תפוצת צמחים בארץ

תמותת אלות אטלנטיות במדבר צחיח קיצוני – עדות להקצנה באקלים דרום ישראל

בני שלמון, אילת    benny.shalmon072@gmail.com

אלה אטלנטית (Pistacia atlantica) היא עץ גדול שמקורו ערבתי- אסייתי, ובישראל המין הוא שריד (רליקט) של תקופה קרה וגשומה יותר. העצים הבודדים בדרום הנגב ומערב סיני מצויים בגבול הדרומי של תפוצת המין ועם התייבשות דרום הנגב הם הולכים ומתים. בעשורי השנים האחרונות דרום הנגב, שהוא מדבר צחיח קיצוני, מתחמם וכמות המשקעים והשטפונות בו פוחתים. שחזור כמות המשקעים באזור אילת מראה כי זו מגמה הנמשכת בהולוקן ב-10,000 השנים האחרונות. ותחזית אקלים עולמית לשנת 2100 צופה כי מגמה זו תמשיך ותחריף.

סיכום השתלמות כלנית בכרמל ב-11-12.1.2017

אבי שמידע  – המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים והחוג ללימודי ארץ-ישראל, מכללת כנרת  avi.shmida@gmail.com
חווה להב
– החברה להגנת הטבע – haval@netvision.net.il
גדי פולק
מערכת כלנית –  gadpollak@gmail.com

תודתנו נתונה לחברינו אמוץ דפני, ניר הר, צביקה אבני ונאווה סבר, אשר הוסיפו תרומת דעת חשובה בנושאי מומחיותם  תוך כדי ההשתלמות.

גשמי החורף איחרו בעונת הגשם הנוכחית והחלו רק בדצמבר 2016, שהיה גשום וקר מהרגיל. הנביטה והלבלוב התרחשו באיחור וכתוצאה מכך הפריחה בכרמל בעת ההשתלמות הייתה דלה. בתחנות ההשתלמות סקרנו את חברות העצים העיקריות של הכרמל בהתאם לפיזורן במרחב לפי הרום, המפנה, הסלע והקרקע ובמיוחד הדגשנו את האקולוגיה של אורן ירושלים כעץ בר אופייני לכרמל וכעץ ביער הנטוע. למדנו בפרוטרוט על כמה מהמינים המיוחדים לכרמל ובראשם חלבלוב השיח ורתמה קוצנית.

מין כלך חדש לארץ מהרי נפתלי – האם הוא כלך מירוני, והאם הם זהים ל- Ferula coskunii ?

שמואל מזר – הקרן הקיימת לישראל     shmuelm@kkl.org.il
ערכה: הגר לשנר  מנהלת האוסף – העשביה, אוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטה העברית hagarv@savion.huji.ac.il

בפברואר 2016 נמצא ביער הרי נפתלי כלך לא מזוהה. נסיונות להגדרתו הראו התאמה טובה מאד לשני מינים : Ferula coskunii – צמח שתואר כחדש למדע ב 2005, מהרי אמנוס בטורקיה, ולכלך מירוני – מין עלום מגוש הר מירון, מהחרמון ומלבנון, שאינו מופיע במגדירי הצמחים הישראליים, אך קיימים איסופים שלו בעשביה בירושלים.

חבלבל מדברי – צמח "אדום" נדיר ביותר נמצא בבקעת הירדן

בר שמש – יחידת סקרי טבע ונוף, מכון דש"א shemesh.bar@gmail.com
אמיר פרלברג – יחידת סקרי טבע ונוף, מכון דש"א amir.perelberg@mail.huji.ac.il
עמוס סבח – מחוז יו"ש, רשות הטבע והגנים nramos@npa.org.il
מימי רון – יחידת סקרי טבע ונוף, מכון דש"א mimiron47@gmail.com

במהלך סקר אקולוגי בגאון הירדן ב- 21/4/16, נצפתה אוכלוסייה של המין חבלבל מדברי Convolvulus pilosellifolius. מין זה הוגדר בספר האדום של הצמחים בסכנת הכחדה בישראל כמין שנכחד מהארץ (שמידע ופולק, 2007). האוכלוסייה שנמצאה מונה עשרות פרטים הגדלים בבית-גידול טבעי ולח בגאון הירדן, בחברת צמחי מלחה. זאת, בשונה מבית הגידול שבו נאסף המין בעבר – שדות ומטעי תמרים מושקים. בירור סיסטמטי העלה כי הזיהוי של חבלבל מדברי כ- C. pilosellifolius הוא נכון, ואינו חבלבל שרוע C. prostratus כפי שהוצע בספר האדום של צמחי ישראל. הקרבה הסיסטמטית של חבלבל מדברי לחבלבל שרוע נדונה במאמר, וכן זיקתם הפיטוגיאוגרפית לאזור האירנו-טורני מחד ולאזור הסודני מאידך.

הצומח של גבעת יודפת העתיקה, שדה החצבים ועצי הלבנה הרפואי

מוטי אביעם  המחלקה ללימודי ארץ-ישראל ומכון כנרת לארכיאולוגיה גלילית, מכללה כנרת  maviam53@gmail.com
אבי שמידע  המחלקה לאבולוציה והמרכז לרציונליות האוניברסיטה העברית, המחלקה ללימודי ארץ-ישראל מכללת כנרת ומערכת "כלנית"  avi.shmida@gmail.com
צילומי אויר ע"י רחפן: יגאל צור  yigal.tsur@gmail.com

הצומח על הגבעה של יודפת העתיקה מתואר תוך הדגשת הצמחים המעוצים והמאפיינים הבוטניים המיוחדים לגבעה  עליה בנוי האתר: שדה חצבים ענק (הגדול בארץ?!) וקבוצות עצי לבנה רפואי מרשימות בעלות גזע מרכזי זקן ועבה. המרחב  פנימה לקו החומה מימי המרד, חשוף כמעט לחלוטין מצומח מעוצה וכן מצמחים עשבוניים רב-שנתיים, למעט חצבים. כיפת הנארי הנישאת בראש הגבעה בוהקת בשממונה למרחק רב והיא חסרה צמחי סלעים כמעט לחלוטין. החסר המובהק של עצי וזריעי אלון מצוי באתר בולט לעומת החורש הטבעי הצפוף בהר עצמון הסמוך ולעומת השליטה  של עצי אלה ארץ-ישראלית גדולים בקירות פתחי המערות ובמדרונות הסלעיים. קבוצות עצי הלבנה הקשישים גדלות גם בשטח חורבות הכפר הביזנטי המצוי מצפון לגבעת יודפת העתיקה (חורבת שיפת). אפשר כי עצי הלבנה הושארו ונשמרו במכוון על ידי הרועים כדי לספק מזון בעונת הסתיו. כתם החצבים הענק קשור כנראה לכך שהמערות הרבות על הגבעה שמשו מכלאות צאן ובקר תקופה ארוכה והחצבים שלא נאכלים על ידי הבהמה התבססו בין הצרורות של אבני החורבות. צמחים אנטיפסטורלים נוספים שנעשו שכיחים בגבעה בשל הרעיה החזקה הם אלת מסטיק וחוחן הקנרס. בולט היעדרם של קידה שעירה וזריעי אלון מצוי.

אשחר ארץ-ישראלי התגלה בהרי-אילת

דודי ריבנר   קיבוץ אילות  dudi.rivner@gmail.com
דפנה כרמלי   קיבוץ סמר  samardafna@gmail.com

שיחים של אשחר ארץ-ישראלי Rhamnus lycioides התגלו ליד נחל בטמים בהרי אילת בסדקי סלע גירני במפנה צפון מערבי. פרטים אלה הם הראשונים שנמצאו בנגב הרחוק, במרחק של עשרות קילומטרים מהפרטים הדרומיים ביותר שהיו ידועים עד כה בהר הנגב. קיומם של שיחי האשחר באזור זה נדון בהקשר אקולוגי רחב וכן נדונה שאלת המעמד הסיסטמטי של אשחר דו-זרעי מול אשחר ארץ-ישראלי .

בּוּלְבְּסָן קיפח – מין חדש לצמחיית ישראל

אבי שמידע המחלקה לאבולוציה, סיסטמטיקה והתנהגות והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים, גבעת רם   avi.shmida@gmail.com

במגדירי הצמחים בעברית, בפלורה פלסטינה ובאתרי צמחי הבר של ישראל ברשת האינטרנט  נתונים בישראל שני מינים של בולבסן. לאחרונה התגלה מין שלישי Arrhenatherum elatius, אשר מוצע לקרוא לו בולבסן קיפח. מין זה, השכיח באזור הממוזג של אירופה, צפון הים-התיכון והקווקז, גדל בישראל רק בשני אתרים של חורש לח בגוש הר-מירון וביער מסעדה בצפון הגולן. ההבדלים בין המין בולבסן קיפח לבין בולבסן ארץ-ישראלי הם בעיקר במיקום בסיס המלען על מוץ הפרח ובשעירות מוצי הפרח העליון. עם הוספת מין זה לרשימת הצמחים הטבעיים של ישראל, מגיע מספר מיני הבר והצמחים הגרים בתחומי ישראל רבתי (כולל הגולן והחרמון הדרומי) ל-2546. 

שימור צמחיית בר בשטחי יער אקליפטוס נטוע ובאתר שיקום נוף ממזרח לסתריה

גדי פולק, מערכת כלנית gadpollak@gmail.com
סימה קגן
, מינהל המחקר החקלאי, מרכז וולקני  simak@volcani.agri.gov.il

חלקות יער נטוע באקליפטוסים על קרקע חרסיתית חומה ועל חמרה אדומה ושטח חמרה חולית שעבר שיקום נופי ממזרח למושב סתריה בפלשת, מקיימים צמחיית בר מגוונת ועשירה, זאת למרות היסטוריה של התערבות אדם אינטנסיבית והפרעות מסוגים שונים. שימור צמחיית הבר במקום מחייב ניטור וריסון קבוע של פלישת שיטה כחלחלה ותחזוקת השטח בממשק שיבטיח את הקיימות של צמחיית הבר לאורך זמן בתוך יער האקליפטוס ובשטחים  שניטעו בהם אורן הצנובר ואלון התבור.

זהבית פעוטה – גיאופיט נדיר ביותר – נמצאה מחדש בישראל אחרי 55 שנה

שמואל מזר הקרן הקיימת לישראל.     shmuelm@kkl.org.il
אבי שמידע המחלקה לאבולוציה, סיסטמטיקה והתנהגות והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים, גבעת רם    .avi.shmida@gmail.com

זהבית פעוטה  Gagea bohemica נמצאה ביער אודם בצפון הגולן לאחר שנעלמה לגמרי מישראל מאז תחילת שנות השבעים. זהו גיאופיט קטן הפורח בחודש פברואר בעל עטיף בצורת כוכב צהוב משושה יפהפה. המין הוא מין צפוני שאתר זה מהווה את התחנה הדרומית ביותר בעולם שלו ומצוי בסכנת הכחדה בישראל עד כה נמצא בישראל מספר זעום של אתרים –  בחרמון ההררי ובצפון הגולן. מסתבר כי הפרט שנמצא בעמק המצלבה בירושלים לפני 75 שנים הוא הגדרה מוטעית של זהבית דמשקאית הדומה מאוד לזהבית פעוטה.

האם אקליפטוס המקור הוא מין פולש בישראל?

עודד כהן, המכון לחקר הגולן, אוניברסיטת חיפה, קצרין. המחלקה ללימודי ארץ ישראל, מכללת כנרת. Odedic@gmail.com
יוסי ריוב, המכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות ע"ש רוברט ה. סמית, הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית, האוניברסיטה העברית בירושלים, רחובות. riov@agri.huji.ac.il

במאמר זה מובאת סקירה של ממצאים שדווחו בספרות המדעית וממצאים של סקרי שדה לקביעת המעמד האקולוגי של אקליפטוס המקור בישראל. אקליפטוס המקור ניטע בארצות רבות בעולם ובהיקפים גדולים. אף על פי כן, הדיווחים על פלישה של מין זה בעולם, במובן של התפשטות בקנה מידה רחב הם מעטים מאוד, ובוודאי ביחס להיקף הנטיעות העולמי. מצב דומה קיים בישראל. אוכלוסיות צפופות של עצים שמקורן בריבוי טבעי (זריעים) המרוחקים מצמחי אם נצפו עד כה אך ורק בנחל תבור. הנתונים בספרות וכמו גם סקרי השדה, תומכים בכך שאקליפטוס המקור ראוי למעמד של מין שהתאזרח בישראל ולא למעמד של מין פולש.