תגובה למאמר "קריטריונים להגדרת צמחים פולשים בישראל ולהערכת הסיכון"

עופר שטייניץ רשות הטבע והגנים  oferst@npa.org.il
מרגרטה וולצ'אק רשות הטבע והגנים
נעם לידר רשות הטבע והגנים
אנה טרכטנברוט המשרד להגנת הסביבה
יהושע שקדי  רשות הטבע והגנים

במאמר של כהן וריוב (2015) מוצעת הגדרה חדשה למינים פולשים. בתגובה למאמר אנו מצביעים על הבעייתיות בהגדרה ודוחים אותה. ספר הצמחים הפולשים בישראל (דופור-דרור, 2010) כולל הגדרה מקובלת למיני צמחים פולשים ומהווה את הבסיס המקצועי לעבודה שכבר היום מתבצעת בשטח להתמודדות עם פלישות ביולוגיות בתחום הצומח.

עמדת רשות הטבע והגנים והמשרד להגנת הסביבה לגבי הגדרת צמחים פולשים

תופעת הפלישות הביולוגיות היא בעיה ההולכת ומחריפה בארץ ובעולם ויש לברך על העלאת המודעות אליה כפי שנעשה במספר מאמרים וכתבות שפורסמו ב"כלנית". כהן וריוב (2015) הציגו סקירה מעניינת בנושא המינים הפולשים. אנחנו מבקשים לברך על הדיון בקריטריונים להערכת סיכון לפלישות ביולוגיות הכוללים התייחסות לתפוצת המין ולנישה האקולוגית. עם זאת,  ההגדרה החדשה למינים פולשים בישראל המוצעת במאמר מחייבת תגובה והבהרה. ההגדרה מופיעה בנוסחים שונים לאורך המאמר, דבר העלול ליצור בלבול, אך לצורך הפשטות נתייחס לניסוח המופיע בתקציר: "מינים זרים, שמתפשטים בקצב מהיר בשטח רציף או במספר רב של מוקדים, ומעמידים אוכלוסייה צפופה בכל מוקד".
רשות הטבע והגנים והמשרד להגנת הסביבה, כגופים האמונים על שמירת הטבע והמגוון הביולוגי בישראל, עוסקים בפעולות רבות על-מנת להבטיח את שלמותן (integrity) של מערכות אקולוגיות טבעיות והאורגניזמים המקומיים החיים בהן. התמודדות עם פלישות ביולוגיות מהווה כיום את אחד האתגרים הבוערים בשמירת טבע בישראל ובעולם. לאור כך, הרשויות הממלכתיות האחראיות על שמירת טבע ואיכות הסביבה בעולם נדרשות להגדרה ביצועית על-מנת לפעול מהר ונכון בהתמודדות עם איום של פלישות ביולוגיות. גישת רשות הטבע והגנים והמשרד להגנת הסביבה לכן היא אימוץ של הגדרת הארגון בינלאומי לשמירת טבע (IUCN):

Animals, plants or other organisms introduced by man into places out of their natural range of distribution, where they become established and disperse, generating a negative impact on the local ecosystem and species (IUCN, 2015)

הגדרה זו שמה דגש חזק על ההשפעות השליליות על המערכות האקולוגיות ועל המינים המקומיים שמלווה פלישות ביולוגיות ומאפשרת לגזור תכניות פעולה יעילות המבוססות על תיעדוף, ותקצוב מתאים לביצוען ולניטור הצלחתן. כפי שמדגישים כהן וריוב עצמם, הגדרה זו מבוססת על חשיבה קולקטיבית של קבוצת חוקרים עולמית המתמקדת בנושא המינים הפולשים בעולם (ISSG), שתפקידם בין השאר ליצור שפה מקצועית משותפת בין קבוצות המחקר השונות. אם כך, השילוב החזק של בסיס מדעי איתן, יחד עם קונצנזוס בין חוקרים מומחים על מה נכלל בהגדרה של ה"השפעה שלילית", מהווים יחד כלי עבודה חשוב ונדרש עבור הגופים האמונים על הוצאה לפועל של שמירה על מערכות אקולוגיות. ישראל מהווה צד לאמנת המגוון הביולוגי, שאחד היעדים של תכניתה האסטרטגית לעשור 2020–2011 (Convention on Biological Diversity, 2010), הוא לזהות ולתעדף מינים פולשים ולנקוט בפעולות למניעת הפצתם והתבססותם. גם לפי הגדרת האמנה, המהווה את הקונצנזוס העולמי הנרחב ביותר בנושא, מין פולש הוא מין זר המהווה איום למגוון הביולוגי (Convention on Biological Diversity, 2010).
אימוץ ההגדרה המוצעת ע"י כהן וריוב (2015), העומדת בסתירה מהותית לזו שבאמנה למגוון ביולוגי, כמוהו כהתנערות ממחויבותה של ישראל במסגרת אמנה זו. אימוץ ההגדרה המוצעת ע"י כהן וריוב יציב את ישראל במצב בו כמעט ואין בה "מינים פולשים". עבור כל מין זר כמעט תמיד יימצאו מוקדים שבהם לא מתקיימת אוכלוסייה צפופה ולפיכך אין כמעט אף מין שיכול לענות להגדרת "פולש". גורמים שמבקשים מטעמים שונים להימנע מפעילות נגד מינים זרים הגורמים נזק למגוון הביולוגי יאמצו הגדרה זו בחום. אנו בטוחים שזו לא כוונת הכותבים. לדוגמא, לפי ההגדרה החדשה המוצעת במאמר, המינים שיטה כחלחלה (Acacia saligna) ושיטת עלי-ערבה (Acacia salicina)  לא ייחשבו למינים פולשים כיוון שבחלק מהמוקדים הם אינם מעמידים אוכלוסייה צפופה. יש להבהיר כי כיום קיים קונצנזוס על כך שמינים אלו מהווים מינים פולשים מובהקים. דוגמה יפה למאבק בפלישה ביולוגית ניתן לראות בעינות גבתון, שמורת טבע אשר נפגעה קשות במשך שנים כתוצאה מהשתלטות של שיטה כחלחלה. על בסיס ההגדרה הביצועית של "מין פולש", הצליחה רשות הטבע והגנים לגייס תקציבים וכוח מקצועי רב (בליווי מדעי מקצועי שכלל את ריוב וכהן), על-מנת לבצע טיפול יסודי במיגור המין הפולש. תוצאות ממשק זה ניכרות היום היטב בשמורה, והובילו לשיפור מרשים במגוון הביולוגי הטבעי המתקיים בה. נדגיש, שבעיית המינים הפולשים דורשת עבודה רוחבית, המתבססת על הגדרות והנחיות ברורות ומוסכמות. כך למשל, העובדה שתשתיות חדשות, במיוחד אורכיות, מאיצות תהליכי פלישה, מחדדת את הצורך בעבודה מתואמת עם גורמי התשתית עוד בשלב התכנון, ואת קבלת המחויבות התכנונית והתקציבית של מנהלי הפרויקט לטיפול מוקדם בצמחים פולשים (וולצ'אק ואנגרט, 2012).
אתגר ההתמודדות עם מינים פולשים דורש שיתוף פעולה בין גופים שונים ומדיניות אחראית, כולל הגדרה מוסכמת של מינים פולשים לניהול רשימת המינים ולטיפול בהם. ספר הצמחים הפולשים בישראל (דופור-דרור, 2010) כולל הגדרה מקובלת למיני צמחים פולשים העולה בקנה אחד עם ההגדרה של ה-IUCN, ומהווה את הבסיס המקצועי לעבודה שכבר היום מתבצעת בשטח להתמודדות עם פלישות ביולוגיות בתחום הצומח. פרויקט כתיבה של מהדורה מחודשת של הספר יצא לדרך בשיתוף של רשות הטבע והגנים, המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, החברה להגנת הטבע, קק"ל וחברת החשמל לישראל. יש לאפשר המשך פעולות, כגון ביעור ומניעת הפצה, להתמודדות עם פלישות ביולוגיות המזיקות למגוון הביולוגי, לרבות מאמצים לעיגון בחקיקה, ולמנוע ממינוח לא מוצלח לפגוע במאמצים אלו.

ספרות

דופור-דרור, ז'. מ. 2010. הצמחים הפולשים בישראל. העמותה לעידוד וקידום שמירת הטבע במזרח התיכון, ירושלים.
וולצ'אק, מ. ואנגרט נ. 2012 טיפול בצמחים פולשים ומתפרצים בעבודות תשתית בדגש תשתיות אורכיות. רשות הטבע והגנים.
כהן, ע. וריוב, י. 2015. קריטריונים להגדרת צמחים פולשים בישראל ולהערכת הסיכון. כלנית 2.. http://www.kalanit.org.il/?p=4680

Convention on Biological Diversity. 2010. Strategic plan for Biodiversity 2011- 2020 and the Aichi Targets.
Convention on Biological Diversity. 2015. Invasive species – glossary of terms. https://www.cbd.int/invasive/terms.shtml accessed on 25.11.2015
International Union for Conservation of Nature (IUCN), 2015. http://www.iucn.org/about/union/secretariat/offices/iucnmed/iucn_med_programme/species/invasive_species/ accessed on 18.11.2015

תמונה בעמוד השער

שיטה כחלחלה בן שמן גדי פולק

שיטה כחלחלה. צילם: גדי פולק ©

כל הזכויות שמורות למחברים ולמערכת כלנית ©
ציטוט: שטייניץ, ע., וולצ'אק, מ., לידר, נ. טרכטנברוט, א. ושקדי, י. 2015. תגובה למאמר "קריטריונים להגדרת צמחים פולשים בישראל ולהערכת הסיכון". כלנית 2.   http://www.kalanit.org.il/?p=5060

תגובה למאמר תגובה למאמר "קריטריונים להגדרת צמחים פולשים בישראל ולהערכת הסיכון"

  1. עודד כהן ויוסי ריוב הגיב:

    1. קראנו בעיון את התגובה למאמר שנכתב לאחרונה על ידינו (כהן וריוב 2015), המלמדת על חשיבות הנושא לשמירה על מכלול הנופים של הארץ, המגלם בתוכו הן את המגוון הביולוגי והן את שירותי המערכת האקולוגית. להלן מובאת עמדתנו לגבי תגובה זו.
    2. במאמר שלנו נסקרו מספר קריטריונים המשמשים להגדרת מינים פולשים ע"י קבוצות מחקר שונות העוסקות בנושא ברחבי העולם. לגבי כל קריטריון סוכם חלקו היחסי של הקריטריון בהגדרה, ועל בסיס זה הוצגו הנוסחים השונים שהוצעו במהלך השנים. לבסוף, בפרק הסיכום מופיעה ההגדרה המוצעת על ידינו בשלמותה: "מינים זרים, שמתפשטים בקצב מהיר בשטח רציף או במספר רב של מוקדים ומעמידים אכלוסיה צפופה בכל מוקד".
    3. במאמר מצוין, שרשות הטבע והגנים והמשרד להגנת הסביבה מאמצים את ההגדרה של הארגון הבינלאומי לשמירת טבע, אך למעשה הם מאמצים את ההגדרה של (Wilson (2002, המצוטטת ע"י דופור-דרור (2010). לפי הגדרת הארגון הבינלאומי, כפי שצוטט במאמר זה, "מין פולש הוא מין שמתבסס בסביבתו החדשה ומתפשט בה, תהליך המחולל השפעות על המערכות המקומיות ועל מגוון המינים". הגדרה זו שונה לגמרי מן ההגדרה של דופור-דרור: "מין של צמח, שהוא גם זר לסביבה שבה הוא חי וגם הרסני בצורה כלשהי לסביבה ולאורגניזמים המקומיים". למעשה, כל קבוצת עצים הנטועה ביערות, בשטחים חקלאיים ובנוי, מביאה לשינוי בהרכב ובתפקוד המערכת האקולוגית מתחת לחופתה ו/או בסביבתה הקרובה, וכתוצאה מכך עלולה להביא לדחיקה של מינים מקומיים. השאלה היא לגבי מידת ההשפעה, הנגזרת מהקריטריונים של היקף וצפיפות. השפעתה של קבוצת עצים קטנה שאינה מתפשטת היא מקומית בלבד, ולכן היא זניחה, ואילו כאשר מדובר בקבוצת עצים המתרבה ומתפשטת בהיקף גדול ובצפיפות רבה, אזי גם השפעתה היא רבה. ההנחה הבסיסית של גישה זו היא, שכל מין שמתפשט בשטח נרחב ובצפיפות משפיע על סביבתו, אך לעומת זאת, הנחה זו אינה עובדת בכיוון הפוך. כלומר, לא כל מין המשפיע על סביבתו בקנה מידה מקומי עלול להתפשט ובצפיפות, שרק אז מתרחש כאמור תהליך המחולל שינוי בקנה מידה גדול יחסית. לפיכך, מן הראוי להתייחס בהגדרה לקריטריונים המחוללים את ההשפעה ולא להשפעה עצמה.
    הכותבים מציינים שההגדרה של כהן וריוב "עומדת בסתירה מהותית לזו שבאמנה למגוון ביולוגי" (CBD 2015), אך אינם מסבירים עמדה זו. לשם הבהרה של עניין זה מובאת ההגדרה במקורה:
    "Invasive alien species (IAS) are species whose introduction and/or spread outside their natural past or present distribution threatens biological diversity….For a species to become invasive, it must successfully out-compete native organisms, spread through its new environment, increase in population density and harm ecosystems in its introduced range…"
