טיונית החולות חודרת לחבל ההררי הגירני

אבי שמידע   המחלקה לאבולוציה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים והמחלקה ללימודי ארץ-ישראל, מכללת כנרת  avi.shmida@gmail.com

טיונית החולות Heterotheca subaxillaris היא צמח זר רודרלי שמקורו מאמריקה אשר בחמישים שנה האחרונות "התנחל"  במישור החוף בצידי דרכים, אשפתות וגם ברוב בתי הגידול החוליים ( בן-שחר, 2007). מאז שנות השבעים של המאה הקודמת הוא התנחל במישור החוף והשתלט על בתי גידול חוליים במקומות רבים והוגדר כמין פולש (דופור-דרור 2010). בעונת הסתיו (סוף אוקטובר ונובמבר) הוא צובע את צידי הדרכים של האזור בפריחה צהובה שובת עין.

טיונית החולות במעבר ביתר בהרי-יהודה, 11.11.2016, צילם אבי שמידע © טיונית החולות, עמק שרה בבאר-שבע, צלם עוז גולן ©

בתמונה מימין: טיונית החולות במעבר ביתר בהרי-יהודה, 11.11.2016, צילם אבי שמידע ©
בתמונה משמאל: אברי התפרחת והפרחים של טיונית החולות, עמק שרה בבאר-שבע, צלם עוז גולן ©

עד השנים האחרונות פלשה טיונית החולות רק לבתי גידול חוליים ופגשנו אותה ב שרון, בפלשת ומעט בנגב המערבי. חשבנו כי הצמח מוגבל בתפוצתו למעונות חוליים ואין סכנה כי יתפשט גם לאזורים הגירניים בשדרת ההר בישראל. ואולם, בשנים האחרונות אנו פוגשים פרטים בודדים של טיונית החולות בצידי דרכים ממש בתוך שדרת ההר המרכזית ובהרי הגליל על סלעי גיר בבתי-גידול שאינם חוליים. בכל המקרים  הללו טיונית החולות גדלה תמיד בשולי כבישים ראשיים, בצידי הכביש או בסדקים במדרכת הכביש. בפעם הראשונה ראינו אותה בגליל המערבי באזור התעשייה של תפן בשנת 2009  ומאז קיבלנו רק תצפיות מעטות עליה מאזורים גירניים בגליל. מאז שנות התשעים של המאה הקודמת התפשטה טיונית החולות דרומה במישור החוף והשתלטה על אזורים נרחבים באזור אשדוד – אשקלון – יד מרדכי והדרימה עד באר-שבע וצומת טללים ליד משאבי שדה. אולם אף פעם לא ראינו אותה חודרת לאזור הגירני של שדרת ההר של הרי-יהודה והשומרון. והנה בתחילת חודש נובמבר 2016 בעוד אנו מחכים בפקק התנועה במחסום ביתר בהרי ירושלים, הזדקר צמח של טיונית במלוא פריחתו (ראה תמונה ). היה זה צמח בודד בתוך שדרה ארוכה של צמחי טיון דביק השולט בשולי הדרכים של אזור גוש-עציון ופרוזדור ירושלים. מאז פגשנו עוד שני פרטים עלובים בכניסה למנהרה הראשית בכביש 60 מתחת לבית-ג'אללה.

האם פרטים בודדים אלה הם אות להמשך ה"פלישה" של טיונית החולות לעבר שדרת ההר והתחלה של כיבוש צידי הדרכים בכל האזור ההררי הגירני של ישראל ? לכאורה התשובה היא "לא רבתי", שכן הטיונית ידועה בארץ המוצא שלה כצמח חולות ובחמישים שנה האחרונות אכן בית-גידולה בישראל כלל רק בתי-גידול חוליים. אך ניסיון ממינים פלשניים אחרים מורה כי מצב סטטי זה עשוי להשתנות. נכון כי אוכלוסיות המקור של הטיונית אינן מותאמות כנראה לגדול בקרקע עשירה בגיר. צמחי החלוץ הראשונים שיגיעו לבית-גידול זר ושאינו מותאם אכן יסבלו, אך ייתכן שסלקציה של פרטים מותאמים באוכלוסיות תביא תוך כמה עשרות שנים להתמיינות גנוטיפים המותאמים לגדול בגיר ובקור. תקופה זו של פלישה איטית "כמעט עמידה" (lag phase) שבה גודל האוכלוסייה של המין הזר כמעט אינו משתנה   ידועה בצמחים פולשים רבים שנחקרו.  בן-שחר שחקרה את פלישתה של הטיונית בישראל (2007) מציינת את תכונות הטיונית המקנות לה יתרון כצמח פולש: משך מחזור חיים קצר ויכולת ייצור זרעים עצומה. תכונות אלה מאפשרות לצמח הפולש לפתח תוך דורות מועטים (50-20 דורות) גנוטיפים המותאמים לבית-הגידול החדש שאינו טבעי עבורו.

אנו מכירים מקרים דומים של צמחי חולות ממישור החוף המובאים בערמות חול מחוף הים ומתנחלים באתרי בניין וצידי כביש בהרים. ניתן לדוגמא את הפרגה הצהובה אשר התנחלה בכביש בגין בירושליים ואוכלוסיה דלילה שלה גדלה במשך 13 שנה בסלעים החשופים אשר במפער כביש בגין ממזרח לבית-הכרם. ניסיון התנחלות זו נכשל והאוכלוסיה נכחדה. קרוב לוודאי שהפרטים הבודדים של טיונית החולות המופיעים בצידי הדרכים בשדרת ההר של יהודה ושומרון הם ניסיונות התנחלות ראשונים של המין בבית-הגידול ההררי. האם ניסיון זה יצליח ובעוד 30 שנה תפאר הטיונית בפריחה סתווית יפהפיה גם את הגליל והשומרון ? נשמח לקבל דיווחים על אתרים חדשים של הצמח באזורי ההר הגירניים בארצנו.

טיונית החולות. צילם: גדי פולק © טיונית החולות. צילם: גדי פולק ©

טיונית החולות. צילם: גדי פולק ©
מימין – נבטים, התחלת פלישה לבתי גידול חוליים בשטח טבעי; משמאל – צמח בוגר בפריחה ובהפצת זרעונים בגבול הגן הלאומי חולות אביחיל בשרון.

ספרות :
בן-שחר ש. 2007, הפלישה הצהובה, טבע הדברים 146 : 54 – 60.
דופור דרור, ז'. מ.  2010 .הצמחים הפולשים בישראל. הוצאת העמותה לקידום ושמירת הטבע במזרח התיכון.

11 תגובות למאמר טיונית החולות חודרת לחבל ההררי הגירני

  1. אתמול 29/11/16 מצאתי פרט בודד של טיונית החולות בפריחה בתחומי "הגן הבוטני" בכניסה הצפונית לעיר אילת. יצויין כי הטיונית לא אותרה עד כה בשום מקום אחר בתחום שיפוט העיר אילת. מהתרשמותי בשטח, הטיונית הגיעה לאתר באופן עצמאי ולא במכוון.

  2. אגב לגבי פרגה צהובה, מאיפה המסקנה שהאוכלוסייה נכחדה? בדצמבר האחרון, במסגרת סקר לאורך כביש בגין, תועדו מספר פרטים של הפרגה לצד גשר הולכי הרגל הדרומי בין בית הכרם לאוניברסיטה.

    • מאת מרים מילוא:

      טיונית החולות ישנה גם במודיעין.ראיתי מספר פרטים בפריחה ב-5.1.17 ,בשולי המדרכה ברחוב יאיר פרג, מול גבעת הברושים, בצמוד לכלוב עם צנרת מים.אפשר שהזרעים הובאו לשם עם הקרקע להתקנת מתקן המים, אבל אין סמן ברור לכך בשטח.

    • מאת וינגרטן ריקי:

      אף אני מכירה פרט מפותח קרוב לצומת של קרית משה.

  3. מאת נוגן צברי:

    טיונית החולות
    פרט אחד נצפה בצומת שילת בכניסה לעיר מודיעין
    פרט שני נצפה בכביש שלוש בקטע שעובר מתחת גשר הרכבת.

    • מאת "אבי שמידע:

      לנוגן צברי, תודה על שתי התצפיות המעניינו. האם הגשר מתחת לרכבת בכביש שלוש הוא הגשר הקרוב למושב יסודות ולתחנת נחל שורק? האם הטיונית היתה עדיין בפריחה ?

  4. עדכון מהיום 11/2/17 – זיהיתי טיונית החולות פורחת בכביש 672 מצפון לתחנת הדלק של מחלף אליקים, בצד המזרחי של הכביש (כמה מאות מטרים מתחנת הדלק לכיוון צפון).

    • מאת "אבי שמידע:

      לעמית שלום
      תצפית חשובה. האם ניתן אולי לבדוק ולעשות פרדיקציה "היכן תתנחל טיונית החולות?" לא כל כך לפי התנאים הסביבתיים אלא בקשר לקצב תנועת המכוניות או לקצב תנועת משאיות טעונות חול ? התצפיות האחרונות מוצאות את הטיונית בשולי כבישים ראשיים וצמתים חשובים. ואולי שכיחות התצפיות קשור בכלל לשפעת הצופים המבקרים יותר בכבישים ואתרים מסויימים ?

  5. יש גם בבאר יעקב/ נצר סיר וכבר לפני שלוש שנים ראיתי תחת הרכבל בצוק מנרה
    אשמח לשמוע – יש מה לעשות? בבאר יעקב זו התחלה, משני צידי הכביש. אולי עוד אפשר לעצור אותה.
    בחולון החולות שנותרו מלאים בה.

  6. מאת "אבי שמידע:

    למירי דאהן
    התצפית "לפני שלוש שנים ברכבל קריית שמונה" מיוחדת וחשובה. לעניות דעתי "אין מה לעשות" מה עוד שיש ציבור שנהנה מ"זיו הפריחה" של הטיונית בחודשי חוסר הפריחה בארצנו היבשה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *