הצמח האדום זמזומית ורבורג – גילוי חדש באחו עיינות בפלשת

לירן וקיל, סוקר טבע. השתתף בכתיבה גדי פולק  gadpollak@gmail.com
זמזומית ורבורג Bellevalia warburgii  היא צמח אדום אנדמי לישראל הגדל  באדמות כבדות.  לאחרונה מצטבר ידע חדש אודות התפוצה של הצמח בארץ ובתוך כך התגלה אתר חדש באחו עיינות בפלשת. בכתבה נסקרת ההיסטוריה של תיעוד המין בארץ ונדונה המשמעות של גילוי האוכלוסייה לשמירת טבע.

זמזומית ורבורג – מידע בוטני

זמזומית ורבורג Bellevalia varburgii   (אספרגיים  Asparagaceae, בעבר – שושניים Liliaceae) היא גיאופיט בעל בצל,  הגדל באדמות כבדות בעמקים. בעת הלבלוב בחורף מתפתחים בבסיס הצמח 6-3 עלים רחבים, זקופים או נטויים מעט, שבשפתם ריסים עדינים וקטנים הנראים היטב בעזרת מגדלת. מבין העלים מזדקרים בעת הפריחה 2-1 עמודי תפרחת הנושאים 70-25 פרחים. צבע ניצני הפרחים הערוכים בצפיפות בראש עמוד התפרחת לבן עכור אך לפרחים הפתוחים צבע לבן ואורכם בעת הפריחה כ-1 ס"מ או מעט יותר.  צבע הפרחים הבוגרים הופך לחום וחלקם נוטים כלפי מטה. בעת הפרייה עוקצי הפרחים אופקיים וקשיחים (שמידע ופולק, 2007; Feinbrun-Dothan, 1986)
הצמח אנדמי לישראל וגדל באדמות כבדות בעמקים.

Israel, S Shefela, Nahal Duma, 380m Israel, S Shefela, Nahal Duma, 380m bel-war leaf ishay
זמזומית ורבורג: מימין – מראה הצמח השלם. צילם: אורי פרגמן-ספיר ©. במרכז – פרחים שימו לב ליחסי העוקץ והעטיף ולמאבקים הסגולים . צילם: אורי פרגמן-ספיר © משמאל – עלה. שימו לב לריסים בשוליים. צילם: ישי שמידוב ©.
לחצו על התמונות להגדלה

לפי הספרות הפריחה היא בחודשי מארס-אפריל, אך בשנים מסויימות הפריחה מקדימה לפברואר, כפי שקרה השנה (עוז גולן – קבוצת הפייסבוק "בוטניקה לאוהבים – צמחי ארץ-ישראל"). גם באחו עיינות מרבית הפרטים פרחו כבר החל מתחילת פברואר, הן בעונת 2014 והן בעונת 2015.
סקירה סיסטמטית וביוגיאוגרפית על הסוג זמזומית ועל יחסי הקירבה בין ז. ורבורג למינים אחרים בסוג בארץ מובאת בספר האדום כרך א' (שמידע ופולק, 2007).

סימני שדה להבדלה בין זמזומית ורבורג, זמזומית מצויה וזמזומית סגולה

שלושת מיני הזמזומית הללו גדלים בחבל הים-תיכוני בארץ ועונת פריחתם (החורף וראשית האביב)  חופפת במידה רבה. בין זמזומית ורבורג וזמזומית מצויה קיים דמיון חזותי רב אולם הן גדלות בבתי גידול שונים (ז. מצויה גדלה בדרך כלל במקומות סלעיים). מצד שני זמזומית ורבורג וזמזומית סגולה חולקות את אותו בית גידול. ולכן, על מנת להקל על ההבחנה ביניהן, מוצגת להלן טבלה המסכמת כמה תכונות עיקריות המסייעות לזהות את המינים הללו בשדה ולהבדיל ביניהם בשדה (טבלה 1)

הערת המערכת:
ההבחנה בין מיני הזמזומית קשה וישנם מינים אשר ביניהם נמצא אוכלוסיות ביניים. דוגמאות לכך הן זמזומית מושיוף וזמזומית ורבורג אשר דומות לזמזומית מצויה וחולקות עימה תכונות דיאגנוסטיות חופפות. קרוב לוודאי כי ה"סיסטמטיקה של היום" הייתה נותנת לז.מושיוף וכנראה גם לז.ורבורג מעמד של תת-מין של זמזומית מצויה שהיא הטקסון רחב התפוצה בחבל הים-תיכוני באזור הלבנט. אולם יש לדעתנו לכבד את מחקרה של פרופ. פיינברון שהייתה המומחית העולמית לסוג זה והסוגים הקרובים לו, ועד היום מחקריה על הזמזומית נחשבים לברי סמכא. ומנקודת המבט  של שמירת הטבע: עדיף להשאיר את הרמה הטקסונומית של זמזומית ורבורג  ברמת מין שכן מדובר על טקסון אנדמי לישראל שיש חשיבות בשימורו.

 טבלה 1. כמה סימני שדה עיקריים להבחנה בין זמזומית מצויה, זמזומית סגולה וזמזומית ורבורג
מעובד לפי שמידע ופולק (2007) והפלורה פלשתינה (Feinbrun-Dothan, 1986)

התכונה זמזומית מצויה זמזומית סגולה זמזומית ורבורג
עמדת העלים שרועים זקופים זקופים או נטויים
רוחב העלה החיצוני 3-1 ס"מ 3-1.2 ס"מ 3.5-2 ס"מ

שולי העלה

לרוב לא ריסניים ללא ריסים בשוליים ריסניים או מחוספסים
מספר עמודי הפריחה (לרוב) 4-1 3-1 2-1
מספר הפרחים בתפרחת לרוב 20-15 50-20 70-25
עוקצי הפרח לרוב שווים לאורך העטיף, לעתים יותר ארוכים כאורך העטיף או קצרים ממנו ארוכים לרוב פי 2-1.5 מהעטיף
צבע ניצני הפרחים לבן ולעתים רחוקות ורדרד או לילך סגול לבן
צבע העטיף לבן ההופך לחום-אפור "מלוכלך" בהמשך הפריחה בראשית הפריחה – לילך בבסיס, הופך מאוחר יותר לאפור-חום לבן, הופך לחום "מלוכלך" בהמשך הפריחה
אורך עטיף הפרח 9-6 מ"מ 14-12 מ"מ 10 מ"מ
צבע המאבקים סגול-ארגמן סגול סגול-לילך
בית הגידול בתות סלעיות באזורי ההר והשפלה שדות לחים באדמות  כבדות שדות באדמות סחף כבדות
bel-flex ishay 1 ??????????????????????????
Israel, S Shefela, Nahal Duma, 380mמ
מימין – זמזומית מצויה. צילם: ישי שמידוב ©; במרכז – זמזומית סגולה. צילם: ישי שמידוב ©; משמאל – זמזומית ורבורג. צילם: אורי פרגמן-ספיר ©

התפוצה הגיאוגרפית של זמזומית ורבורג בישראל

זמזומית ורבורג תוארה למדע ע"י נעמי פינברון ב-1940 לפי אב-טיפוס מעמק יזרעאל. מגליונות העשבייה ניתן ללמוד על הגלילות בארץ שבהן הצמח גדל ועל תאריכי האיסןף (טבלה 2):

טבלה 2. גליונות העשבייה  של זמזומית ורבורג בעשבייה הלאומית באוניברסיטה העברית
נמסר ע"י הגר לשנר, אוצרת העשבייה הלאומית

שנה אזור מקום שם האוסף
1927 פלשת גדרה נעמי פיינברון
1930 עמק יזרעאל עין-חרוד נעמי פיינברון
1938 עמק יזרעאל עין-חרוד נעמי פיינברון
1992 עמק יזרעאל כביש תענכים אורי פרגמן
1944 עמק יזרעאל ליד סנדלה דני זהרי
1941 עמק יזרעאל כפר גדעון מיכאל זהרי (?)
1954 עמק ירדן עליון טבחה נעמי פיינברון
1988 עמק ירדן תחתון מצפון ליריחו אורי פרגמן
1977 שרון רמת אביב לאה פרוסבול
1939 שרון אביחיל נעמי פיינברון
1992 גליל תחתון ליד כלנית אורי פרגמן
1992 גליל תחתון עין-דור אורי פרגמן
1993 גליל תחתון בקעת טורען הגר לשנר
1963 גליל עליון מטולה ?
1983 שפלה נתיב הל"ה אהרון ליסטון
1967 הרי יהודה חבל יתיר אבינעם דנין
1985 הרי יהודה 10 ק"מ ממערב לחברון אהרון ליסטון
1977 הרי יהודה ירושלים – גבעת-רם מיכאל זהרי
1950 נגב צפוני ברור חיל נעמי פיינברון
1952 נגב צפוני ברור חיל נעמי פיינברון
1980 נגב צפוני חוות מגדה אבי שמידע
1950 נגב צפוני חצרים יואל דה-מלאך
1949 נגב צפוני סעד נעמי פיינברון
1952 נגב צפוני סעד נעמי פיינברון
1952 נגב צפוני בין פלוג'ה לשובל נעמי פיינברון
1952 נגב צפוני 10 ק"מ מדרום לבאר-שבע נעמי פיינברון
1950 נגב צפוני באר משאש יואל דה-מלאך

 נראה כי החל מ-1927 ועד ראשית שנות ה-90 יש תיעוד  מ-9 גלילות ים-תיכוניות: פלשת, עמק-יזרעאל, עמק הירדן העליון, עמק הירדן התחתון, ,השרון, הגליל התחתון, הגליל העליון, השפלה והרי יהודה. ואולם, בספר האדום מובעת הסברה שבעת כתיבת הספר ב-2007 הצמח גדל בוודאות רק בגליל התחתון ובעמק יזרעאל. מעניינית העובדה שז. ורבורג תועדה כבר בפלשת בגדרה ב-1927, אלא שמאז לא נמצאה שום עדות לנוכחות בפלשת עד לגילוי הנוכחי באחו עיינות.  לפי נתוני העשבייה ההיסטוריים ישנם גם אתרים בנגב הצפוני, אך אין מידע אחרי שנת 1980 שבה נעשה האיסוף האחרון.
לאחרונה נמסרים דיווחים על אוכלוסיות של אלפי פרטים ביער שהם שבצפון שפלת יהודה, בתוך כרמי זיתים (עוז גולן, קבוצת הפייסבוק "בוטניקה לאוהבים – צמחי ארץ-ישראל") ובמזרח השפלה באזור נחל דומה, גם שם נצפו באביב 2012 אלפי פרטים בשדות חקלאות מסורתית ובשוליהם (א. פרגמן-ספיר, בע"פ).

משמעות הגילוי של זמזומית ורבורג באחו עיינות לשמירת טבע

לזמזומית ורבורג הוגדר בספר האדום מספר אדום 4.7 בדרגת סיכון EN  ("בסכנה" לפי הקטגוריות של IUCN). הגדרתו כמין אדום מתבססת על נדירות בדרגה 2 מתוך 6  (אין מידע מדויק על מספר האתרים הכולל), על האנדמיות ועל הפגיעות של בית הגידול (3 מתוך 4). ואכן בית הגידול של אדמות עמק כבדות הוא אחד משלושת בתי הגידול המאוימים ביותר מבחינת הסיכון למינים האדומים יחד עם בתי הגידול החוליים של מישור החוף ובתי הגידול הלחים. פגיעות זו נובעת בעיקר מהסבת מרבית שטחי האדמות הכבדות לחקלאות מודרנית. הגילוי של  אוכלוסייה שלא הייתה ידועה קודם לכן בפלשת יש בו אפוא חשיבות רבה מבחינת שמירת טבע.

