תוצאות חיפוש עבור: פריחה

האם יש קשר בין שינויי האקלים לבין דגמי הפריחה בנגב?

יגאל גרנות, מדרשת שדה-בוקר –  yigalg.boker@gmail.com
הביא לדפוס: אבי שמידע

בשנים האחרונות דווח במחקרים רבים על כך שבאזורים צחיחים בעולם יש ירידה בכמויות הגשמים הממוצעות, עלייה בתדירות הבצורות ,עלייה בטמפרטורות, וכתוצאה מכך – התגברות תהליכי המדבור. השפעת השינויים הללו על המערכות האקולוגיות המדבריות נחקרה לא מעט. לדוגמא, בשנת 2012 הראיתי  שהירידה בכמויות הגשם הביאה להעלמות של מין מפתח במערכת האקולוגית המדברית הלא הוא טחבן המדבר Hemilepistus reaumuri (גרנות וחב. 2012). במקביל רציתי לבדוק גם מה היא ההשפעה של שינויים אלה על הצומח החד-שנתי וסדר הפריחה שלו. לשם כך אספתי את נתוני הגשם באזור מדרשת בן-גוריון מהשנים 2009-2010, ומהשנים 2014-2015 עד החורף האחרון 2019 – 2020. כמו כן יצאתי בתקופת הפריחה בכל אחת מהשנים הללו וצילמתי את הפריחה במספר תחנות שנמצאות לאורך כביש 40 ממדרשת שדה-בוקר עד לצומת עיר-הבה"דים. לאחר מכן בדקתי את הקשר בין מועדי הגשמים ועוצמתם לבין דגם הפריחה בכל שנה ושנה. בסופו של תהליך גיליתי שדגם הפריחה השתנה: אם בעבר יוצר משטחי הפריחה  העיקרי היה בן-שלח מנוצה הרי שבשנים האחרונות מינ צמחים אחרים מילאו את מקומו של הבן-שלח המנוצה. הסיבה לכך היא כנראה שבן-שלח מגיע ראשון לגודל מקסימלי רק בתנאי גשם ממוצעים ובתנאים של בצורת או כמויות גשם נמוכות מהממוצע. בתנאים הללו הוא מצל על מינים אחרים ולכן יכול ליצור משטחים גדולים. בשנים ממוצעות ובשנים גשומות  מינים אחרים צומחים מהר ממנו, מצלים עליו ויוצרים את משטחי הפריחה. בשנים "טובות אלה" מצליח הבן-שלח ליצור משטחי פריחה רק במיקרו-בתי גידול שנהנים שנהנות ממשק מים מקומי טוב עוד יותר ( בסיס מדרונות, אפיקי נחלים, תעלות מלאכותיות ושקעים בקרקע המתמלאים במים).

מאמר זה התפרסם לאחר ששנים מספר המליץ והמריץ עורך עיתון "כלנית" ד"ר גדי פולק זכרונו לברכה, את כותב שורות אלה לכתוב על נושא זה לכתב-העת. בביקוריו  בשדה בוקר התרשם גדי מאוד משינויי הפריחה הגדולים באביבים בין שנה לשנה באזור שדה-בוקר ועודד אותי לכתוב פרק מהידע שצברתי במשך 30 שנה ויותר על התנודות במשקעים ובפריחה האביבית. אני מודה לו על כך.

טפרוסיה נובית Tephrosia nubica בשיא פריחה – "שיא היצירה"

טפרוסיה נובית Tephrosia nubica פורחת עתה באזור אילת – צמח "אדום" שנחשב כנחד.

דודי ריבנר, חוג כלנית  דודי ריבנר, קיבוץ אילות וחוג  כלנית – dudi.rivner@gmail.com

מורי חן, חוג כלנית   – morichen@zahav.net.il

———————————————————————

טפרוסיה נובית Tephrosia nubica היא מין סודני  שנחשב כנכחד במשך שנים רבות ונמצא לאחרונה על ידי אחד מאתנו (ד.ר.) בהרי אילת ( ריבנר וחב. 2020). אנו מביאים  כאן לראשונה צילומי פריחה ופרי ירוק של הטפרוסיה הנובית מהרי אילת (התמונות של הפרחים במאמר הקודם היו של אוכלוסיות מערב).  לאחר בגשם הגדול והנרחב שירד באזור אילת בתאריך 25.2.2020 ( סופה מספר 28)  לבלבו צמחי הטפרוסיה העלו עלווה חדשה ולפרוח; הפריחה נמשכה תחילת מרץ ועד 13.5.2020. עתה היא עדיין פורחת במלוא תפארתה והציבור מוזמן לבקר ולראות – אך אנא, שמרו על הצמחים, אך תקטפו בשום אופן וגם שמרו על טבע הרי אילת ואוצרותיהם.
טפרוסיה נובית Tephrosia nubica, הרי אילת, צלם מורי חן ©  טפרוסיה נובית Tephrosia nubica, הרי אילת, צלם מורי חן ©
טפרוסיה נובית Tephrosia nubica, הרי אילת, צלם מורי חן ©

טפרוסיה נובית Tephrosia nubica, הרי אילת, צלם מורי חן ©
טפרוסיה נובית, צלם מורי חן ©  טפרוסיה נובית, צלם מורי חן ©  טםרוסיה נובית, צלם מורי חן
טפרוסיה נובית Tephrosia nubica, הרי אילת, צלם מורי חן ©
 טפרוסיה נובית Tephrosia nubica, צלם מורי חן ©  
טפרוסיה נובית Tephrosia nubica, הרי אילת, צלם מורי חן ©

ספרות:

ריבנר ד שלמון ב שמידע א 2020 טפרוסיה נובית לא נכחדה בישראל – נמצאה לאחרונה בהרי אילת לאחר שנחשבה לצמח נכחד בישראל. כתב-עת "כלנית", מספר 7.

=====================
כל הזכויות שמורות ל"כלנית"
לציטוט: ריבנר ד. וחן מ. 2020 טפרוסיה נובית Tephrosia nubica בשיא פריחה – "שיא היצירה", כתב-עת "כלנית" מספר 7.

טפרוסיה נובית Tephrosia nubica בשיא פריחה – "שיא היצירה"

הר-הנגב פורח – כל המדבר חגיגת פריחה

אבי שמידע, חוג כלנית והמרכז לרציונליות האוניברסיטה העברית – avi.shmida@gmail.com

עוז גולן,   מכללת אפקה וחוג כלנית –   golanoz.me@gmail.com


הטבע איננו מחכה לסיום "סגר הקורונה" , הוא בשיא פריחתו בכל רחבי הארץ. לא רק בארץ המזרע – אלא השנה באופן יוצא דופן לשישים השנה האחרונות – גם המדבר פורח !!…כן, ממש כולו ובכל היקפו; הערבה, הנגב הרחוק, הנגב המרכזי , המכתשים והר-הנגב(אילת מצטרפת בסוף החודש). מדהים, קילומטרים של פרחים, תופעה המתרחשת אולי אחת להרבה עשורים, ואנחנו כלואים בבתים.


פריחה בהר-הנגב הגבוה, צילם עוז גולן ©

מדוע השנה כה ברוכה, עתירת גשמים ושופעת מרבדי פריחה ומגוון עשיר של מיני צמחים? – אין ספק בגלל הגשמים!, לא רק שכמות הגשם העונתית הממוצעת עולה גם על שנת השיא של 1991-2, אלא הפיזור הרצוף של פרקי הגשם וחוסר ימי חום ושרב ממש עד תחילת חודש אפריל  – כל אלה גרמו לנביטה רבה, לצמיחה מוגברת של הצמחים, לתמותה מועטה יחסית (חוסר ימים חמים יבשים[להלן שרב] במדבר בחודשי פברואר-מרץ, תופעה נדירה ביותר) ולתוצאה המלהיבה- מרבדי פריחה כמעט בכל רחבי המדבר. את מרכז הנגב, צפונו והנגב הרחוק פקדו השנה חמש סופות (=פרקי גשם) גדולות אשר הורידו יותר מעשרה מ"מ גשם כל אחת[מספור הסופות החל מתחילת ספטמבר]:

  1. סופה מס.6 מטיפוס אפיק ים-סוף ב-26.10.2019 אשר הנביטה את אזור המישר הר-הנגב הגבוה המזרחי הר-כרכום ועריף א-נקה. כתוצאה מכך קיבלנו נביטה בערוצי הר-הנגב ופריחה במישר בסוף דצמבר (23.12.19) וכתם פורח של טוריים מדבריים ביציאה ממכתש רמון. בשל הקור של חודשי דצמבר-ינואר הצמחים של כתמים אלה שרדו את תקופת בצורת הגשמים של דצמבר-ינואר והמשיכו לפרוח עדיין בסוף פברואר.
  2. סופת גשם מס.23 ירדה בתאריך 10.2.2020 וגרמה להצפות ונחלי שוצפים בארץ המזרע, שטפון גדול בנחל הבשור אך הגשם לא המשיך הרבה דרומה מבאר שבע ובהר-הנגב הוא הרטיב את הקרקע וגרם לצמחונים אי-הכחדה והמשך עמידת-התגוננות (Defence ) בחודשי החורף.  דרומה לקו בודנהיימר (מצפה רמון) ירדו ברחבי הנגב המרכזי, הרחוק והערבה רק 2-3 מ"מ. גם סופות גשם גדולות(=ברוכות גשם) נוספות שירדו בחודש ינואר  ומחצית פברואר לא חצו את "מחסום המדבר".
  3. סופה מס. 28 ירדה בשיאה בתאריך 25.2.2020. התריעו והפחידו אותנו בכל אמצעי התקשורת ואכן התחזית הייתה מדויקת: כביש הערבה וכביש 40 נסגרו מפאת שיטפונות וברוב אזורי הנגב ירדו כמויות "אדירות" של מעל 10 מ"מ גשם. מוזר כי באזור אילת ירד דווקא הרבה גשם "אנגלי" אשר לא גרם לשיטפונות.
  4. סופה מס. 31 שירדה בשיאה בתאריך 13.3.20 נקראה "הסערה הדרומית". היה זה שקע סינופטי שהגיעה במפתיע מכיוון מצריים ושטף את כל הנגב בגשם מבורך.
  5. קרקע החמדה המדברית עדיין לא נרגעה מסופה 31 והנה חמישה ימים לאחר מכן, הגיעה למזרח התיכון סופת "ענק נוספת" אשר גם היא הורידה גשם ברוב שטח המדבר ( ראוי לציין כי רוב הפעמים הגשם במדבר הוא כתמי מאוד במרחב ויורד רק באחוד קטן של תאי השטח) וגרמה לשיטפונות ענק לא רק בנחלי הנגב שלנו (נ.חיון, נ.צניפים, נ.פארן, נ.נקרות)   אלא גם לשיטפונות גדולים בחצי האי ערב ובדרום סיני אשר לראשונה דווח עליהם בתקשורת.

מינים  נדירים מאוד בישראל הפורחים בשבוע זה בהר-הנגב הגבוה, בורות לוף והסביבה, צילם עוז גולן © מימין לשמאל:  צלבית ריסנית, גרגרנית כוכבנית, עפרון (ארמופירון) מפושק, ואליסון זעיר.

וכך הגענו לסוף חודש מרץ עם חורף קר וגשום אך עם תחילת פריחה נהדרת הן באזור הים-תיכוני והן בחגורת הספר עד המדבר הקיצוני. אך כיוון שאנו "אזרחים ממושמעים" נחכה בסבלנות עד יגמר סגר הקורונה ונחליט "פה אחד" לצאת לטייל יומיים מיד אחרי סיומו (הודעה על כך תשלח במידעון "כלנית"). נקווה שזה יקרה לאחר חופש פסח, היינו במחצית השניה של חודש אפריל; עד אז הפריחות בחלק גדול מאזורי המדבר החם והקיצוני יקמלו אך הר-הנגב הגבוה, מעל 850 מטר עוד יהיה במיטבו.

שמשון הדור בבורות לוץ, 1.3.1995, צלמה קטיה טילברגר ©
שמשון הדור Helianthemum vesicarium פורח בתחילת חודש מרס באזור בורות לוץ בהר-הנגב, צלמה קטיב טיברגר 1.3.95 ©. תופעת הפולימורפיזם בצבעי הפרחים בשמשון הדור ידועה רק מאזור הר-הנגב הגבוה וטרם נחקרה; בכל שאר האזורים בהם גדל המין (חגורת הספר של שדרת ההר המרכזית והנגב הצפוני, עבה"י) צבע פרחי השמשון ורודים הומוגני ללא מופע של צבע נוסף. בשנים  האחרונות, כנראה עקב רעית-יתר של "חמור-הפרא" התלדלה מאוד אוכלוסיה מיוחדת זו של שמשון הדור(=שמשון השלחופיות).

רק בהר-הנגב הגבוה קיים פולימורפיזם מופלא בצבעי שמשון הדור, צילם איתן שפירא בבורות-לוץ, 3.3.2015 © 
"הר הנגב פורח כפי שלא ידע בחייו". נכון ראינו כבר פריחות נרחבות ושופעות בהר-הנגב (למשל באביב מאוחר בשנת 2010) אך השנה התברך האזור בסדרה של פרקי גשם אשר הניבו כמות ופיזור אופטימליים: זה התחיל בסופה של 26.10.2019 ממנה נהנה  דווקא החלק המזרחי של הר]הנגב הגבוה, והמשיך בלפחות שלוש סופות גשם גדולות בחודשי פברואר מרץ אשר העניקו גם כמות וגם פיזור גשם מתאים – והתוצאות לפניכם בקצת תמונות של מרבדי פריחה, סתם פרחים יפים וגם קצת מינים נדירים ותמונות מיוחדות של אברי פרחים אשר בדרך כלל איננו רואים בעין בלתי מזוינת.

פורחים השבוע בהר-הנגב הגבוה: מימין גומד צר-עלים, משמאל ובמרכז רכפה כרסנית, צילם עוז גולן ©

======================

ספרות:

אבן-ארי מ שנן ל ותדמור נ 1980 הנגב – מלחמת קיום במדבר. מוסד ביאליק, ירושלים.

—————————————————————————————————-

Ellner S and Shmida A 1981 Why are adaptations for long range seed dispersal rare in desert plants?  Oecologia  51: 133-144.

Shmida A Evenari M and Noy Meir I 1986  Hot desert ecosystems: An integrated view. In: Evenari M Noy Meir I and Goodall DW (eds.)  Ecosystems of the World, Vol. 12b. Hot Deserts and Arid Shrublands, Elsevier Pub., pp. 379-387.

===========================
כל הזכויות שמורות ל"כלנית" ©
לציטוט: שמידע א. וגולן ע. 2020 הר-הנגב פורח – כל המדבר חגיגת פריחה, חדשות בוטניות, כתב-עת "כלנית" מספר 7.
http://www.kalanit.org.il/_blooming_har_hanegev_news

משטחי פריחה של סתוונית היורה Colchicum stevenii בקיבוץ יסעור – היפים בישראל?!

גדעון סגלי, קיבוץ מצובה – segalig@gmail.com
נוגה ראובן, מנות –   nogareuven@gmail.com
אבי שמידע –      avi.shmida@gmail.com
11.11.2017

כיצד משפיעים הבדלים בין-שנתיים במזג האוויר על הפריחה החורפית-אביבית בבית גידול חולי במישור החוף?

גדי פולק, מערכת כלנית gadpollak@gmail.com

עונת הגשם 2016-17 בעמק חפר הייתה שחונה לעומת הממוצע הרב-שנתי ולעומת עונת הגשם שקדמה לה והתאפיינה בדגם חריג של התפלגות המשקעים. בחודשי אוקטובר ונובמבר לא ירדו כלל גשמים משמעותיים, הגשמים התרכזו בדצמבר ובמחצית ינואר, ופברואר ומרץ היו יבשים. הבדלים אלה השפיעו על הפנולוגיה (עונתיות) של הפריחה החורפית-אביבית. תחילתה ושיאה ב-2016-17 היו מאוחרים יותר מאשר ב 2015-16, ומשכה היה לרוב קצר יותר. שיעור האיחור היה שונה במינים שונים לפי צורת החיים של הצמח, המיקום בסדר הפריחה העונתי של המינים והקשר בין הפריחה למועדי הנביטה והצמיחה הווגטטיבית של כל מין. במינים אחדים היה גם הבדל בעוצמת הפריחה בין שתי שנות המעקב. השינויים הפנולוגיים הללו מיוחסים לגמישות הפנוטיפית של הצמחים, כתגובה להבדלים בזמינות המים  בבית הגידול החולי.

גן היובל (גבעת רזיאל) – אתר חמרה ייחודי בהרצליה, עתה בפריחה מרהיבה

עופר הוכברג, גבעת ברנר Ofer_h@gbrener.org.il
גדי פולק, מערכת כלנית  gadpollak@gamil.com
23.3.2017

פנולוגיה של הפריחה בחולות השרון

גדי פולק   מערכת כלנית gadpollak@gmail.com

 הפריחה בחברת חרוב-מצוי ואלת המסטיק בחולות מישור החוף  בשנת תשע"ו (2016-2015) הקדימה ב-6-4 שבועות את דגם הפריחה העונתי הרב-שנתי בחבל ההר הים-תיכוני, ובקיץ לא הייתה כלל פריחה בחולות. שיא הפריחה בחולות חל במחצית השנייה של פברואר ובתחילת מרץ ואילו שיא הפריחה בחבל ההר הים-תיכוני הוא בתחילת אפריל.  גל פריחה סתווי שני ששיאו באוקטובר ונובמבר כלל רק מספר קטן של מינים מעוצים. במחקר זה נבדק העיתוי, המשך והרצף של תחלופת המינים הפורחים בשני טיפוסים של כתמי צומח  בחולות החוף 1. כתמי שיחים עם עצי חרוב מצוי, 2. שטחי חולות פתוחים המאוכלסים  בצמחים עשבוניים ובבני שיח. ההבדל במשך הפריחה הכללי בין צמחים מעוצים ועשבוניים לא היה מובהק, אך  משך הפריחה הממוצע של מינים מואבקי חרקים היה ארוך מזה של מואבקי הרוח. הדיון עוסק בקשר שבין מהלך הפריחה בחולות מישור החוף לבין הדגם העונתי של המשקעים, ובהשפעה של מורשת אבולוציונית-פילוגנטית ופעילות מאביקים על הדגם העונתי של הפריחה. לסיכום מודגשת החשיבות של הכרה מפורטת של הספקטרום והרצף  של הפריחה באתר מקומי על מנת לנתח ולהבין את הגורמים המשפיעים עליהם.

הפריחה של רומולאה צידונית Romulea Phoenicia בכרמל החלה – באיחור של חודש!

אראלה הרי, חוג כלנית לבוטינקה – joseph_h@012.net.il
אבי שמידע, חוג כלנית לבוטינקה –  avi.shmida@gmail.com
צילמו: אראלה הרי וערגה אלוני
18.1.2017

אייכהורניה עבת-רגל Eichhornia crassipes – צמח מים פולש בפריחה (יוני 2016)

פריחה אביבית באספרג החורש Asparagus aphyllus

גדי פולק gadpollak@gmail.com