סיכום השתלמות כלנית במקווי-מים בעמק החולה 7.6.2018

אבי שמידע –  חוג כלנית, המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים  avi.shmida@gmail.com
מימי רון –   מכון דש"א מוזיאון הטבע, אוניברסיטת תל-אביב וחוג כלנית  mimiron47@gmail.com
גדי פולק  – מערכת כלנית  gadpollak@gmail.com

בעמקי החולה והדן מצויים בתי גידול של מקווי מים המאכלסים רבים מצמחי המים של ישראל ששרדו גם אחרי ייבוש החולה והשפעות האדם האחרות. בעונת ראשית הקיץ חל במקווי המים שיא הצימוח הוגטטיבי במקביל לעלייה בטמפרטורות ורבים ממיני הצמחים מצויים בשיא הפריחה, כאשר בבתי הגידול האחרים בארץ הנסמכים על המשקעים – הצמחים מצויים בשלב של הבשלת פירות והפצה והצמחייה החד-שנתית הצהיבה וקמלה. תחנות ההשתלמות הציגו מגוון של צמחי מים על פי  מיקומם המרחבי ביחס  לגוף המים. דגש הושם על לימוד צמחי המים הרבים הנמנים על משפחת הגומאיים. הגן הבוטני באגמון החולה כולל ייצוג מרשים של צמחי המים בארץ וזימן לימוד של הביולוגיה והאקולוגיה של רבים מהצמחים הנדירים והמיוחדים של קבוצה אקולוגית זו.

בת-לובליה זעירה – צמח אפיזודי חדש לישראל

שיר ורד, חוג כלנית לצמחי ישראל –   shir20@gmail.com
אבי שמידע  – חוג כלנית לצמחי ישראל –   avi.shmida@gmail.com

בת-לובליה זעירה (שם מוצע) ממשפחת הפעמוניתיים, נמצאה בחורשת הסרג'נטים בנתניה ב-2011. האוכלוסייה במקום שרדה עד 2013  ומאז נעלמה משם. מאז שהצמח נמצא לראשונה,  כל נסיונות חובבי הטבע למצאה בשנית אחרי 2013 עלו בתוהו. על כן  אנו סבורים היום כי הייתה זו התנחלות אפיזודית של צמח גר השכיח בארצות הים-התיכון המערבי ונדיר בלבנון וקפריסין; לצמח זרעים זעירים מרובים והוא הגיע כנראה למישור החוף בתוך בוץ שנדבק לרגלי ציפורים נודדות.
גירסתו המקורית של המאמר נכתבה בשנת 2011 כאשר התגלתה  האוכלוסייה ושיערנו שלפנינו מין אדום חדש למישור החוף ומין חדש לישראל של פעמונית. פרסומו התעכב בשל הרצון לבדוק ולוודא את נכונות הגדרת הטקסון, אשר התברר כי שייך לסוג אחר במשפחת הפעמוניתיים – בת לובליה.

רצועית הגליל היא מין אנדמי לישראל ושונה מרצועית העיזים

אסף שיפמן, מושב מרחביה – asafshifman@gmail.com

רצועית הגליל Himantoglossum galilaeum  משתייכת למשפחת הסחלביים שהיא הגדולה והמפותחת במשפחות הצמחים בעלי פרחים, בת כ-800 סוגים וקרוב ל-30000 מינים. המוכרים מביניהם הם הסחלבים הטרופיים, שרבים מהם משמשים פרחי נוי. בעקבות מציאתה של רצועית הגליל בחרמון,  מובא כאן תיאור מקיף של המין הגדל בישראל והיותו מין נפרד מ"רצועית העיזים" Himantoglossum caprinum. עד  לאחרונה נהגו לכלול את רצועית הגליל בתוך מין זה, אך  מחקר עדכני מורה על כך שרצועית הגליל היא מין אנדמי שכנראה גדל גם בג'בל ברוך בדרום הלבנון  וליד א-סאלט בירדן. הפרט אשר התגלה בחרמון שייך למין אנדמי זה.  מעמדו האנדמי ומיקומו הדרומי ביותר בתוך הסוג רצועית מחזק את חשיבותו הביוגיאוגרפית ואת חשיבות השמירה עליו.

סיכום השתלמות כלנית בחרמון 16-17.5.2018

אבי שמידע –  חוג כלנית, המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים  avi.shmida@gmail.com
מימי רון –   מכון דש"א מוזיאון הטבע, אוניברסיטת תל-אביב וחוג כלנית  mimiron47@gmail.com
עריכה: גדי פולק  – מערכת כלנית  gadpollak@gmail.com

הודות לשפע הדגניים, החרמון היה ירוק בעת ימי ההשתלמות, אשר התמקדה בתחנות לימוד לאורך מסלול בחגורת היער ההררי ובתחנות לימוד בגבול התחתון של חגורה זו. תוצאת תקופת החום היובש של רוב חודש אפריל 2018 הייתה מיעוט יחסי של פריחה. עם זאת ההשתלמות הייתה עשירה בגילויים ומציאות, ומהם יצוינו סומקן טוביה החדש לחרמון ולישראל, הגילוי של רצועית הגליל, לראשונה בחרמון על ידי נוגן צברי והרחבת תחום התפוצה של תלתן מגובב, שום דיויס ונוקשן מזרחי גם לחרמון. הסיכום דן במאפיינים הכלליים של הצומח שנלמד במהלך ההשתלמות תוך דגש על מינים ייחודיים לחרמון ועל מינים חדשים. עוד ישנה התייחסות לנושא השמות העבריים של הצמחים שעברו שינויים מאד שפורסמו לראשונה. לסיכום נוספו שתי כתבות: האחת על השימושים בעפצי אלון התולע והשנייה על בעלי חיים אחדים שנצפו בהשתלמות.

ההיסטוריה של האיור הבוטני ושאלת תקפותו בעידן הצילום

אורי רוזנברג agron@netvision.net.il

 מאמר זה סוקר את ההיסטוריה של האיור הבוטני, אשר התפתח בד בבד עם התפתחות טכנולוגית הציור וההדפסה ובמקביל למגמות באמנות. מתוארת תרומתו של האיור הבוטני למדע הבוטניקה ונשאלת שאלת תקפותו בעידן הצילום. מוזכרים כמה מגדולי המאיירים הבוטניים, אשר הטביעו את חותמם על תחום זה, המהווה נקודת השקה בין מדע ואמנות. מאמר נוסף יוקדש לתולדות האיור הבוטני בישראל והאמנים שתרמו ליצירת הפלורה פלסטינה, מגדירי הצמחים לדורותיהם והספרים הפופולאריים.

מגמות בהרכב הצמחייה בחתך גלבוע – בקעת בית-שאן

שאולי אביאל, קיבוץ שדה אליהו וחוג כלנית aviel@biobee.com
איתן שפירא, קיבוץ עין הנצי"ב וחוג כלנית etan@hanatziv.org.il
גדי פולק, מערכת כלנית gadpollak@gmail.com

הרכב המינים של חברות הצמחים באתרים ללא רעייה משתנה מאד לאורך חתך גיאוגרפי מפסגת מזרח הגלבוע לבקעת בית שאן. החתך מאופיין במפל רום של 750 מ', בירידה בכמות המשקעים ובעלייה בטמפרטורה. על סמך התפוצה הפיטוגיאוגרפית של המינים נמצא כי למרות ההשתנות בתנאים הסביבתיים, כל אתרי  החתך נמצאים בשוליים היובשניים של חבל הצמחייה הים-תיכוני. מרבית המינים הם ים-תיכוניים ושיעורם של מינים ערבתיים ומדבריים בתחנות החתך – זעום.  עושר המינים יורד עם הירידה ברום. נוכחות סלעים, עומק הקרקע וקירבת שטחי עיבוד משפיעים על הרכב צורות החיים ועל מספר המינים המשתייכים לקבוצות אקולוגיות מובחנות כגון צמחי סלעים וצמחי בתי גידול מופרים.

על יערות אלון התבור ברמת מנשה ובשרון

עוזי פז  pazuzi@bezeqint.net

הצומח העצי בארץ סבל פגיעות קשות במהלך  ההיסטוריה הארוכה של ארץ ישראל. אף על פי כן נותרו בארץ יערות אחדים עד מחצית המאה ה-19 וראשית המאה ה-20. היו אלה  יערות אלון התבור שנותרו בשלושה אזורים. המאמר מתמקד בשניים מהם: ברמת מנשה  ובשרון. הגידול הדרמטי שחל המחצית המאה ה-19 בגודלה של אוכלוסיית הארץ, הצורך הגובר בחומרי הסקה ומעל  לכול הצורך בפחמים ובאדנים לרכבת הטורקית בימי מלחמת העולם  הראשונה, הביא כליה גם על  יערות אלה. יערות אלה נזכרים בכתביהם של נוסעים אחדים. בשנות ה- 90 תושאלו 35 תושבים  מוותיקי הכפרים ברמת מנשה על דמותו של האזור עוד בימי הטורקים וראשית המנדט הבריטי. בניגוד למחשבה המקובלת מרכזה של רמת מנשה לא היה, ככל הנראה, מיוער  בדורות האחרונים.

סיכום השתלמות כלנית בגליל העליון – 26.4.2018

אבי שמידע  – המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים  avi.shmida@gmail.com
סיקו – חוג כלנית ומדריך טבע siambe17@gmail.com
גדי פולק – מערכת כלנית   gadpollak@gmail.com

הצמחייה העונתית החורפית אביבית עדיין הייתה ירוקה בסוף אפריל בגליל העליון  ורבים מהמינים פרחו, על אף שבועות היובש שקדמו למועד ההשתלמות. בולטים הפריחה בעונה זו הדגניים, הסוככיים ומורכבים צהובים בעלי פרחים לשוניים בלבד. תחנות צומת חוסן ונחל אדמון הציגו גוונים אחדים של הפריחה המאוחרת. מינים מיוחדים ונדירים נצפו בשלוליות דלתון הבזלתיות ובמצפה חרשים יוצגו הצמחים של חורש לח וסבוך במרומי הגליל העליון.

נזמית הכתמים – מין חדש לישראל, ועל הסוג נזמית בישראל ובעולם

אבי שמידע, חוג כלנית והמחלקה לאקולוגיה ואבולוציה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית בירושלים    avi.shmida@gmail.com
שמואל מזר,
 הקרן הקיימת לישראל       shmuelm@kkl.org.il
עוז גולן
חוג כלנית והמרכז להנדסת חומרים ותהליכים, מכללת אפקה להנדסה בתל- אביב,         golanoz.me@gmail.com
מרים מילוא
,  חוג כלנית לצמחי ישראל calinix@bezeqint.net
הגר לשנר
,  מנהלת האוסף – העשביה, אוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטה העברית hagarv@savion.huji.ac.il

מין נזמית חדש לארץ נמצא  בגולן ובעמק יעפורי למרגלות החרמון – נזמית הכתמים  Lamium maculatum. זהו מין רב-שנתי  שכיח באירופה, בעל קנה-שורש, בעל פרחים גדולים ורודים עם צינור כותרת מאונקל ושפה עליונה דמוית כובע קמור. מין זה דומה  לנזמית מקווקוות, שלה יש צינור כותרת ישר ושפה עליונה שאיננה קמורה מאוד. גבעולי נזמית הכתמים זקופים ישרים ואילו אלה של נזמית מקווקוות משתרעים או אלכסוניים. הניקוד וקווים סגולים על השפית הם תכונות בעלת שונות גדולה, ולכן אין  הן משמשות כתכונות מבדילות טובות בין שני המינים.
הסוג נזמית כולל מינים בעלי שונות תוך-מינית גדולה ביותר,  וקשה להגדיר ולתחם את היחידות הטקסונומיות שלו. המאמר סוקר את ההיבטים החשובים של תכונות הסוג ומפרט את מיני הנזמית בישראל ואת התכונות המגדירות והמבדילות ביניהם. נזמית ארם-צובא מתוארת מהחרמון וכן נדונה הופעתה בחרמון של נזמית אהרנברג הקרובה לנזמית ארגמנית.

סקר אקליפטוסים בבקעת בית צידה (בטיחה)

דבורה שיצר  dshizer@gmail.com

עצי אקליפטוס המקור  ותיקים בני 100-45 שנה מהווים מרכיב משמעותי וחשוב בנוף השטחים הפתוחים בבקעת בית צידה (בטיחה), המוגדרת כשמורת טבע מוצעת ומהווה אזור טיולים ייחודי ואהוב. בעקבות כריתה מסיבית של עצים ביוזמת רשות הטבע והגנים, נערך בסתיו 2016 סקר שנועד לברר את מספר עצי האקליפטוס ותפוצתם בבקעה ואת מספר העצים שנכרתו. בתחום הסקר נמנו מעל 1000 עצים ותיקים, שקוטר גזעם עולה על 50 ס"מ, מתוכם 700 שקוטר גזעם עולה על 1 מ'. בצידם נמנו .יותר מ-1000 עצים שקוטר גזעם קטן-מ-50 ס"מ שאמורים להיות חשודים כזריעים (עצים מוברים). רוב העצים הצעירים נמצאו בסביבתם הקרובה של עצים ותיקים. בנוסף נמנו 837 גדמים, מהם 579 שקוטרם עולה על  0.5 מ', ו- 258 שקוטרם קטן מ-50 ס"מ, כלומר נכרתו יותר מפי שניים עצים ותיקים מאשר  צעירים. כמו כן נמצאו 166 עצים שנגזמו ועוצבו בצורת עמוד. לא נמצאה אף חורשת אקליפטוס אחת שהתפתחה במנותק מחורשות ותיקות.  לא נמצאה העדפה של אקליפטוסים ותיקים או צעירים לבית גידול לח או אחר וככל הנראה הם גדלים במקומות בהם ניטעו. על כן, אין הצדקה לראות בהם כאן איום על הצומח הטבעי. כמו כן, לפי דגם פיזור הגדמים בשטח לא ניתן לזהות צידוק לשיקול בטיחותי בכריתת עצים ותיקים ולעיצוב אחרים בצורת עמוד.