הערות להגדרות ושמות מיני הצמחים המופיעים בהשתלמויות כלנית

הערות סיסטמטיות  מס.1
אבי שמידע

 

בהשתלמויות המדריך אומר את שמות הצמחים בעברית ומקווה שכולם שומעים וקולטים, הצלמים מצלמים ואחר כותבים את השמות בתמונות

במשך ההדרכה המדריך, זה אנוכי, עושה לצערי טעויות ואומר שמות "לא נכונים". הטעויות מתחלקות לארבעה סוגים וחשוב להבדיל ביניהן:

  • א. טעויות מסוג של "שמות עבריים ישנים" אשר הוחלפו בשמות חדשים על ידי וועדת שמות צמחים מטעם האקדמיה ללשון עברית אשר ישבה בין השנים 1994 – 2003 והוציאה רשימת שמות בה אנו משתדלים מאוד לדבוק. רשימת השמות כפי שעליהם החליטה האקדמיה נמצאת בקישור הבא ואתם מוזמנים לקרוא בה. – ………………….. דוגמא לסוג טעות זו הם השמות הישנים שהמדריך קורא לצמחים כגון – בלוטה גלונית (גלונית מצויה), אספקלריה חרמשית (סגולית חרמשית) ודבשית שעירה(הררית שעירה) . חלקנו "מרוגזים" מאוד מדוע הוחלפו שמות הצמחים בעברית אך טובת הציבור והנחלת אהבת צמחיית ארצנו היא לדבוק בשמות המאושרים פורמלית על ידי האקדמיה ללשון ולהימנע "ממנהג הנלוז" של נתינת שמות אחרים . כמו לדוגמא שמו של מסרק איברי שונה למסרק מזרחי (התברר שהטקסון שנשא את השם הלטיני של מסרק איברי הוא מין אחר מזה הגדל בארץ ולכן שונה שמו גם בעברית למסרק מזרחי, אך אנו מתנגדים לכל ניסיון "להמציא לו שם נוסף ואחר" אלא לדבוק בהצעת האקדמיה.)
  • ב. טעויות מסוג של " טעות בהגדרה" , כלומר המדריך חושב שזב מין אחד בעוד בוטנאים אחרים חושבים שזה מין אחר. לדוגמא בתחנת "מורדות הר-כנען" אנוכי קראתי ל"שברק החד-שנתי הקטן" בשם שברק סיצילי ומימי קראה לו שברק קצר-פרי. מסתבר שמימי רון צדקה; לקח לי 3 שעות לבדוק מחדש את הספרות המדעית ואת רישומי כדי להשתכנע שאלה שני מינים שונים ו"טובים" ואנוכי טעיתי.
  • ג. טעויות מסוג "טעויות קולמוס" בהן "המדריל שבא הימים" אכן מכיר את המין אך במקום לקרוא לו בשם הנכון קורא לו בשם אחר. בדרך כלל מימי רון או חבר אחר עוזרים ומתקנים לאבי את הטעות אך יש ושאר החברים אינם שומעים ורושמים בזכרונם או על גבי כיתןביות התמונות שם מוטעה. לדוגמא העלקת הנפלאה עם צבע סגול עמוק שמצאנו מעל מצוק נחל אביב-עליון קבלה את השם " עלקת רכת-שער" אך במשך ההליכה לאוטובוס נזכר המדריך כי "מה שהייתה במגדיר הישן "עלקת אזוביונית" שינתה את שמה בעברית ל- עלקת סגולת פרחים ולא ל"עלקת רכת-שער"(שנקראה במגדיר הישן "עלקת ססגונית".אדגשי שוב , אנוכי מיצר מאוד על שוועדת השמות של האקדמיה החליפה ושנתה כל כך הרבה שמות עבריים, ולי קשה מכל להתרגל לשמות אלה – אך את הנעשה אין להשיב עלינו לדבוק בשמות האקדמיה .
  • ד. טעוית מסוג של "מחשבה שונה על ארגון שונות הקבוצה למינים ביולוגיים"

 

 

 

אנומצרפים את דבר האקדמיה בהקדמה של רשימת הצמחים שפורסמה בשנת 2004 :

 

את רשימת השמות הכינה הוועדה לשמות צמחי ארץ ישראל של האקדמיה ללשון העברית.

הוועדה כוננה בשנת תשנ"ג. חבריה: קלרה חן ז"ל (יו"ר הוועדה עד תשנ"ח), מיכאל אבישי, עזריה אלון, אבינועם דנין, דוד הלר, דוד טלשיר, עופר כהן, מרדכי כסלו (יו"ר הוועדה מקיץ תשנ"ח), מיכה לבנה, עוזי פליטמן, יהודה פליקס, אורי פרגמן (מתשנ"ט), גד בן-עמי צרפתי, אלישע קימרון (מתשנ"ט), אמנון שפירא (עד תשנ"ה). מזכירת הוועדה רונית גדיש.

הוועדה דנה בשמות צמחי הבר של ארץ ישראל שהתפרסמו בFlora Palaestina– (1986-1966) ובמגדירים של מ' זהרי (1989) ושל נ' פיינברון וא' דנין (1991) וברשימת צמחי ישראל בהוצאת רת"ם והעשבייה (1987). ההסדרה והקביעה של שמות הצמחים בתחום האקדמיה ללשון העברית הן המשך לפעולת ועד הלשון, שפרסם רשימה של שמות המשפחות והסוגים בשנת תש"ו.

 

השמות מובאים בניקוד. שם שכתיבו בלא ניקוד שונה, נכתב בעמודה האמצעית בכתיב חסר ניקוד לפי כללי האקדמיה ללשון העברית (הכתיב חסר הניקוד של שם סוג נכתב רק בהיקרות הראשונה שלו ברשימה).

לשמות שהוועדה החליטה לשנותם – נוספה הערה ובה עיקרי הנימוקים לשינוי השם ולקביעת השם החדש. כוכבית לצד מספר השם מציינת קיומה של הערה. ההערות באות אחרי רשימת השמות.

 

 

מצורפת טבלת הטעויות ההחלפות ותיקוני השמות העבריים בהם אנו שוגים בהדרכותינו בשדה :

שם מוטעה שנאמר בשדה השם הנכון התחנה והערות
אספסת החבית אספסת מגובששת הר-ביריה. אספסת החילזון הוא מין של קרקעות חוליות במישור החוף לו עלים "כמעט קרחים". מין האספסת שנאמר עליו כי הוא "א.החילזון: הוא א.מגובששת השכיחה בגליל העליון ולה שני זני של פרי הנראים שונים לחלוטין: זן עם שיכים בולטים וזן עם כריכות מגובששות ללא שיכים (ראו ציורי קו נפלאים בספר אהרונסון).
אפזרית אדומה אפזרית מלוחה "לא המדריך אמר את השם "המוטעה" א.אדומה. הוא נובע לדעתי משאיפה של המומחים להתהדר במינים נדירים שמצאו. מי שימצא אפזרית אדומה יקבל את "אות מומחה שמות הצמחים של כלנית".
בלוטת הסלעים גלונית הסלעים נחל אביב. זהו השם הישן של גלונית
בן-סירה קטן תת-מין מיובל בן-סירה מיובל
גזיר דק-עלים גזיר צר-עלים
זכריני מסועף זכריני מאונקל ביריה, נחל אביב והר-אדמון,
זקניים כפולי-שיבולת זקניים משובלים
חבלבל המשי חבלבל א-י חבלבל המשי נכלל בישראל תחת ח.כפני ואיננו מין עצמאי בישראל. החבלבל השרוע עם פרחי קרם שראינו מעל המצוק הוא חבלבל ארץ-ישראלי.
לוף ארץ-ישראלי לוף מנומר, זן רקע כהה קדיתא, ללוף המנומר שני זנים: אחד עם קרע מתחל ירוק והשני עם רקע מתחל כהה שקשה להבחין בכתמים השחורים אך הוא ינו לוף א"י בו ה"שחור של המתחל" הומוגני
מסרק איברי, מסרק אביבי מסרק מזרחי
מרגנית השדה מרגנית השדה כחולה בישראל שני זני המגלית הם מינים "טובים": מגלית שדה אדומה גדלה בבתי-גידול לחים והמ.השדה כחולה גדלה בכל מקום. לכן נבקש לרשמם "בשם בן שלוש מילים"
עכנאי לחכי עכנאי נאה מאגר דלתון. זהו השם הישן של ע.נאה
עלקלוק צהוב ע.צהוב-פרחים קדיתא
עלקת רכת-שער ע.סגולת-פרחים נחל אביב, שמה הישן ע.אזוביונית, דבר שבלבל את המדריך..
פילגון גרמני פילגון צמיר
פרג סורי פרג אגסני זן סורי בעקבות המעברים הרבים בצורת הפרי (יחסי אורך רוחב משתנים באותה אוכלוסיה) המדריך "התייאש" ומציע לאחד את כל קבוצת פרג אגסני בישראל (כלומר פ.סורי, נחות וסמור)- פרג אגסני עם 3 זנים: זן נחות הנפוץ בשפלת-החוף, זן סמור הגדל במדבר וזן סורי הנפוץ בגולן בצפ.מז.הגליל ומעט במערב הגליל.
קרדה רבת-ראשים קרדה דרומית קדיתא.לזן "רב-ראשים" של קרדה מכסיפה קוראים פורמלית עתה קרדה דרומית. במרכז הארץ שני מינים אלה "מתאחדים לטקסון אחד שנקרא לו קרדה מכסיפה.
שברק סיצילי שברק קצר-פרח מימי חושבת שאלה שני מינים טובים אך אבי חושב "הפוך"
שושנתית משורטטת שושנתית הלבנון נחל אביב: המדריך חושב שאין הבדל בין שני המינים והם"עוברים" אחד למשנהו. הראשון שתואר היא ש. הלבנון ולכן..
תלתן גולתי תלתן הפוך מימי רון חושבת שאלה שני מינים טובים ועצמאיים.
תלתן קיפודי תלתן קיפודני
תלתן קלוז תלתן הפוך מימי רון חושבת שאלה שני מינים טובים ועצמאיים.

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *