ברוך צ'יז'יק ו"אוצר הצמחים"

אורי רוזנברג agron@netvision.net.il

 אי אפשר להשלים את גלריית המייסדים בהיכל-התהילה של חלוצי מדע הבוטניקה המתהווה בארץ ישראל, מבלי להזכיר את ברוך צ'יז'יק. צ'יז'יק היה אגרונום ובוטניקאי (ללא תואר רשמי), אשר פעל במקביל לאֵיג וזהרי, אך לא היה חלק מן הממסד האקדמי, ופעל כיזם פרטי, כאיש אשכולות רחב יריעה, ללא מימון וללא עזרה, ואולי כבר נשתכח מן התודעה הקולקטיבית. מפעלו הגדול ביותר, אותו לא זכה להשלים בחייו בשל ממדיו העצומים, היה "אוצר הצמחים".

סיכום השתלמות כלנית בהר-הנגב 26-10-2017

אבי שמידע  – המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים  avi.shmida@gmail.com
גדי פולק –  מערכת כלנית gadpollak@gmail.com

דמות הנוף הצמחי בהר הנגב בסתיו היא של ערבת שיחים ובני-שיח מאפירים-משחירים אשר השירו את רוב עלוותם. חורף תשע"ז השחון והקיץ החם שהיה בעקבותיו נתנו את אותותיהם בפריחה דלה ובקרב בני השיח פורחי הסתיו רק כתלה חריפה הייתה בשיא הפריחה. חלמונית גדולה החלה לפרוח באתר חלמוניות ירוחם ומבין הגיאופיטים האחרים נצפתה אוכלוסיה גדולה של סתוונית הקליפות במישור הרוחות שסיימה לפרוח. פרטים פורחים יחידים של כרכום דמשקאי ובן-חצב מדברי נצפו גם הם. הצומח והצמחייה של הר הנגב הגבוה נלמדו במסלול נחל שקדים – בו גדלים עצים אחדים של אלה אטלנטית ושיחים של שקד רמון, קרקש צהוב ואשחר ארץ-ישראלי. פרטים בודדים של בופונית הרמון – מין אדום נדיר, אנדמי ומיוחד להר הנגב – נמצאו על משטחי סלע באתר היחיד שלהם בארץ.

צבעוניות ומורפולוגיה בצמחים כהגנה מפני אכילה על ידי בעלי חיים – על ספרו של שמחה לב-ידון

גדי פולק, מערכת כלנית gadpollak@gmail.com

ספרו החדש של שמחה לב-ידון Lev-Yadun, S. 2016. Defensive (anti-herbivory) Coloration in Land Plants מציג גישה חדשה ומקורית להסבר תופעות של צבעוניות וצורה בצמחים  – כאלה  המופיעות בכל חלקי הצמח העל-אדמתיים ואינן קשורות בהכרח למשיכת מאביקים לפרחים ולהפצת פירות וזרעים. צמחים חשופים כל העת ללחצי אכילה אשר מולם נבררו תכונות רבות המקנות עמידות ברמות משתנות. תכונות צבע וצורה בצמח (בכל חלקיו ולא רק באברי הרבייה) מתפרשות בספר כאמצעים להתגוננות מסיכוני הטריפה בדרך של התחמקות ואף בהרתעה אקטיבית, בדרכים מגוונות כגון הסוואה, חקיינות, התחזות ואזהרה. הספר פותח צוהר לתחום מחקרי חדש ומרתק אשר נמצא בשלבים ראשונים של התהוותו.

דוחנן שרוע – מין גר חדש בישראל

דרור מלמד nivnav@012.net.il
יואל מלמד yomelamed@gmail.com

בחודש נובמבר 2016 נמצא באי-תנועה, סמוך לחוף בתל-אביב, עשב שאינו נמנה עם מיני הפלורה המוכרים של ישראל. הצמח הוגדר כדוחנן שרוע (Brachiaria subquadripara), דגני חד-שנתי, שמקורו ככל הנראה באפריקה הטרופית. להלן תיאור הצמח ודיון קצר בטקסונומיה של הסוג דוחנן, תוך דגש על המינים המצויים בישראל.

השפעת רעיית בקר בחורש ים-תיכוני בשמורת הר מירון על הצמחייה העשבונית בקרחות חורש

טליה אורון  taliaoron@gmail.com
רננה לביא renanalavi@gmail.com

השפעת רעיית בקר על מיני העשבוניים הגדלים בקרחות-חורש ים תיכוני בשמורת הר מירון נבדקה בשנים 2015 ו-2016. נסקרו  18 חלקות בארבע שלוחות הר: 9 ברעיית בקר (נריה ורבטיה) ו-9 ללא רעייה (זבד ועפאים). הדיגום היה חד-פעמי ונעשה בשיטת   step-point. בשתי העונות עושר המינים היה גבוה יותר באופן מובהק באתרים ללא רעייה לעומת האתרים ברעייה.  ב-2015 מגוון המינים (מדדי סימפסון ושאנון)  היה באופן מובהק גבוה יותר  באתר ללא רעייה לעומת האתר ברעייה.  ב-2016 נמצא שמדדי המגוון היו גבוהים יותר במובהק באתר הנתון לרעיית קיץ-סתיו  לעומת אתר הנתון לרעיית חורף-אביב.  הרכב המינים (על פי מדד דמיון) היה שונה במידה רבה בין שני טיפוסי הממשק. בחלקות ללא רעייה נמצא שיעור גבוה של מינים ייחודיים שלא נכחו בחלקות הרעייה. בניתוח של שכיחות הפרטים לפי קבוצות פונקציונאליות של צמחים נמצאו  הבדלים מובהקים בין הממשקים: ב-2016 רחבי-עלים הופיעו בשכיחות גבוהה יותר בחלקות הרעייה ודגניים חד-שנתיים הופיעו בשכיחות גבוהה יותר בחלקות ללא רעייה.  על בסיס התוצאות מומלץ להפחית את לחץ הרעייה בשמורה ולהגבילה לחודשי השנה היבשים.

ארנריית הלבנון – צמח חדש לישראל ולחרמון

אורי פרגמן-ספיר,  מנהל מדעי בגן הבוטני האוניברסיטאי – ירושלים  fragman@botanic.co.il
שאולי בקרמן, בוטנאי חובב ואיש שטח shulb1111@gmail.com
שמעון כהן-סיוון, בוטנאי חובב המתמחה בצילומי תקריב nycthantes@gmail.com

אוכלוסיה של מין ארנריה לא מזוהה נמצאה במצוק מצפה שלגים בחרמון ב-2009. לאחר מעקב של כמה שנים ובדיקה בספרות ובעשביות, הצמח הוגדר כארנריית הלבנון Arenaria libanotica Kotschy (ציפורניים). הצמח חדש לא רק לארץ, אלא לרכס החרמון כולו. בכתבה ניתנים תיאור הצמח, התפוצה והאקולוגיה. היות שהצמחים במצוק מצפה שלגים מעט שונים מתיאור המין בפלורות, נדונה השאלה האם אוכלוסיה זו יכולה להשתייך לתת-מין חדש או אף למין חדש.

כיצד משפיעים הבדלים בין-שנתיים במזג האוויר על הפריחה החורפית-אביבית בבית גידול חולי במישור החוף?

גדי פולק, מערכת כלנית gadpollak@gmail.com

עונת הגשם 2016-17 בעמק חפר הייתה שחונה לעומת הממוצע הרב-שנתי ולעומת עונת הגשם שקדמה לה והתאפיינה בדגם חריג של התפלגות המשקעים. בחודשי אוקטובר ונובמבר לא ירדו כלל גשמים משמעותיים, הגשמים התרכזו בדצמבר ובמחצית ינואר, ופברואר ומרץ היו יבשים. הבדלים אלה השפיעו על הפנולוגיה (עונתיות) של הפריחה החורפית-אביבית. תחילתה ושיאה ב-2016-17 היו מאוחרים יותר מאשר ב 2015-16, ומשכה היה לרוב קצר יותר. שיעור האיחור היה שונה במינים שונים לפי צורת החיים של הצמח, המיקום בסדר הפריחה העונתי של המינים והקשר בין הפריחה למועדי הנביטה והצמיחה הווגטטיבית של כל מין. במינים אחדים היה גם הבדל בעוצמת הפריחה בין שתי שנות המעקב. השינויים הפנולוגיים הללו מיוחסים לגמישות הפנוטיפית של הצמחים, כתגובה להבדלים בזמינות המים  בבית הגידול החולי.

מגמות בגודל אוכלוסיות אדמונית החורש בנחל כזיב העליון בתקופה 2017-1973, ממצאי סקרים חדשים

טליה אורון taliaoron@gmail.com

אדמונית החורש Paeonia mascula  היא מין בסכנת הכחדה בישראל המוגבל בתפוצתו לשמורת הר מירון, באגן נחל כזיב העליון. מנתוני סקרים שנערכו בזמנים שונים בתקופה 2017-1973 עולה שהאוכלוסיות  שומרות על יציבות מספרית וייתכן שאף גדלות. הסוקצסיה הטבעית בחורש לכיוון של עצי יער גבוהים מאפשרת תנאי הארה נאותים להתפתחות תקינה של הצמחים  ועל כן מומלץ להימנע מממשק של שימור המין בדרך של פתיחת החורש על ידי רעיית בקר או כריתה.

שום ארץ-ישראלי, מין שתואר מחדש

אורי פרגמן-ספיר,  מנהל מדעי בגן הבוטני האוניברסיטאי – ירושלים  fragman@botanic.co.il

שום ארץ-ישראלי (Allium palaestinum), תואר מחדש למדע באופן חוקי. התיאור מבוסס על עבודת הדוקטורט של פניה קולמן ז"ל, על אנליזה מולקולארית ועל נתונים שנאספו מצמחים חיים וגיליונות עשביה. המין, שנכלל בעבר בתוך שום משולש, הוא עצמאי ומעמדו מבוסס לא רק על מורפולגיה, אלא גם על גנטיקה ואקולוגיה. שום ארץ-ישראלי הוא מין של אזורים יובשניים למחצה ויובשניים בישראל ובירדן. במאמר נדונים התפוצה הגיאוגרפית, בתי הגידול והקשרים הפילוגנטיים של המין עם המינים הקרובים.

אמברוסיה מאפירה (Ambrosia grayi) – מין חדש של אמברוסיה בישראל

יפעת יאיר, המכון למדעי הצמח והגנטיקה בחקלאות ע"ש סמית, הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה, האוניברסיטה העברית בירושלים, רחובות yairy2006@gmail.co.il
עומר קפילוטו, היחידה לחקר עשבים, מרכז מחקר נוה יער, מינהל המחקר החקלאי מכון וולקני. ראש צוות טיפול מינים פולשים, היחידה הסביבתית, חטיבת המדע, רשות הטבע והגנים, הגנת הסביבה  omerki4@gmail.com
טוביה יעקבי, חוקר ויועץ עשבים רעים, נס טוב ייעוץ חקלאי בע"מ tuvia.yaacoby@mail.huji.ac.il
ברוך רובין, המכון למדעי הצמח והגנטיקה בחקלאות ע"ש סמית, הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה, האוניברסיטה העברית בירושלים, רחובות rubin@agri.huji.ac.il
חנן איזנברג, היחידה לחקר עשבים, מרכז מחקר נוה יער, מינהל המחקר החקלאי, מכון וולקני eizenber@volcani.agri.gov.il
ז'אן מארק דופור-דרור, אקולוג מומחה לצמחים פולשים, יועץ וחוקר עצמאי jmdd@netvision.net.il

אמברוסיה מאפירה (Ambrosia grayi) מצטרפת לארבעת מיני האמברוסיה הגדלים בארץ: אמברוסיה מכונסת, אמברוסיה צרת-עלים, אמברוסיה חשופת-שיבולת ואמברוסיה לענתית. לאחרונה אותר מוקד רחב של אמברוסיה מאפירה בכרם ענבים, מטע אפרסקים ושטח פלחה צמוד של בית הספר החקלאי שפיה, בין זיכרון יעקב לפרדיס, מין רב-שנתי זה של אמברוסיה, זר לצמחייה הארץ-ישראלית, מתועד לראשונה בארץ ומראה דפוס התפשטות פולשני בתוך שטחים חקלאים מסוגים שונים.