מאמרים לחודש יולי 2020

האם השינויים בצומח ארץ-ישראל הם תוצאה של פעילות האדם או של שינויי אקלים?

אורי רוזנברגagron@netvision.net.il

טקסטים מן העת העתיקה, עדויות של נוסעים וחוקרים מן העת החדשה, ממצאים ארכיאולוגיים ושרידים בוטניים, כל אלה מלמדים אותנו שבעבר בורכה ארץ ישראל בצמחייה שופעת. הרמות שבארץ ישראל, עבר הירדן ולבנון היו מכוסות עצי-יער, או חורש צפוף וכך גם אזור השרון. מקובל לחשוב שהחל מן הפלישה הערבית לארץ ישראל במאה השביעית, החל תהליך של דלדול והשמדה של הצמחייה בארץ ישראל, אשר הגיע לשיאו תחת שלטון האימפריה העות'מאנית. הדעה שהתקבעה בספרות ובמחקר האקדמי היא שחורבן הצמחייה הוא מעשה ידי אדם בלבד, ולא תהליך טבעי המושפע מהשתנות התנאים הסביבתיים. התנוונות החקלאות והרס תרבות המדרגות שהביאו לסחף-קרקע, רעיית יתר, תעשיית הפחם והסיד, ולבסוף כריתת היערות בעת מלחמת העולם הראשונה, סומנו כגורמים שבעטיים חרבה הצמחייה. אולם בשנים האחרונות, עם פיתוחם של אמצעים טכנולוגיים חדשים והתפתחות מדע הפליאו-קלימטולוגיה, החלו להצטבר ממצאים חדשים, המעידים על שינויים אקלימיים גלובליים ומקומיים שתרמו אף הם לתהליך המדבוּר באזורנו ולפגיעה בצמחייה. במאמר זה נסקרים הגורמים ההיסטוריים-תרבותיים-שלטוניים שהביאו לחורבן הצמחייה בידי אדם, לצד מחקרים חדשים המראים שגם תהליכים אקלימיים היו מעורבים בכך, ואין להתעלם מהם באזורנו המצוי  בסְפָר המדבר.

הסחלב של דרווין Catasetum – דוגמא קיצונית לדו-פרצופיות מינית בפרחים

אבי שמידע, חוג כלנית, המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות,האוניברסיטה העברית בירושלים – avi.shmida@gmail.com

דו-פרצופיות מינית בפרחים נדירה מאוד בממלכת הצמחים. לכן כה בולט השוני בין פרחי זכר ונקבה בסחלב הטרופי קטסטום Catasetum , אפיפיט דו-בייתי לו פרחי נקבה ירקרקים נחבאים לעומת פרחי זכר אטרקטיביים. המאמר מסכם מחקרים אשר נעשו על סחלב הקטסטום ומאביקיו, החל מדרווין אשר הוכיח כי "שני צמחים שהיו שייכים בזמנו לשני סוגים שונים מכליאים ביניהם ולכן שייכים לאותו המין Catsetum saccatum ועד מציאת מנגנון האבקה של הסחלב ופתרון התעלומה: מדוע מבקר זכר הדבורה דווקא בפרחי הנקבה לאחר הביקור הטראומטי בפרח הזכר?

האם יש קשר בין שינויי האקלים לבין דגמי הפריחה בנגב?

יגאל גרנות, מדרשת שדה-בוקר –  yigalg.boker@gmail.com
הביא לדפוס: אבי שמידע

בשנים האחרונות דווח במחקרים רבים על כך שבאזורים צחיחים בעולם יש ירידה בכמויות הגשמים הממוצעות, עלייה בתדירות הבצורות ,עלייה בטמפרטורות, וכתוצאה מכך – התגברות תהליכי המדבור. השפעת השינויים הללו על המערכות האקולוגיות המדבריות נחקרה לא מעט. לדוגמא, בשנת 2012 הראיתי  שהירידה בכמויות הגשם הביאה להעלמות של מין מפתח במערכת האקולוגית המדברית הלא הוא טחבן המדבר Hemilepistus reaumuri (גרנות וחב. 2012). במקביל רציתי לבדוק גם מה היא ההשפעה של שינויים אלה על הצומח החד-שנתי וסדר הפריחה שלו. לשם כך אספתי את נתוני הגשם באזור מדרשת בן-גוריון מהשנים 2009-2010, ומהשנים 2014-2015 עד החורף האחרון 2019 – 2020. כמו כן יצאתי בתקופת הפריחה בכל אחת מהשנים הללו וצילמתי את הפריחה במספר תחנות שנמצאות לאורך כביש 40 ממדרשת שדה-בוקר עד לצומת עיר-הבה"דים. לאחר מכן בדקתי את הקשר בין מועדי הגשמים ועוצמתם לבין דגם הפריחה בכל שנה ושנה. בסופו של תהליך גיליתי שדגם הפריחה השתנה: אם בעבר יוצר משטחי הפריחה  העיקרי היה בן-שלח מנוצה הרי שבשנים האחרונות מינ צמחים אחרים מילאו את מקומו של הבן-שלח המנוצה. הסיבה לכך היא כנראה שבן-שלח מגיע ראשון לגודל מקסימלי רק בתנאי גשם ממוצעים ובתנאים של בצורת או כמויות גשם נמוכות מהממוצע. בתנאים הללו הוא מצל על מינים אחרים ולכן יכול ליצור משטחים גדולים. בשנים ממוצעות ובשנים גשומות  מינים אחרים צומחים מהר ממנו, מצלים עליו ויוצרים את משטחי הפריחה. בשנים "טובות אלה" מצליח הבן-שלח ליצור משטחי פריחה רק במיקרו-בתי גידול שנהנים שנהנות ממשק מים מקומי טוב עוד יותר ( בסיס מדרונות, אפיקי נחלים, תעלות מלאכותיות ושקעים בקרקע המתמלאים במים).

מאמר זה התפרסם לאחר ששנים מספר המליץ והמריץ עורך עיתון "כלנית" ד"ר גדי פולק זכרונו לברכה, את כותב שורות אלה לכתוב על נושא זה לכתב-העת. בביקוריו  בשדה בוקר התרשם גדי מאוד משינויי הפריחה הגדולים באביבים בין שנה לשנה באזור שדה-בוקר ועודד אותי לכתוב פרק מהידע שצברתי במשך 30 שנה ויותר על התנודות במשקעים ובפריחה האביבית. אני מודה לו על כך.