    גם הגדרה זו, בדומה להגדרה שלנו, מדגישה כי מין זר פולש חייב להיות כזה המתפשט בסביבתו החדשה ושצפיפות אוכלוסייתו גדלה, וזאת בנוסף להשלכות הסביבתיות. אנו מסכימים עם הגדרת הארגון יותר מאשר עם זו המוצעת על ידי דופור-דרור, שאכן מינים מבוססים המתפשטים בסביבתם החדשה משפיעים באופן שלילי על האדם ו/או על הסביבה. הגדרת הפולשים לשיטתנו, מחמירה יותר מאשר זו של הארגון הבינלאומי, כיוון שאנו השמטנו את הוכחת ההשפעה כתנאי הכרחי להגדרת הפולשים. לעומת זאת, במכתב התגובה מצוין, שההגדרה של דופור-דרור עומדת בקנה אחד עם ההגדרה של הארגון הבינלאומי, אך למעשה היא חסרה את מימד ההתפשטות.
    4. לא ברור מדוע הכותבים מציינים, ש"אימוץ ההגדרה המוצעת על ידינו יציב את ישראל במצב בו כמעט ואין בה פולשים". הם מביאים כדוגמה לכך את השיטה הכחלחלה ושיטת עלי ערבה. אולם ההיפך הוא הנכון. שני המינים האלו הם דוגמה טובה למינים פולשים בהתאם להגדרה שלנו, כיוון ששניהם מתפשטים במספר רב של מוקדים ומעמידים בכל מוקד חדש אוכלוסיות צפופות (דופור-דרור 2010). לפי ההגדרה המוצעת על ידינו, מיני שיטה אוסטרליים, אמברוסיה מכונסת, ורבזינה זהובה, חסת מים, טיונית חולות, אילנתה בלוטית, פרקינסוניה שיכנית, ולמרבה הצער עוד רשימה ארוכה של מינים, מתאימים להיכלל בתוך ההגדרה של מינים פולשים. עם זאת, ההגדרה אינה כוללת צמחים זרים המביאים תועלת לאדם, ואינם מתפשטים באופן המצדיק להתייחס אליהם כאל פולשים.
    5. במכתב התגובה מצוין, "שהרשויות הממלכתיות האחראיות על שמירת הטבע ואיכות הסביבה נדרשות להגדרה ביצועית כדי להגדיר מינים פולשים". לדעתנו, הגדרה המבוססת על קריטריון ההשפעה דווקא פוגעת בפעולות הביצועיות הנדרשות של הרשויות. ראשית, כיוון שברוב המקרים ההשפעה האקולוגית של מרבית המינים הפולשים טרם נבדקה בישראל. מבחינה זו, חובת ההוכחה של ההשפעה עלולה דווקא לפעול כנגד קבלת החלטות ביצועיות. שנית, ההשפעה ניכרת לרוב רק בשלבים מתקדמים של הפלישה, בעוד שעדיף שממשק ההדברה ייושם בשלבים מוקדמים שלה ולא בשלביה המאוחרים, שאז הפעולה יקרה מאוד, ולרוב היא מביאה לתוצאות חלקיות בלבד.
    בהקשר לכך יש לציין, שהמבצע למיגור טיונית החולות בחולון יצא לדרך, לא כיוון שההשפעה של הטיונית נחקרה באופן שיטתי, אלא כיוון שהיא מתפשטת בקצב מהיר, בהיקפים גדולים ובצפיפות רבה. קק"ל מטפלת לאחרונה בשיטת ויקטוריה ובשיטת עלי ערבה ביער מבוא חמה וביערות אחרים, לא כיוון שהשפעתם על היער הנטוע נבדקה, אלא כיוון שהמינים האלו יוצרים הרבה זריעים במרחק רב מצמחי האם ובקצב מהיר, המרמז על אפשרות של איבוד שליטה בעתיד. כך גם לגבי פרקינסוניה שיכנית, אילנתה בלוטית ועוד (דופור-דרור 2010). בכל המקרים האלו תיאוריית העבודה של העוסקים בשמירת הטבע והסביבה היא, שהתפשטות בהיקפים גדולים מלווה לרוב בהשלכות שליליות, גם אם אלו טרם הוכחו. מסתבר אם כן, שהרשויות דווקא מקבלות החלטות ביצועיות על בסיס קריטריונים ביודגמוגרפיים של קצב והיקף, התפשטות יותר מאשר על בסיס הוכחת ההשפעה של המינים הפולשים על סביבתם.

    לסיכום
    השפעה מוכחת ללא התפשטות אינה מהווה סיבה לדאגה, אך התפשטות בהיקף נרחב, גם ללא השפעה מוכחת, מהווה סיבה טובה לפעולה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *