מאמרים משנת 2015

הגדרת צמחים פולשים והתייחסות למעמדו של אקליפטוס המקור כפולש אפשרי בישראל

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

ז'אן-מארק דופור-דרור, אקולוג מתמחה במינים גרים ופולשים ובהדברתם  – jmdd@netvision.net.il

בעקבות כתבתם של ד"ר עודד כהן ושל פרופ' יוסי ריוב בנושא "קריטריונים להגדרת צמחים פולשים בישראל ולהערכת סיכון" מוצגת תגובה המסבירה את הבסיס התיאורטי של הגדרת מין צמח פולש בליווי דוגמאות של צמחים מהעולם ומישראל. ההגדרה כוללת מדדים כמותיים ומקובלת על רוב המומחים בעולם בתחום של אקולוגיה של צמחים פולשים. מוסבר מדוע היא עדיפה על הגדרה תיאורית, ומפורטים בה המרכיבים האקולוגיים הכמותיים של מרחק הפצה, קצב פלישה והתבססות המשמשים להגדרת שלושת השלבים  של התבססות צמחים גרים:  שלב מזדמן, שלב מאוזרח ושלב פולש. ניתנות דוגמאות של צמחים כאלה בחו"ל ובישראל. מעמדו של  אקליפטוס המקור כמין פולש למערכות אקולוגיות טבעיות בישראל נדון ביתר פירוט כדוגמה לצורך ביישום קריטריונים ברורים וכמותיים.

אתר חדש של מרסיה זעירה בתל-אביב-יפו

JBG

אורי פרגמן-ספיר  ofragman@013.net  הגן הבוטני האוניברסיטאי – ירושלים

מרסיה זעירה, צמח אדום בסכנת הכחדה הגדל בחולות בפלשת ובשרון – נמצאה באתר חדש במזרח יפו. זהו האתר היחידי המוכר כיום בתל-אביב – יפו. בעבר היו כמה אתרים בתחומי תל-אביב אשר מהם הצמח נכחד, אך בחולות חולון מצויים עוד כמה אתרים קרובים שבהם הצמח עדיין שורד.

אבינעם דנין 1939-2015

img-06

הגר לשנר

ביום שבת, ל' בכסלו, 13.12.2015 נפטר פרופסור אבינעם דנין, לאחר מחלה קשה.
אבינעם היה איש הצומח והצמחיה של ארץ ישראל בכל גופו ונימי נפשו.  איש עתיר ידע השש להורות את אשר הוא יודע, ולהנחיל את נפלאות מדע הבוטניקה ואת הכרת הצמחים לתלמידיו ולכל אדם. בטקס בו הוענק לו פרס מטעם האגודה הישראלית לאקולוגיה על מפעל חיים, העיד אבינעם דנין על עצמו כי אהבת הפרחים היתה חלק ממנו מיום בו התחיל ללכת.
מגדיר הצמחים שכתב אבינעם דנין יחד עם פרופ' נעמי פיינברון-דותן הוא "התנ"ך הצהוב" של כל חובבי צמחי הבר בארץ.  האתר ומאגר המידע שהקים הם כלי ראשון במעלה להכרת הצמחים.  שני אלה הם מורשת שלא תסולא בפז לידיעת צמחי הבר של הארץ.

מיני האחילוף בישראל: סיכום הידע וחידושים

אחילוף הגליל  נ-גושחלב אלמגור-3
דר בן-נתן  מטייל וחובב צמחים, ערד – darbennatan@gmail.com
עוז גולן    אפקה – המכללה האקדמית להנדסה בתל-אביב וחוג כלנית – golanoz.me@gmail.com
שמעון דדון  מטייל וחבר חוג כלנית – chabadb1@walla.co.il
אהרוני ויעל מור  חברי חוג כלנית, קיבוץ כנרת – moryael02@gmail.com
אורי שטיין  מטייל וחבר חוג כלנית –  usto@netvision.net.il
אבי שמידע  המחלקה לאבולוציה, סיסטמטיקה והתנהגות והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים, גבעת רם.   avi.shmida@gmail.com
בעקבות המאמר על מיני האחילוף בישראל שפורסם בכלנית (2014) , נבדקו אוכלוסיות רבות של קבוצת אחילוף הגליל ( Sec. Ischarum) ברחבי ישראל ובמיוחד נחקר מבנה חדר האבקה והשזרה התחתונה. התוצאות המובאות במאמר זה מאירות על אחילוף קטן, אחילוף הגליל ואחילוף החורן ומתארות מין חדש- אחילוף הנגב. כמו כן מוצג מידע נוסף על מיני הסוג אחילוף והקשרים ביניהם. אנו מעדיפים לכנות את רוב אוכלוסיות המין השכיח בישראל כאחילוף הגליל, ולהשאיר את השאלה האם אחילוף קטן גדל בישראל לימי שלום בהם נוכל להשוות את צפון הגולן והגליל לאוכלוסיות הלבנון, משם הוא תואר למדע. אחילוף הנגב מתואר כאן כמין אנדמי הגדל באדמות לס של צפון הנגב.

תגובה למאמר "קריטריונים להגדרת צמחים פולשים בישראל ולהערכת הסיכון"

שיטה כחלחלה בן שמן גדי פולק

עופר שטייניץ רשות הטבע והגנים  oferst@npa.org.il
מרגרטה וולצ'אק רשות הטבע והגנים
נעם לידר רשות הטבע והגנים
אנה טרכטנברוט המשרד להגנת הסביבה
יהושע שקדי  רשות הטבע והגנים

במאמר של כהן וריוב (2015) מוצעת הגדרה חדשה למינים פולשים. בתגובה למאמר אנו מצביעים על הבעייתיות בהגדרה ודוחים אותה. ספר הצמחים הפולשים בישראל (דופור-דרור, 2010) כולל הגדרה מקובלת למיני צמחים פולשים ומהווה את הבסיס המקצועי לעבודה שכבר היום מתבצעת בשטח להתמודדות עם פלישות ביולוגיות בתחום הצומח.

זה הסתיו – הרהורים על עונות השנה בארץ בעקבות הפריחה הסתווית

????????????????????????????????????

עוזי פז  pazuzi@bezeqint.net

כמה עונות בשנה? בספרות יש המערערים על חלוקת השנה לארבע עונות, ושוללים את הסתיו והאביב כעונות שנה "לגיטימיות". לדעתם בארץ רק שתי עונות: קיץ וחורף או ימות הגשמים וימות החמה. אופיין של עונות השנה בארץ שונה מזה שבאירופה אך אין בכך על מנת לשלול את קיומם של סתיו ואביב גם בארץ.
קיצור אורך היום בסתיו הוא אות היסוד,   הגורם ליותר מ-30 מיני גיאופיטים לפרוח אז. אולם הם זקוקים גם לאות קצר-טווח. בחלקם, אותם מכנים "מבשרי הסתיו", זו קבלת מנת קור. אחרים זקוקים לגשמי היורה – ללא תלות במועדו. אלה "בני היורה".

שבר לבן: כימיה, שימושים רפואיים ומנגנוני פעולה ביולוגיים של הכימיקלים האופייניים

שבר לבן ערגה 3
צביה שפירא בוטנאית המתמחה בכימיה של צמחי מרפא. tzviashap@gmail.com
שבר לבן Peganum harmala ידוע ברפואה העממית-מסורתית כצמח מאגיה וכמתאים לריפוי. המאמר מסכם ידע עדכני אודות הכימיה והפעילות הרפואית של חלקי הצמח ובעיקר הפירות והזרעים של הצמח, אשר נחקרו במעבדות אחדות בניסויים in-vivo  ו-In-vitro. באלה הוכחה פעילות אנטי בקטריאלית, אנטיפטרייתית, אנטי ויראלית, פעילות נוגדת חמצון יעילה, פעילות נוגדת דלקת, פעילות מונעת הריון, גרימת הפלות ופעילות יעילה לטיפול בטיפוסי סרטן שונים.

סיכום השתלמות כלנית בכרמל ובגליל התחתון 18-19.11.2015

מצוק הארבעים גדי 3
אבי שמידע    המחלקה לאבולוציה, אקולוגיה והתנהגות והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים –   avi.shmida@gmail.com
גדי פולק   מערכת כלנית gadpollak@gmail.com
חודש נובמבר מייצג את סוף עונת הסתיו ומבשר את תחילת הקור והמשקעים הברוכים של עונת החורף. בדרך כלל פוקד בחודש זה את החבל הים-תיכוני לפחות גשם אחד  "גדול" (מעל 10 מ"מ) הגורם לנביטה כללית של הצמחייה החד-שנתית והמדרונות מתכסים בפלומה ירוקה. זוהי שיא עונת הפריחה של סתוונית היורה ותחילת הפריחה של כרכום חורפי. בשל הגשמים הברוכים שירדו השנה בעיקר במישור החוף ובקירבתו ופחות בגליל, ההשתלמות התמקדה בפריחת הסתיו בכרמל ובחופו.

ריכוזי חלמונית גדולה בהרי ירושלים: אתרי נחל קטלב וחורבת סנסן

חלמוניות קטלב סנסן  5
יואב רמון – חובב טבע ומטייל, צור הדסה.    lordrandom12@hotmail.com
חלמונית גדולה Sternbergia clusiana גדלה באתרים המצויים בעיקר בחגורת הספר ורק במקומות מעטים היא נכנסת לטבורו של החבל הים-תיכוני וגדלה ממערב לקו פרשת המים הארצית. במאמר זה מתוארים שני אתרים מרכזיים בשדרת ההר המרכזית (שומרון ויהודה) בה גדלה החלמונית בתוך החורש הים-תיכוני במצלעות המערביים של הרי ירושלים – נחל קטלב והר סנסן.

קריטריונים להגדרת צמחים פולשים בישראל ולהערכת הסיכון

טיונית ישי 1
עודד כהן, מכללת כנרת, המכון לחקר הגולן – קצרין, אוניברסיטת חיפה odedic@gmail.com
יוסי ריוב, המכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות ע"ש רוברט ה. סמית, הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית, האוניברסיטה העברית בירושלים, רחובות. riov@agri.huji.ac.il
במהלך השנים הוצעו הגדרות שונות למונח מינים פולשים. ההגדרות השונות כללו מספר קריטריונים ובכלל זה גם את ההשפעות ההרסניות על הסביבה. בישראל מקובל להשתמש במונח מינים פולשים כדי לתאר מינים זרים המשפיעים באופן הרסני כלשהו על הסביבה. במאמר זה אנו מציעים להשתמש במונח מינים פולשים כדי להגדיר מינים זרים, שמתפשטים בקצב מהיר בשטח רציף או במספר רב של מוקדים, ומעמידים אוכלוסייה צפופה בכל מוקד. הגדרה זו אינה כוללת את השפעת הצמח הפולש על הסביבה כקריטריון להגדרתו כפולש. נעשתה הבחנה בין הקריטריונים להגדרה של צמחים פולשים מצד אחד, לבין הקריטריונים להערכת הסיכון שלהם מצד שני, שמהם ניתן לגזור סדרי עדיפות בטיפול כנגדם. היכולת לחדור לשטחים טבעיים, ההשפעה השלילית על המינים הטבעיים, היכולת לשנות את הסביבה והיכולת ליצור עומדים צפופים מהווים קריטריונים להערכת סיכון, ועליהם מוצע להוסיף גם את פוטנציאל התפוצה הגלובלי של המין הפולש ואת הדמיון האקלימי-אקולוגי בין הסביבה החדשה לסביבת המקור וסביבות נפלשות אחרות בעולם.