארה נאותים להתפתחות תקינה של הצמחים  ועל כן מומלץ להימנע מממשק של שימור המין בדרך של פתיחת החורש על ידי רעיית בקר או כריתה.

רפונטיקון זוחל – צמח חדש לארץ

רן לוטן,  אוסף זרעים לבנק הגנים  ranlotan@walla.co.il
זלמן באומוול,  בוטנאי חובב zalmanpen@gmail.com
אורי פרגמן-ספיר,  מנהל מדעי בגן הבוטני האוניברסיטאי – ירושלים fragman@botanic.co.il

רפונטיקון זוחל Rhaponticum repens (מורכבים) נמצא לראשונה בארץ בהר חרמונית בגולן. הצמח דומה למיני דרדר ובעבר אף שויך לסוג דרדר, אך כיום מזוהה כמין בסוג נפרד. זהו מין רחב-תפוצה באזורים ממוזגים בדרום אסיה בבתי גידול מופרים או לחים. באזורים אחרים בעולם הוא מין צמח פולש. בכתבה ניתנים תיאור הצמח, המעמד הטקסונומי של המין, התפוצה והאקולוגיה. נדונה השאלה אם לפנינו מין נדיר ואדום או צמח זר שעלול להיות מין פולש בארץ.

מצב הטבע בישראל ב-2016 – נקודת המבט הבוטנית

גדי פולק, מערכת כלנית. gadpollak@gmail.com

דו"ח מצב הטבע בישראל ל-2016 שהופק על ידי המאר"ג מציג תמונת מצב של הטבע על בסיס תוכנית ניטור המגדירה שאלות, איומים ותהליכים ומשתמשת באינדיקטורים ביולוגיים להערכה של מצב הטבע ברמה הארצית ובאזורי ניטור אקו-גיאוגרפיים. האינדיקטורים הבוטניים המרכזיים ששימשו להערכה הם  הכיסוי וההרכב של הצומח המעוצה אשר מגמותיהם אמורות להיבדק בניטור לאורך זמן. הסקירה הנוכחית בוחנת עד כמה  ממצאי הדו"ח אמנם מספקים תמונה כוללת על מצבם המעודכן של הצומח והצמחייה בארץ, כבסיס לניהול ולמימשק של השטחים הפתוחים.

חבלבל מדברי – צמח "אדום" נדיר ביותר נמצא בבקעת הירדן

בר שמש – יחידת סקרי טבע ונוף, מכון דש"א shemesh.bar@gmail.com
אמיר פרלברג – יחידת סקרי טבע ונוף, מכון דש"א amir.perelberg@mail.huji.ac.il
עמוס סבח – מחוז יו"ש, רשות הטבע והגנים nramos@npa.org.il
מימי רון – יחידת סקרי טבע ונוף, מכון דש"א mimiron47@gmail.com

במהלך סקר אקולוגי בגאון הירדן ב- 21/4/16, נצפתה אוכלוסייה של המין חבלבל מדברי Convolvulus pilosellifolius. מין זה הוגדר בספר האדום של הצמחים בסכנת הכחדה בישראל כמין שנכחד מהארץ (שמידע ופולק, 2007). האוכלוסייה שנמצאה מונה עשרות פרטים הגדלים בבית-גידול טבעי ולח בגאון הירדן, בחברת צמחי מלחה. זאת, בשונה מבית הגידול שבו נאסף המין בעבר – שדות ומטעי תמרים מושקים. בירור סיסטמטי העלה כי הזיהוי של חבלבל מדברי כ- C. pilosellifolius הוא נכון, ואינו חבלבל שרוע C. prostratus כפי שהוצע בספר האדום של צמחי ישראל. הקרבה הסיסטמטית של חבלבל מדברי לחבלבל שרוע נדונה במאמר, וכן זיקתם הפיטוגיאוגרפית לאזור האירנו-טורני מחד ולאזור הסודני מאידך.

