מאמרים משנת 2017

מבט חדש על מיני המלוח החד-שנתיים בישראל בעקבות מציאת אתר חדש של מלוח קטן-פרחים

אבי שמידע,  כלנית, המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים avi.shmida@gmail.com
עוז גולן,
אפקה – המכללה האקדמית להנדסה בתל-אביב וחוג כלנית    golanoz.me@gmail.com
חוה להב, החברה להגנת הטבע וחוג כלנית  haval@netvision.net.il

בישראל גדלים 4 מינים חד-שנתיים של מלוח הצומחים לגובה בבתי גידול לחים ובאשפתות, אשר תפוצתם הגיאוגרפית היא אירו-סיבירית ומגלים נטייה לפלשנות. מביניהם המין הנפוץ בארץ הוא מלוח פושט. במאמר נדונים המאפיינים, הזהות והימצאם בישראל של הטקסונים מלוח מפושק, מלוח דיוויס, מלוח פושט ושל מלוח קטן-פרחים, אשר כמה אוכלוסיות שלו נמצאו בארץ בשנים האחרונות. לדעת המחברים מלוח דיוויס בישראל אינו אלא זן של מלוח פושט ואין להתייחס אליו כמין עצמאי. מצוינים גם הטקסונים אשר זוהו ותוארו בארץ בטעות. התכונות הדיאגנוסטיות לזיהוי המינים הללו בישראל הן תכונות הפרי, סידור התפרחות והפרחים ודרך ההפצה של הזרעים, בעוד שצורת העלים מאד וריאבילית ואינה מהווה סימן אמין להגדרה. מוצגת טבלה של כל מיני המלוח שנזכרו בארץ עם הסימנים הדיאגנוסטיים החשובים להגדרתם.

סיכום השתלמות כלנית בגליל העליון, בצפון הגולן ובחרמון – 7.12.2017

אבי שמידע  – המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים  avi.shmida@gmail.com
גדי פולק – מערכת כלנית gadpollak@gmail.com 

ימי ראשית דצמבר אחרי שירדו הגשמים הראשונים הם הימים שבהם המדרונות מתכסים בכסות ירוקה של נבטי הצמחים החד-שנתיים ושל שושנות העלים של העשבים הרב-שנתיים. הצמחייה הים-תיכונית העונתית מצויה בשלב של צימוח וגטטיבי, כאשר הפריחה דווקא בשפל ורק מספר קטן של מינים פורח. ראשית החורף מאופיינית בפריחה של כמה גיאופיטים ובהם בולטים מיני כרכום, שלהם הוקדשה תשומת לב מיוחדת בהשתלמות זו. מבין הגיאופיטים פורחים בצפון הארץ  גם נץ-חלב הררי, נץ חלב אזמלני, נרקיס מצוי וסתוונית קצרת עלים. שני מיני טוריים – טוריים מצויים וטוריים קטנים החלו לפרוח, וכן גם סביון אביבי.  דצמבר הוא החודש שבו העצים הורדניים הנשירים של צפון הגולן והחרמון עומדים בשלכת ומבשילים פירות (עוזרר קוצני, עוזרר סיני). אלון התולע מאחר השנה להשיר עלים ונושא עדיין עלים חומים-זהובים וישיר את עליו בקרוב.

סיכום השתלמות כלנית בכרמל ובגליל המערבי 16-15.11.2017

אבי שמידע  – המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים  avi.shmida@gmail.com
חווה להב – החברה להגנת הטבע  haval@netvision.net.il
עריכה:  גדי פולק – מערכת כלנית  gadpollak@gmail.com

 שני אירועי גשם גדולים  שאירעו באוקטובר ובראשית נובמבר באזורי נהריה וחיפה עוררו נביטה ופריחת סתיו וחורף מוקדם בכרמל ובגליל המערבי, אם כי לא בעוצמה המוכרת משנים אחרות שבהן יורדות בתקופה זו כמויות גשם גדולות יותר.  פורחי הסתיו העיקריים שנלמדו בתחנות השתלמות היו נרקיס סתווי, סתוונית היורה, אחילוף הגליל, כרכום חורפי, וחרוב מצוי. בנוסף, הסיכום מציג סקירה כוללת על פריחת  הסתיו בחבל הים-תיכוני בדגש על הגיאופיטים.

ברוך צ'יז'יק ו"אוצר הצמחים"

אורי רוזנברג agron@netvision.net.il

 אי אפשר להשלים את גלריית המייסדים בהיכל-התהילה של חלוצי מדע הבוטניקה המתהווה בארץ ישראל, מבלי להזכיר את ברוך צ'יז'יק. צ'יז'יק היה אגרונום ובוטניקאי (ללא תואר רשמי), אשר פעל במקביל לאֵיג וזהרי, אך לא היה חלק מן הממסד האקדמי, ופעל כיזם פרטי, כאיש אשכולות רחב יריעה, ללא מימון וללא עזרה, ואולי כבר נשתכח מן התודעה הקולקטיבית. מפעלו הגדול ביותר, אותו לא זכה להשלים בחייו בשל ממדיו העצומים, היה "אוצר הצמחים".

סיכום השתלמות כלנית בהר-הנגב 26-10-2017

אבי שמידע  – המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים  avi.shmida@gmail.com
גדי פולק –  מערכת כלנית gadpollak@gmail.com

דמות הנוף הצמחי בהר הנגב בסתיו היא של ערבת שיחים ובני-שיח מאפירים-משחירים אשר השירו את רוב עלוותם. חורף תשע"ז השחון והקיץ החם שהיה בעקבותיו נתנו את אותותיהם בפריחה דלה ובקרב בני השיח פורחי הסתיו רק כתלה חריפה הייתה בשיא הפריחה. חלמונית גדולה החלה לפרוח באתר חלמוניות ירוחם ומבין הגיאופיטים האחרים נצפתה אוכלוסיה גדולה של סתוונית הקליפות במישור הרוחות שסיימה לפרוח. פרטים פורחים יחידים של כרכום דמשקאי ובן-חצב מדברי נצפו גם הם. הצומח והצמחייה של הר הנגב הגבוה נלמדו במסלול נחל שקדים – בו גדלים עצים אחדים של אלה אטלנטית ושיחים של שקד רמון, קרקש צהוב ואשחר ארץ-ישראלי. פרטים בודדים של בופונית הרמון – מין אדום נדיר, אנדמי ומיוחד להר הנגב – נמצאו על משטחי סלע באתר היחיד שלהם בארץ.

צבעוניות ומורפולוגיה בצמחים כהגנה מפני אכילה על ידי בעלי חיים – על ספרו של שמחה לב-ידון

גדי פולק, מערכת כלנית gadpollak@gmail.com

ספרו החדש של שמחה לב-ידון Lev-Yadun, S. 2016. Defensive (anti-herbivory) Coloration in Land Plants מציג גישה חדשה ומקורית להסבר תופעות של צבעוניות וצורה בצמחים  – כאלה  המופיעות בכל חלקי הצמח העל-אדמתיים ואינן קשורות בהכרח למשיכת מאביקים לפרחים ולהפצת פירות וזרעים. צמחים חשופים כל העת ללחצי אכילה אשר מולם נבררו תכונות רבות המקנות עמידות ברמות משתנות. תכונות צבע וצורה בצמח (בכל חלקיו ולא רק באברי הרבייה) מתפרשות בספר כאמצעים להתגוננות מסיכוני הטריפה בדרך של התחמקות ואף בהרתעה אקטיבית, בדרכים מגוונות כגון הסוואה, חקיינות, התחזות ואזהרה. הספר פותח צוהר לתחום מחקרי חדש ומרתק אשר נמצא בשלבים ראשונים של התהוותו.

דוחנן שרוע – מין גר חדש בישראל

דרור מלמד nivnav@012.net.il
יואל מלמד yomelamed@gmail.com

בחודש נובמבר 2016 נמצא באי-תנועה, סמוך לחוף בתל-אביב, עשב שאינו נמנה עם מיני הפלורה המוכרים של ישראל. הצמח הוגדר כדוחנן שרוע (Brachiaria subquadripara), דגני חד-שנתי, שמקורו ככל הנראה באפריקה הטרופית. להלן תיאור הצמח ודיון קצר בטקסונומיה של הסוג דוחנן, תוך דגש על המינים המצויים בישראל.

השפעת רעיית בקר בחורש ים-תיכוני בשמורת הר מירון על הצמחייה העשבונית בקרחות חורש

טליה אורון  taliaoron@gmail.com
רננה לביא renanalavi@gmail.com

השפעת רעיית בקר על מיני העשבוניים הגדלים בקרחות-חורש ים תיכוני בשמורת הר מירון נבדקה בשנים 2015 ו-2016. נסקרו  18 חלקות בארבע שלוחות הר: 9 ברעיית בקר (נריה ורבטיה) ו-9 ללא רעייה (זבד ועפאים). הדיגום היה חד-פעמי ונעשה בשיטת   step-point. בשתי העונות עושר המינים היה גבוה יותר באופן מובהק באתרים ללא רעייה לעומת האתרים ברעייה.  ב-2015 מגוון המינים (מדדי סימפסון ושאנון)  היה באופן מובהק גבוה יותר  באתר ללא רעייה לעומת האתר ברעייה.  ב-2016 נמצא שמדדי המגוון היו גבוהים יותר במובהק באתר הנתון לרעיית קיץ-סתיו  לעומת אתר הנתון לרעיית חורף-אביב.  הרכב המינים (על פי מדד דמיון) היה שונה במידה רבה בין שני טיפוסי הממשק. בחלקות ללא רעייה נמצא שיעור גבוה של מינים ייחודיים שלא נכחו בחלקות הרעייה. בניתוח של שכיחות הפרטים לפי קבוצות פונקציונאליות של צמחים נמצאו  הבדלים מובהקים בין הממשקים: ב-2016 רחבי-עלים הופיעו בשכיחות גבוהה יותר בחלקות הרעייה ודגניים חד-שנתיים הופיעו בשכיחות גבוהה יותר בחלקות ללא רעייה.  על בסיס התוצאות מומלץ להפחית את לחץ הרעייה בשמורה ולהגבילה לחודשי השנה היבשים.

ארנריית הלבנון – צמח חדש לישראל ולחרמון

אורי פרגמן-ספיר,  מנהל מדעי בגן הבוטני האוניברסיטאי – ירושלים  fragman@botanic.co.il
שאולי בקרמן, בוטנאי חובב ואיש שטח shulb1111@gmail.com

אוכלוסיה של מין ארנריה לא מזוהה נמצאה במצוק מצפה שלגים בחרמון ב-2009. לאחר מעקב של כמה שנים ובדיקה בספרות ובעשביות, הצמח הוגדר כארנריית הלבנון Arenaria libanotica Kotschy (ציפורניים). הצמח חדש לא רק לארץ, אלא לרכס החרמון כולו. בכתבה ניתנים תיאור הצמח, התפוצה והאקולוגיה. היות שהצמחים במצוק מצפה שלגים מעט שונים מתיאור המין בפלורות, נדונה השאלה האם אוכלוסיה זו יכולה להשתייך לתת-מין חדש או אף למין חדש.

כיצד משפיעים הבדלים בין-שנתיים במזג האוויר על הפריחה החורפית-אביבית בבית גידול חולי במישור החוף?

גדי פולק, מערכת כלנית gadpollak@gmail.com

עונת הגשם 2016-17 בעמק חפר הייתה שחונה לעומת הממוצע הרב-שנתי ולעומת עונת הגשם שקדמה לה והתאפיינה בדגם חריג של התפלגות המשקעים. בחודשי אוקטובר ונובמבר לא ירדו כלל גשמים משמעותיים, הגשמים התרכזו בדצמבר ובמחצית ינואר, ופברואר ומרץ היו יבשים. הבדלים אלה השפיעו על הפנולוגיה (עונתיות) של הפריחה החורפית-אביבית. תחילתה ושיאה ב-2016-17 היו מאוחרים יותר מאשר ב 2015-16, ומשכה היה לרוב קצר יותר. שיעור האיחור היה שונה במינים שונים לפי צורת החיים של הצמח, המיקום בסדר הפריחה העונתי של המינים והקשר בין הפריחה למועדי הנביטה והצמיחה הווגטטיבית של כל מין. במינים אחדים היה גם הבדל בעוצמת הפריחה בין שתי שנות המעקב. השינויים הפנולוגיים הללו מיוחסים לגמישות הפנוטיפית של הצמחים, כתגובה להבדלים בזמינות המים  בבית הגידול החולי.