הצמח התגלה ע"י כותב שורות אלה במהלך סיור באחו עיינות שנערך ב-14.2.2014  עבור פרויקט שיקום נחלים מטעם אגף סביבה ברשות הטבע והגנים, בראשותו של אורי מורן. בסיור זה נצפו בשטחי האחו כמה עשרות אוכלוסיות של זמזומית ורבורג הגדלות בצד פרטים של זמזומית סגולה. בטווח הקילומטרים הקרוב לאחו עיינות ולמעשה בפלשת בכלל, לא אותרו צמחים נוספים של זמזומית ורבורג. מאז התיעוד היחידי בפלשת ב-1927 מגדרה (טבלה 2), לא דווח על מציאות הצמח בגלילה זו וניתן להניח שהצמח לא גדל כיום בפלשת בשום אתר אחר.
אחו עיינות הוא אחד השרידים המעטים של שטחי אדמות כבדות מוצפות חלקית בחורף ששרד בפלשת ללא עיבוד משמעותי מזה שנים רבות וכנראה נזנח לעיבוד בשל ליקויי ניקוז  או מכל סיבה אחרת. האתר מוכר לכותב שורות אלה מאז 1984. יש במקום מגוון ביולוגי עשיר במיוחד ובעתיד תתפרסם בכלנית כתבה המציגה ממצאים מלאים מהסקר שנערך במקום. נזכיר כאן את המציאה של מיאגרון אוזני שעליה נכתב כבר בכלנית. עוד גדלים במקום  עיריוני צהוב (ככל הנראה האתר היחיד בפלשת) , נרקיס מצוי, נענת הכדורים, דוגון ירושלמי (מין אדום), אשבל הביצה, כריך מחולק ועוד רבים…

??????????????????????????????? ayanot map
אחו עיינות. מימין -מראה של האחו. צילם: גדי פולק ©; משמאל: מיקום גיאוגרפי. מקור: Google earth

קיים חשש כבד להמשך קיומו של אחו עיינות כשטח פתוח לא מעובד עקב פעולות פיתוח ופגיעות באקראי. לאחרונה הורמו במקום כמה סוללות עפר ושטחים אחדים בתוכו כוסו בקרקע לצורך הכנת מצע לחקלאות. סכנה זו לבית הגידול הנדיר כיום בפלשת מצריכה התערבות של הגנה ושימור על האתר לטובת הריכוז של הצמחים הייחודיים ובכללם האוכלוסייה של זמזומית ורבורג.

לאור החסרים במידע עדכני מתועד על התפוצה של זמזומית ורבורג בארץ שעליהם נכתב בספר האדום, ולאור דיווחים חדשים בעת האחרונה על גילוי אוכלוסיות שלא תועדו בעבר (בשפלה ובפלשת), מתעורר צורך לתת עדיפות לאיסוף תצפיות ולעריכת סקרים ייעודיים למין זה ולריענון התיעוד אודות תפוצתו. זאת בשל היותו מין אנדמי לישראל וצמח של בית גידול רגיש ביותר לפגיעה. מידע זה נדרש בכדי להעריך נכונה את מצבו בארץ כיום ובכדי לעדכן את מספרו האדום ומכך לגזור את מדיניות השימור הנאותה.  כדאי גם לציין שלא ידוע על שמורת טבע כלשהי המכילה אוכלוסיות של זמזומית ורבורג, דבר המחזק את הרעיון של הכרזת אחו עיינות כאתר מוגן.

 ספרות:

שמידע, א. ופולק, ג. 2007. הספר האדום – צמחים בסכנת הכחדה בישראל, כרך א'. רשות הטבע והגנים.

Feinbrun-Dothan, N. 1986. Flora Palaestina. Vol. 4. The Israel Academy of Sciences and Humanities. Jerusalem

תודות לכל מי שסייעו בסיורי השדה, במידע ובהכנת החומר לכתבה: אורי מורן, חזי אביבי,  אבי אוזן, שרה אוחיון, ישי שמידוב, ישראל ולד, החברים בבנק הגנים במכון וולקני, מימי רון ויעקב שקולניק.

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאתר כלנית
ציטוט: וקיל, ל. 2015. הצמח האדום זמזומית ורבורג –  גילוי חדש באחו עיינות בפלשת. כלנית 2. http://www.kalanit.org.il/?p=2084

15 תגובות למאמר הצמח האדום זמזומית ורבורג – גילוי חדש באחו עיינות בפלשת

  1. עוז גולן הגיב:

    זמזומית ורבורג – צמח נפוץ בעשרות אתרים במערב השומרון ובעשרות (אולי מאות !) אתרים בגבעות השפלה. באזור בית גוברין-ליאון-לוזית הזמזומית הזו נפוצה יותר מזמזומית מצויה. טענתי זאת כבר לפני שנים. הצמח נפוץ מאוד גם במרחב לוד-שוהם-ראש העין ונמצא השנה במרבדים עצומים בין מודיעין לראש העין.
    לדעתי, זו הייתה טעות להכניס אותו לרשימת המינים האדומים.

