פלישת חמציץ נטוי בשטחים טבעיים: האם החל שלב הפלישה המואצת ?

ז'אן-מארק דופור-דרור jmdd@netvision.net.il
חמציץ נטוי Oxalis pes-caprae וא מין זר 'ותיק' בישראל ועד לאחרונה היה מוכר כמין פולש בגינות, במטעי זיתים ובפרדסים, אך לא מעבר לכך. תצפיות חדשות בישראל, דיווחים מעודכנים ממדינות ים-תיכוניות, ונתונים חדשים לגבי הביולוגיה של מין זה מעלים חשש כי חל שינוי בשנים האחרונות בדפוס הפלישה של גיאופיט זה בשטחים טבעיים בחבל הים תיכוני בישראל.

תיאור ותכונות ביולוגיות

גיאופיט המגיע לגובה 30-15 ס"מ. העלים מורכבים מ-3 עלעלים דמויי לב הפוך, צבעם ירוק והם מעוטרים בסימנים שחורים בצדם העליון (תמונה  1). אורך פטוטרת העלה 15-10 ס"מ והיא יוצאת היישר מקנה-השורש הטמון בקרקע. העלים מתקפלים לאחור בחשכה. הפרחים נישאים על עוקצים זקופים, שגובהם 30-10 ס"מ (תמונה 2) (גבוהים יותר מהגבעולים הנושאים את העלים). הפרחים דמויי חצוצרה, צבעם צהוב בוהק, והם בנויים מ-5 עלי כותרת מאוחים בבסיסם. הפרחים נפתחים ביום ונסגרים בלילה. הצמח מתפתח מקנה-שורש לבן, חלול, עטוף בשכבות דקות של קרום בצבע חום. קני-השורש בצורת קונוס שאורכו כ-2.5 ס"מ (תמונה 3) הוא מתארך ויוצר בצלצולים קטנים בין המפרקים. באופן מפתיע בצלצולים של חמציץ נטוי מסוגלים להתפתח וליצור פרטים גם כאשר קבורים בעומק של 80 עד 90 ס"מ! (Galil, 1968). הטרוסטיליה (ראו בתיבה) היא תכונה שכיחה בסוג חמציץ והמין חמציץ נטוי הינו טריסטילי, כלומר קיימות שלוש צורות (מורפ) שונות של פרחים. בישראל קיים רק מורפ אחד ולכן לא מתרחשת  האבקה בין הפרטים (heteromorphic self-incompatibility). כך ניתן להסביר את העובדה כי בישראל הריבוי נעשה רק באופן ווגטטיבי (Rottenberg & Parker, 2004).

מערכת כלנית:
הטרוסטיליה
 heterostyly היא שוני בגובה של האבקנים והצלקת בפרחים  של צמחים שונים באותו המין. בחלק מהפרטים עמוד העלי ארוך והאבקנים קצרים ובאחרים האבקנים ארוכים ועמוד העלי קצר ואז הצלקת נמוכה. בתוך הפרח קיים אי התאם עצמי (self incompatibility) בין האבקה והצלקת. ההפרייה אפשרית רק בין אבקה שמקורה באבקן קצר המגיעה לצלקת על עלי קצר ובין אבקה שמקורה באבקן ארוך לצלקת על עמוד עלי ארוך. באופן כזה נמנעת הפרייה עצמית בפרחים באותו פרט צמח ורק הפרייה הדדית בין פרטים שונים מוליכה ליצירת זרעים.
דוגמאות נוספות מישראל של מיני צמחים עם הטרוסטיליה הם מיני הסוגים שנית ופשתה.

הפריחה בישראל בחודשים ינואר-אפריל.

??????????????????????????????? ??????????????????????????????? ???????????????????????????????

תמונה 1 (מימין): עלים של חמציץ נטוי.
תמונה 2 (במרכז): פרחים של חמציץ נטוי.
תמונה 3 (משמאל): קנה-שורש של חמציץ נטוי.
צילומים: ז'אן-מארק דופור-דרור ©

מקור והפצה בעולם

חמציץ הוא סוג הכולל למעלה מ-800 מינים המצויים בעיקר במרכז ודרום אמריקה ובדרום אפריקה. חמציץ נטוי גדל בר בדרום מערב מדינת דרום-אפריקה, באזור הכף בו שורר אקלים ים-תיכוני.
מין זה הופץ בעולם כדי לשמש צמח נוי. הוא הובא תחילה לאירופה ב-1796 ומאוחר יותר לדרום-אוסטרליה ב-1841. הצמח החל להתפשט בגינות, בפרדסים, בכרמים ובמטעי עצי זית בדרום אירופה, ספרד ופורטוגל, במהלך המאה ה-19. ב-1879 חמציץ נטוי כבר נחשב מין פולש באוסטרליה בה גרם לנזקים בשדות חיטה. הדיווח הראשון של חמציץ נטוי בישראל הוא מ-1906 וככל הנראה הוחדר לארץ מאירופה.
כיום חמציץ נטוי נוכח בצפון אפריקה, ברוב האיים בים התיכון (בלאריים, קורסיקה, סרדיניה, מלטה, כרתים, שאר האיים היווניים, קפריסין), בספרד, פורטוגל, איטליה, ויוון. חמציץ התפשט גם בדרום-מזרח ודרום-מערב אוסטרליה ובקליפורניה.

דפוס הפלישה בשנים האחרונות

כאמור, עד לפני שנים אחדות חמציץ נטוי נחשב בעיקר כמטרד בגינות, במטעים ובשולי שטחים חקלאיים. אך בשנים האחרונות התפרסמו עדויות על האצת קצב והיקף ההתפשטותו, הן במדינות הים התיכון (Castro et al. 2013, Gonzales-Moreno et al. 2014) והן בקליפורניה (DiTomaso et al. 2013). תצפיות ישירות(1) בשטחים טבעיים מוגנים בישראל ובקפריסין מאשרות מגמה זו: חמציץ נטוי חודר לשמורות טבע או שטחים מוגנים אחרים. הפלישה נעשית קודם לאורך דרכים או שבילים, ומעט לאחר מכן מתחיל הצמח להתפשט מצירים אלו אל תוך השטחים הטבעיים, גם אלו שאינם מופרים. בשטחים אלו יוצר חמציץ נטוי מרבד צפוף ביותר החונק את המינים המקומיים. כך למשל בשיחיה של שיזף השיח בדרום מזרח קפריסין (תמונה 4), או בשמורות "עציץ" בשרון, כגון שמורת בני ציון ושמורת קדימה. סיור שנערך בתחילת פברואר 2015 בשתי שמורות אלו העלה כי לפחות 25% משטח שמורת בני ציון מכוסה על ידי חמציץ נטוי (תמונה 5), וכ-15% משטח שמורת קדימה כבר נגוע במין פולש זה (תמונה 6). דחיקת המינים המקומיים על ידי חמציץ נטוי נראית בבירור (תמונה 8,7) ומחקרים קודמים (Petsikos et al. 2006) כבר הראו כי מגוון מיני העשבוניים בשטחים נגועים על ידי חמציץ נטוי צונח בעקבות הפלישה. כאמור, לעומת צמחים פולשים רבים, חמציץ נטוי מסוגל לחדור ולהתבסס בשטחים בהם לא היתה כל הפרעה, תכונה המגבירה פי כמה את האיום שמהווה מין פולש זה על המערכות האקולוגיות.
מצב זה מדאיג במיוחד לאור הגילוי לפני שנה וחצי כי קיימות אוכלוסיות של חמציץ נטוי בדרום פורטוגל המסוגלות ליצור זרעים חיוניים מחוץ לאזור התפוצה הטבעית של הצמח, בניגוד למה שנחשב עד כה (Castro et al. 2013). ממצא זה עלול לשנות את רמת האיום שמהווה חמציץ נטוי היות שעד לגילוי זה, הריבוי של חמציץ נטוי בשטחים בהם הצמח פולש נחשב ווגטטיבי בלבד. גם ללא התחשבות בנתון ביולוגי חדש זה העריכו כי פלישת הצמח תחמיר בשנים הקרובות, בפרט במזרח אגן הים התיכון (Gonzalez-Moreno et al. 2015).
אם אכן חל שינוי בקצב ההתפשטות של חמציץ נטוי, לא ברור מה הגורמים שהאיצו את הקצב. הסבירות ש"לא שמו לב" לריכוזי חמציץ נטוי בשטחים טבעיים בישראל כיוון שתשומת הלב הוסבה למינים פולשים אחרים, נראית נמוכה היות והשמורות הקטנות הנגועות מטוילות ונבדקות בתדירויות גבוהות. מעקב בשנים הקרובות יאפשר לוודא אם מדובר בתופעה זמנית או בשלב חדש בהתפשטות הצמח. האפשרות השנייה נראית כרגע הסבירה ביותר.

(1) תצפיות של מחבר הכתבה

??????????????????????????????? ??????????????????????????????? oxalis 6

תמונה 4 (מימין): פלישה של חמציץ נטוי שיחיה של שיזף השיח על קרקעות גבס באזור הצחיח למחצה של דרום-מזרח קפריסין. המרבד הנוצר מכסה את כל העשבוניים מלבד עירית גדולה.
תמונה 5 (במרכז): פלישת חמציץ נטוי בשמורת בני ציון.
תמונה 6 (משמאל): פלישת חמציץ נטוי בשמורת קדימה.
צילומים: ז'אן-מארק דופור-דרור ©

??????????????????????????????? ???????????????????????????????

תמונה 7 (מימין): איריס הארגמן מוקף בחמציץ נטוי בשמורת קדימה.
תמונה 8 (משמאל): חמציץ נטוי בשמורת בני ציון: מימין למטה פרט בודד של תורמוס ארץ-ישראלי.
צילומים: ז'אן-מארק דופור-דרור ©

השלכות על המערכות האקולוגיות בישראל

לכאורה השטחים המאוימים באופן מיידי על ידי חמציץ נטוי בישראל הם שמורות "עציץ" במישור החוף והשרון: מדובר בשמורות קטנטנות, הנושאות צומח נמוך, מורכבת מבני שיח ומעשבוניים, ביניהם מינים אנדמיים, מינים אדומים ומינים נדירים רבים, רובם עשבוניים. שמורות אלו ממוקמות בלב שטח בנוי או חקלאי בו מוקדים רבים של חמציץ נטוי. היות שחמציץ נטוי מתפשט בכל סוגי הקרקעות, קיים גם חשש לבתי גידול חוליים כפי שניתן לראות במספר מקומות במישור החוף (תמונה 9).

???????????????????????????????

תמונה 9: חמציץ נטוי בבית גידול חולי באזור נתניה. צילם: ז'אן-מארק דופור-דרור ©

טיפולים

מצב זה מדאיג עוד יותר לאור העובדה כי שיטות טיפול יעילות נגד חמציץ נטוי מעטות. ריסוס בקוטלי עשבים מסוימים יעיל אך אלה אינם סלקטיביים ולכן נדרשת העתקה מקדימה של המינים הנדירים לפני הריסוס. צעד זה מקשה על יישום טיפול. עקירה יכולה להיות יעילה אך היא רלוונטית רק במוקדים קטנים מאוד, של מטרים רבועים אחדים. טרם פותח טיפול ביולוגי נגד צמח זה.

לכן, כל דיווח על מוקד חדש, בודד, בשטחים מוגנים, ובפרט במישור החוף, חשוב ביותר כדי לנסות, בשלב ראשון, לעצור את התפשטות הצמח. כדאי לזכור גם כי מיני צמחים פולשים לא הופכים לפולשים מיד עם חדירתם לאזור חדש, ואי התפשטותם במשך עשרות שנים אינה ערבות לאי פלישתם בעתיד.

ספרות

CASTRO S., FERRERO V., COSTA J., SOUSA A.J., CASTRO M., NAVARRO L. & LOUREIRO J. (2013) Reproductive strategy of the invasive Oxalis pes-caprae: distribution patterns of floral morphs, ploidy levels and sexual reproduction. Biological Invasions 15:1863-1875.

DiTOMASO J.M., KYSER G.B. et al. (2013) Weed Control in Natural Areas in the Western United States. Weed Research & Information Center, University of California, 544 p.

GALIL J. (1968) Vegetative dispersal in in Oxalis Cernua. American Journal of Botany 55:68-73.

GIMENO I., VILA M., HULME P.E. (2006) Are islands more susceptible to plant invasion than continents? A test using Oxalis pes-caprae L. in the western Mediterranean. Journal of Biogeography 33(9):1559-1565.

GONZÁLEZ-MORENO P., DIEZ J.M., RICHARDSON D.M. & VILÀ M. (2015) Beyond climate: disturbance niche shifts in invasive species. Global Ecology & Biogeography 24(3):360-370.

PETSIKOS C., DALIAS P. & TROUMBIS A.Y (2006) Effects of Oxalis pes-caprae L. invasion in olive groves. Agriculture, Ecosystems & Environment 120:325-329.

ROTTENBERG A. & PARKER J.S. (2004) Asexual populations of the invasive weed Oxalis pes-caprae are genetically variable. Proceedings of the Royal Society of London. B (Suppl.) 271: S206–S208.

© כל הזכויות שמורות למחבר ולמערכת כלנית.
ציטוט: דופור-דרור ז'.מ. 2015. פלישת חמציץ נטוי בשטחים טבעיים: האם החל שלב הפלישה המואצת ? כלנית 2.  http://www.kalanit.org.il/?p=2175

16 תגובות למאמר פלישת חמציץ נטוי בשטחים טבעיים: האם החל שלב הפלישה המואצת ?

  1. אלוני ערגה הגיב:

    מרתק! תופעה דומה בה מתפשט החמציץ קיימת גם בחלק מחורשת הסרג'נטים בנתניה. אולם שם מצטרף לחגיגה גם התת מין בעל הכותרת הכפולה. הוא וחברו הצנוע (הנטוי המוכר) לא גדלים מעורבים אלה באלה.

  2. הבעיה היא ממש לא רק במישור החוף. חמציצים כבר פולשים בגיאיות בחיפה, ובשנים האחרונות איתרתי עשרות מוקדי פלישה באזורים שונים, כולל בהרי ירושלים (פלישה לאורך 2 ק"מ בערוץ נחל אילן משער הגיא במעלה הנחל, מוקדים באזור נטף וכסלון), בגלבוע (מעל מעיין חרוד) ואפילו בפאתי באר שבע ובנחל קדרון במזרח ירושלים.

    לדעתי האישית, חמציץ נטוי הוא הצמח הפולש הגרוע ביותר בישראל (חוץ אולי מהאמברוסיה), וזוכה לתת-הערכה. כבר ב- 2003, אחרי השריפה הגדולה בשמורת רכס חרוצים (בני ציון) הבעתי בפני אנשי רט"ג את דאגתי מהתפשטות החמציצים בשמורה.

    לסיכום, המאמר חשוב ומדאיג, אבל אני סבור שהתופעה לא חדשה, ופשוט לא זכתה לתשומת הלב הראויה. אין גם התייחסות להפצה של חמציצים עם קרקעות גינון ממישור החוף לאזורי ההר, וכן יש כמה וכמה אתרי חמציצים המעידים על סבירות גבוהה לכך שגם בארץ המין מתרבה לא רק וגטטיבית אלא גם מינית (שווה לבדוק את החמציצים במצוקי גיא בן-הינום, לדוגמא).

    • ושכחתי לציין "גילוי" מחורף 2013 – פלישה מאסיבית של חמציץ נטוי לאורך שמורת נחל ייט"ב במזרח השומרון, לאורך כקילומטר ויותר באפיק הנחל. ב- 2007, לא ראיתי ולו חמציץ אחד במקום.

      • דליה בונס הגיב:

        גם ביער אילנות בשרון מצאנו שחלקים גדולים מאוד כוסו בחמציץ הנטוי ודחקו את הפיטריות והפרחים שצמחו שם בעבר.

    • עדכונים נוספים:

      נחל תבור – מוקד פלישה (קטן) מתחת למנע בקר, כאשר מגיעים מכביש 90 זה בין החצייה הראשונה והשנייה של הנחל. בשאר הערוץ עד עין שחל לא נצפו חמציצים, אך ייתכן שזה בגלל הצמחייה הגבוהה והעובדה שהלכתי רק בדרך העפר המסומנת.

      כביש הגישה לתל שבע – חמציצים בשולי הכביש.

      ותצפית מינואר 2014 ששכחתי לציין קודם – במחלף שער הגיא, באי התנועה מדרום לח'אן שער הגיא בין כבישים 38 ו- 415.

  3. יצחק תור הגיב:

    פורים שמח ותודה לכותב על המאמר המענין.
    אינני זוכר כרגע כתמי חמציץ נטוי שלא מוזכרים בתגובות.
    אני מכיר כתם של חמציץ קטן באזור נטיעות קקל בהר תורען – מצפון למצפה נטופה.
    לא ראיתי אותו השנה אלא לפני שנה או שנתיים. גודלו היה אז רק כמה עשרות מטרים.
    אינני חושב שזהו מין פולשני אבל לדעתי זהו כוון חשוב למלחמה בתופעה.
    צריך לוודא שהחמציץ הנטוי לא יתקיים כלל במשתלות קקל ובמשתלות אחרות וכך תמנע הפצתו על ידי האדם.
    יצחק תור

  4. נועה משה הגיב:

    בהמשך לנאמר לעיל, אני רוצה להזכיר שבשמורת אלוני יצחק יש התפשטות מסיבית מאד של החמציץ הנטוי, וגם המין מרובה עלי הכותרת.

    אתמול, בנחל קטלב, ראינו קטע שרובו חמציצים, באזור תחנת הרכבת של בר גיורא.

  5. אודליה זיו הגיב:

    ברמת הכובש, בחורשת האקליפטוסים התמעטו הכלניות משמעותית (בודדות) ומחליף אותן מרבד של חמציצים.

    בנוגע למיגור, לדעתי הוא גרוע מהאמברוסיה, כיוון שעקירתו לא תמנע הופעת פרטים חדשים, לרוב הבצל נשאר בקרקע.
    אחרי העקירה לוקח לו בין שבועיים לחודש להרים ראש (כמידה כמובן והבצל נשאר בשטח).
    מסקנותיי מנסיונות מיגור חמציצים במתחם קדם עם ילדי ביה"ס:
    – אם תולשים כל שבוע רואים אכן ירידה במספר הפרטים שמופיעים. בניגוד לאמברוסיה השבה מינים מקומיים לא מצליחים להתחרות איתו (ציפורנית מצרית, צ. א"י דרדר כחול, קחוונים, רקפות וכו').
    – מיומנות עקירה עם בצל דורשת זמן ומומלצת רק אחרי גשם טוב.
    – עקירה קבועה בחורף והחמציץ לא יופיע כל הקיץ (בחורף הם חוזרים).
    – חלקה עם חרציות מראה סימנים טובים, אני מתחילה לחשוד שחרציות כן מצליחות להתחרות איתם (דרוש מחקר!!).

  6. נוגן צברי הגיב:

    אני ראיתי מוקדים של חמציץ נטוי
    בישוב נווה צוף שבבנימין, ובעוד ישובים בסביבה,
    באזור מודיעין אני ראיתי שהם חדרו לאזורים שנבנים (שכונת ציפורים ונופים לאורך כביש 431) בישוב לפיד שליד מודיעין ואני בטוח שבעוד רבים באזור הם חודרים.
    כמו שכתב עמית גם אני ראיתי הצצה של חמציצים מתוך כל מיני סלעים/קירות סלע/ טראסות ועוד מקומות נוספים שהסבירות שהוא הגיע לשם בצורה וגטטיבית לדעתי קלוש.
    לדעתי הוא כן מתרבה בארץ (אולי לא בכל מקום אבל בחלקם לפחות לדעתי).
    כמובן שצריך לעקר! כל אדמה שמנויידת לטובת גינון ולערוך ביקורות במשתלות (שם מאוד קל לו לשגשג, במיוחד לאור העובדה שבמשתלות לא טורחים בכלל לעקור אותו) ולחייב את בעלי המשתלות להשמיד את החמציצים בשטחם.

    אני מקווה שזה לא קרב אבוד 🙁

  7. נועה משה הגיב:

    שמורת הטבע הקטנה בביתן אהרון, מתכסה בקצב מהיר בחמציצים, על חשבון הצמחיה הטבעית שם.

  8. גדעון פיזנטי הגיב:

    במקום לדווח כאן, דווחו בבקשה במפת הפולשים, זה הרבה יותר אפקטיבי.

    • גדי פולק הגיב:

      התגובות שנכתבות כאן מתייחסות לכתוב במאמר וחשוב שיופיעו בצמוד למאמר. זה לא מונע מהמדווחים לדווח במקביל גם במפת הפולשים.

  9. לא תגובה אלא שאלה:
    כיצד לצמצם עד למינימום את התפשטותו של החמציץ בגינות ביתיות על אדמה כבדה במישור החוף הצפוני? האם עקירה ידנית? האם ריסוס מקדים במונע נביטה? האם ריסוס בראונדאפ במינון נמוך?
    אשמח לתשובה מהירה ביותר.
    תודה

  10. עמיר פז הגיב:

    ריסוס

  11. אריאלה אופנהיים הגיב:

    אני גרה בעין כרם, רחוק משפלת החוף, ורואה בעינים כלות כיצד החמציץ היפהפה והאגרסיבי משתלט עלינו. עוד לפני 3-4 שנים בקושי ראו אותו והשנה הוא השתלט על קיר טרסה – חומה – דרומית למנזר הביקור והמוסקוביה. עוד בשנה שעברה היה קיר זה מכוסה כולו ברקפות!! וכן הוא מתפשט בקצה מזורז בעמקים הסובבים וכמובן גם בתוך הכפר. בשנה שעברה עדיין זלזלו באזהרותי. השנה עוד לא נסיתי, בין השאר כי יש לנו מאבק איתנים עם העיריה הנוגע למיקום מיכללות צה״ל.
    לדעתי גם בארץ החל החמציץ להתרבות ע״י זרעים.

    אשמח מאוד אם תשלחו לי חומר מעודכן, בעיקר עם המלצות לטיפול, כדי שאוכל להפיצו בקהילה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *