אספלנון הגליל התגלה בהר-גריזים

עפרה פרידמן, אוספת זרעים לשימור עבור בנק הגנים  ofra.friedmann@gmail.com
צילום: אוהד בנימיני חובב בוטניקה  Ohadbi78@gmail

הביא לדפוס: אבי שמידע

אספלנון הגליל (אספלניון גלילי) Asplenium trichomanes הוא שרך רב-שנתי נדיר ביותר בארצנו אשר בעשרות השנים האחרונות ידוע אך ורק מאתר בודד במרכז הגולן (שמידע ופולק,  2007). בשל נדירותו הרבה והיותו בגבול תפוצה גיאוגרפי הוא הוכרז כמין אדום בסכנת הכחדה בישראל.  באירופה זהו מין שכיח למדי הגדל במעונות מוצלים, אך במזרח התיכון מין ידוע זה רק משולי מעיינות סלעיים ומצוקים מוצלים ולחים. לאחרונה  מצאנו את אספלנון הגליל גם בשומרון,  בתחתית של בור חצי הרוס בראש הר-גריזים בהרי שומרון. ירדנו אל הבור כדי לבקר את הגריזית הנאה אשר התגלתה במקום עוד לפני 120 שנה ולהפתעתנו הרבה גדלו לידה מספר פרטים של אספלנון הגליל. הצמחים גדלים על הקירות הלחים של הבור העזוב כאשר בצד התחתון של העלים גדלים צברי מנבגים (ראו תמונה). טרף העלה של אספלנון הגליל מנוצה רק פעם אחת והעלעלים ערוכים  בזוגות נגדיים לאורך ציר עלה ישר ובלתי מתפצל (לעומת שערות-שולמית).  תיאור מפורט של האספלנון ומידע על תפוצתו בארץ ובעולם, על האקולוגיה ועל שמירת הטבע הקשורה אליו – מובאים בכרך א' של הספר האדום של צמחי ישראל (שמידע ופולק, 2007).

שם המין של אספלנון הגליל מטעה במקצת, שכן כיום הוא לא גדל בגליל. שם המין העברי ניתן כ"גליל" כיוון שהאתר הראשון בישראל נמצא בהוטה (מערה אנכית) בהר-מירון אך הצמח נכחד מאזור זה.

 אספלנון הגליל, צלם אוהד בנימיני ©  אספלנון הגליל, צלם אוהד בנימיני ©  אספלנון הגליל, צלם אוהד בנימיני ©

בתמונות: אספלנון הגליל, צלם אוהד בנימיני ©

גדילתו של אספלנון הגליל דווקא בבור הרוס ולא במעונות אחרים באזורנו נראית מפתיעה במבט ראשון, במיוחד בהשוואה לבית-גידולו השכיח בעולם – שולי מעיינות סלעיים וצל יער לח. אך מסתבר כי מיני שרכים אחרים נוספים, "בחרו"  באזורנו דווקא את בית-הגידול של בורות הרוסים וקירות מערות.  מיני שרכים אלה הם  גריזית נאה, גריזית אירופית, צירטומיון חרמשי ואברה ארוכת-עלים. כנראה שהם "מעדיפים" לגדול דווקא בבית-גידול זה, משום ששם אין להם תחרות עם מיני צמחים אחרים. בנוסף לכך יש להם יכולת הפצה גבוהה המאפשרת להם  להגיע לנקודות קטנות ונדירות אלה במרחב. זאת הם עושים באמצעות מיליוני נבגים המופצים על ידי הרוח למרחקים גדולים ונופלים באופן אקראי בכל שטח  שהוא. חלקם מגיע גם כ"גשם נבגים" מגינות תרבות ואולי גם מארצות צפוניות.  די במספר קטן של נבגים  אשר יגיעו באקראי ויחדרו לפתח הבורות ההרוסים, ינבטו, יצמחו ויבססו אוכלוסייה חדשה באתרים המיוחדים והמוגנים הללו.

האספלנון התגלה בסיור שערכנו באתר הארכיאולוגי של הר-גריזים בתאריך 21.10.2016. בסיור השתתפו אוהד בנימיני ויוסי גולד. חלק מהפרטים הן של הגריזית והן של האספלנון נמצאו מתים, עובדה המעידה על היובש הקיצוני השורר בבור לאורכו של קיץ 2016 היבש. בבורות עזובים אחרים באתר גדלים השרכים הבאים: שערות שולמית, דנדנה רפואית, שרכרך הסלעים, גריזית נאה, גפית קונטי וצירטומיון חרמשי. ארבעת השרכים הראשונים הם שרכי בר ובשניים האחרונים הם שרכי תרבות מוברים. על פי רשימה זו הר-גריזים, המצא ברום 881 מטר הוא האתר העשיר ביותר בישראל במיני שרכים. הבורות חפורים בסלע גיר קשה של חבורת עבדת מגיל אאוקן. מעניין אם בהר עיבל הדומה לו בתנאיו הסביבתיים גדלים גם מיני שרכים דומים?
אנו מודים לאנשי רשות הטבע והגנים על שאפשרו את הסיור באתר הר-גריזים.

ספרות
שמידע, א. ופולק, ג. 2007. הספר האדום – צמחים בסכנת הכחדה בישראל. רשות הטבע והגנים.
שמידע, א. 2016. אברה ארוכת-עלים נמצאה בבור עזוב בתל מרשם, חדשות בוטניות, כתב עת "כלנית"   

7 תגובות למאמר אספלנון הגליל התגלה בהר-גריזים

  1. אורי פרגמן-ספיר הגיב:

    תודה רבה על המציאה ועל הידיעה המרתקת, מעניין אם אספלנון הגליל יחזיק מעמד באתר הזה או שהוא אפיזודה של כמה שנים כפי שהיה בגליל. האם הצמח באתר בגולן נצפה בשנים האחרונות ? בכל מקרה אין לזה תיעוד. ואולי הצמח אפיזודי בכלל בארץ ?
    עוד תופעה מעניינת בשרך זה (ואחרים) היא העלים הכהים בהם ריכוז כלורופיל גבוה – תופעה האופיינית לצמחים הגדלים בצל ויכולים כך לנצל קרינת שמש חלשה – האופיינית לבית גידולו המוצל בארץ וגם לבתי הגידול האופייניים של הצמח באירופה – בהם יש הרבה ימים מעוננים.

  2. דר בן נתן הגיב:

    זה צמח רב שנתי עם שרידי עחים משנים קודמות. לא סביר שאפיזודי…
    בכל אופן שווה להזכיר גם את הגריזית הנאה, שכביכול נכחדה מהארץ

    • אורי פרגמן-ספיר הגיב:

      צורת החיים של הצמח (עשבוני רב-שנתי) אינה "ביטוח" מפני אפיזודיות, שרידי העלים אומרים שהצמחים חיים שם מינימום שנתיים. היות ומוכר אתר אחר של הצמח בו לא שרד, אלא הופיע בו כמה שנים בלבד, העליתי את השאלה.

  3. מציאה מעניינת, תודה.
    בשנים האחרונות יש פעילות משמעותית של חובבי/חוקרי מערות בצפון, ואפנה את תשומת ליבם לכתבה הזו – ואולי יגיעו דיווחים על תפוצת השרכים הנדירים במערות הגליל.

  4. יצחק תור הגיב:

    שלום !
    לפני שנה ב 22.11.2015 מצאתי ריכוז נקודתי של עשרות פרטים של אברה ארוכת עלים
    בתוך בור איגום של גת עתיקה שעבר חפירת שוד מצפון לצומת לישוב הושעיה על כביש מספר 77.
    אוכלוסיה של עשרות פרטים מפותחים עם נבגים וכן פרטים צעירים.
    הצמחים נראים במצב מצוין אך לא נראים מבחוץ אלא כשמתקרבים ממש אל הגת.
    בגלל התערבות האדם (השודדים) יתכן שזה פליט תרבות אבל שווה בוודאי הגנה.
    המציאה דווחה לרשות הטבע והגנים וכן לאבי שמידע ולמימי רון.
    יצחק תור

  5. אבי שמידע הגיב:

    ד"ר יותם ציפר , מנהל העשביה של האוניברסיטה העברית מלמד אותנו לגבי מציאת אספלנון הגליל, כי לא הסתכלנו מספיק ולא מדדנו את גודל הנבגים. מסתבר, מספר יותם כי ישנם באירופה שני מינים שונים מקבוצת "אספלנון טריכומנס" ואפשר להבדיל ביניהם רק לפי גודל הנבגים. המין הנוסף הוא פוליפלואיד ויש לו נבגים גדולים ממש מאלה של א.הגליל. מקווה שאחד מחובבי הטבע יקח את יותפ להר-גריזים ואולי יתווסף לארצנו מין חדש ?!

  6. עפרה פרידמן הגיב:

    בעקבות הערתו של אבי שמידע אכן שלחתי עלה של האספלניון לבדיקה אצל ד"ר יותם ציפר והגר לשנר והתשובה שלהם אישרה שאכן האספלניון בהר גריזים הוא אספלניון הגליל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *