מדורים

כתבות הנוגעות לתחום ספציפי בצמחייה ובצומח של ישראל

צבעונים לא אדומים בחרמון: על צבעוני החרמון לבן ועל צבעוני נמוך ורוד, הגדלים ברום-החרמון

עוז גולן – חוג כלנית   golanoz.me@gmail.com

בשנת 2015 שמנו לב שבמרומי החרמון מצויים שני מינים שונים של צבעוניים לא אדומים. במשך שלוש שנים בדקנו את הנושא ועקבנו אחר הפנולוגיה שלהם החל מהלבלוב ועד להבשלת הפרי. סקירה ספרותית מראה שמדובר בשני מינים אשר משתייכים לקבוצות שונות ונבדלים זה מזה במספר תכונות. בנוסף לצבעוני החרמון Tulipa lownei הידוע מזה כבר בחרמון, הגדרנו מין נוסף חדש שאינו מופיע בפלורה של א"י – צבעוני נמוך Tulipa humilis או בשמו הנרדף Tulipa aucheriana. צבעוני החרמון, או בשמו העממי בלבנון – צבעוני לוניי, נחשב למין אנדמי לחרמון, לרכס מול הלבנון ולהר הלבנון ןלכן בספרות המדעית מקבל ערך שימור גבוה כמין. לגבי המין החדש לישראל – Tulipa humilis – אנו ממליצים לתת לו את השם "צבעוני נמוך" , תרגום שמו המדעי בלטינית. מאמר זה דן בסיסטמטיקה של שני המינים וכן בהשוואה למין נוסף – צבעוני ססגוני Tulipa biflora של הר הגנב.

הערת המערכת – ישנם חוקרים החושבים כי צבעוני החרמון וצבעוני נמוך שייכים בחרמון לאותו מין ביולוגי בעל שני מופעים מורפולוגיים שונים ; על נושא זה ראה בהמשך המאמר.

סיפורו של עץ ברוש הבר היחיד בישראל

שוקה רווק – בן קיבוץ גבע ממייסדי החברה להגנת הטבע, מקים חוגי סיור וטיפוס מצוקים בישראל,  מדריך ומטייל בכל העולם   shukaravek@gmail.com
אבי שמידע   – חוג בוטניקה כלניתהמחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים    avi.shmida@gmail.com

בעקבות אי הבהירות בקרב ציבור חובבי הטבע האם העץ ברוש מצוי הוא צמח בר בישראל אנו מביאים את סיפור מציאתו של עץ הברוש היחידי בישראל שהוא עץ טבעי בר. עד סוף שנות השבעים של המאה הקודמת לא היה ידוע על ברושי בר בארץ-ישראל המערבית. ב-1979 גילה שוקה רווק בגליל העליון בסדקי מצוק במדרון הדרומי של נחל אוכמן (סעיף של בצת), ברושים טבעיים עם ענפים אופקיים. בצד שני עצים צעירים שגובהם 3 מ', הנושאים אצטרובלים, נמצא גדם רחב כרות, שמספר טבעותיו כ–530!

ברושי בר ידועים מהמאה הקודמת מאדום (רווק ושמידע 2000). על פי זהרי (1956) גדלים ברושי בר גם בגלעד. חיפושינו בגלעד שנעשו אחרי 1995 העלו חרס; כל הברושים שבגלעד גדלים על קרקע גיר רכה, והם בני הזן הצריפי שהנו תרבותי. ברושי בר מהזן האופקי התגלו ב-1974 במרומי החרמון, על-ידי דרור גלילי, כחצי ק"מ מזרחית למצפה שלגים.

פעמונית החומות היא פעמונית ירושלים תת-מין החומות

פעמונית החומות, 10.4.18, יגור, צילמה: ערגה אלוני.©

אבי שמידע – חוג כלנית, המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים     avi.shmida@gmail.com

חנן יחיאלי – קיבוץ ניר-דוד  hanan.yehiely@gmail.com

יאיר וינר – חוג כלנית yair.viner@gmail.com

פעמונית החומות Campanula camptoclada היא טקסון נדיר ביותר הגדל רק במצוקי ישראל, לבנון וסוריה. חפיפה בתכונות הדיאגנוסטיות בינה לבין פעמונית ירושלים ומציאת אוכלוסיות ביניים הביאה את כותבי הספר האדום של צמחי ישראל לא להכלילה ברשימת הצמחים בסכנת הכחדה. ברור טקסונומי מפורט שערכנו בעקבות מציאתה מחדש במצוקי נחל גובתה בחרמון, מעלה כי פעמונית החומות היא תת-מין של פעמונית ירושלים Campanula hierosolymitana ולפיכך שמה הרשמי הוא פ.ירושלים תת-מין החומות. על התפוצה, הביוגיאוגרפיה והטקסונומיה של מין פעמונית זה במאמר להלן.

הוגו בויקו – אין נביא בעירו

אורי רוזנברג –  agron@netvision.net.il

במסגרת סדרת המאמרים המוקדשים לחלוצי הבוטניקה בישראל, אעלה הפעם את סיפורו המרתק של חוקר שזכה לתהילה, למוניטין בינלאומי ולפרסים מדעיים בעולם הגדול על מחקריו פורצי הדרך, אך בישראל נשכח ולא קיבל את ההכרה הראויה מן הקהילה המדעית. נשאלת השאלה – האם ראוי הוגו בויקו להצטרף להיכל התהילה של הבוטניקה והאקולוגיה הישראלית? האם זהו עוד מקרה של "אין נביא בעירו?" מאחר וגולת הכותרת בעבודתו החלוצית של בויקו היתה השקיית צמחים במים מלוחים, מאמר זה מוקדש לזכרו של גדי פולק, שהתמקד בחלק ניכר ממחקריו בצמחים הלופיטים – צמחי מלחה.

בקיה ארוכת-עוקץ Vicia articulata – מין חדש לישראל וחשיבותו לצמחי מורשת

יאיר אורyairur@013.net

יואל מלמד – הפקולטה למדע החיים ע"ש מינה ואברהם גודמן, אוניברסיטת בר- אילן    yomelamed@gmail.com

אבי שמידע –  חוג כלנית, המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים    avi.shmida@gmail.com

מין חדש לישראל של בקיה חד-שנתית מתואר מתל אביטל בצפון רמת הגולן, בקיה ארוכת-עוקץ (שם מוצע) – Vicia articulata . זהו מין חד-שנתי הגדל כצמח בר באגן הים-התיכון אך לא ברור מהו מעונו הטבעי; התפשט כפליט תרבות ועשב שוטה נדיר במרכז אירופה. מין זה שימש בעבר כגידול חקלאי לזרעים ומספוא אולם בסוף המאה הקודמת נזנח גידולו וכיום ניתן למצוא שדות זרועים של בקיה ארוכת-עוקץ רק באי סיציליה. תפוצתו במזה"ת כוללת רק את תורכיה והוא חסר בירדן ובלבנון. מציאתו בישראל מעשירה את אבות צמחי הבר שלנו במין קטנית נוסף.

אספרג אפריקני (Asparagus africanus), מין פולש ותיק אך לא מוכר

עופר הוכברג – ש.ל.פ מעבדה חקלאית, גבעת ברנר ofer_h@gbrener.org.il

דרור מלמד  –  nivnav@012.net.il

עשרות צמחים של אספרג אפריקניAsparagus africanus נמצאו בחלקת פרדס נטושה סמוך למושב בית-חנן וברדיוס של כמה קילומטרים משם. מין פולש זה מוכר מישראל לפחות מתחילת העשור אך מעולם לא הוגדר ונוכחותו בישראל טרם פורסמה רשמית. המין מתאפיין בגבעול עבה וקוצני, בנוף מטפס סבוך, בפילוקלדים רכים, בפרחים דו-מיניים צחורים וריחניים, נישאים על עוקצים קצרים  ובפירות כתומים-אדמדמים מרובים. המאמר מתאר את המורפולוגיה של המין תוך השוואת התכונות של מיני האספרג המקומיים והגרים בישראל.

גן מקלט שרוני

עמיר פז, מומחה לגידול צמחי בר –  amirpaz66@gmail.com
גן המקלט השרוני הוא אתר טבע בגן הלאומי של חוף השרון ליד קיבוץ געש (מחלף שפיים) בו גדלים צמחים אופייניים של אזור השרון הנמצאים בסכנת הכחדה. זהו מיזם פרטי התנדבותי  של איש אחד אשר כמוהו ישנם  עוד שניים בישראל (בכפר יהושע ובנתיב הל"ה) ונקווה שרבים ילכו בעקבותיהם בגליליות נוספות של ארצנו. הגן בנוי על אדמת חמרא אדמדמה אשר תכונותיה המיוחדות יצרו את הבסיס לאבולוציה של רבים מהצמחים האנדמים וה"אדומים" של מישור החוף.  ביקור בגן ניתן לתאם עם עמיר פז, 053-2801822.

