מאמרים

מחקרים וסקירות במגוון נושאים ותחומים העוסקים בצמחי ישראל

הוגו בויקו – אין נביא בעירו

אורי רוזנברג –  agron@netvision.net.il

במסגרת סדרת המאמרים המוקדשים לחלוצי הבוטניקה בישראל, אעלה הפעם את סיפורו המרתק של חוקר שזכה לתהילה, למוניטין בינלאומי ולפרסים מדעיים בעולם הגדול על מחקריו פורצי הדרך, אך בישראל נשכח ולא קיבל את ההכרה הראויה מן הקהילה המדעית. נשאלת השאלה – האם ראוי הוגו בויקו להצטרף להיכל התהילה של הבוטניקה והאקולוגיה הישראלית? האם זהו עוד מקרה של "אין נביא בעירו?" מאחר וגולת הכותרת בעבודתו החלוצית של בויקו היתה השקיית צמחים במים מלוחים, מאמר זה מוקדש לזכרו של גדי פולק, שהתמקד בחלק ניכר ממחקריו בצמחים הלופיטים – צמחי מלחה.

על הסוג חמצה (חומוס) וחמצת יהודה בישראל

אבי שמידע   – המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים    avi.shmida@gmail.com

שחל עבו  – החוג לגידולי שדה וירקות, הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית', , האוניברסיטה העברית, רחובות  shahal.abbo@mail.huji.ac.il

לעומת שאר הסוגים בשבט הבקיים (בקיה, טופח, אפון,ועדשה) מיוחד הסוג חמצה בשערות בלוטיות "חמוצות" על אבריו. כל סוגי השבט מאופיינים על ידי קנוקנות ודווקא אלה של החמצה קטנות או חסרות לחלוטין(במרבית המינים). השערות הבלוטיות מכילות חומצה ונותנות לעלווה את הטעם החמוץ. בישראל מוכר רק מין יחיד של חמצה –חמצת יהודה Cicer judaicum, מין ויקרי לחמצה שסועה הגדלה צפונה לישראל. המין התרבותי, חמצה תרבותית(חומוס),  בוית בדרום-מזרח תורכיה ממין חד-שנתי הקרוב לח.יהודה. סביר שהזרעים הגדולים של שלושת מיני החומוס החד-שנתיים המוכרים מדרום מזרח טורקיה ותכונת התרמיל הבלתי מתבקע ואשר לעיתים נשאר על הצמח היבש  – היו בין התכונות אשר משכו את תשומת ליבם של בני-האדם כפרלוד לביות החימצה במקביל לעדשה, אפון ובקיה. לחובבי הטבע אתגר לחפש את החימצה המחורצת  C. incisum מין ר-שנתי אשר נאסף לפנים בחרמון הגבוה.

בקיה ארוכת-עוקץ Vicia articulata – מין חדש לישראל וחשיבותו לצמחי מורשת

יאיר אורyairur@013.net

יואל מלמד – הפקולטה למדע החיים ע"ש מינה ואברהם גודמן, אוניברסיטת בר- אילן    yomelamed@gmail.com

אבי שמידע –  חוג כלנית, המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים    avi.shmida@gmail.com

מין חדש לישראל של בקיה חד-שנתית מתואר מתל אביטל בצפון רמת הגולן, בקיה ארוכת-עוקץ (שם מוצע) – Vicia articulata . זהו מין חד-שנתי הגדל כצמח בר באגן הים-התיכון אך לא ברור מהו מעונו הטבעי; התפשט כפליט תרבות ועשב שוטה נדיר במרכז אירופה. מין זה שימש בעבר כגידול חקלאי לזרעים ומספוא אולם בסוף המאה הקודמת נזנח גידולו וכיום ניתן למצוא שדות זרועים של בקיה ארוכת-עוקץ רק באי סיציליה. תפוצתו במזה"ת כוללת רק את תורכיה והוא חסר בירדן ובלבנון. מציאתו בישראל מעשירה את אבות צמחי הבר שלנו במין קטנית נוסף.

אספרג אפריקני (Asparagus africanus), מין פולש ותיק אך לא מוכר

עופר הוכברג – ש.ל.פ מעבדה חקלאית, גבעת ברנר ofer_h@gbrener.org.il

דרור מלמד  –  nivnav@012.net.il

עשרות צמחים של אספרג אפריקניAsparagus africanus נמצאו בחלקת פרדס נטושה סמוך למושב בית-חנן וברדיוס של כמה קילומטרים משם. מין פולש זה מוכר מישראל לפחות מתחילת העשור אך מעולם לא הוגדר ונוכחותו בישראל טרם פורסמה רשמית. המין מתאפיין בגבעול עבה וקוצני, בנוף מטפס סבוך, בפילוקלדים רכים, בפרחים דו-מיניים צחורים וריחניים, נישאים על עוקצים קצרים  ובפירות כתומים-אדמדמים מרובים. המאמר מתאר את המורפולוגיה של המין תוך השוואת התכונות של מיני האספרג המקומיים והגרים בישראל.

גן מקלט שרוני

עמיר פז, מומחה לגידול צמחי בר –  amirpaz66@gmail.com
גן המקלט השרוני הוא אתר טבע בגן הלאומי של חוף השרון ליד קיבוץ געש (מחלף שפיים) בו גדלים צמחים אופייניים של אזור השרון הנמצאים בסכנת הכחדה. זהו מיזם פרטי התנדבותי  של איש אחד אשר כמוהו ישנם  עוד שניים בישראל (בכפר יהושע ובנתיב הל"ה) ונקווה שרבים ילכו בעקבותיהם בגליליות נוספות של ארצנו. הגן בנוי על אדמת חמרא אדמדמה אשר תכונותיה המיוחדות יצרו את הבסיס לאבולוציה של רבים מהצמחים האנדמים וה"אדומים" של מישור החוף.  ביקור בגן ניתן לתאם עם עמיר פז, 053-2801822.

גרגרנית הקלשון – מין חדש לישראל אשר התגלה בחרמון ההררי

יואל מלמד– הפקולטה למדע החיים ע"ש מינה ואברהם גודמן, אוניברסיטת בר- אילן    yomelamed@gmail.com
אבי שמידע –  חוג כלנית, המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים    avi.shmida@gmail.com

גרגרנית הקלשון Trigonella crassipes נמצאה לראשונה השנה בחגורה ההררית בחרמון ברום 1600 מטר ובכך היא מצטרפת כמין חדש ל 2410 מינים מקומיים (בר, Wild species ) בפלורה של ישראל. עוקץ התפרחת נושא 8-3 פרחים המבשילים ל-5-3 פירות ישרים כמעט, היוצאים מנקודה משותפת. שמה העברי מוצע לה על שום תכונת התרמילים המסודרים במקביל זה לזה כשיני קלשון. גרגרנית הקלשון היא מין חד-שנתי הגדל בחגורת הספר של הסהר הפורה (תורכיה, סוריה לבנון) הקרוב בישראל למינים ג. חד-פרחית מחד וג. מאוצבעת מאידך. לעומת ג. חד-פרחית יש לה מספר פרחים בתפרחת ולעומת ג. מאוצבעת התרמיל שלה כמעט ישר ואיננו קשתי. גילויה בחרמון מוסיף את האתר הדרומי ביותר של תפוצתה בסהר הפורה.

האם חרוב דו-מיני גדל בר בישראל?

פרח דו-מיני בעל זירי אבקנים קצרים, צילם יוסי סלבצקי ©ים

אבי שמידע – המחלקה לאבולוציה, אקולוגיה והתנהגות והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים, והחוג ללימודי ארץ-ישראל במכללת כנרת avi.shmida@gmail.com

יצחק תור–  כורם, מדריך טבע ישראל וחוקר ריאליה במקורות היהודיים, מצפה נטופה – tornetofa@gmail.com     

בעקבות מציאתו של עץ חרוב דו-מיני ליד הררית בגליל התחתון עולה השאלה האם חרובים דו-מיניים גדלים בר בישראל. עד כה נמצאו בישראל רק חרובי בר דו-ביתיים, כלומר עצים חד-זוויגיים אשר הם זכר או נקבה. בספרות המדעית ובחקלאות נכתב על החרוב כי הוא 'תלת-טיפוסי' ( Trioecy), כלומר האוכלוסיה כוללת פרטים זכריים, פרטים נקביים וכמו כן עצים הרמפרודיטיים בעלי פרחים דו-מיניים. במשך 45 שנה חיפשנו באוכלוסיות הבר של החרוב המצוי הגדל בישראל ולא מצאנו עצים הנושאים פרחים דו-מיניים, בעלי צלקת ואבקנים. עד שנת 2014 נמצאו בצומת הבר של ישראל רק עצים חד-מיניים אך במערב הים-התיכון מוכרים עצים בעלי פרחים דו-מיניים. לאחרונה, גילה אחד מאתנו (י.ת.) גילה במבדד הנוצרי 'נטופה', ליד הישוב הררית, עץ בודד אשר כל תפרחותיו נושאות פרחים דו-מיניים. על תגלית זו, על הקשר שלה לתרבות החרוב באזור הים-תיכוני מחד, והקשר לאבולוציוני של טיפוסי מיניות וכרומוסומי סקס מאידך, נרחיב במאמר זה.

סכום השתלמות פתיחת החורף בכרמל

אבי שמידע –  חוג כלנית, המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים  avi.shmida@gmail.com
מימי רון –   
מכון דש"א מוזיאון הטבע, אוניברסיטת תל-אביב וחוג כלנית  mimiron47@gmail.com

השתלמות "תחילת החורף" אשר נערכה בחודש דצמבר בכרמל, מייצגת את הפנולוגיה של עולם הטבע בחבל הים-תיכוני  באזור הכרמל המאפיין את אזורי ההרים הנמוכים הצמודים לחופי הים-התיכון. פגשנו מחד את סוף הפריחה של צמחים הפורחים בעונת הסתיו (סתוונית היורה, קיסוסית קוצנית) ומאידך התמקדנו במינים הפורחים בתחילת החורף: כתמה עבת-שורשים, חיננית הבתה, זלזלת הקנוקנות,דודא רפואי, נרקיס מצוי , כרכום חורפי ואיריס הסרגל. כל אלה הם צמחים רב-שנתיים אשר אוגרים מזון מהשנה הקודמת וממהרים לפרוח בשיא החורף. שנת תשע"ט מיוחדת בכך שצמחים חד-שנתיים המספיקים לנבוט לצמוח ולפרוח כבר בחודש דצמבר, נעדרים עתה מהפריחה כמעט לחלוטין.

סיכום השתלמות גיאופיטים בגולן, נובמבר 2018

אחילוף קטן ,צומת בראון טליה אורון ©

אבי שמידע  – המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים  avi.shmida@gmail.com                  

השתלמות אמצע נובמבר בגולן מאגדת אתרי פריחה של צמחי הסתיו, כולם גיאופיטים הפורחים ללא עלים בעונת מעבר יבשה זו. על אף שכל דרום ומרכז הגולן היו יבשים, הזרעים טרם נבטו והמרחבים נראו צהבהבים הגיאופיטים מבשרי הגשם פורחים במועדם ללא תלות בכמות המשקעים שיורדת בעונת הסתיו הנוכחית. פגשנו ולמדנו לעומק על הסוגים העיקריים של סוגי הגיאופיטים הפורחים בסתיו: הסוגים סתוונית, כרכום, אחילוף, חלמונית, רקפת ובן-חצב. פגשנו בשלושה מִיני אחילוף (א.צר-עלים, א.הגליל, א.קטן) וחלפנו על פני א.החורן מבלי לעצור. למדנו לעומק על מיני הכרכוםכ.נאה, כ.השבכה וכ.צהבהב ועל המינים הקרובים אליהם שטרם הופיעו בפריחה. פגשנו גם את הסתוונית הגדולה בישראל- סת.התשבץ, בצד הסתוונית בעלת הפרח הקטן ביותר- סת.היורה. מציאת ההשתלמות היא האוכלוסיה של אחילוף קטן אשר פרח מצפון למאגר בנטל וזו האוכלוסיה הגדולה הידועה לנו בארץ , ובמיוחד שהגדרתה ברורה.

תודתנו נתונה לחברינו  הצלמים שתעדו את הטבע והפרחים של הגיאופיטים בתחנות ההשלמות. ולא נשכח תודה מיוחדת לרון מילוא אשר קיבץ ורשם את כל החברים ולנהג אריאל מטיולי כנרת אשר הוליך אותנו בבטחה ומהימנות בכבישי הצפון.

עצי אלה וכנימות העפצים המלוות אותם מותחים את גבול תפוצתם בחרמון

משה ענבר, החוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית, אוניברסיטת חיפה  minbar@research.haifa.ac.il

לעצי אלה Pistacia (משפחת האלתיים), חשיבות אקולוגית רבה במגוון בתי גידול בישראל. בשל מיקומו הגאוגרפי והתנאים השוררים בו, מצויים בחרמון צמחים ובעלי חיים שמקורם מאזורים שונים. נמצא שקצה גבול התפוצה של אלה אטלנטית בחרמון הישראלי (דגם תפוצה ערבתי) ואלה ארץ-ישראלית (דגם תפוצה ים-תיכוני) עובר בחרמון בערך ברום של 1600מ'. הגורם המגביל את תפוצת האלות בחרמון הוא זמינותה של קרקע האוצרת לחות מספיקה במהלך הקיץ היבש. על האלות נוצרים עפצים המושרים על ידי כנימות (Eriosomatinae: Fordini), כאשר לכל מין של אלה מיני כנימות (ועפצים) הייחודיים לו. הכנימות מאתרות ומתפתחות בהצלחה על עצי אלה מבודדים בחרמון. רשימה קצרה זו מוקדשת לקצה תחום התפוצה הצפוני והרום המרבי של עצי האלה והכנימות בחרמון הישראלי. מעניין יהיה לעקוב אחר אוכלוסיית השוליים של האלות והכנימות בחרמון, גם לאור ההתחממות הגלובלית.