גילויים חדשים בחוף הגליל – צמחים ייחודיים וסכנות להישרדותם

סיקו, נהריה  siambe17@gmail.com

מישור חוף הגליל מעכו עד ראש הנקרה מיושב ברובו, ונותרו בו שתי רצועות צרות שבהן מתקיים צומח טבעי: בצפון – רצועת אכזיב-ראש הנקרה  ודרומה משם – רצועת  בוסתן הגליל (נחל יסף) – שבי ציון (נחל בית העמק).  הסקירה מתמקדת בממצאים בוטניים בחוף הסלעי ברצועה הדרומית. קטע זה  נגיש במידה מועטה ונותרו בו גומחות המקיימות צמחים ייחודיים, רבים מהם מינים אדומים. תצפיות השדה שנעשו בקטע חוף הגליל ברכס הכורכר השני שבין בוסתן הגליל ושבי ציון, גילו אתרים חדשים והניבו נתוני תפוצה עדכניים לכמה מיני צמחים אדומים. כמו כן התגלו מיני צמחים חדשים שלא תועדו בעבר.

מבוא

חוף הגליל  בין הישובים בוסתן הגליל ושבי ציון, הוא אזור מישורי בעל נוף שטוח, בו רכסי הכורכר המאפיינים את החוף, מכוסים בחלקם  ע"י חוליות (ויזל, פולק, כהן 1978). בחוף הגליל ניתן להבחין בשלושה רכסי כורכר המקבילים לקו החוף: שרידי הרכס הראשון, המערבי, הם האיים מול חוף ראש הנקרה ואכזיב. הרכס האמצעי הוא קו החוף עצמו הנחשף מהרצועה הסטרילית עד לדרך העפר הראשונה המקבילה לחוף. הרכס השלישי הוא פנימי ומיוצג למשל בשמורת לימן, אך מצוי מחוץ לתחום של סקירה זו.
הכורכר מעכו וצפונה הוא גירני ברובו. החול הנערם במפרצים הקטנים צפונית לעכו הוא זיפזיף גס גרגר המורכב מרסק של שברי קונכיות ובליה של סלעי גיר. על רכס הכורכר או בסביבתו מופיעים כיסים קטנים של חמרה בגוון אדמדם, מעורבת בזיפזיף. ממזרח לרכסי הכורכר משתרעים שטחי אדמה אלוביאלית (אדמת סחף) כהה וחרסיתית, מעובדת ברובה. בשולי החלקות המעובדות יש תעלות השקיה ומחפורות בהן מצטברים מים לעתים עד סוף האביב.
רצועת החוף  בקטע שבין בוסתן הגליל ושבי ציון היא סלעית ברובה  ודרכי הגישה לאזור משובשות. האזור ברובו אינו מיושב כיום. על כן לא נפרצו בו דרכי גישה מסודרות לרכב, והוא נותר בלתי נגיש וכמעט לא מוכר למרבית הציבור. כתוצאה מכך שרדו בבית הגידול החופי גומחות שבהן גדלים מיני צמחים ייחודיים. בעת האחרונה השטח בין בוסתן-הגליל ושבי-ציון הפך לאזור נהיגה פראית ובלתי מבוקרת של טרקטורונים ואופנועים, המסכנים את בית הגידול הקרוב לים. כך למשל קבוצה יחידה המוכרת מחוף הגליל העליון של חיננית חד-שנתית עומדת בשל כך בסכנת היעלמות מוחלטת, כמו גם האתר הבודד של צורית חופית ואוכלוסיית ארכובית החוף הגדלות בין עכו לשבי-ציון.
הסקירה הנוכחית מתמקדת ברכס הכורכר האמצעי, במרחק של עד 150 מטר מהים מזרחה, לאורך רצועה של 2.5 ק"מ. כאן עדיין נותרו  גומחות קטנות ומופרות עם צמחים מעניינים.

map galilee coast
אזור הסקר בחוף הגליל. מיני הצמחים הנזכרים נצפו בקטע המסומן באדום.

מטרת הכתבה היא להביא לקוראים, לגורמי שמירת הטבע ולרשויות החוק מידע על אותם מינים ייחודיים שעדין גדלים בשטח זה ויש לשמרם, אך ללא התערבות הרשויות הם עלולים להעלם. בנוסף אנו מביאים כאן מידע חדש אודות כמה מינים שנוכחותם באזור לא תועדה בעבר ועל מציאות חדשות.

מידע חדש על תפוצת מיני צמחים אדומים בחוף הגליל

לוענית יריחו Scrophularia hierochuntina
לועניתיים
מין צמח אדום המוכר בעיקר מהגליל התחתון ומעמק יזרעאל ומעט גם בפלשת, הגדל על  קרקעות  עמוקות ובשדות חקלאות מסורתית (שמידע, פולק ופרגמן-ספיר, 2011). בחוף הגליל זאת ככל הנראה המציאה הראשונה.
העלים גדולים, קרחים, מחולקים-מנוצים. עמוד התפרחת מתנשא עד לגובה של כ-1.5 מ', הפרחים בגוון ארגמן כהה וגודלם כ-8-7 מ"מ. ב-2013 זוהה הצמח  צפונית לחצרות יסף, ליד שלולית עונתית בין שתי חלקות מעובדות באדמה אלוביאלית, כ-120 מ' מקו מי-הים. ב-2014 היו באותו מקום 3 פרטים גדולים, אך נותר אחד. ב-2015, נמצאו שני צמחים נוספים, כ-40 מ' משם.
ב-2014 נראה פרט נוסף על אי-תנועה באזור התעשייה הצפוני של נהריה, אך הוא נעקר טרם הבשלת הזרעים.

scrophularia hie siko 1 scrophularia hie siko 2 scrophularia hie siko 4
לוענית יריחו. מימין לשמאל – פרח, עלים, פירות. צילם: סיקו ©
לחצו על התמונות להגדלה

אלמוות ארץ-ישראלי Paronychia palaestina
ציפורניים
מין צמח אדום, הצומח בכיסי זיפזיף קטנים על סלעי כורכר המרוחקים עד כ-25 מ' מקו המים. וכן בשטחים של זיפזיף יציב גס גרגיר. מין זה הוא רב-שנתי, היוצר כרים צפופים וקומפקטיים. מאופיין בחפים קרומיים שקופים-כסופים במרבית חלקיו העליונים, עם עלווה יבשה רוב ימות השנה. בחורף מתפתחים עלים חדשים, שעירים ובשרניים מעט, דמויי ביצה, מחודדים מעט בראשם. אונות הגביע שעירות ואינן שוות בגודלן. בירור עם פרופ' דנין לא עלה תיאור חד משמעי להבחנה בתנאי שדה בין אלמוות ארץ-ישראלי Paronychia palaestina לאלמוות גדול-גביע Paronychia macrosepala. בספר האדום של צמחי ישראל (שמידע ופולק, 2007) כתוב שהצמח יוצר כרים בקוטר של 16-7 ס"מ. בשטח הנתון יש לפחות 15 פרטים שקוטרם נע בין 20 עד 34 ס"מ.

paronychia siko 1A paronychia siko 2 paronychia siko 3 paronychia siko 4
paronychia siko 5 paronychia siko 7
אלמוות ארץ-ישראלי. תמונות של הצמח בהגדלות שונות המציגות מראה כללי, עלים, פרחים ואת החפים השקופים. צילם: סיקו ©.
לחצו על התמונות להגדלה

ציפורנית זעירה Silene sedoides
ציפורניים
מין זה הוא צמח זעיר הכלול ברשימת המינים האדומים בישראל (שמידע, פולק ופרגמן-ספיר, 2011). הוא מוכר בארץ מחגורת הרסס, במספר קטן של אתרים בחוף הכרמל ובחוף הגליל. ברצועת החוף שבין בוסתן הגליל ושבי ציון הוא גדל בכיסים קטנים של חמרה מעורבת בזיפזיף, על סלעי הכורכר הקרובים לחוף. טרם פריחה הוא ניכר בשושנת עלים בשרנית מעט בעלת גוון סגול. גבעולי הפריחה והעלים שעירים ודביקים, וכך גם הגביע.  הפרח בגוון ורוד עז בעל שיניים לבנות המצויות בבסיס הכותרת. בשונה מרצועת החוף בין אכזיב לראש הנקרה, שם מונות האוכלוסיות עשרות או מאות פרטים, באזור המתואר ציפורנית זעירה נמצאת במעט מאוד אתרים, פרטים בודדים בכל אחד מהם.

 silene z siko 1 silene z siko 2
ציפורנית זעירה. צילם: סיקו ©

ארכובית החוף Polygonum maritimum
ארכוביתיים
צמח "אדום" של חגורת הרסס ברצועה החולית. זהו  צמח רב שנתי שרוע בעל קנה-שורש, העלים אליפטיים-מוארכים ששפתם גלולה לאחור, ובפרחים בגוון לבן ורדרד. המין מוכר מאתרים אחדים בחוף הגליל: מחוף בצת בצפון  ועד עכו בדרום (שמידע ופולק, 2007). עד כה לא דווח על המצאות הצמח בקטע החוף הספציפי שבין בוסתן הגליל ושבי ציון. אתר זה  שהוא זיפזיף לא-יציב, מתועד כאן לראשונה.

polygonum m siko 1 polygonum m siko 2
ארכובית החוף. צילם: סיקו ©

מחרוזת קשתית  Enarthrocarpus arcuatus
מצליבים
מחרוזת קשתית, צמח אדום (שמידע, פולק ופרגמן-ספיר, 2011), שרוע, קוטרו יכול להגיע עד כ-50 ס"מ. הפרחים בגוון צהוב חיוור עם עורקים סגולים במרכזם. הפרי קשתי, בעל שנץ בין הזרעים. מצוי בגליל לאורך החוף מראש-הנקרה עד עכו באזורים מופרים, וכן על נארי צפונית לכפר אבו-סנאן (כ-15 פרטים, אפריל 2014). בשלוש השנים האחרונות חלה עליה משמעותית בכמות ובתפוצה של הצמח בחוף הגליל. כיום מצוי בעכו, גם במדשאות הטיילת הצפונית של העיר, מצוי גם בצדי הכביש לאורך חוף מראש הנקרה, אכזיב ונהריה, ובין דרום נהריה לשבי-ציון.
נראה שבשטחים מופרים ללא תחרות עם צמחים אחרים, הוא מתרבה בקלות.

mahrozet siko 2 mahrozet siko 1
מחרוזת קשתית. צילם: סיקו ©

צמחים חדשים שנמצאו  בקטע החוף בוסתן הגליל – שבי ציון

 כשות ראוס Cuscuta rausii
חבלבליים
המין תועד לראשונה בארץ בחוף עתלית על רכס כורכר. ב-2013 נמצא גם על רכס הכורכר וכן ליד בית ספר שדה אכזיב. בשני המקומות הכשות נטפל על קורנית מקורקפת.
הצמח מאופיין בגבעולים דקים סגולים-ארגמניים בדרך כלל. הפרחים זעירים, נישאים על עוקצים דמויי שופר, המתארכים ומתעבים בזמן הפריחה והבשלת הפרי  (Garcia 1998). לפרחים ארבעה עלי גביע ארגמניים מאוחים בבסיסם עד מעט למעלה מחצי אורכם, וארבעה עלי כותרת שקופים-לבנים-ורודים, מאוחים וקצותיהם מוטים כלפי פנים. ארבעה אבקנים, ושני עליים סגולים הבולטים מעל השחלה.
הצמח נמצא בתהליך התפשטות מואץ בגליל המערבי. ב-2015 נמצא גם ברכס ראש הנקרה צפונית למושב בצת על שיחי קורנית שגדלה על קירטון, וכן לאורך מישור החוף, מראש הנקרה עד לשטח המתואר דרומית לשבי ציון. בכל המקומות הצמח נטפל על קורנית, אך גם על צמחים אחרים בסביבת הקורנית.
זמן הפריחה והבשלת הפירות הוא הדרגתי בכל תפרחת.
(תודה לש. כהן-סיוון שלאחר מציאתו הראשונה באתרים הללו, הגיע כדי לאשש את הזיהוי).

cucsuta raus siko 4 cucsuta raus siko 3 cucsuta raus siko 2
 cucsuta raus siko 5  cucsuta raus siko 1
כשות ראוס. הצמח כולו ופרחים בשלבים שונים. צילם: סיקו ©
לחצו על התמונות להגדלה

בקיה אנטולית Vicia bithynica
קטניות
תוארה ע"י זהרי (1958) שמצאה בנחל שורק (ואדי רובין). במגדיר (פיינברון-דותן,. דנין 1991) מצוין  ש"אולי הופעתה אקראית". באפריל 2014 מצא כותב הרשימה כ-50 פרטים במצב של סוף פריחה, בשתי חלקות על אדמה אלוביאלית. פרטים אחדים גדלו על תלולית עפר והאחרים גדלו באזור מופר במרחק כ-50 מ' מהתלולית.
הפרח אינו בעל צבע אחיד, הניצנים צבעם וורוד, ובעת הפריחה הצבע משתנה מלבן לצהבהב לתכלת וסגול בהיר בשיא הפריחה. המפרש כהה מהסירה ומהמשוטים. הגבעול, הגביע והפרי שעירים. אונות הגביע מחודדות ובעלות מגרעת מעוגלת בבסיסן. עלי הלוואי הם סימן שדה מובהק נוסף לזיהוי.
זרעים מעטים נאספו ונשלחו לגנים הבוטניים בירושלים, בתל-אביב, ול"גן איריס" בכפר יהושע. בגן בירושלים ובכפר יהושע הייתה נביטה טובה, והצמחים פרחו ועשו זרעים.
בשנה זו אחת החלקות הייתה מוצפת מים תקופה ארוכה. על התלולית הבקיה הקדימה  בחודש לפרוח  לפני הצמחים שבחלקה המוצפת. עונת הפריחה נמשכה כ-6 שבועות, ועל הצמח מצויים פרחים ופירות בשלים בו זמנית.

vicia b siko 1 vicia b siko 2
בקיה אנטולית. מימין – פרחים. משמאל – פרי. צילם: סיקו ©

סיכום

תצפיות שדה בקטע חוף הגליל ברכס הכורכר השני שבין בוסתן הגליל ושבי ציון חשפו אתרים חדשים והניבו נתוני תפוצה עדכניים לכמה מיני צמחים אדומים. הממצאים מבליטים את החשיבות בקיומן של תצפיות שדה ותיעוד שהם הכרחיים לניטור שוטף של מצב צמחיית הבר בכלל ושל הצמחים האדומים בפרט. צמחיית הבר שעדיין נותרה בכמה קטעי חוף באזור חוף הגליל, חשופה כיום לסכנות עקב הריסת השטח בפעילות בלתי מבוקרת של טרקטורונים ומחייבת פעולה שתמנע הרס והיעלמות אוכלוסיות של צמחים ייחודיים.

ספרות

ויזל, י., פולק, ג., כהן, י,. 1978. אקולוגיה של הצומח בארץ ישראל.  יד החמישה כפר חב"ד
פינברון-דותן ודנין, א. 1991. המגדיר לצמחי בר בארץ-ישראל. הוצאת כנה, ירושלים
שמידע, א. ופולק, ג.  2007. הספר האדום צמחים בסכנת הכחדה בישראל, כרך א'. רשות הטבע והגנים
צמחיית ישראל ברשת http://flora.org.il/plants/
שמידע, א,. פולק, ג., פרגמן-ספיר, א,.  2011. הספר האדום צמחים בסכנת הכחדה בישראל, כרך ב'. רשות הטבע והגנים

Garcia, M.A., 1998.  Cuscuta rausii (Convolvulaceae), a new species from Greece. Ann. Bot. Fennici 35: 171–174.

תמונה בעמוד השער של כלנית: לוענית יריחו. צילם: סיקו ©
scrophularia hie siko 3

כל הזכויות שמורות למחבר ולמערכת כלנית ©
ציטוט: סיקו, 2015. גילויים חדשים בחוף הגליל – צמחים ייחודיים וסכנות להישרדותם. כלנית 2.   http://www.kalanit.org.il/?p=3469

15 תגובות למאמר גילויים חדשים בחוף הגליל – צמחים ייחודיים וסכנות להישרדותם

  1. הגר לשנר הגיב:

    סיקו,
    תודה רבה על הכתבה המקיפה.
    עיניים כשלך בשטח תורמות כל כך הרבה לשמירת הטבע בכלל והצמחים הנדירים והאדומים בפרט. כן ירבו וכה לחי

  2. יניב אלון הגיב:

    חן חן לך מר בר.
    כרגיל, מאמר מעמיק ונהיר.
    הצילומים יפים ביותר!

    נפגש בשבילי הגליל,

    י.נקו

  3. עמיר פז הגיב:

    תיקון ליניב : צ"ל מר בכור

  4. אחיעד סוירי הגיב:

    אחלה מאמר! תודה

    ושאלה שקשורה בעקיפין לנושא, האם אתה מכיר מאביקים שפיתחו התאמות מיוחדות להאבקה ברצועת הרסס או שהשפעת הרסס עליהם זניחה?

    • סיקו הגיב:

      תודה!
      ההתאמה בין המאביקים למואבקים (ולהיפך) בחוף הים מתבטאת בעיקר בזמני הפריחה. הצמחים הם "תושבי הקבע" ברצועת הרסס, ויש להם התאמות שונות לתנאים הקשים הללו, אלא שלא עליהם היתה השאלה.
      המאביקים ברובם יכולים להגיע אל הרצועה הזאת ולהתרחק משם לאחר שלב ההאבקה. שני המרכיבים העיקריים המשפיעים על המאביקים הם (1) רוח חזקה באזור החשוף המונעת מהם תעופה סבירה, ו-(2) רסס מלח המצטבר על הסיבה לבואם: צוף ואבקה.
      גרף הרוח היומי מראה שבזמן חילופי בריזת היום והלילה, מוקדם בבוקר ולקראת שקיעה, יש ירידה משמעותית בעוצמת הרוח. במחזור השנתי גרף מינימום-הרוח הזה משמעותי בעיקר מסוף האביב עד כמעט סוף אוקטובר. זאת הסיבה העיקרית לכך שמרבית צמחי החוף פורחים בקיץ ובסתיו, והם נפתחים בשעות אלה. זהו גם זמן פעילות השיא של החרקים המאביקים אותם.
      בין הנפתחים להאבקה בשעות הערב והלילה: נר הלילה, מנתור החוף, חבצלת החוף, ציפורנית בשרנית…
      בין הנפתחים להאבקה בשעות השחר: חבלבל החוף, עדעד כחול, לפופית החוף, פרגה צהובה…

      למיטב ידיעתי הדלה אין מאביקים שעברו התאמה להאבקה ספציפית של צמחים ברצועת הרסס החופית. אם אכן יש התאמות כאלה, אשמח ללמוד.

  5. עוז גולן הגיב:

    להזכירך – הראיתי לך את הצמח לפני כל החברה'. לא ידעת מה זה. ואני הגדרתי אותה באמצעות הפלורות השונות. בשנת 2010 מצאתי אותה לראשונה במספר אתרים בצפון. ובשנת 2012 הראיתי לך אותה באכזיב. היה כדאי לציין זאת.

    • עוז גולן הגיב:

      הכוונה היא לכשות ראוס שמצאתי אותה לראשונה בשנת 2010 בחופי הצפון והצגתי לך אותה לפני שלוש שנים בחוף אכזיב ….
      להזכירך – הראיתי לך את הצמח לפני כל החברה' שהיו סביבך. לא ידעת מה זה ומדוע אני מתעקש שזה צמח נדיר. הגדרתי אותה באמצעות הפלורות השונות. בשנת 2010 מצאתי אותה לראשונה באזור זה. ובשנת 2012 הראיתי לך אותה באכזיב. היה כדאי לציין זאת בכתבה.
      הצמחים האחרים שהנך מתאר בכתבה, הארכובית, המחרוזת והציפורנית הזעירה- ידועים מאזור זה ואינם חדשות. בתפוצת מיילים שלי אני מדווח עליהם כמעט בכל שנה…. אוסיף עוד שאותם צמחים נמצאים ברצף מחוף ראש הנקרה ועד עכו. אתר מומלץ לביקור – ממערב לכביש שבין נהריה לאכזיב וכן בחוף של קיבוץ ראש הנקרה .

      • סיקו הגיב:

        קראתי את הדברים למעלה, שנכתבו כבר בעבר באתר של דנין. בניגוד לשתיקתי אז, אגיב הפעם בקצרה, וסליחה על הטונים הצורמים:
        (1) את הסיור ההוא באכזיב עזבתי די בתחילתו כשמישהו הופיע וצווח באזני כולנו "כשות הקורנית!! כשות הקורנית!!!!", ולא הראיתי עוד צמחים שתכננתי לאותו יום.
        (2) ידוע לכוליה עלמא שהנ"ל מדווח (כדבריו) כמעט כל שנה על לוענית יריחו, בקיה אנטולית, ארכובית החוף, אלמוות א"י וכד' שהוא מצא באזור שנסקר למעלה. מקווה שזוהרו וכבודו לא הועמו בעקבות הסקירה הדלה שלי.
        (3) אני גונז את שתי הסקירות הבאות שהתחלתי לכתוב לכלנית (הראשונה משלימה את הנוכחית, על קטע החוף בין נהריה לראש הנקרה, והשניה על הקשר הגיאולוגי/בוטני בשתי שלוחות בגליל המערבי), ומשאיר לנ"ל לדווח על מציאות שונות באזורים הללו, כמו כשות גס, ציפורנית גדולת שיניים, כריך החורש, מרסיה זעירה, עשנן הגליל ועוד.

  6. עמיר פז הגיב:

    ומה רע להביאם שוב לידיעת כל המעוניינים ?

  7. מערכת כלנית הגיב:

    מטרת כתבות בכלנית אינה לחלק קרדיטים ל"מי שמצא ראשון" (זה לא פורום וגם לא קבוצת פייסבוק) אלא למסור מידע ותוכן שמחדשים ידע לציבור הגדל והולך של קוראי כלנית. במובן זה הכתבה שירתה כראוי את המטרה, מה גם שמידע קודם אודות הצמחים המדוברים הוזכר. למיטב ידיעת המערכת לא פורסם בעבר מידע ספציפי על צמחים בקטע החוף בין בוסתן הגליל ושבי ציון עם השלכות לשמירת הטבע באיזור. המערכת תעודד את סיקו להמשיך בהכנת כתבות מסוג זה שרק מעשירות את הידע הבוטני על צמחי הארץ ועל אזורים בארץ.

  8. עמיר פז הגיב:

    צל"ש למערכת. מצטרף לעידוד סיקו להוסיף ולהכין כתבות מעשירות

  9. עוז גולן הגיב:

    בקרוב נעלה פרסום על המציאות בחופי נהריה-אכזיב וראש הנקרה. כמו כן בימים אלה מושלמת הכתבה על ציפורנית גדולת-שיניים ועל עוד מין של צמח חדש שהתגלה באזור.
    אזור נהריה-אכזיב-ראש הנקרה נסקר בשנים 2010-2013 ע"י כותב שורות אלה ורשימות המימצאים הופצו בין הבוטנאים. המימצאים הופצו גם לגורמי שמירת הטבע באזור בכדי שיפעלו לשימור השטחים בעלי ערכיות גבוהה. בברכה.

  10. סיקו הגיב:

    יפה,
    אמתין עם הסקירה שלי על האזור הזה בדיוק, ואם יהיו כמה דברים קטנים להשלים, אעשה זאת. כך גם בעניין הציפורנית גדולת-שיניים הצומחת בשלושה מקומות בין אכזיב לרוה"נ.
    תודה מראש!

  11. אילן טל הגיב:

    לסיקו : אני מחזק את ידיך ומבקש שתמשיך בדרכך .

  12. רזיה זהבי הגיב:

    יוזמה ברוכה מאד ומעשירה את הידע המקצועי שחי כמתכנת סביבתית ברשות הטבע והגנים במחוז צפון. כבר עתה נעשה בזה שימוש על מנת לנמק מדוע לא צריך להרחיב את שטחי המשבצת לגידולים חקלאים של בוסתן הגליל וכולי תקווה שמקבלי ההחלטות יאמצו עמדתנו.
    חג שמח ופורח !

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *