מאמרים לחודש אפריל 2020

אספסת הדיסקוס Medicago disciformis – צמח חדש לישראל

עוז גולן –  חוג כלנית  golanoz.me@gmail.com

אספסת הדיסקוס Medicago disciformis DC. מתאפיינת בתרמיל מיוחד שבכריכותיו שיכים המכוונים לצד אחד בלבד. מדובר בצמח בעל נוף אפרפר-שעיר השונה ממיני האספסות האחרים בישראל. מין זה מתואר כאן לראשונה כחדש לישראל; הוא  נמצא בשני אתרים בחורש הים-תיכוני בכרמל. בהיותו מין נדיר מאוד הנמצא בגבול תפוצתו העולמית ראוי שיקבל מספר אדום גבוה מאוד ויוכנס לרשימת הצמחים בסכנת הכחדה בישראל.

דבורנית לבנונית – צורת ביניים (?) בין דבורנית גדולה לבין דבורנית נאה, פורחת גם בגוש עציון

דבורנית לבנונית, מגדל עוז, צלמה מ.כוכבא-כהן ©

עוזי כוכבא, חוקר כלניות וחבר מגדל-עוז  uzikoch@gmail.com

הביאו לדפוס: אבי שמידע וגידי נאמן

בקיבוץ מגדל עוז בלב גוש עציון פורחות עתה דבורניות בעלות פרחים שהם צורות ביניים בין דבורנית גדולה לבין דבורנית נאה, שנקרא לה כאן בקיצור "דבורנית לבנונית". דבורניות אלה היו מוכרות עד כה רק מהגליל והכרמל והתגלו עתה גם בגוש עציון. בכתבה זו נתאר את הדבורנית הזו ונבדיל אותה מדבורנית גדולה ומדבורנית נאה. בנוסף נדון בשאלה האם אלה פרחים של פרטים קיצוניים של אחד משני המינים, כלומר רק צורת ביניים מורפולוגית, האם אלה פרחים של בני כלאיים, או שזה מין עצמאי? ומהו גבול תפוצתו הדרומי בישראל שאותו נקבע בעזרתכם חובבי הטבע.

האבקה עצמית בדבורנית הדבורה – למה וכמה?

אסף שיפמן, מושב מרחביה – shmiri@gmail.com

הביא לדפוס: אבי שמידע

תקציר: מידת האבקה עצמית הידועה מאז מחקר דרווין בדבורנית הדבורה קשורה למידת הווריאציה (שונות) המורפולוגית של דגמי שפית הפרח. מתברר כי בעוד בישראל דגם השפית אחיד בכל האוכלוסיות בהולנד, כדוגמא לאירופה ידועות מספר ווריאציות (מופעים) המתוארות במאמר זה. עוד מתברר כי גם במיני דבורניות נוספות בישראל קיימת תופעת האבקה עצמית. נידון הקשר בין התנהגות זו ודגם התפוצה הבדיד Singletone של דבורנית הדבורה.

ערבה פורחת – גשמים ופריחות בערבה התיכונה

גדעון רגולסקי,  חוקר הערבה, טבע וארכיאולוגיה, מושב פארן  – gidon@arava.co.il

אבי שמידע,  האוניברסיטה העברית וחוג כלנית –     avi.shmida@gmail.com

הערבה התיכונה פורחת (מרץ-תחילת אפריל 2020) ואנחנו "תקועים בהסגר נלחמים בקורונה". רגילים אנו לאמירות גוזמא ישראליות על "שנה כזו של פריחה – עוד לא הייתה" – אך באמת, כמויות הגשם הגדולות שירדו הן באזור הים-תיכוני וגם במדבר גרמו לנביטה, צמיחה ופריחה יוצאת דופן בכל גלילות ארצנו. במיוחד מפתיע הערבה והר-הנגב אשר קבלו השנה מספר "סופות ענק" (בכל סופה 31 -56 מ"מ גשם) וכתוצאה מכך הופיעו מרבדי פריחה באזורים צחיחים ביותר: כיסוי ירוק ופריחה כזו ראינו כנראה בערבה רק פעמיים מאז קום המדינה: בשנת 1981/2 וב"שנת השיא" של 1991/2. כמות הגשם באזור פארן השנה היא פי שלוש כמעט בהשוואה לממוצע הרב-שנתי, והפריחות בהתאם: מרבדים של ורוד טוריים מדבריים, שלחלח, פגוניה, ציפורנית, מקור-חסידה, סילון ושלח מרפדים את ערוצי הואדיות ומטפסים על מדרונות צחיחים אשר לא ראינום ירוקים מאז 1992; מרבדי "צהוב אין קץ" של טוריים זיפניים, כוכב, אהרונסוניה, לונאה, פשתנית, פרעושית, שן-ארי, מררית ותמריר מרצדים בתוך כתמי הורוד. תוך שבוע יבוא חמסין יסיים את החגיגה והמדבר יחזור לשיממונו. רק הר-הנגב הגבוה , אשר עצר מגדול בחודשי החורף הקרים, ימשיך לפרוח לתוך חודש מאי – ואנו תקוה שאליו נשים פעמנו בהשתלמות כלנית הקרובה לאחר חג הפסח.

שנית נטופה Lythrum netofa – מין חדש למדע מבקעת בית-נטופה

שמואל מזר, חוג כלנית – shmuelmazar@gmail.com

שיר ורד, חוג כלנית –  shir20@gmail.com

שנית נטופה Lythrum netofa Vered Mazar & Gazaix  (משפ' כופריים), מין חדש למדע מבקעת בית-נטופה בגליל התחתון. מתוארת במאמר זה, כולל השוואתה לחלק ממיני השנית הגדלים בארץ. מתואר בית-הגידול היחודי והיבטים של שימור. שנית נטופה מצטרפת למיני השנית בישראל שמספרם  כעת הוא 9, כולל שני מינים חדשים אשר נמצאו בשטח נביעות הנוחיילה בקיץ 2019, שנית דמוית-ציפורנית Lythrum silenoides  ושנית דמוית-חלוקה Lythrum thesioides . שנית דמוית-חלוקה נמצאה קרובה ביותר הן  גנטית והן מורפולוגית למין החדש. הסימן המיוחד המבדיל את שנית נטופה משאר מיני השנית הקרובים, הוא צינור פרח פעמוני-מאורך, בעל 4 כנפיים בולטות המסתיימות בשן ארוכה. התגלית ,המחקר והלימוד נעשו תחילה ע"י שני המחברים ובהמשך הצטרף ד"ר אנטואן גזה מצרפת. שנית נטופה פורסמה למדע בעיתון פיטוטקסה ב 23 מרץ  2020(  Gazaix et al. 2020).