סיכום השתלמות לערבה הצפונית, 24.1.2019

אבי שמידע  – המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים  avi.shmida@gmail.com

מימי רון   –   מכון דש"א מוזיאון הטבע, אוניברסיטת תל-אביב וחוג כלנית    mimiron47@gmail.com

השתלמות "הערבה הצפונית" אשר נערכה בחודש ינואר 2019 התמקדה בצמחיית המדבר ובהתאמות של צמחי מדבר לאקלים יבש קיצוני ולאי-ודאות בעת ירידת הגשם במדבר. סופת הגשם הגדולה אשר ירדה בסתיו בסוף אוקטובר הנביטה פיסות ארץ במדבר הצחיח ואנו בחרנו את הפורחים שבהם. בעוד ברמות ובהרי הנגב מעל 300 מטר קיים קור בחורף אשר איננו מאפשר צמיחה, אזור הערבה הצפוני הנמצא ברום מתחת לפני הים מאפשר צמיחה בחודשי נובמבר דצמבר והגעה לפריחה מוקדמת כבר בחודש ינואר. מצטיינים בפריחה מוקדמת הם בני משפחת המצליבים וכן מיני מורכבים, ציפורניים וזוגניים אשר יש להם כושר התחדשות מהיר במיוחד בטמפרטורות נמוכות. זאת לעומת רוב מיני הסלקיים אשר משהים את פריחתם לאביב או לקיץ המאוחר. על אף שבנגב זרמו לפחות חמישה ארועי שיטפון סתוויים רוב המדבר נראה צחיח ללא כסות ירוקה. באזור חצבה וחולות שיזף חלק מהצמחים הפורחים נמצא עתה בסוף פריחה ואף התחיל להתייבש.

גרגרנית הקלשון – מין חדש לישראל אשר התגלה בחרמון ההררי

יואל מלמד– הפקולטה למדע החיים ע"ש מינה ואברהם גודמן, אוניברסיטת בר- אילן    yomelamed@gmail.com
אבי שמידע –  חוג כלנית, המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים    avi.shmida@gmail.com

גרגרנית הקלשון Trigonella crassipes נמצאה לראשונה השנה בחגורה ההררית בחרמון ברום 1600 מטר ובכך היא מצטרפת כמין חדש ל 2410 מינים מקומיים (בר, Wild species ) בפלורה של ישראל. עוקץ התפרחת נושא 8-3 פרחים המבשילים ל-5-3 פירות ישרים כמעט, היוצאים מנקודה משותפת. שמה העברי מוצע לה על שום תכונת התרמילים המסודרים במקביל זה לזה כשיני קלשון. גרגרנית הקלשון היא מין חד-שנתי הגדל בחגורת הספר של הסהר הפורה (תורכיה, סוריה לבנון) הקרוב בישראל למינים ג. חד-פרחית מחד וג. מאוצבעת מאידך. לעומת ג. חד-פרחית יש לה מספר פרחים בתפרחת ולעומת ג. מאוצבעת התרמיל שלה כמעט ישר ואיננו קשתי. גילויה בחרמון מוסיף את האתר הדרומי ביותר של תפוצתה בסהר הפורה.

האם חרוב דו-מיני גדל בר בישראל?

פרח דו-מיני בעל זירי אבקנים קצרים, צילם יוסי סלבצקי ©ים

אבי שמידע – המחלקה לאבולוציה, אקולוגיה והתנהגות והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים, והחוג ללימודי ארץ-ישראל במכללת כנרת avi.shmida@gmail.com

יצחק תור–  כורם, מדריך טבע ישראל וחוקר ריאליה במקורות היהודיים, מצפה נטופה – tornetofa@gmail.com     

בעקבות מציאתו של עץ חרוב דו-מיני ליד הררית בגליל התחתון עולה השאלה האם חרובים דו-מיניים גדלים בר בישראל. עד כה נמצאו בישראל רק חרובי בר דו-ביתיים, כלומר עצים חד-זוויגיים אשר הם זכר או נקבה. בספרות המדעית ובחקלאות נכתב על החרוב כי הוא 'תלת-טיפוסי' ( Trioecy), כלומר האוכלוסיה כוללת פרטים זכריים, פרטים נקביים וכמו כן עצים הרמפרודיטיים בעלי פרחים דו-מיניים. במשך 45 שנה חיפשנו באוכלוסיות הבר של החרוב המצוי הגדל בישראל ולא מצאנו עצים הנושאים פרחים דו-מיניים, בעלי צלקת ואבקנים. עד שנת 2014 נמצאו בצומת הבר של ישראל רק עצים חד-מיניים אך במערב הים-התיכון מוכרים עצים בעלי פרחים דו-מיניים. לאחרונה, גילה אחד מאתנו (י.ת.) גילה במבדד הנוצרי 'נטופה', ליד הישוב הררית, עץ בודד אשר כל תפרחותיו נושאות פרחים דו-מיניים. על תגלית זו, על הקשר שלה לתרבות החרוב באזור הים-תיכוני מחד, והקשר לאבולוציוני של טיפוסי מיניות וכרומוסומי סקס מאידך, נרחיב במאמר זה.