ממשק ושימור מרוות איג – צמח נדיר ואנדמי בישראל

רחלי שוורץ-צחור  פארק הטבע רמת הנדיב, Racheli@ramathanadiv.org.il
אבי פרבולוצקי  המחלקה למשאבי טבע, מרכז וולקני למחקר חקלאי avi@volcani.agri.gov.il
גידי נאמן  החוג לביולוגיה, אוניברסיטת חיפה-אורנים gneeman@research.haifa.ac.il

מרוות איג, Salvia eigi, היא מין אנדמי, המוגדר כמין "אדום" המצוי בסכנת הכחדה. היא גדלה בעשרה אתרים בלבד בארץ, כאשר פארק רמת הנדיב הוא אחד משני אתרים בהם עדיין מונה אוכלוסייתה מעל למאה פרטים. באתר גידולה  ברמת הנדיב, כמו בכלל שטח הפארק, מתקיים ממשק רעיית בקר שמטרתו לצמצם את סכנת השריפות. היות שצמחי מרוות איג נחשפים לרעייה בשיא צמיחתם ופריחתם לפני חנטת הפירות והזרעים החלטנו לערוך מחקר שמטרותיו כדלקמן: 1. בחינת השפעת רעיית בקר על אוכלוסיית צמחי מרוות איג. 2. הגדרת תכנית ממשק לשימור ארוך טווח של  מרוות איג. 3. בחינת אפשרות לשימור אקטיבי של מרוות איג באתר (in-situ) ומחוץ לאתר (ex-situ).תוצאות המחקר מלמדות כי רעיית בקר בשלהי האביב פוגעת באופן ישיר וקשה בצימוח הווגטטיבי ובכושר הרבייה של אוכלוסיית מרוות איג. המלצתנו היא להתאים עבור מין זה ממשק שיתמוך בשימורו בבית גידולו הטבעי ויכלול גידור מפני רעיית בקר סביב האזור בו גדלים הצמחים. כדי למנוע התפתחות של צומח עשבוני גבוה בעקבות הפסקת הרעייה העלול לדחוק את המרווה, מומלץ אחת לשש שנים לפתוח את השטח לרעייה בכדי למתן את סגירת השטח ולהאט את הסוקצסיה. לחילופין, ניתן ליישם ממשק של רעיית עיזים בקיץ לאחר פיזור הזרעים של המרווה. עוד עולה ממחקר זה, שניתן וכדאי לשמר מין נדיר ואנדמי זה גם בשימור in-situ בשטחים טבעיים מתאימים וגם בשימור ex-situ בגנים בוטניים ובבנק הגנים.

חומעת החוף הנדירה נמצאה בשני אתרים במישור החוף

דרור מלמד  nivnav@012.net.il
אורי פרגמן-ספיר  הגן הבוטני האוניברסיטאי, ירושלים ofragman@013.net
זלמן באומוול   zalmanpen@gmail.com

חומעת החוף .Rumex maritimus L היא צמח נדיר בישראל ויש המחשיבים אותו כצמח  מסופק. הצמח דומה דמיון רב לחומעה משוננת ונבדל בעיקר בצורת בסיסי העלים התחתונים ומבנה קשוות עלי העטיף הפורה. לאחרונה נמצאו ריכוזים בני עשרות פרטים מפותחים בגדות נחל אלכסנדר ובקרבת בריכת יער ליד חדרה. הממצאים מתוארים להלן ונדונה השאלה האם חומעת החוף היא מין ברור בישראל או שהיא וריאנט של חומעה משוננת. הצמח מתויג כאן כצמח אדום בסכנת הכחדה בארץ.

כרבה מזרחית – מין נדיר מאוד הגדל בישראל רק בגולן

שמואל מזר, הקרן הקיימת לישראל מחוז הצפון.     shmuelm@kkl.org.il
אבי שמידע המחלקה לאבולוציה, סיסטמטיקה והתנהגות והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים, גבעת רם   avi.shmida@gmail.com

כרבה מזרחית Crambe orientalis היא מין הנתון בפלורה של ישראל מירדן ונאסף עד כה רק פעם אחת בגולן בשנות השמונים של המאה הקודמת. זהו צמח גלגל עשבוני רב-שנתי בעל שורש שיפודי ושושנת "עלי כרוב רחבים". והנה, לאחר מאמצי חיפוש של ארבעים שנה עלה בידי אחד מעמנו (ש.מ.) למצוא אוכלוסיה של כרבה מזרחית בצפון מזרח הגולן. בכך הופך צמח שהיה בדרגת "נכחד בסימן שאלה" בספר האדום למין אדום בעל אוכלוסיה יחידה ששומה עלינו לשמרה.
על הביולוגיה, הסיסטמטיקה וביוגיאוגרפיה של כרבה מזרחית, תוך הדגשת התכונות המבדילות בינה לבין כרבה ספרדית – ברשימה זו.