לחברים שלום,
18.9.2020, ראש השנה תשפ"א
בידיעון זה, אנו מציגים את המאמרים והכתבות שעלו לאתר' כלנית' מאז ידיעון 14 ששלחנו בחודש יולי. החומר כולל את המאמרים, המבזקים והחדשות הבוטניות בהם אנו מדווחים על "מציאות ותופעות" בצמחי הבר של ארצנו ואת "פורחי החודש" מאת ערגה אלוני. כמו כן אנו מעדכנים באופן שוטף את "פריטי הסרגל השחור" כגון: ספרות ראשית בעברית ואנגלית של כל הפרסומים, תוכנית שנתית של חוג כלנית לבוטניקה וחוזרים מקדימים לכל השתלמות קרבה.
אנא – הפיצו את דבר כתב-העת ושכנעו כמה שיותר חובבי-טבע נוספים להירשם באתר כלנית https://www.kalanit.org.il/בפינה השמאלית בחלון הרשמה בדף הבית הראשי, זאת על מנת לקבל את הידיעון מידי כמה חודשים.
כמו כן נשמח אם תגייסו לשורות "חוג כלנית לצמחי ישראל" חברים חדשים אשר מתעניינים באמת בצמחיית ארץ-ישראל, אוהבים את משעוליה הפראיים וגם סקרנים למכניזמים העומדים מאחורי תופעות הטבע אותם אנו רואים בהשתלמויות. אנו מבקשים מכל חברי החוג להעלות את "אפליקציית טלגרם" [הוראות ישלחו במידיעון נפרד] ולהרשם בתוכה לקבוצת "חוג כלנית"; כך נוכל בהשתלמויות הקרובות לנווט בקלות עשרות מכוניות לנקודות מפגש ולאתרים הבוטנאים. בשאלות כיצד ואיך מעלים את הטלגרם אל תתבישו לנדנד לאיריס שגיב התומכת במחשוב ותקשוב "כלנית" (טלפון 052-4442640(.
זאת גם הזדמנות אישית של אחד מעמנו (א.ש.) להודות לכל החברים שעזרו למדריך להשתקם עם "מים קרים, קרח על המצח, חטיף בוטנים רווי-סוכר ומחל" וסתם חיוכים ואמפטיה – אשר הביאו לרענון והתחדשות מהירה אחרי "הקריסה על הבוקר מול השמש הבוהקת בעתלית בין ניחוחות ירבוז הגדות ומלוח קטן-פרחים….
מאז סוף תחילת יולי פרסמנו בכלנית 4 מאמרים, 7 כתבות במדור "חדשות בוטניות" ו-8 כתבות במדור "פורחי החודש".
להלן תקצירי הכתבות והמאמרים על פי תאריכי הפרסום מהמאוחר למוקדם:
מאמרים בכתב-עת כלנית
למה החצב המצוי פורח בסתיו? השוואת ההשקעה בביומסה וברביה, בינו לקרובו בן-חצב יקינטוני הפורח באביב
במקומות עם אקלים ים-תיכוני, האביב הוא עונת השיא של הפריחה ושל שפע המאביקים. למרות זאת, יש מספר מיני גאופיטים הפורחים בסתיו, טרם תחילת הגשמים שזו התקופה היבשה ביותר בשנה. הסבר מקובל לפריחה יוצאת דופן זו, הוא שמינים אלה התפתחו ממינים פורחי-אביב שהסיטו את תקופת הפריחה שלהם לסתיו. על-פי סברה זו, הגורם הסלקטיבי היכול להניע שינוי כזה, הוא הצלחה רבייתית גדולה יותר בסתיו. זאת בשל מיעוט מיני הצמחים הפורחים, והתחרות הנמוכה על מאביקים, לעומת התחרות הגבוהה אביב. מטרת מחקר זה היא לבחון את ההשערה שההסטה של מועד הפריחה מהאביב לסתיו בחצב מצוי (Urginea mritima) הייתה מלווה בעליה בהצלחה הרבייתית. מכיוון שאין חצבים הפורחים באביב, נאלצנו להשוות בין החצב המצוי לבין בן-חצב יקינטוני (Scila hyacintoides) שהוא מין קרוב הדומה לחצב בתכונות רבות, אך פורח באביב. ההשוואה כללה בדיקה של ההצלחה הרבייתית הנקבית והזכרית, מספר גרגירי האבקה והביציות המיוצרים בפרח, מנגנון הרבייה וההאבקה, וההשקעה בביומסה באיברים הווגטטיביים, בפרחים למשיכת מאביקים ובזרעים. התוצאות מלמדות על יתרון יחסי בהצלחה הזכרית של חצב מצוי יחסית לזו של בן-חצב יקינטוני. מבחינה זו התוצאות תומכות בהשערה שהסטת הפריחה מהאביב לסתיו הייתה מלווה ביתרון רבייתי. אבל להסטה זו היה מחיר בהגדלת ההשקעה בפרחים וירידה בהצלחה הנקבית בחצב מצוי יחסית לבן חצב יקינטוני. אולם יתכן שהיתרון בפריחה הסתווית טמון בטריפת זרעים נמוכה יותר והצלחה גדולה יותר בנביטה והתבססות הצמחים, נושאים אלה מוצעים למחקרים בעתיד.
דבורנית גדולה, דבורנית נאה ומה שביניהן
המאמר עוסק בתאור ה"צורות" (מופעים) השונות של דבורנית גדולה ודבורנית נאה וצורות מורפולוגיות אשר ביניהן. הוא מאפיין את התכונות המורפולוגיות הנלקחות בחשבון בעת תיאור של "צורה"(מופע) שונה מ"צורה" קיימת. (במלה "צורה" הכוונה היא למין , תת מין, וריאציה (זן) , או אפילו בן כלאיים). בנוסף לצורות האופייניות של דבורנית נאה ודבורנית גדולה מתוארים בזאת הצורות של "דבורנית לבנונית" ו"דבורנית טורקית" תוך הדגשת התכונות המורפולוגיות השונות שביניהן. המאמר אינו עוסק בטקסונומיה של מינים חדשים בישראל בטווח שבין דבורנית גדולה לדבורנית נאה. הפרק אודות האבקת מיני הדבורניות בא כדי לתאר ולנסות להבין את הקשר שבין ההאבקה בדבורניות לשמירת הזהות והייחודיות של כל מין ומין.
האם השינויים בצומח ארץ-ישראל הם תוצאה של פעילות האדם או של שינויי אקלים?
טקסטים מן העת העתיקה, עדויות של נוסעים וחוקרים מן העת החדשה, ממצאים ארכיאולוגיים ושרידים בוטניים, כל אלה מלמדים אותנו שבעבר בורכה ארץ ישראל בצמחייה שופעת. הרמות שבארץ ישראל, עבר הירדן ולבנון היו מכוסות עצי-יער, או חורש צפוף וכך גם אזור השרון. מקובל לחשוב שהחל מן הפלישה הערבית לארץ ישראל במאה השביעית, החל תהליך של דלדול והשמדה של הצמחייה בארץ ישראל, אשר הגיע לשיאו תחת שלטון האימפריה העות'מאנית. הדעה שהתקבעה בספרות ובמחקר האקדמי היא שחורבן הצמחייה הוא מעשה ידי אדם בלבד, ולא תהליך טבעי המושפע מהשתנות התנאים הסביבתיים. התנוונות החקלאות והרס תרבות המדרגות שהביאו לסחף-קרקע, רעיית יתר, תעשיית הפחם והסיד, ולבסוף כריתת היערות בעת מלחמת העולם הראשונה, סומנו כגורמים שבעטיים חרבה הצמחייה. אולם בשנים האחרונות, עם פיתוחם של אמצעים טכנולוגיים חדשים והתפתחות מדע הפליאו-קלימטולוגיה, החלו להצטבר ממצאים חדשים, המעידים על שינויים אקלימיים גלובליים ומקומיים שתרמו אף הם לתהליך המדבוּר באזורנו ולפגיעה בצמחייה. במאמר זה נסקרים הגורמים ההיסטוריים-תרבותיים-שלטוניים שהביאו לחורבן הצמחייה בידי אדם, לצד מחקרים חדשים המראים שגם תהליכים אקלימיים היו מעורבים בכך, ואין להתעלם מהם באזורנו המצוי בסְפָר המדבר.
הסחלב של דרווין Catasetum – דוגמא קיצונית לדו-פרצופיות מינית בפרחים
דו-פרצופיות מינית בפרחים נדירה מאוד בממלכת הצמחים. לכן כה בולט השוני בין פרחי זכר ונקבה בסחלב הטרופי קטסטום Catasetum , אפיפיט דו-בייתי לו פרחי נקבה ירקרקים נחבאים לעומת פרחי זכר אטרקטיביים. המאמר מסכם מחקרים אשר נעשו על סחלב הקטסטום ומאביקיו, החל מדרווין אשר הוכיח כי "שני צמחים שהיו שייכים בזמנו לשני סוגים שונים מכליאים ביניהם ולכן שייכים לאותו המין Catsetum saccatum ועד מציאת מנגנון האבקה של הסחלב ופתרון התעלומה: מדוע מבקר זכר הדבורה דווקא בפרחי הנקבה לאחר הביקור הטראומטי בפרח הזכר?
מבזקי חדשות בוטניות שפורסמו לאחרונה:
אשחר מנוקד Rhamnus punctata – התגלה בהר-עיבל
אשחר מנוקד ידוע מזה שנים כשיח קוצני הגדל רק בגליל ובכרמל ואינו יורד דרומה בשדרת ההר המרכזית. זהו שיח קוצני סבוך שגובהו 1-2.5 מ', הדומה מאוד לאשחר ארץ-ישראלי, אולם עליו שעירים ואינם נשירים בחורף. והנה בטיול בהר-עיבל התפלאנו לראות כי השיחים הקוצניים שחשבנו עד כה כי נמנים הם על המין אשחר ארץ-ישראלי הגדרתם הנכונה היא אשחר מנוקד. צמחיית השומרון התעשרה בעוד מין ארבורלי. על המשמעות הביוגיאוגרפית של המציאה ןתפוצתו של האשחר המנוקד.
פרי אשחר א"י Rhamnus lycioides – רעיל או מזין?
רגילים אנו כי באקוסיסטמות הממוזגות והים-תיכוניות פירות אדומים ושחרחרים הם עסיסיים מתוקים ומזינים ציפורים ובני-אדם. אז מדוע סבלו לאחרונה ילדי המושב תעוז מהקאות וקלקולי קיבה לאחר אכילת פרי של אשחר ארץ-ישראלי? מסתבר כי ילדים קטנים ואפילו "מבוגרים רגישים" – מושפעים לרעה מחומרים בפרי האשחר. על פרי האשחר ופירות שיחי בר ישראלים נוספים במבזק כלנית.
מדוע התאנה Ficus carica ירוקה מבחוץ ואדומה מבפנים?
רק שלושה צמחים בעלי פרי עסיסי שבצעו אדום בפנים וירוק מבחוץ ידועים לנו: תאנה, רימון ואבטיח. נתרכז הפעם בתאנה ונשאל: מדוע, ביוצא דופן מכל שאר הפירות העסיסיים מופצי ציפורים פרי התאנה אינו אדום גם בציפתו החיצונית? תשובה לשאלה זו מובילה אותנו לעולם אבולוציוני של התאמות והתמודדויות בין צבעי פירות בוסר ובשלים לבין כושר ראיה של בעלי-חיים הניזונים מהם וניסיון לאותת לחיה אחת ולהסתיר מחיה אחרת.
"החאבק" המפורסם, נענת סיני – היא נענת שימפר Mentha longifolia ssp.schimperi
בעקבות שאלות חובבי הטבע אנו מביאים כאן את שמה המדעי של "נענת סיני" הידועה בשמה העממי והערבי – "חאבק". יש חושבים שזהו עשב התה "המשובח ביותר".
שימושי דטורה נטוית-פרי Datura innoxia אצל פלחים בעמק בית-שאן
אנו מפרסמים כתב-יד אוטנטי מעזבונו של אורי אליאב, ציוני דתי ממקימי קיבוץ טירת-צבי בעמק בית-שאן ומראשוני חובבי הטבע שלמד וידע לעומקם את מנהגי הפלחים והבדואים באזור וחקר את אורחות שימושי הצמחים שלהם. אחד מכתבי היד המועטים ששרד, "על הדטורה הרעילה אך גם המשמשת כסם וחומר מרפא" מספר אורי אליאב במכתב משנת 1981, כפי שחווה אותם אורי בשוטטותו בין כפרי הערבים. השתדלנו לא לשנות מילה ולהביא את הדברים ככתובם.
ריקוד החצב Drimia maritima – כיצד החצב צומח ופורח?
רובנו מתפעלים מפריחת החצבים בסוף הקיץ – איך הם יודעים מתי לפרוח ולצאת בדיוק בתקופה שכולם נמים ומתחבאים? אך רק איש אחד שם לב לתופעה מופלאה המתרחשת מתחילת הבקיעה של גבעול תפרחת החצב ותוך כדי צמיחתו ועד הפריחה – הגבעול הגדל מבצע ריקוד סיבובי במעגלים לרוב בכיוון מחוגי השעון. תיעוד "הריקוד הסיבובי" של גבעול חצב מצוי Drimia maritima תוך כדי צמיחתו בעזרת טכניקת מצלמת GOP-RO מעלה שאלות מעניינות לגבי הערך האבולוציוני של מנגנון הסיבוב בצמחים וקושר אותו למנגנונים דומים בביולוגיה של פיתולי החלזונות וסיבובי פרי האספסת – האם יש בהם מנגנון המוטבע גנטית ומה הערך האדפטיבי שלו?
ירבוז הגדות Amaranthus tuberculatus – צמח גר אמריקאי; היהפוך אחרי 50 שנה לפולש אכזרי?
אנו מדווחים על מציאת אוכלוסיה חדשה של ירבוז הגדות Amaranthus tuberculatus – מין נדיר של צמח שוטה גר בארץ שמוצאו אמריקאי ומאז שנת 1970 הוא גדל "פה ושם" בעיקר בשולי שדות מושקים. הצמח ירוק ויפה למדי אך אנשי הגנת הצומח, מומחי עשבים שוטים והחקלאים חוששים שהוא יהפוך לצמח פולש. בתור מין נדיר בישראל (מצוי בגן-הבוטני של אגמון החולה) – האם יש לשמור עליו או להכריז עליו מלחמה?
אספקט מעניין נוסף- ירבוז הגדות הוא צמח דו-בייתי פולש המתנחל באיים ויבשות חדשות; איך צמחים בודדים חלוצים מוצאים להם בן זוג ? על כך במבזק חדשות זה.
פורחים החודש – אוגוסט 2020:
חלבלוב פושט Euphorbia prostrata גדל בגינות ובין גידולי שלחין (אוגוסט 2020)
ערברבה שעירה Epilobium hirsutum ר"ש הגדל במקומות לחים (אוגוסט 2020)
פספלון דו-טורי Paspalum paspalodes גדל במקומות לחים (אוגוסט 2020)
ערר כרתי Cressa cretica ר"ש עשבוני הגדל במלחות (אוגוסט 2020)
פורחים החודש – ספטמבר 2020:
שיזף מצוי Ziziphus spina-christi עץ קוצני מאריך שנים (ספטמבר 2020)
ירבוז עדין Amaranthus viridis צמח נפוץ בגינות ובשטחים מושקים (ספטמבר 2020)
דבשה לבנה Melilotus albus צמח נפוץ שפרחיו עשירים בצוף (ספטמבר 2020)
חלבלוב דגני Euphorbia graminea ר"ש פולש (ספטמבר 2020)
בשם מערכת מגזין "כלנית" אנו מאחלים לכל חברי חוג כלנית שנה טובה
בברכה
גידי נאמן
איריס שגיב
ערגה אלוני
אבי שמידע
