גרגרנית הקלשון – מין חדש לישראל אשר התגלה בחרמון ההררי

יואל מלמד– הפקולטה למדע החיים ע"ש מינה ואברהם גודמן, אוניברסיטת בר- אילן    yomelamed@gmail.com
אבי שמידע –  חוג כלנית, המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים    avi.shmida@gmail.com

גרגרנית הקלשון Trigonella crassipes נמצאה לראשונה השנה בחגורה ההררית בחרמון ברום 1600 מטר ובכך היא מצטרפת כמין חדש ל 2410 מינים מקומיים (בר, Wild species ) בפלורה של ישראל. עוקץ התפרחת נושא 8-3 פרחים המבשילים ל-5-3 פירות ישרים כמעט, היוצאים מנקודה משותפת. שמה העברי מוצע לה על שום תכונת התרמילים המסודרים במקביל זה לזה כשיני קלשון. גרגרנית הקלשון היא מין חד-שנתי הגדל בחגורת הספר של הסהר הפורה (תורכיה, סוריה לבנון) הקרוב בישראל למינים ג. חד-פרחית מחד וג. מאוצבעת מאידך. לעומת ג. חד-פרחית יש לה מספר פרחים בתפרחת ולעומת ג. מאוצבעת התרמיל שלה כמעט ישר ואיננו קשתי. גילויה בחרמון מוסיף את האתר הדרומי ביותר של תפוצתה בסהר הפורה.

האם חרוב דו-מיני גדל בר בישראל?

פרח דו-מיני בעל זירי אבקנים קצרים, צילם יוסי סלבצקי ©ים

אבי שמידע – המחלקה לאבולוציה, אקולוגיה והתנהגות והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים, והחוג ללימודי ארץ-ישראל במכללת כנרת avi.shmida@gmail.com

יצחק תור–  כורם, מדריך טבע ישראל וחוקר ריאליה במקורות היהודיים, מצפה נטופה – tornetofa@gmail.com     

בעקבות מציאתו של עץ חרוב דו-מיני ליד הררית בגליל התחתון עולה השאלה האם חרובים דו-מיניים גדלים בר בישראל. עד כה נמצאו בישראל רק חרובי בר דו-ביתיים, כלומר עצים חד-זוויגיים אשר הם זכר או נקבה. בספרות המדעית ובחקלאות נכתב על החרוב כי הוא 'תלת-טיפוסי' ( Trioecy), כלומר האוכלוסיה כוללת פרטים זכריים, פרטים נקביים וכמו כן עצים הרמפרודיטיים בעלי פרחים דו-מיניים. במשך 45 שנה חיפשנו באוכלוסיות הבר של החרוב המצוי הגדל בישראל ולא מצאנו עצים הנושאים פרחים דו-מיניים, בעלי צלקת ואבקנים. עד שנת 2014 נמצאו בצומת הבר של ישראל רק עצים חד-מיניים אך במערב הים-התיכון מוכרים עצים בעלי פרחים דו-מיניים. לאחרונה, גילה אחד מאתנו (י.ת.) גילה במבדד הנוצרי 'נטופה', ליד הישוב הררית, עץ בודד אשר כל תפרחותיו נושאות פרחים דו-מיניים. על תגלית זו, על הקשר שלה לתרבות החרוב באזור הים-תיכוני מחד, והקשר לאבולוציוני של טיפוסי מיניות וכרומוסומי סקס מאידך, נרחיב במאמר זה.

סכום השתלמות פתיחת החורף בכרמל

אבי שמידע –  חוג כלנית, המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים  avi.shmida@gmail.com
מימי רון –   
מכון דש"א מוזיאון הטבע, אוניברסיטת תל-אביב וחוג כלנית  mimiron47@gmail.com

השתלמות "תחילת החורף" אשר נערכה בחודש דצמבר בכרמל, מייצגת את הפנולוגיה של עולם הטבע בחבל הים-תיכוני  באזור הכרמל המאפיין את אזורי ההרים הנמוכים הצמודים לחופי הים-התיכון. פגשנו מחד את סוף הפריחה של צמחים הפורחים בעונת הסתיו (סתוונית היורה, קיסוסית קוצנית) ומאידך התמקדנו במינים הפורחים בתחילת החורף: כתמה עבת-שורשים, חיננית הבתה, זלזלת הקנוקנות,דודא רפואי, נרקיס מצוי , כרכום חורפי ואיריס הסרגל. כל אלה הם צמחים רב-שנתיים אשר אוגרים מזון מהשנה הקודמת וממהרים לפרוח בשיא החורף. שנת תשע"ט מיוחדת בכך שצמחים חד-שנתיים המספיקים לנבוט לצמוח ולפרוח כבר בחודש דצמבר, נעדרים עתה מהפריחה כמעט לחלוטין.

סיכום השתלמות גיאופיטים בגולן, נובמבר 2018

אחילוף קטן ,צומת בראון טליה אורון ©

אבי שמידע  – המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים  avi.shmida@gmail.com                  

השתלמות אמצע נובמבר בגולן מאגדת אתרי פריחה של צמחי הסתיו, כולם גיאופיטים הפורחים ללא עלים בעונת מעבר יבשה זו. על אף שכל דרום ומרכז הגולן היו יבשים, הזרעים טרם נבטו והמרחבים נראו צהבהבים הגיאופיטים מבשרי הגשם פורחים במועדם ללא תלות בכמות המשקעים שיורדת בעונת הסתיו הנוכחית. פגשנו ולמדנו לעומק על הסוגים העיקריים של סוגי הגיאופיטים הפורחים בסתיו: הסוגים סתוונית, כרכום, אחילוף, חלמונית, רקפת ובן-חצב. פגשנו בשלושה מִיני אחילוף (א.צר-עלים, א.הגליל, א.קטן) וחלפנו על פני א.החורן מבלי לעצור. למדנו לעומק על מיני הכרכוםכ.נאה, כ.השבכה וכ.צהבהב ועל המינים הקרובים אליהם שטרם הופיעו בפריחה. פגשנו גם את הסתוונית הגדולה בישראל- סת.התשבץ, בצד הסתוונית בעלת הפרח הקטן ביותר- סת.היורה. מציאת ההשתלמות היא האוכלוסיה של אחילוף קטן אשר פרח מצפון למאגר בנטל וזו האוכלוסיה הגדולה הידועה לנו בארץ , ובמיוחד שהגדרתה ברורה.

תודתנו נתונה לחברינו  הצלמים שתעדו את הטבע והפרחים של הגיאופיטים בתחנות ההשלמות. ולא נשכח תודה מיוחדת לרון מילוא אשר קיבץ ורשם את כל החברים ולנהג אריאל מטיולי כנרת אשר הוליך אותנו בבטחה ומהימנות בכבישי הצפון.

עצי אלה וכנימות העפצים המלוות אותם מותחים את גבול תפוצתם בחרמון

משה ענבר, החוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית, אוניברסיטת חיפה  minbar@research.haifa.ac.il

לעצי אלה Pistacia (משפחת האלתיים), חשיבות אקולוגית רבה במגוון בתי גידול בישראל. בשל מיקומו הגאוגרפי והתנאים השוררים בו, מצויים בחרמון צמחים ובעלי חיים שמקורם מאזורים שונים. נמצא שקצה גבול התפוצה של אלה אטלנטית בחרמון הישראלי (דגם תפוצה ערבתי) ואלה ארץ-ישראלית (דגם תפוצה ים-תיכוני) עובר בחרמון בערך ברום של 1600מ'. הגורם המגביל את תפוצת האלות בחרמון הוא זמינותה של קרקע האוצרת לחות מספיקה במהלך הקיץ היבש. על האלות נוצרים עפצים המושרים על ידי כנימות (Eriosomatinae: Fordini), כאשר לכל מין של אלה מיני כנימות (ועפצים) הייחודיים לו. הכנימות מאתרות ומתפתחות בהצלחה על עצי אלה מבודדים בחרמון. רשימה קצרה זו מוקדשת לקצה תחום התפוצה הצפוני והרום המרבי של עצי האלה והכנימות בחרמון הישראלי. מעניין יהיה לעקוב אחר אוכלוסיית השוליים של האלות והכנימות בחרמון, גם לאור ההתחממות הגלובלית.

על בופונית הרמון ומיני בופוניה בישראל ושכנותיה

אבי שמידע avi.shmida@gmail.com

בופונית הרמון  Bufonia ramonensis היא  צמח בעל חשיבות בוטנית-ביוגיאוגרפית גדולה  בישראל ובעל ערך גבוה בשימור מינים בסכנת  הכחדה;  זהו צמח אנדמי הגדל בעולם רק בנקודה יחידה, בהר-הנגב בישראל. בגלל חשיבות המין לשימור ובעקבות החסרים בתיאור ואי-דיוקים אודותיו שפורסמו בעבר, מובא במאמר זה תיאור מפורט ועדכני של הצמח וקרוביו ומועלות השערות על האבולוציה של דרך היווצרותו. כן מובא פירוט  אודות מיני הבופוניה הנוספים הגדלים בישראל ובשכנותיה במאמץ לפענח את התסבוכת הסיסטמטית של המינים: בופוניה אשונה ובופוניה סוככנית.

זלזלת היערות – צמח בר חדש לישראל

עוז גולן, golanoz.me@gmail.com
הביא לדפוס – אבי שמידע

מין חדש לישראל, זלזלת היערות .Clematis vitalba L (נוריתיים) התגלה לאחרונה בהרי ירושלים וכנראה גם בשומרון. מין זה גדל בארצות אירופה  ואגן הים התיכון, אך לא דווח עד כה מישראל,ירדן מצרים ולוב. הצמח דומה לזלזלת מנוצה ופורח באותו מועד (תחילת הקיץ) אך עלי הכותרת שלו וגם ענפיו הצעירים- שעירים. אנו מדווחים בפעם הראשונה על המציאה המפתיעה.

כיצד ניתנו שמות עבריים לצמחי ארץ ישראל

אורי רוזנברג agron@netvision.net.il

מתן שמות עבריים לצמחי ארץ ישראל היה מעשה בעל משמעות עמוקה, כביטוי לחזרה אל ארץ האבות, יישוב המולדת והנחלת השפה העברית המתחדשת, מתוך זיקה למקורות וגאולת שמות עבריים עתיקים. השמות העבריים של צמחי ארץ ישראל לקוחים ממקורות רבים, נדבך על גבי נדבך: התנ"ך, התלמוד והמשנה, כתביהם של סופרי ומשוררי ימי הביניים ותקופת ההשכלה והתחייה, חידושים של המורים לטבע ולעברית במושבות העלייה הראשונה והשנייה בגליל וביהודה, שמות עממיים בהשפעת הערבית, שמות שטבעו חוקרים, בוטנאים ואנשי אקדמיה אחרים; ומעל הכל – שמות שניתנו על ידי ועד הלשון וממשיכיהם באקדמיה ללשון העברית. גם נדבך אחרון זה היה תהליך רב-שלבי, שראשיתו בליקוט וכינוס הקיים, ואחריתו בעבודה מדעית מדוקדקת על פי עקרונות הבוטניקה, כללי הכתיב העברי וחוקי הדקדוק. במאמר זה אסקור את התהליך התרבותי-מדעי שהחל באופן רשמי ב-1913, אך למעשה הרבה לפני כן, בזכות כמה אנשים שהניחו עבורו את היסודות.

זן חדש לישראל של ליפיה זוחלת נמצא בביצת השורק המזרחית

דרור מלמד –  nivnav@012.net.il
לירן וקיל – סוקר צמחיה, מסייע לבנק הגנים, מכון וולקני בית דגן
עופר הוכברג – ש.ל.פ מעבדה חקלאית, גבעת ברנר,ofer_h@gbrener.org.il

אוכלוסייה של ליפיה זוחלת [(Phyla nodiflora L. (Greene], שפרטיה חסונים, מפרקי גבעוליהם מרווחים ותפרחותיהם גדולות וצפופות מהרגיל, נמצאה במערב נחל שורק. השונות הצורנית של אוכלוסיה זו מאוכלוסיות המין האחרות, המצויות ברחבי הארץ, בולטת מאוד וייחודית. להלן תתואר המורפולוגיה של מין זה ויידונו הטקסונומיה העדכנית והרלוונטיות שלה למופעי המין בישראל.

קצח ארוך-שפה: מין קצח לא מוכר מישראל התגלה בדרום הגולן

שמואל מזר – חוג כלנית shmuelm@kkl.org.il
מרים מילוא – חוג כלנית
הגר לשנר – העשביה הלאומית באוניברסיטה העברית. hagarv@savion.huji.ac.il

בסוף אפריל 2018 נמצאה בדרום רמת הגולן אוכלוסייה של קצח (Nigella), משפ' הנוריתיים, השונה בתכונות רבות ממיני הקצח הידועים לנו עד כה בארץ.  אנו נוטים לזהותו כ- .Nigella oxypetala Boiss ושמו העברי המוצע הוא קצח ארוך-שפה. מין זה דומה לקצח ריסני (.Nigella ciliaris DC), והסימנים המבדילים בין שני  המינים מפורטים במאמר. קצח ארוך-שפה גדל בארצות הלבנט, טורקיה, הקווקז וייתכן שהאוכלוסיה שנמצאה היא הדרומית ביותר.