מאמרים

מחקרים וסקירות במגוון נושאים ותחומים העוסקים בצמחי ישראל

עצי אלה וכנימות העפצים המלוות אותם מותחים את גבול תפוצתם בחרמון

משה ענבר, החוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית, אוניברסיטת חיפה  minbar@research.haifa.ac.il

לעצי אלה Pistacia (משפחת האלתיים), חשיבות אקולוגית רבה במגוון בתי גידול בישראל. בשל מיקומו הגאוגרפי והתנאים השוררים בו, מצויים בחרמון צמחים ובעלי חיים שמקורם מאזורים שונים. נמצא שקצה גבול התפוצה של אלה אטלנטית בחרמון הישראלי (דגם תפוצה ערבתי) ואלה ארץ-ישראלית (דגם תפוצה ים-תיכוני) עובר בחרמון בערך ברום של 1600מ'. הגורם המגביל את תפוצת האלות בחרמון הוא זמינותה של קרקע האוצרת לחות מספיקה במהלך הקיץ היבש. על האלות נוצרים עפצים המושרים על ידי כנימות (Eriosomatinae: Fordini), כאשר לכל מין של אלה מיני כנימות (ועפצים) הייחודיים לו. הכנימות מאתרות ומתפתחות בהצלחה על עצי אלה מבודדים בחרמון. רשימה קצרה זו מוקדשת לקצה תחום התפוצה הצפוני והרום המרבי של עצי האלה והכנימות בחרמון הישראלי. מעניין יהיה לעקוב אחר אוכלוסיית השוליים של האלות והכנימות בחרמון, גם לאור ההתחממות הגלובלית.

על בופונית הרמון ומיני בופוניה בישראל ושכנותיה

אבי שמידע avi.shmida@gmail.com

בופונית הרמון  Bufonia ramonensis היא  צמח בעל חשיבות בוטנית-ביוגיאוגרפית גדולה  בישראל ובעל ערך גבוה בשימור מינים בסכנת  הכחדה;  זהו צמח אנדמי הגדל בעולם רק בנקודה יחידה, בהר-הנגב בישראל. בגלל חשיבות המין לשימור ובעקבות החסרים בתיאור ואי-דיוקים אודותיו שפורסמו בעבר, מובא במאמר זה תיאור מפורט ועדכני של הצמח וקרוביו ומועלות השערות על האבולוציה של דרך היווצרותו. כן מובא פירוט  אודות מיני הבופוניה הנוספים הגדלים בישראל ובשכנותיה במאמץ לפענח את התסבוכת הסיסטמטית של המינים: בופוניה אשונה ובופוניה סוככנית.

זלזלת היערות – צמח בר חדש לישראל

עוז גולן, golanoz.me@gmail.com
הביא לדפוס – אבי שמידע

מין חדש לישראל, זלזלת היערות .Clematis vitalba L (נוריתיים) התגלה לאחרונה בהרי ירושלים וכנראה גם בשומרון. מין זה גדל בארצות אירופה  ואגן הים התיכון, אך לא דווח עד כה מישראל,ירדן מצרים ולוב. הצמח דומה לזלזלת מנוצה ופורח באותו מועד (תחילת הקיץ) אך עלי הכותרת שלו וגם ענפיו הצעירים- שעירים. אנו מדווחים בפעם הראשונה על המציאה המפתיעה.

כיצד ניתנו שמות עבריים לצמחי ארץ ישראל

אורי רוזנברג agron@netvision.net.il

מתן שמות עבריים לצמחי ארץ ישראל היה מעשה בעל משמעות עמוקה, כביטוי לחזרה אל ארץ האבות, יישוב המולדת והנחלת השפה העברית המתחדשת, מתוך זיקה למקורות וגאולת שמות עבריים עתיקים. השמות העבריים של צמחי ארץ ישראל לקוחים ממקורות רבים, נדבך על גבי נדבך: התנ"ך, התלמוד והמשנה, כתביהם של סופרי ומשוררי ימי הביניים ותקופת ההשכלה והתחייה, חידושים של המורים לטבע ולעברית במושבות העלייה הראשונה והשנייה בגליל וביהודה, שמות עממיים בהשפעת הערבית, שמות שטבעו חוקרים, בוטנאים ואנשי אקדמיה אחרים; ומעל הכל – שמות שניתנו על ידי ועד הלשון וממשיכיהם באקדמיה ללשון העברית. גם נדבך אחרון זה היה תהליך רב-שלבי, שראשיתו בליקוט וכינוס הקיים, ואחריתו בעבודה מדעית מדוקדקת על פי עקרונות הבוטניקה, כללי הכתיב העברי וחוקי הדקדוק. במאמר זה אסקור את התהליך התרבותי-מדעי שהחל באופן רשמי ב-1913, אך למעשה הרבה לפני כן, בזכות כמה אנשים שהניחו עבורו את היסודות.

זן חדש לישראל של ליפיה זוחלת נמצא בביצת השורק המזרחית

דרור מלמד –  nivnav@012.net.il
לירן וקיל – סוקר צמחיה, מסייע לבנק הגנים, מכון וולקני בית דגן
עופר הוכברג – ש.ל.פ מעבדה חקלאית, גבעת ברנר,ofer_h@gbrener.org.il

אוכלוסייה של ליפיה זוחלת [(Phyla nodiflora L. (Greene], שפרטיה חסונים, מפרקי גבעוליהם מרווחים ותפרחותיהם גדולות וצפופות מהרגיל, נמצאה במערב נחל שורק. השונות הצורנית של אוכלוסיה זו מאוכלוסיות המין האחרות, המצויות ברחבי הארץ, בולטת מאוד וייחודית. להלן תתואר המורפולוגיה של מין זה ויידונו הטקסונומיה העדכנית והרלוונטיות שלה למופעי המין בישראל.

קצח ארוך-שפה: מין קצח לא מוכר מישראל התגלה בדרום הגולן

שמואל מזר – חוג כלנית shmuelm@kkl.org.il
מרים מילוא – חוג כלנית
הגר לשנר – העשביה הלאומית באוניברסיטה העברית. hagarv@savion.huji.ac.il

בסוף אפריל 2018 נמצאה בדרום רמת הגולן אוכלוסייה של קצח (Nigella), משפ' הנוריתיים, השונה בתכונות רבות ממיני הקצח הידועים לנו עד כה בארץ.  אנו נוטים לזהותו כ- .Nigella oxypetala Boiss ושמו העברי המוצע הוא קצח ארוך-שפה. מין זה דומה לקצח ריסני (.Nigella ciliaris DC), והסימנים המבדילים בין שני  המינים מפורטים במאמר. קצח ארוך-שפה גדל בארצות הלבנט, טורקיה, הקווקז וייתכן שהאוכלוסיה שנמצאה היא הדרומית ביותר.

בת-לובליה זעירה – צמח אפיזודי חדש לישראל

שיר ורד, חוג כלנית לצמחי ישראל –   shir20@gmail.com
אבי שמידע  – חוג כלנית לצמחי ישראל –   avi.shmida@gmail.com

בת-לובליה זעירה (שם מוצע) ממשפחת הפעמוניתיים, נמצאה בחורשת הסרג'נטים בנתניה ב-2011. האוכלוסייה במקום שרדה עד 2013  ומאז נעלמה משם. מאז שהצמח נמצא לראשונה,  כל נסיונות חובבי הטבע למצאה בשנית אחרי 2013 עלו בתוהו. על כן  אנו סבורים היום כי הייתה זו התנחלות אפיזודית של צמח גר השכיח בארצות הים-התיכון המערבי ונדיר בלבנון וקפריסין; לצמח זרעים זעירים מרובים והוא הגיע כנראה למישור החוף בתוך בוץ שנדבק לרגלי ציפורים נודדות.
גירסתו המקורית של המאמר נכתבה בשנת 2011 כאשר התגלתה  האוכלוסייה ושיערנו שלפנינו מין אדום חדש למישור החוף ומין חדש לישראל של פעמונית. פרסומו התעכב בשל הרצון לבדוק ולוודא את נכונות הגדרת הטקסון, אשר התברר כי שייך לסוג אחר במשפחת הפעמוניתיים – בת לובליה.

רצועית הגליל היא מין אנדמי לישראל ושונה מרצועית העיזים

אסף שיפמן, מושב מרחביה – asafshifman@gmail.com

רצועית הגליל Himantoglossum galilaeum  משתייכת למשפחת הסחלביים שהיא הגדולה והמפותחת במשפחות הצמחים בעלי פרחים, בת כ-800 סוגים וקרוב ל-30000 מינים. המוכרים מביניהם הם הסחלבים הטרופיים, שרבים מהם משמשים פרחי נוי. בעקבות מציאתה של רצועית הגליל בחרמון,  מובא כאן תיאור מקיף של המין הגדל בישראל והיותו מין נפרד מ"רצועית העיזים" Himantoglossum caprinum. עד  לאחרונה נהגו לכלול את רצועית הגליל בתוך מין זה, אך  מחקר עדכני מורה על כך שרצועית הגליל היא מין אנדמי שכנראה גדל גם בג'בל ברוך בדרום הלבנון  וליד א-סאלט בירדן. הפרט אשר התגלה בחרמון שייך למין אנדמי זה.  מעמדו האנדמי ומיקומו הדרומי ביותר בתוך הסוג רצועית מחזק את חשיבותו הביוגיאוגרפית ואת חשיבות השמירה עליו.

ההיסטוריה של האיור הבוטני ושאלת תקפותו בעידן הצילום

אורי רוזנברג agron@netvision.net.il

 מאמר זה סוקר את ההיסטוריה של האיור הבוטני, אשר התפתח בד בבד עם התפתחות טכנולוגית הציור וההדפסה ובמקביל למגמות באמנות. מתוארת תרומתו של האיור הבוטני למדע הבוטניקה ונשאלת שאלת תקפותו בעידן הצילום. מוזכרים כמה מגדולי המאיירים הבוטניים, אשר הטביעו את חותמם על תחום זה, המהווה נקודת השקה בין מדע ואמנות. מאמר נוסף יוקדש לתולדות האיור הבוטני בישראל והאמנים שתרמו ליצירת הפלורה פלסטינה, מגדירי הצמחים לדורותיהם והספרים הפופולאריים.

מגמות בהרכב הצמחייה בחתך גלבוע – בקעת בית-שאן

שאולי אביאל, קיבוץ שדה אליהו וחוג כלנית aviel@biobee.com
איתן שפירא, קיבוץ עין הנצי"ב וחוג כלנית etan@hanatziv.org.il
גדי פולק, מערכת כלנית gadpollak@gmail.com

הרכב המינים של חברות הצמחים באתרים ללא רעייה משתנה מאד לאורך חתך גיאוגרפי מפסגת מזרח הגלבוע לבקעת בית שאן. החתך מאופיין במפל רום של 750 מ', בירידה בכמות המשקעים ובעלייה בטמפרטורה. על סמך התפוצה הפיטוגיאוגרפית של המינים נמצא כי למרות ההשתנות בתנאים הסביבתיים, כל אתרי  החתך נמצאים בשוליים היובשניים של חבל הצמחייה הים-תיכוני. מרבית המינים הם ים-תיכוניים ושיעורם של מינים ערבתיים ומדבריים בתחנות החתך – זעום.  עושר המינים יורד עם הירידה ברום. נוכחות סלעים, עומק הקרקע וקירבת שטחי עיבוד משפיעים על הרכב צורות החיים ועל מספר המינים המשתייכים לקבוצות אקולוגיות מובחנות כגון צמחי סלעים וצמחי בתי גידול מופרים.