  2. עמיר פז הגיב:

    טיילתי אתמול עם עוז ביער שוהם – אכן ישנם שם פרטים רבים של הזמזומית

  3. לירן וקיל הגיב:

    תודה לעוז גולן על התגובה והמידע. בכתבה הובהר שלאחרונה מצטבר ידע עדכני על תפוצת הצמח ‏בארץ, ושבתוך כך התגלה אתר חדש – אחו עיינות בפלשת. התצפית האחרונה הידועה מפלשת על ‏זמזומית ורבורג, נעשתה בשנת 1927 על ידי נעמי פיינברון בסביבות גדרה. מאז לא דווח עוד על מציאה ‏של זמזומית ורבורג בגלילה זו. כל דיווח חדש על הצמח, יאפשר להעריך נכונה את מצב אוכלוסיות ‏הצמח בארץ. אשמח לקבל תגובות נוספות. ‏

    • עוז גולן הגיב:

      לירן, ראשית תודה על הכתבה, אך אתקן אותך בכמה דברים עקרוניים.
      את מגיבה ש"התצפית האחרונה הידועה מפלשת…..נעשתה בשנת 1927…". עליך לדייק ולציין שהנתון הזה נסמך על "גליון עשביה". קיים הבדל גדול בין "תצפית" לבין "גיליון עשביה". לעשביה לא אוספים כל צמח. אחדש לך – אין גליון עשביה של סביון וחרצית מאזור עיינות וקיים גליון עשביה יחיד של סביון משנת 1932 מאזור יבנה-אשדוד. האם הדבר אומר שסביון וחרצית הינם מינים נדירים באזור ?
      אם היית מסתכלת באתר של דנין, למשל, היית מוצאת מפת תפוצה הכוללת אתרים רבים בשפלה. היה כדאי לשאול אותו על סמך אילו נתונים הוא פרסם את מפת התפוצה. בשנה האחרונה מצאנו את הצמח הזה לאורך "שביל ישראל" בעשרות אתרים בשפלה. בגבעות לוזית-בית-ניר הוא נפוץ יותר מזמזומית מצויה (צאי לשטח ותבדקי). והרי קיים רק גליון עשביה יחיד מנתיב הל"ה….
      אין גם גליונות עשביה מהשומרון למרות שהצמח נפוץ למדיי בכל מערב השומרון (להערכתי- מאות אתרים). אפילו בתוך היישובים (למשל, נפוץ בתוככי העיר עמנואל). זמזומית ורבורג נפוצה גם בגוש עציון ולאורך שדרת הרי יהודה עד לבקעת ערד.
      לדעתי, צמח שנמצא במאות אתרים בישראל, בתוך אזורים מוגנים ואף מותאם לחריש – אינו היה צריך להיכלל במינים האדומים.

      • גדי פולק הגיב:

        לעוז (מטעם מערכת כלנית): לירן זה "הוא" ולא "היא".
        לגבי תצפיות בפלשת: כדאי שתסתמך גם על נתוני הספר האדום וגם תקרא היטב את מה שכתוב בכתבה. מדובר על "תיעוד" ולא על תצפית אחרונים בפלשת בשנת 1927. ואם יש בידך נתונים מדוייקים על תצפיות מאוחרות יותר עם נ"צ באתרים נוספים בפלשת (מישור החוף הדרומי ולא "שפלה") אנא חשוף ופרסם אותם. בבקשה עשה זאת גם לגבי כל האתרים האחרים שאתה מציין וכלול בזה תאריך, נ"צ, מיקום מדויק והערכות של גודל האוכלוסייה. נתונים אלה, אם אמנם יימצאו מבוססים, יתמכו בדעתך לגבי שינוי מעמדו של המין כמין אדום. גם בכתבה מצוטטות הצהרותיך על הימצאות אוכלוסיות גדולות ביער שוהם וכן נכתב על הצורך לבחון מחדש את מעמדה של זמזומית ורבורג. לכן כדאי לחדול מהויכוח העקר הממחזר שוב ושוב את אותם הדברים.
        את נתוניך המדויקים אנו מציעים לך להעביר למי שעוסקים בעידכוני הספר האדום והללו יחליטו באופן מקצועי.

      • אוריה אורן הגיב:

        עוז- – מעבר לדיון על הזמזומית. באמצעות איזה מדד, אתה קובע שמין מסויים נפוץ יותר ממין אחר ? האם לפי כמות האתרים שכל אחד מהמינים מופיע ? מספר הפרטים ?
        אשמח לתשובה עקרונית, גם אם ספציפית לגבי הזמזומית, הנושא לא נבדק כמותית, ואתה מתנסח מתוך התרשמות כללית.

  4. אוריה אורן הגיב:

    לירן, שמח ששיתפת במציאה החשובה. ההשוואה בין מיני הזמזומיות שימושית ומעניינת.
    קיים במגדיר מין נוסף, זמזומית ארוכה, שהייתי שמח אם הייתה התייחסות גם אליו.

    אני מכיר אוכלוסייה של זמזומית ורבורג מנאות קדומים. לדעתי האישית מדובר בצמח נדיר מאוד.

    עוז – אני שמח על המציאות, אם כי לגבי הקביעה שבמקומות מסויימים ז. ורבורג 'נפוצה יותר מז. מצויה' ו'מופיעה במרבדים', אני מסופק עד שלא ראיתי נתונים מסודרים או תמונה.

    • גדי פולק הגיב:

      אוריה – הכתבה לא התכוונה להציג סקירה מפורטת על הסוג זמזומית. המוקד של הכתבה הוא המציאה הספציפית והרצון להציג לקוראים, לסוקרים ולמטיילים כמה סימני עזר שיסייעו להם בשדה להבחין בין זמזומית ורבורג לזמוזמית מצויה הדומה לה ובינה לבין לזמזומית סגולה הגדלה בבית גידול דומה. על זמזומית ארוכה תוכל למצוא בספר האדום בכרך א' וכמובן בפלורה פלשתינה בכרך 4.
      מסכים לחלוטין להערתך על הצורך בנתונים ותיעוד מסודרים כאשר מדברים על שיעורי תפוצה ואתרי תפוצה של מינים.

  5. זהר עמר הגיב:

    אני לא מומחה לזמזומיות, אבל התצפית של לירן היא חשובה ביותר. בשל היותו איש שדה יוצא דופן וחד עין הוא גילה לא מעט צמחים שנחשבו כנדירים, בעיקר באזור השפלה, ובשל התמורות האורבניות המואצות יש לתצפיותיו ערך מוסף.

    • עוז גולן הגיב:

      זוהר שלום,
      בהחלט הכתבה חשובה מאוד. צרך לשמר כל שטח טבעי שקיים כאי-מבודד בין שדות חקלאיים. אולם קיימת נטייה כיום להציג בכל סקר או בחינה לכאורה שהאזור מיוחד במינים הנדירים שבו…. בכל שטח טבעי במישור החוף, חמרא כורכר או שלולית, תמצא מינים מיוחדים אבל זה לא העיקר. החשוב הוא לשמר שטחים פתוחים טבעיים. באם בכל אתר נגיד שהוא מיוחד במינים הנדירים שבו – לבסוף לא יתייחסו אלינו כשנרצה להציל שדה נוסף ליידו…. מרשימת המינים שצוינו בכתבה – אין אף מין נדיר. הדוגון הירושלמי, למשל, נמצא אף הוא באתרים רבים במרכז הארץ. הדוגון הוא צמח מעזבות נפוץ מאוד בכל מערב השומרון(אפילו בתוך העיר אריאל הוא גדל באשפתות ולאורך הגדרות). באזור ראש העין, למשל, הוא מתפשט בצדי דרכים ובאתרי בניה. רשימות התפוצה צריכות להתעדכן.

      • מערכת כלנית הגיב:

        לעוז: פרסם בבקשה את כל האתרים שבהם גדל דוגון ירושלמי וציין את מספרם הכולל. לכל אתר ציין נ"צ ואם יש לך מפת תפוצה ארצית – מה טוב. בכל אתר ציין את גודל האוכלוסייה, את טיב בית הגידול והצע הערכה למידת הסיכון להמשך קיומו של כל אתר או של בית הגידול הטבעי. שיקלול כל הנתונים יחד יאפשר הערכה של מצב הצמח בארץ, דבר שלא ניתן לעשות לפי הצהרותיך המופרחות לאוויר ללא תמיכה בנתונים מבוססים. זו המתודולוגיה של הספר האדום ולפיה יש להמשיך לנהוג. כלנית ינקוט זהירות במתן במה להצהרות שייתכן שהן מצג שווא בגלל היעדר תמיכה ראייתית מספקת.

  6. גדי פולק הגיב:

    בסיור שערכתי בשטח בין סתריה לנען יחד עם עופר הוכברג ב- 24.3.2015 מצאנו פרט בודד של זמזומית ורבורג, על גבי קרקע חרסיתית. זהו אפוא אתר נוסף בפלשת. ממצא זה מחזק את הטיעונים בכתבה ובתגובות שהצמח נפוץ יותר מכפי שסברו ויש צורך בהערכה מחודשת של שכיחותו בארץ ושל מעמדו כמין אדום.

  7. דר בן נתן הגיב:

    לפני 3 שנים מצאתי כמה פרטים של זמזומית ורבורג באיזור תל-קריות (בקצה הצפוני של בקעת ערד, קרוב להר עמשא ובערך בגבול בין גלילת צפון הנגב להרי יהודה). אורי פרגמן מצא אותה בנחל דומה בשפלה, ועוז הביא כמה תיעודים שלה מיער שוהם ומהשומרון בקבוצת "בוטניקה לאוהבים" בפייסבוק. למרות שאני מפקפק בדיבורים על "מרבדים" של זמזומיות, לדעתי הצמח נפוץ הרבה יותר מהמתואר בספר האדום ובכתבה (למרות שעדיין אינו צמח מצוי באופן כללי). לא יודע אם עדיין ראוי למעמד של מין אדום – זה ידרוש סקרים ובדיקות אמיתיות בשטח (במקום לדבר על מרבדים ללא הוכחות, או לדרוש תיעוד והוכחות, אפשר פשוט ללכת לבדוק ולתעד).
    יש לי גם כמה הערות על הכתוב בכתבה – ראשית זמזומית מושיוף היא מין עצמאי, נדיר למדי ושונה בבירור מוחלט מהזמזומית המצויה וזמזומית מושיוף. היא גדלה בעיקר באיזור הר הנגב ונבדלת מכל מין אחר בארץ בכך שהכותרות המיובשות צבען לבן (כלומר הפרח חסר את הכתם החום-עכור המתפשט על הכותרת עם התבגרותה ונשאר לבן גם לאחר הנבילה והייבוש). תמונה שלה שעוז צילם במכתש רמון אפשר לראות בדף המין של הצמח באתר הפלורה של דנין (הצילום באת צמח השדה הוא של זמזומית מצויה או זמזומית ורבורג). לא דובר כאן כלל על זמזומית איג ועל זמזומית ארוכה, שהן שני המינים הדומים ביותר לזמזומית ורבורג ושתיהן גדלות בקרבה אליה באיזור צפון הנגב (איג), ובאדמות כבדות בשדות (ארוכה)

    • מערכת כלנית הגיב:

      אין צורך לשוב ולפתוח את הדיון על התפוצה של זמזומית ורבורג, שכן הכל נאמר כבר בכתבה ובתגובות ואין בתגובה האחרונה שום חידוש משמעותי. ומי שבאמת "פשוט הולך ובודק" – כדאי גם שיתעד, על כך איש אינו חולק…
      גם בספר האדום ישנה התייחסות ליחסי הקירבה של זמזומית ורבורג עם מיני זמזומית אחרים.

  8. דר בן נתן הגיב:

    לא לכולם יש את הספר האדום ואם אתה מעוניין לכתוב מאמר על מין שלדעתך עשוי להיות מין ״לא טוב״ וכולל בו דיונים על מינים קרובים וכאלה שגדלים באותו בית גידול, ראוי שתזכיר את שני אלה, במקום הזמזומית המצויה שבית הגידול שלה שונה לחלוטין, הסגולה שאינה דומה לז. ורבורג במיוחד, ומושיוף שלא דומה או קרובה לה, ולא גדלה באותו בית גידול או איזור תפוצה…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *