מיני הינבוט הזרים הפולשים לישראל ולירדן

במאה וחמישים השנה האחרונות ניטעו מיני ינבוט אמריקאיים באזורים החמים של שאר יבשות העולם כעצי נוי, הסקה וצל, אך במהרה הפיצו את עצמם והפכו למין הפולש הראשון בחשיבותו השלילית לצמחייה הטבעית באזורים הסוב-טרופיים של כדור-הארץ. מיני הינבוט שנשתלו יצרו בני כלאיים קשים להגדרה המכונים בשם הכולל ינבוט המסקיטו. בירדן הפך ינבוט המסקיטו לצמח פולש מספר אחד, השתלט על שטחים עצומים בבקעת הירדן (הע'ור), באזור ים-המלח ובערבה, והוא פולש לקניונים של האשדות המערביים של מואב ואדום. פלישה זו דוחקת ומכחידה את מיני העצים הטבעיים. בישראל ניטע בעבר בעיקר המין ינבוט לבן המוגבל בהפצתו הטבעית אך מתברר כי יותר ויותר אתרי זריעים מוברים של ינבוט המסקיטו וינבוט לבן מתגלים במעונות החמים בעלי לחות גבוהה בקרקע בקיץ- והם מהווים סכנה חמורה להתפרצותו בשטחים טבעיים תוך הכחדה של מיני העצים הטבעיים במקום...

להמשך קריאהמיני הינבוט הזרים הפולשים לישראל ולירדן

סיכום השתלמות כלנית בצפון הנגב ב-26-27.10.2016

ההשתלמות התקיימה בעונה מעוטת פריחה במדבר בטרם ירידת גשמים משמעותיים, כאשר מרבית בני השיח והשיחים המדבריים הפעילות מקבלים גוון מאפיר וכמעט אינם פעילים. הצמחים העיקריים שפרחו הם חלמונית גדולה, בן-חצב מדברי, חבצלת הנגב, כתלה חריפה, מתנן שעיר ויפרוק המדבר. כמו כן פרח גם החרוב המצוי הנקבי הבודד ברכס בוקר. רבים מבין בני השיח והשיחים כלל לא פרחו השנה ובהם חמד המדבר ולענת המדבר. מין נדיר שנמצא הוא מלחית נגדית. הושם דגש על לימוד האקולוגיה של בתי הגידול והצומח המדבריים במשטחי הלס של צפון הנגב (כולל הלימנים והעצים שנשתלו בהם - מיני שיטה, ינבוט ואקליפטוס), במדרונות רכסי הנגב והערוצים שביניהם ובחולות הפנימיים במישור רותם.

להמשך קריאהסיכום השתלמות כלנית בצפון הנגב ב-26-27.10.2016
הצומח של גבעת יודפת העתיקה, שדה החצבים ועצי הלבנה הרפואי
DCIM100GOPROG0019964.

הצומח של גבעת יודפת העתיקה, שדה החצבים ועצי הלבנה הרפואי

הצומח על הגבעה של יודפת העתיקה מתואר תוך הדגשת הצמחים המעוצים והמאפיינים הבוטניים המיוחדים לגבעה  עליה בנוי האתר: שדה חצבים ענק (הגדול בארץ?!) וקבוצות עצי לבנה רפואי מרשימות בעלות גזע מרכזי זקן ועבה. המרחב  פנימה לקו החומה מימי המרד, חשוף כמעט לחלוטין מצומח מעוצה וכן מצמחים עשבוניים רב-שנתיים, למעט חצבים. כיפת הנארי הנישאת בראש הגבעה בוהקת בשממונה למרחק רב והיא חסרה צמחי סלעים כמעט לחלוטין. החסר המובהק של עצי וזריעי אלון מצוי באתר בולט לעומת החורש הטבעי הצפוף בהר עצמון הסמוך ולעומת השליטה  של עצי אלה ארץ-ישראלית גדולים בקירות פתחי המערות ובמדרונות הסלעיים. קבוצות עצי הלבנה הקשישים גדלות גם בשטח חורבות הכפר הביזנטי המצוי מצפון לגבעת יודפת העתיקה...

להמשך קריאההצומח של גבעת יודפת העתיקה, שדה החצבים ועצי הלבנה הרפואי

האם אלון התבור נמצא בשלבי מעבר מעץ נשיר חורף לירוק עד?

אלון התבור מוגדר כמין העומד בשלכת חורף, אולם קיימים הבדלים גדולים במועדי השרת העלים בין עצים סמוכים, בין אוכלוסיות ובין אותם עצים בין שנים. מעקב אחר הפנולוגיה של מועדי השרת העלים והלבלוב של כ 240 עצים בארבע אוכלוסיות במשך ארבע שנים חשף שההבדלים הללו נובעים כנראה מהבדלים גנטיים בין הפרטים וגם מהשפעה הפנוטיפית של תנאי הסביבה המשתנים משנה לשנה. לאור התוצאות ניתן לשער כי אלון התבור בישראל נמצא כנראה בשלב מעבר אבולוציוני ממין העומד בשלכת חורף למין ירוק עד. מאמר עברי זה מתבסס על מחקר מדעי שפורסם בעבר באנגלית: Ne'eman 1993. Variation in leaf phenology and habit in Quercus ithaburensis, a Mediterranean deciduous tree. Journal of Ecology 81: 627-634

להמשך קריאההאם אלון התבור נמצא בשלבי מעבר מעץ נשיר חורף לירוק עד?

ממשק ושימור מרוות איג – צמח נדיר ואנדמי בישראל

מרוות איג, Salvia eigii Zohary, היא מין אנדמי, המוגדר כמין "אדום" המצוי בסכנת הכחדה. היא גדלה בעשרה אתרים בלבד בארץ, כאשר פארק רמת הנדיב הוא אחד משני אתרים בהם עדיין מונה אוכלוסייתה מעל למאה פרטים. באתר גידולה  ברמת הנדיב, כמו בכלל שטח הפארק, מתקיים ממשק רעיית בקר שמטרתו לצמצם את סכנת השריפות. היות שצמחי מרוות איג נחשפים לרעייה בשיא צמיחתם ופריחתם לפני חנטת הפירות והזרעים החלטנו לערוך מחקר שמטרותיו כדלקמן:....

להמשך קריאהממשק ושימור מרוות איג – צמח נדיר ואנדמי בישראל