הגדרת צמחים פולשים והתייחסות למעמדו של אקליפטוס המקור כפולש אפשרי בישראל
OLYMPUS DIGITAL CAMERA

הגדרת צמחים פולשים והתייחסות למעמדו של אקליפטוס המקור כפולש אפשרי בישראל

בעקבות כתבתם של ד"ר עודד כהן ושל פרופ' יוסי ריוב בנושא "קריטריונים להגדרת צמחים פולשים בישראל ולהערכת סיכון" מוצגת תגובה המסבירה את הבסיס התיאורטי של הגדרת מין צמח פולש בליווי דוגמאות של צמחים מהעולם ומישראל. ההגדרה כוללת מדדים כמותיים ומקובלת על רוב המומחים בעולם בתחום של אקולוגיה של צמחים פולשים. מוסבר מדוע היא עדיפה על הגדרה תיאורית, ומפורטים בה המרכיבים האקולוגיים הכמותיים של מרחק הפצה, קצב פלישה והתבססות המשמשים להגדרת שלושת השלבים  של התבססות צמחים גרים:  שלב מזדמן, שלב מאוזרח ושלב פולש. ניתנות דוגמאות של צמחים כאלה בחו"ל ובישראל. מעמדו של  אקליפטוס המקור כמין פולש למערכות אקולוגיות טבעיות בישראל נדון ביתר פירוט כדוגמה לצורך ביישום קריטריונים ברורים וכמותיים.

להמשך קריאההגדרת צמחים פולשים והתייחסות למעמדו של אקליפטוס המקור כפולש אפשרי בישראל

הגדרות וקריטריונים למין צמח גר ולמין צמח פולש

בעקבות אי הבהירות בהגדרת "צמח גר(זר)" לעומת "צמח פולש" אנו מפרטים את דעת "מערכת כלנית" לגבי מושגים אקולוגיים חשובים אלה. הבהרות אלה מתייחסות גם למאמר של ז'אן-מארק דופור-דרור וגם למאמרם של עודד כהן ויוסי ריוב אשר הופיעו זה מכבר ב"כלנית". 

להמשך קריאההגדרות וקריטריונים למין צמח גר ולמין צמח פולש

אבינעם דנין 1939-2015

ביום שבת, ל' בכסלו, 13.12.2015 נפטר פרופסור אבינעם דנין, לאחר מחלה קשה. אבינעם היה איש הצומח והצמחיה של ארץ ישראל בכל גופו ונימי נפשו, איש עתיר ידע שידע להורות את אשר הוא יודע, ולהנחיל את נפלאות מדע הבוטניקה ואת הכרת הצמחים לתלמידיו ולכל אדם...

להמשך קריאהאבינעם דנין 1939-2015

מיני האחילוף בישראל: סיכום הידע וחידושים

בעקבות המאמר על מיני האחילוף בישראל שפורסם בכלנית (2014) , נבדקו אוכלוסיות רבות של קבוצת אחילוף הגליל ( Sec. Ischarum) ברחבי ישראל ובמיוחד נחקר מבנה חדר האבקה והשזרה התחתונה. התוצאות המובאות במאמר זה מאירות על אחילוף קטן, אחילוף הגליל ואחילוף החורן ומתארות מין חדש- אחילוף הנגב. כמו כן מוצג מידע נוסף על מיני הסוג אחילוף והקשרים ביניהם. אנו מעדיפים לכנות את רוב אוכלוסיות המין השכיח בישראל כאחילוף הגליל, ולהשאיר את השאלה האם אחילוף קטן גדל בישראל לימי שלום בהם נוכל להשוות את צפון הגולן והגליל לאוכלוסיות הלבנון, משם הוא תואר למדע. אחילוף הנגב מתואר כאן כמין אנדמי הגדל באדמות לס של צפון הנגב.

להמשך קריאהמיני האחילוף בישראל: סיכום הידע וחידושים

תגובה למאמר "קריטריונים להגדרת צמחים פולשים בישראל ולהערכת הסיכון"

במאמר של כהן וריוב (2015) מוצעת הגדרה חדשה למינים פולשים. בתגובה למאמר אנו מצביעים על הבעייתיות בהגדרה ודוחים אותה. ספר הצמחים הפולשים בישראל (דופור-דרור, 2010) כולל הגדרה מקובלת למיני צמחים פולשים ומהווה את הבסיס המקצועי לעבודה שכבר היום מתבצעת בשטח להתמודדות עם פלישות ביולוגיות בתחום הצומח.

להמשך קריאהתגובה למאמר "קריטריונים להגדרת צמחים פולשים בישראל ולהערכת הסיכון"
זה הסתיו – הרהורים על עונות השנה בארץ בעקבות הפריחה הסתווית
????????????????????????????????????

זה הסתיו – הרהורים על עונות השנה בארץ בעקבות הפריחה הסתווית

כמה עונות בשנה? בספרות יש המערערים על חלוקת השנה לארבע עונות, ושוללים את הסתיו והאביב כעונות שנה "לגיטימיות". לדעתם בארץ רק שתי עונות: קיץ וחורף או ימות הגשמים וימות החמה. אופיין של עונות השנה בארץ שונה מזה שבאירופה אך אין בכך על מנת לשלול את קיומם של סתיו ואביב גם בארץ. קיצור אורך היום בסתיו הוא אות היסוד, הגורם ליותר מ-30 מיני גיאופיטים לפרוח אז. אולם הם זקוקים גם לאות קצר-טווח. בחלקם, אותם מכנים "מבשרי הסתיו", זו קבלת מנת קור. אחרים זקוקים לגשמי היורה – ללא תלות במועדו. אלה "בני היורה".

להמשך קריאהזה הסתיו – הרהורים על עונות השנה בארץ בעקבות הפריחה הסתווית

שבר לבן: כימיה, שימושים רפואיים ומנגנוני פעולה ביולוגיים של הכימיקלים האופייניים

שבר לבן Peganum harmala ידוע ברפואה העממית-מסורתית כצמח מאגיה וכמתאים לריפוי. המאמר מסכם ידע עדכני אודות הכימיה והפעילות הרפואית של חלקי הצמח ובעיקר הפירות והזרעים של הצמח, אשר נחקרו במעבדות אחדות בניסויים in-vivo  ו-In-vitro. באלה הוכחה פעילות אנטי בקטריאלית, אנטיפטרייתית, אנטי ויראלית, פעילות נוגדת חמצון יעילה, פעילות נוגדת דלקת, פעילות מונעת הריון, גרימת הפלות ופעילות יעילה לטיפול בטיפוסי סרטן שונים.

להמשך קריאהשבר לבן: כימיה, שימושים רפואיים ומנגנוני פעולה ביולוגיים של הכימיקלים האופייניים

סיכום השתלמות כלנית בכרמל ובגליל התחתון 18-19.11.2015

אבי שמידע, המחלקה לאבולוציה, אקולוגיה והתנהגות והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים –   avi.shmida@gmail.com
גדי פולק , מערכת כלנית gadpollak@gmail.com
תקציר: חודש נובמבר מייצג את סוף עונת הסתיו ומבשר את תחילת הקור והמשקעים הברוכים של עונת החורף. בדרך כלל פוקד בחודש זה את החבל הים-תיכוני לפחות גשם אחד  "גדול" (מעל 10 מ"מ) הגורם לנביטה כללית של הצמחייה החד-שנתית והמדרונות מתכסים בפלומה ירוקה. זוהי שיא עונת הפריחה של סתוונית היורה ותחילת הפריחה של כרכום חורפי. בשל הגשמים הברוכים שירדו השנה בעיקר במישור החוף ובקירבתו ופחות בגליל, ההשתלמות התמקדה בפריחת הסתיו בכרמל ובחופו.

תודתנו נתונה לחברינו דיני איזיקוביץ, יואל מלמד, ניר הר ועוזי מוטרו, אשר הוסיפו תרומת דעת חשובה בנושאי מומחיותם תוך כדי ההשתלמות.

המשך…

להמשך קריאהסיכום השתלמות כלנית בכרמל ובגליל התחתון 18-19.11.2015

ריכוזי חלמונית גדולה בהרי ירושלים: אתרי נחל קטלב וחורבת סנסן

חלמונית גדולה Sternbergia clusiana גדלה באתרים המצויים בעיקר בחגורת הספר ורק במקומות מעטים היא נכנסת לטבורו של החבל הים-תיכוני וגדלה ממערב לקו פרשת המים הארצית. במאמר זה מתוארים שני אתרים מרכזיים בשדרת ההר המרכזית (שומרון ויהודה) בה גדלה החלמונית בתוך החורש הים-תיכוני במצלעות המערביים של הרי ירושלים - נחל קטלב והר סנסן.

להמשך קריאהריכוזי חלמונית גדולה בהרי ירושלים: אתרי נחל קטלב וחורבת סנסן

קריטריונים להגדרת צמחים פולשים בישראל ולהערכת הסיכון

במהלך השנים הוצעו הגדרות שונות למונח מינים פולשים. ההגדרות השונות כללו מספר קריטריונים ובכלל זה גם את ההשפעות ההרסניות על הסביבה. בישראל מקובל להשתמש במונח מינים פולשים כדי לתאר מינים זרים המשפיעים באופן הרסני כלשהו על הסביבה. במאמר זה אנו מציעים להשתמש במונח מינים פולשים כדי להגדיר מינים זרים, שמתפשטים בקצב מהיר בשטח רציף או במספר רב של מוקדים, ומעמידים אוכלוסייה צפופה בכל מוקד. הגדרה זו אינה כוללת את השפעת הצמח הפולש על הסביבה כקריטריון להגדרתו כפולש...

להמשך קריאהקריטריונים להגדרת צמחים פולשים בישראל ולהערכת הסיכון