חופניים הרריים – צמח הגדל בחרמון ההררי

אבי שמידע,  המחלקה לאקולוגיה ואבולוציה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית בירושלים avi.shmida@gmail.com
עוז גולן,  חוג כלנית   golanoz.me@gmail.com
 שמואל מזרהקרן הקיימת לישראל מחוז הצפון     shmuelm@kkl.org.il

חופניים הרריים  Thlaspi microstylum הוא צמח בין-שנתי הגדל בחגורה ההררית של מזרח הים-התיכון בדרום-מזרח  טורקיה ובמערב סוריה ולבנון. על אף שנאסף בחרמון עוד בתחילת שנות האלפים והוגדר כיאות, טרם פורסם תיאורו מישראל ולא צולמו תמונות שלו מישראל. בשנת 2015 נמצאו אוכלוסיות גדולות באזור יפעת בהר ערער בהשתלמות כלנית בחרמון. אנו מפרסמים כאן תיאור מפורט של חופניים הרריים ומבדילים אותו ממיני חופניים קרובים ומשחליים שעירים הנראה דומה לו ומוגבל גם הוא בתפוצתו להר ערער בחרמון.

סיכום השתלמות כלנית בדרום יהודה ורכס מעון 21.3.2018

אבי שמידע  – המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים  avi.shmida@gmail.com
עריכה: גדי פולק  – מערכת כלנית gadpollak@gmail.com

הצומח והצמחייה של אזורי הספר בדרום הרי יהודה נלמדו בהשתלמות זו. המשמעות של המושגים צומח ספר, בתת ספר וספר הררי גבוה הודגמו בהרחבה בשדה ונדונים לעומקם בסיכום. מציאה חשובה בתחנת מצפה יאיר הייתה אתר חדש של הצמח האדום מרווה שסועה. תכונותיו של מין זה והשוואה עם מינים קרובים מפורטים בהרחבה. דיון מיוחד מוקדש לאקינוס ריחני ולהבחנה בינו לבין אבובית מקורקפת ולהשלכות של מבנה הפרחים על ההבנה של דרכי האבקה ומיניות בכמה מיני שפתניים. נונאה פלשתית שנרשמה בתחנת נבי יקין, מזמנת בירור סיסטמטי על ההבדל בינה לבין נונאה כרסנית ודיון במשמעות של תכונות הפרחים במינים אלה לביולוגיה של הרבייה.

ספר חדש: הטעם שבטבע – המדריך המקצועי לליקוט צמחי בר למאכל ולמרפא בישראל

ערגה אלוני, מערכת כלנית  ergaloni@netvision.net.il

לאחרונה יצא לאור ספרה של אביבית  ג'וטי ברקוביץ בודן "הטעם שבטבע"  המיועד לשמש כמדריך למעוניינים ללקט צמחי בר בארץ למאכל ולמרפא. אביבית מלקטת בעצמה מעודדת את המתעניינים ומדריכה אותם כיצד ללקט צמחים בשדה. הספר כפי שנכתב, מבוסס על חומר רקע וניסיון שהיא צברה בעיסוקה, אותו היא מעבירה לתלמידיה. מטרתו לתת מידע על צמחים מומלצים לליקוט, לצורך אכילה או למרפא או לשני השימושים גם יחד.

ג'וטי-ברקוביץ-בודן, א., 2017: הטעם שבטבע – המדריך המקצועי לליקוט צמחי בר למאכל ולמרפא בישראל. הטעם שבטבע.

סיכום השתלמות כלנית בשמורת תל גדור, רכס אמיר, יער עירון ועמק השלום ליד יקנעם – 22.2.2018

אבי שמידע  – המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים  avi.shmida@gmail.com
מימי רון –  
 מכון דש"א מוזיאון הטבע, אוניברסיטת תל-אביב וחוג כלנית  mimiron47@gmail.com
גדי פולק  – מערכת כלנית gadpollak@gmail.com

הפריחה האביבית המוקדמת כבר החלה באזורי מישור החוף ובאזורי הרום הנמוך בהדום ההר.  החורף המתון מאפשר צמחיה ווגטטיבית מהירה יחסית לאחר גשמי החורף הראשונים ומעבר מהיר להתמיינות לפריחה. כלנית מצויה בכל גווניה נמצאת עתה כבר בסוף הפריחה והיא מלווה בפורחי האביב המוקדמים ממשפחות המצליבים, המורכבים והסוככיים. איריס הארגמן בשמורת חוף גדור היה בשיא הפריחה, גם הוא מלווה בפריחה שופעת של העשבוניים האופייניים לחולות. מציאות ההשתלמות העיקריות היו חזרזרת מחוספסת ומישויה פעמונית במסלול קניון הנמרים.

סיכום השתלמות כלנית בפלשת ובנגב המערבי – 7-8.2.2018

 אבי שמידע  – המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים  avi.shmida@gmail.com
מימי רון – מכון דש"א החברה להגנת הטבע וחוג כלנית  mimiron47@gmail.com
גדי פולק  – מערכת כלנית gadpollak@gmail.com

בהשתלמות זו נלמדו בתי-הגידול של אזור מישור החוף הדרומי (פלשת) והנגב המערבי והודגש הייחוד האקלימי, הגיאומורפולוגי והאדפי (קרקע וגיאולוגיה) של מישור החוף. הרכבי הצמחייה בתחנות ההשתלמות הציגו תערובת ייחודית של אלמנטים ים-תיכוניים שמוצאם בחורש ובבתה הגדלים על תשתית גירנית יחד עם אלמנטים סהרו-ערביים אשר מוצאם במדבריות החול של המדבר. אזורי דרום פלשת והנגב המערבי זוכים בשנים האחרונות לכמות משקעים שעולה על הממוצע הרב-שנתי וכך גם השנה. למרות האיחור של פרקי הגשם הראשונים בראשית החורף, בעת ההשתלמות כל האזור היה כבר ירוק וגל הפריחה החל וצפוי להתעצם לקראת סוף חודש פברואר.

ריבס המדבר – צמח המשקה את עצמו

שמחה לב-ידון, החוג לביולוגיה וסביבה, אוניברסיטת חיפה אורנים,  levyadun@research.haifa.ac.il
גדי קציר, החוג לביולוגיה וסביבה, אוניברסיטת חיפה אורנים, gkatzir@research.haifa.ac.il
גידי נאמן, החוג לביולוגיה וסביבה, אוניברסיטת חיפה אורנים, gneeman@gmail.com 

ריבס המדבר (Rheum palaestinum) ממשפחת הארכוביתיים, הוא צמח נדיר, רב-שנתי, הגדל בהר הנגב ובירדן, במקומות המקבלים כ-75 מ"מ גשם בשנה. לאחר רדת הגשמים, הוא מצמיח אחד עד ארבעה עלים היוצרים שושנת-עלים צמודת-קרקע, ששטחה יכול להגיע עד למטר מרובע אחד. העלים הגדולים אינם שטוחים, אלא יש להם מבנה תלת-מימדי הדומה למפת תבליט של אזור הררי תלול, כשעורקי העלה יוצרים ואדיות עמוקים. עלים אלה שונים מאוד מהעלים הקטנים המאפיינים את מרבית צמחי המדבר. עובדה זו מעלה את השאלה האם יתכן שהעלים הגדולים מקנים לצמח יתרון למרות שהוא גדל במדבר? ואם כן מה הוא הגורם להתפתחותם האבולוציונית באמצעות הברירה הטבעית?  אנו מעלים כאן את ההשערה שהעלים הגדולים מנקזים מי גשם אל עבר בסיסם, שם הם מחלחלים לקרקע בסמוך לשורש האנכי של הצמח. לבחינת השערה זו, עקבנו אחר הגידול של העלים, מדדנו את שטח ההרטבה מסביב לשורש לאחר גשמים בשדה ולאחר השקייה ניסויית המדמה גשם. מנתונים אלה ומכמות המשקעים השבועית הממוצעת, פיתחנו מודל בו חישבנו את כמות מי הגשם הנאספת על-ידי הצמח. התוצאות מראות כי גם לאחר גשמים קלים מאוד, שבקושי מרטיבים את הקרקע במדבר, טיפות הגשם היורדות על העלים מתכדרות, זורמות לאורך עורקי העלים השקועים אל בסיסם, ומשם הן זורמות לקרקע ומשקות את הקרקע מסביב לשורש האנכי. על פי החישובים, צמח ריבס ממוצע יכול לאסוף כ-4,100 סמ"ק מים בשנה ממוצעת, וכך הוא נהנה ממשטר מים כאילו היה גדל במקום המקבל כ-427 מ"מ גשם בשנה, כמות האופיינית לאקלים ים-תיכוני. זה המקרה הראשון שבו מתואר צמח המנקז מי גשם ומשקה את עצמו, וכך יוצר לעצמו "נאת מדבר" פרטית.

טוביה קושניר – אחד מל"ה

אורי רוזנברג agron@netvision.net.il

נפילתו של טוביה קושניר, כאחד מ-ל"ה לוחמים שנחלצו לעזרת גוש עציון, היתה לא רק אסון למשפחתו ולמיודעיו, אלא גם אובדן כבד לעולם המדע. שמו של טוביה, שהונצח גם בשמותיהם של כמה צמחים, ידוע לכל בוטניקאי ואיש מדע גם כיום, שבעים שנה אחר מותו. טוביה היה בן 24 שנים בנפלו, אך כבר הספיק לתרום רבות לחקר הצומח של ארץ ישראל בתצפיותיו ובמחקריו, אותם התחיל עוד בהיותו נער צעיר. במאמר זה מתוארים קורות חייו הקצרים ותרומתו למדע.

סיכום השתלמות כלנית בגליל המערבי העליון – 3.1.2018

אבי שמידע  – המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים  avi.shmida@gmail.com
מימי רון – מכון דש"א החברה להגנת הטבע וחוג כלנית  mimiron47@gmail.com
עריכה: גדי פולק – מערכת כלנית gadpollak@gmail.com 

פריחת החורף בגליל המערבי מתאחרת בעונה זו, כנראה בגלל מיעוט הגשמים בראשית החורף. צמחייה אופיינית לחמרה וכורכר של מישור החוף נלמדה בתחנות גשר הזיו ושמורת לימן; בתחנות עין חרדלית בנחל כזיב וחורבת עירב ברכס אדמית נסקרים עצים אופייניים למערב הגליל העליון כמו אדר סורי, דולב מזרחי (באפיק נחל כזיב), אשחר מנוקד ועצים נוספים הגדלים בשטח מוכה רעייה, כמו גם צמחי סלעים ומצוקים. ההבדלים בצומח ובצמחייה של החורש הים-תיכוני בין מדרונות במפנה דרומי וצפוני הודגמו בחתך לאורך מסלול מפארק גורן דרך נחל כזיב למצפה הילה. במדרון הדרומי גדלים כמה מיני שרכים אופייניים לסלעים והמדרון במפנה הצפוני מאכלס את השרך רב-רגל פשוט.

שיטת טיפול חדשה להדברת הצמח הפולש טבק השיח

ז'אן-מארק דופור-דרור אקולוג, יועץ וחוקר באקולוגיה יישומית, מומחה לצמחים פולשים, יועץ לרשות הטבע והגנים ולרשות ניקוז ונחלים קישון   jmdd@netvision.net.il

בשנה האחרונה פותחה שיטת טיפול חדשה נגד טבק השיח  Nicotiana glauca, אחד הצמחים הפולשים הנפוצים ביותר לאורך ערוצי נחלים וואדיות במדבר יהודה ובנגב. הטיפול מבוסס על עקרונות של טיפול כימי ממוקד ועונה לכל התנאים הנדרשים לטיפול מוצלח ובר יישום בארץ. שיטת טיפול זו פותחת תקווה להפחתת נוכחות ונזקים של צמח פולש זה במערכות הטבעיות של ערוצי נחלים באזור הצחיח של הארץ.

מבט חדש על מיני המלוח החד-שנתיים בישראל בעקבות מציאת אתר חדש של מלוח קטן-פרחים

אבי שמידע,  כלנית, המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים avi.shmida@gmail.com
עוז גולן,
אפקה – המכללה האקדמית להנדסה בתל-אביב וחוג כלנית    golanoz.me@gmail.com
חוה להב, החברה להגנת הטבע וחוג כלנית  haval@netvision.net.il

בישראל גדלים 4 מינים חד-שנתיים של מלוח הצומחים לגובה בבתי גידול לחים ובאשפתות, אשר תפוצתם הגיאוגרפית היא אירו-סיבירית ומגלים נטייה לפלשנות. מביניהם המין הנפוץ בארץ הוא מלוח פושט. במאמר נדונים המאפיינים, הזהות והימצאם בישראל של הטקסונים מלוח מפושק, מלוח דיוויס, מלוח פושט ושל מלוח קטן-פרחים, אשר כמה אוכלוסיות שלו נמצאו בארץ בשנים האחרונות. לדעת המחברים מלוח דיוויס בישראל אינו אלא זן של מלוח פושט ואין להתייחס אליו כמין עצמאי. מצוינים גם הטקסונים אשר זוהו ותוארו בארץ בטעות. התכונות הדיאגנוסטיות לזיהוי המינים הללו בישראל הן תכונות הפרי, סידור התפרחות והפרחים ודרך ההפצה של הזרעים, בעוד שצורת העלים מאד וריאבילית ואינה מהווה סימן אמין להגדרה. מוצגת טבלה של כל מיני המלוח שנזכרו בארץ עם הסימנים הדיאגנוסטיים החשובים להגדרתם.